אודות הבחירות לכנסת ה-24
ב-23 במרץ 2021 הלכו אזרחי מדינת ישראל לבחירות בפעם הרביעית בתוך פחות משנתיים. המערבולת הפוליטית אליה נסחפה המדינה מאז סוף שנת 2018 הציבו אותה בתור הדמוקרטיה עם תדירות הבחירות הגבוהה ביותר, ושיקפה רמות מדאיגות של חוסר יציבות ושל היעדר משילוּת. היא גם המחישה את הצורך הדחוף בתיקון שיטת הממשל.
שתי הכּנסות שנבחרו בבחירות של אפריל 2019 ושל ספטמבר 2019 לא הצליחו לכונן ממשלה ועל כן התפזרו עוד בראשית כהונתן. הבחירות לכנסת ה-23 (מרץ 2020), כמו שתי קודמתן, נערכו בצילן של פרשיות השחיתות בהן נחשד והואשם ראש הממשלה בנימין נתניהו והפיקו אף הן תוצאות לא החלטיות. הליכוד אמנם זכה ב-36 מנדטים, ההישג הטוב ביותר שלו מאז 2006, אך למרות זאת, דווקא לגוש המפלגות שהתנגדו לשבת בממשלה שבראשה עומד נאשם בפלילים היה רוב של יותר מ-62 מושבים. אפילו לאחר "עריקתה" של אורלי לוי-אבקסיס לגוש הימין-חרדים, לא היה לנתניהו רוב מספק כדי להרכיב ממשלה. לאחר התייעצויות עם נציגי הסיעות הטיל נשיא המדינה על בני גנץ את הרכבת הממשלה, אך הוא התקשה בכך נוכח הטלת וטו מצד כמה משותפיו על הסתמכות על המפלגות הערביות לשם כינון הממשלה. בסופו של דבר, וכדי להימנע מבחירות רביעיות בעיצומו של משבר הקורונה, הגיעו שני המועמדים לראשות הממשלה – נתניהו וגנץ – לפשרה.
במסגרת פשרה זו נחתם הסכם קואליציוני שהביא לתיקון עמוק של חוק יסוד: הממשלה באופן שהמציא יצור משטרי-מוסדי חדש: ממשלת חילופים. במרכז ההסכם הקואליציוני עמד שיתוף פעולה בין הליכוד לבין כחול לבן (שהתפצלה בעקבות המהלך). הוסכם כי הממשלה והכנסת ה-23 יכהנו למשך שלוש שנים, וכי בנקודת המחצית יחליף גנץ את נתניהו בראשות הממשלה. עוד הוסכם כי הממשלה תפעל על-פי עקרון פריטטי ותעביר תקציב דו-שנתי לשנים 2020-21. ממשלת החילופים, הממשלה ה-35, התאפיינה כבר מראשיתה ברמות גבוהות של אי-אמון הדדי בין גוש כחול לבן לגוש הליכוד. במהרה התברר כי נתניהו אינו מתכוון לממש את ההסכם וחותר להימנע מלהעביר תקציב על-מנת לצאת לבחירות חוזרות כשהעיתוי יהיה לו נוח. הכנסת עמדה בפני פיזור בסוף אוגוסט 2020 אך פשרה של הרגע האחרון דחתה את הקץ וקבעה שאם עד ה-23 בדצמבר לא יאושר תקציב 2020, הכנסת תתפזר אוטומטית. גם לקראת ההתקרבות למועד זה נערכו ניסיונות לתת ארכה נוספת להעברת התקציב, אך היעדר האמון בין הצדדים, בשילוב עמדות לעומתיות של ח"כים מהליכוד (גדעון סער, מיכל שיר, יפעת שאשא ביטון, שרן השכל) ומכחול לבן (אסף זמיר, מיקי חיימוביץ', רם שפע) חסמו את המהלך והובילו להתפזרות אוטומטית של הכנסת בשל אי-העברת תקציב.
בבחירות התמודדו 38 רשימות מועמדים, מתוכן הצליחו 13 לעבור את אחוז החסימה ולהיבחר לכנסת. תוצאות הבחירות הראו כי הליכוד נותר בעמדת המפלגה הגדולה עם 30 מושבים כשהרחק מאחוריו - יש עתיד עם 17. למרות יתרון מובהק מזה, גוש המפלגות הנאמן לנתניהו הצליח לגרוף 52 מושבים בלבד וגם עם שבעת המושבים של ימינה (שלא פסלה על הסף השתתפות ממשלה תחת נתניהו) לא היה לו רוב של 61. נתניהו, שקיבל ראשון את המנדט להרכיב ממשלה, אכן כשל במשימה והמנדט עבר ליאיר לפיד. בתום 28 ימים של משא ומתן הצליח לפיד לכונן קואליציה מינימלית שהתבססה על 8 סיעות ותמכה בממשלת חילופים בין מנהיג ימינה נפתלי בנט (שכיהן ראשון כראש ממשלה) ליו"ר יש עתיד, שאמור היה להחליפו באוגוסט 2023. עם פיזורה המוקדם של הכנסת בראשית יולי 2022, נכנס לפיד לתפקיד ראש הממשלה ובנט עבר לשאת בתואר ראש הממשלה החלופי.
הבחירות לכנסת ה-24
23.3.2021
מספר בעלי זכות הבחירה
6,578,084
אחוז החסימה
3.25%
סך הכל מצביעים
4,436,365
מספר הקולות הכשרים
4,410,052
שיעור ההצבעה
67.4%
מפלגה | קולות | מושבים (מנדטים) | אחוז הקולות | רשימת מועמדים | מצע |
---|---|---|---|---|---|
הליכוד | 1,066,892 | 30 | 24.2 | המועמדים | |
יש עתיד | 614,112 | 17 | 13.9 | המועמדים | |
ש"ס | 316,008 | 9 | 7.2 | המועמדים | |
כחול לבן | 292,257 | 8 | 6.6 | המועמדים | מצע |
ימינה | 273,836 | 7 | 6.2 | המועמדים | מצע |
מפלגת העבודה | 268,767 | 7 | 6.1 | המועמדים | מצע |
יהדות התורה | 248,391 | 7 | 5.6 | המועמדים | |
ישראל ביתנו | 248,370 | 7 | 5.6 | המועמדים | מצע |
הציונות הדתית | 225,641 | 6 | 5.1 | המועמדים | |
הרשימה המשותפת | 212,583 | 6 | 4.8 | המועמדים | |
תקווה חדשה | 209,161 | 6 | 4.7 | המועמדים | מצע |
מרצ | 202,218 | 6 | 4.6 | המועמדים | מצע |
רע"מ | 167,064 | 4 | 3.8 | המועמדים | |
הכלכלית החדשה | 34,883 | - | 0.8 | המועמדים | מצע |
רפא - רק בריאות | 17,346 | - | 0.4 | המועמדים | |
הפיראטים | 1,309 | - | 0.0 | המועמדים | מצע |
אני ואתה - מפלגת העם הישראלית | 1,291 | - | 0.0 | המועמדים | |
התקווה לשינוי | 1,189 | - | 0.0 | המועמדים | |
המפץ החברתי | 811 | - | 0.0 | המועמדים | מצע |
משפט צדק | 729 | - | 0.0 | המועמדים | מצע |
צומת | 663 | - | 0.0 | המועמדים | |
עם שלם | 592 | - | 0.0 | המועמדים | מצע |
סדר חדש | 514 | - | 0.0 | המועמדים | מצע |
קמ"ה | 486 | - | 0.0 | המועמדים | מצע |
הבלתי אפשרי - אפשרי | 463 | - | 0.0 | המועמדים | |
הלב היהודי | 443 | - | 0.0 | המועמדים | מצע |
עצמנו | 441 | - | 0.0 | המועמדים | מצע |
מפלגת הגוש התנ"כי | 429 | - | 0.0 | המועמדים | |
עולם חדש | 429 | - | 0.0 | המועמדים | |
ברית השותפות | 408 | - | 0.0 | המועמדים | |
הישראלים | 395 | - | 0.0 | המועמדים | |
שמע | 395 | - | 0.0 | המועמדים | מצע |
דעם | 385 | - | 0.0 | המועמדים | מצע |
מנהיגות חברתית | 256 | - | 0.0 | המועמדים | |
מען - יחד לעידן חדש | 253 | - | 0.0 | המועמדים | |
חץ | 226 | - | 0.0 | המועמדים | |
אנחנו | 220 | - | 0.0 | המועמדים | |
כבוד האדם | 196 | - | 0.0 | המועמדים |
מאמרים בנושא בחירות 2021
ממשלת ישראל ה-36- פוטנציאל להחזרת הנורמליות
לממשלה הנכנסת יש פוטנציאל להחזיר את הנורמליות להתנהלות הציבורית-פוליטית במדינה. בהנחה שמנהיגי המפלגות בממשלת בנט-לפיד יבינו את גודל השעה, היא יכולה לטפל בכמה מבעיות היסוד המסכנות את עתיד המדינה
ממשלת בנט-לפיד: ממשלה חסרת תקדים?
לראשונה בתולדות המדינה- ראש ממשלה דתי שמגיע ממפלגה קטנה ועומד בראש הממשלה המגוונת ביותר, ועם מספר שיא של נשים. באילו עוד היבטים הממשלה החדשה תקדימית?
האתגר של הממשלה הבאה- ריסון פוליטי
ממשלות נתניהו רמסו את המיעוט הפוליטי בכנסת, ודוגמה לכך אפשר למצוא בהתעלמות השיטתית מהמנהג החוקתי למנות חבר אופוזיציה לוועדה לבחירת שופטים. כעת, על הממשלה החדשה להגביל את כוחו של הרוב בכנסת כדי למנוע את איבוד הרסן
הממשלה החדשה והחרדים - האמנם שינוי כיוון?
עוצמתן הפוליטית של המפלגות החרדיות בשנים האחרונות התאפיינה בבלימה במגמת העלייה של שילוב גברים חרדים בתעסוקה. אולם למרות זעקות הגעוואלד העולות מן האופוזיציה המתחדשת, הממשלה החדשה לא תשתמש במלוא הכלים שעומדים לרשותה כדי להפוך את המגמה
קווים לדמותה של הממשלה ה-36
משך הרכבת הממשלה יהיה השני באורכו מאז קום המדינה, הגודל היחסי של סיעת רה"מ בקואליציה יהיה הנמוך אי פעם, מספר שיא של נשים בממשלה, וגם - על הגיל הממוצע של חברי הממשלה וניסיון מיניסטריאלי קודם
מאחורי ההסכמים הקואליציוניים
עד כמה החלת חובת צינון לראשי ממשלה היא מידתית? ומה בנוגע להגבלת כהונת ראש ממשלה? כל התשובות על ההסכמים הקואליציוניים
לטיפולה של הממשלה הבאה: הגברת האחדות וצמצום הפערים
הישראלים מעניקים לראשי כל המפלגות ציון נמוך על מידת היושרה שלהם. המנהיג שזוכה לציון הגבוה ביותר הוא בני גנץ, אחריו יאיר לפיד. בתוך כך, הגברת האחדות בעם וסגירת הפערים החברתיים-כלכליים הם הנושאים הנתפסים כחשובים ביותר שהממשלה החדשה צריכה לטפל בהם
שוב היא חוזרת: קללת הבחירה הישירה
השיטה הישירה היא לא הפתרון לפלונטר הפוליטי המתמשך, ואף עלולה להביא להתמשכות ואף להתעצמות הבעיה. קשה לראות את הסכנות שבפתרונות "קסם" כאלה ואחרים שיכולים להישמע מפתים אחרי ארבע מערכות בחירות רצופות. אבל אסור לנו ליפול לזה
שובה של הבחירה הישירה?
ההצעה לבחירות ישירות לראשות הממשלה איננה הפתרון למבוי הסתום הפוליטי שנקלענו אליו. אם המועמד הנבחר לא יצליח להרכיב ממשלה גם הפעם, נלך כולנו לסבב בחירות חמישי. מה היו ההשלכות של הבחירה הישירה שהונהגה בשנות ה-90 בישראל, והאם בג"ץ יוכל לאשר את המהלך?
סימני השאלה של בג"ץ הפכו לסימני קריאה
אין דרך להבין את השיתוק בקבלת ההחלטות בממשלה, את השפל באמון הציבור בפוליטיקה וברשויות השלטון מבלי שנפנים כי כל עוד בנימין נתניהו לא יצליח לבלום את ההליך המשפטי באמצעות מהלכים שהוא מוביל במערכת הפוליטית מכס ראש הממשלה, המשבר לא יסתיים
דפוסי הצבעה: 2021 לעומת 2020
הירידה באחוזי ההצבעה וההיחלשות המשמעותית של הליכוד הן שניים מהמאפיינים הבולטים של בחירות 2021. הניתוח להלן משווה את אחוזי התמיכה שקיבלו המפלגות (בחירות 2021 לעומת 2020) בשלוש הערים הגדולות, ביישובי הפיתוח, במגזר הערבי, ביישובים החרדיים, בקיבוצים, בערים המזוהות עם הליכוד ובערי המרכז המבוססות
הצבעת האזרחים הערבים בבחירות לכנסת ה-24, מרץ 2021
דווקא בתקופה שבה הקול הערבי מקבל חשיבות מכריעה, כוחן של המפלגות הערביות נחלש ויותר מחצי מהמצביעים הערבים לא הגיעו לקלפי. שתי הרשימות הערביות אמנם הצליחו לעבור את אחוז החסימה ולשמור על ייצוגן בכנסת, אולם הרשימה המשותפת תידרש לעשות חשבון נפש נוקב ולתהות מדוע דווקא היא שילמה את מחיר הפיצול בשורותיה ערב הבחירות
48% מהציבור תומכים בממשלה בתמיכה מבחוץ של המפלגות הערביות
כשליש מהציבור הישראלי סבורים שלגוש בהנהגת נתניהו סיכוי גבוה יותר להקים קואליציה, לעומת 17% בלבד שחושבים שהסיכוי של גוש מתנגדי נתניהו גבוה יותר. כך או כך, 80% מהישראלים צופים בחירות חמישיות בשנה הקרובה
איך יוצאים מהלופ של עוד ועוד (ועוד) בחירות?
אילו היו מאומצות בישראל מספר רפורמות שהוצעו בעשורים האחרונים, היינו היום במדינה עם ממשלה יציבה ותקציב- בלי בחירות רביעיות, בלי פלונטר פוליטי ובלי ממשלות מעבר
חלון הזדמנויות לרפורמה פוליטית
הכשלים המבניים של המערכת הפוליטית ידועים, ומוסכמים על כולם. דווקא ההסכמה על הובלת רפורמה פוליטית עשויה לספק את המכנה המשותף הנדרש לממשלה החדשה לצורך יצירת אופק פוליטי
הסוגיות החדשות שמגדירות את הפוליטיקה הישראלית
במבט לאחור על השנתיים האחרונות, ניתן לזהות מספר תהליכי מפתח שנבעו מחוסר היציבות הפוליטית, ויעצבו את עתידה של הדמוקרטיה הישראלית השברירית - בהם החזרה למערכת פוליטית מבוזרת ורעועה, שחיקת מוסד המפלגה, שינוי בהגדרת הציבוריות הישראלית ולגיטימציה הולכת וגוברת להשתלבות נציגי החברה הערבית בקואליציה
כך תיראה הכנסת ה-24
19 ח"כים חדשים, 30 נשים ו-14 ח"כים שאינם יהודים: ניתוח מיוחד של מאפייני הכנסת החדשה
הציבור הערבי כבר לא בשוליים
גם אם לעיתים נדמה שהממשלה ויתרה על הערבים, הערבים לא ויתרו על רצונם להפוך לשחקן פוליטי משמעותי. יהיו תוצאות הבחירות אשר יהיו, את חשיבות הקול הערבי נראה שכולם כבר הפנימו
האומנם שני גושים? עמדות הבוחרים בנושאים הפוליטיים המרכזיים
אז מה באמת מבדיל בין מצביעי תקווה חדשה לישראל ביתנו; בין מצביעי הימין החדש לליכוד; ובין מצביעי העבודה ומרצ? סקר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה בחן את עמדות הציבור בשורה של תחומים: דת ומדינה, הפרדת רשויות, שחיתות שלטונית, שיטת הבחירות, זכויות אדם וערכים דמוקרטיים. בסקר גם פילוח לפי הגדרה דתית וגיל לגבי הרצון שנתניהו יהיה ראש הממשלה הבא
בין תוכן ממומן לתעמולת בחירות
החלטתו של יו"ר ועדת הבחירות לסווג קידום של תוכן שיזם גורם פוליטי כתעמולת בחירות ולסמן מי עומד מאחוריו, תגן קודם כל עלינו, הבוחרים, ומלמדת עד כמה הכרחי להוסיף לחוק דרכי תעמולה איסור פלילי על הטעיה בתעמולה
מימון מפלגות בישראל - בור ללא תחתית
מקבץ הדוחות שפורסם לאחרונה על ידי מבקר המדינה בעניין מימון מפלגות, מציג כשלים מרכזיים במערכת מימון המפלגות בישראל. בעיצומה של מערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים וקריסת מוסד המפלגה, זה הזמן לנהוג באחריות בכספי הציבור של כולנו בכל הקשור למימון מפלגות והתנהלותן הפיננסית
כל מה שרציתם לדעת על הסכמי עודפים
מה המשמעות של הסכם עודפים, איך מחליטים מי מהמפלגות תקבל את המנדט הנוסף ומה קורה אם אחת המפלגות שחתמה על הסכם עודפים לא עוברת את אחוז החסימה? כל התשובות בסקירה שלפניכם.
לאן הולכים הקולות הפסולים?
פתקים כפולים, מסומנים ואפילו לבנים: לקולות הפסולים אין כל השפעה על תוצאות הבחירות. גם הפתק הלבן, שנתפס פעמים רבות כמחאה פוליטית, אינו נספר כלל. כמה קולות פסולים נספרו בכל מערכת בחירות, ואיפה ישראל ביחס לעולם? התשובות בסקירה שלפניכם
ניהולו הכושל של המשבר כמעט שלא ישפיע על תוצאות הבחירות
כמחצית מהציבור הישראלי חוו פגיעה כלכלית בעקבות משבר הקורונה, אולם סקר מיוחד שערכנו מגלה כי מידת הפגיעה הכלכלית כמעט שאינה משפיעה על ההעדפות אלקטורליות של הציבור הישראלי. כך, רבים אמנם מבקרים את מדיניות הממשלה בחריפות ואף נפגעו מתוצאותיה, אך ישובו להצביע עבור מפלגה השייכת לגוש שאליו הם חשים תחושת שייכות, חרף אחריותו למצב
חינוך. לדמוקרטיה. עכשיו.
על מערכת החינוך לספק לבני הנוער את היכולת והכלים לפענח את משמעות המילים המנוקדות המעטרות את הקמפיינים הפוליטיים, תוך הקניית אוריינטציה פוליטית ואזרחית. אחרת, המילים הללו ימשיכו להיות סיסמאות ריקות מתוכן
התמונות של נתניהו מבית המשפט מלמדות: חייבים לשנות את המצב
משפט רה"מ שהתחיל היום צפוי להמשיך ולאתגר את מערכת המשפט, המערכת הפוליטית ובעיקר- את אמון הציבור בהתנהלותו של רה"מ במשבר הקורונה וכמי שאמון על מערכת אכיפת החוק. כל ממשלה חדשה תצטרך לתת הדעת על כך ולחתור לתיקון חוק יסוד: הממשלה, באופן שימנע מראש ממשלה כהונה תחת כתב אישום חמור
יודעים למי תצביעו בבחירות?
שישה שבועות לבחירות, רק 42% מהערבים בטוחים או די בטוחים לאיזו מפלגה יצביעו. שיעור דומה גם במרכז ובשמאל, לעומת כמעט 70% בימין. כמו כן, לאחר ההתפרעויות ברחוב החרדי ופתיחת מוסדות הלימוד והישיבות, רוב הישראלים תומכים בנקיטת צעדים משפטיים ותקציביים כנגד גורמים חרדיים המפרים הנחיות הקורונה, בהם גם 27% מהחרדים
דוח מבקר המדינה על פעילות הסיעות בכנסת העשרים והתנהלותן בבחירות לרשויות המקומיות- תובנות מרכזיות
מקבץ הדוחות שפורסמו לאחרונה על ידי מבקר המדינה בנוגע להתנהלות המועמדים בבחירות המקדימות במפלגות השונות על תפקיד היו"ר, התנהלות המועמדים לקראת הבחירות לכנסת ה-21 וה-22, התנהלותן השוטפת של המפלגות במהלך שנת 2018 והתנהלותן במהלך הבחירות המקומיות ב-2018, מציג כשלים מרכזיים במערכת מימון המפלגות בישראל. להלן יפורטו כמה כשלים בולטים - והצעות לשיפור המצב
תופעת הרשימות המשותפות
אחת התופעות הבולטות בפוליטיקה הישראלית, בעיקר מאז שנות ה-90, היא התמודדות והיבחרות של רשימות משותפות רבות לכנסת. תופעה זו הגיעה לשיא חסר תקדים במערכות הבחירות של 2019 ו-2020, וכעת היא מתמנת לקראת בחירות 2021
בלי פייקים ובלי שטיקים
ניסיונות החיזור של לפיד אחר הציבור הערבי הם בבחינת מעט מדי, מאוחר מדי וגם- מזויף מדי. אולם הסכנה האמתית טמונה בתחושת המיאוס הכללית שתחלחל בציבור הערבי בעקבותיהם, אלא אם יאמינו בכנות המאמצים וביכולתם של מנהיגי המפלגות הציוניות לשתף פעולה עם נציגיהם בכנסת
כיצד תיראה הכנסת ה-24?
מספר הרשימות שייכנסו הפעם לכנסת צפוי לגדול, ירידה במספר הגנרלים, אך התייצבות של אחוז הנשים בכנסת. פרופ' עופר קניג מעריך - כך תיראה הכנסת לאחר הבחירות
הבחירות לכנסת ה-24 - הליכי בחירת המועמדים והמנהיגים
פחות ופחות מפלגות בוחרות את המנהיג והמועמדים בשיטות דמוקרטיות, במיוחד בפריימריז, ויותר ויותר מפלגות הן "מפלגות מנהיג" – מועמדיהן נקבעים באופן בלעדי על ידי מנהיג המפלגה, שמעמדו בלתי מעורער. כך החליטו המפלגות השונות מי יהיו מועמדיהן לבחירות.
שלוש תופעות מפתיעות לקראת הבחירות
על אף שמדובר במערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים, הנתונים מצביעים על נכונות גבוהה למדי בציבור הישראלי לצאת ולהצביע. עם זאת, שלוש תופעות חדשות עשויות להביא לתוצאות מפתיעות שעשויות לשנות את המפה הפוליטית
האם התחום הכלכלי יכריע את הבחירות?
חודשיים וחצי לבחירות, הנושא החשוב ביותר בהחלטה לאיזו מפלגה להצביע בבחירות הקרובות הוא עמדות המפלגה בנושאי כלכלה. בתוך כך, רק 39% מהערבים בטוחים שילכו להצביע, לעומת 69% מהיהודים. למי יצביעו? 29% מהשמאל ו-26% בלבד מהמרכז מעריכים שיצביעו למפלגה לה הצביעו בבחירות האחרונות, לעומת רוב בימין
דרוש מנגנון להגברת השוויון המגדרי בכנסת
שיעורן הנמוך של נשים בכנסת עלול לפגוע בלגיטימיות של המערכת הפוליטית ושל המשטר הדמוקרטי בכללותו. זה הזמן לאמץ מנגנון בחוק שיתמרץ מפלגות להרכיב רשימות שיש בהן ייצוג נכבד לשני המינים
בחירות בצל קורונה- כיצד נימנע מטענות לזיופים?
ניהול מערכת בחירות בצל מגפה מציף אתגרים חדשים, ובהם גם החשש לזיופים. על מנת לשמור על טוהר הבחירות, על ועדת הבחירות המרכזית לבצע דה-פוליזטיציה של הליך הבחירות בכללותו, באמצעות הקמת רשות בחירות ארצית מקצועית ובלתי תלויה. גם ועדות הבחירות האזוריות צריכות להיות מקצועיות ולא נציגות של סניפי המפלגה המקומיים, כמוהן גם ועדות הקלפי
בחירות בצל קורונה - כך עשו זאת בעולם
למעלה מ-70 מדינות כבר התמודדו עם ניהול בחירות בצל מגפת הקורונה. כדי להתאים עצמן ולהיערך למצב החדש, ננקטו מספר צעדים שיאפשרו את ניהולן התקין, כמו התאמת הקלפיות למגבלות הקורונה והגדלת מספרן, הקצאת שעות מסוימות במהלך יום ההצבעה למבוגרים וכן הרחבת מנגנוני ההצבעה החלופיים.
בין חפות להחפה
ישראל נגררת לבחירות, בניגוד לכל הגיון, משום שחלק אחד בחברה שלנו מעוניין לבצע הפיכה במערכת המשפט וחלק אחד מתנגד לכך. נבחרי הציבור החליטו לשבור את הכלים מתוך אובססיה לעסוק בשאלות הנוגעות למינוי בעלי משרות במערכות המשפט. על כך נסב המשא ומתן בין ראש הממשלה לבין חליפו, ועל כך הוא קרס
בפעם הרביעית בתוך שנתיים- ישראל היא שיאנית הבחירות
במקום האחרון או הראשונה מהסוף? איך שלא נסתכל על זה, מדינת ישראל זוכה בתואר המפוקפק של שיאנית הבחירות, עם ממוצע תדירות בחירות של 2.3 שנים בלבד. ראשי ממשלה מתחלפים כאן אחת ל-5 שנים בממוצע
השינויים הקטנים שיחזירו את ההכרעה לפוליטיקה הישראלית
מערכת בחירות נוספת לפנינו, אך ניסיון העבר מלמד שיש סיכוי גבוה שההליך היקר, המפלג והמתיש הזה יסתיים מבלי שיוכרז על מנצח מובהק. מספר שינויים קטנים בשיטת הבחירות יכולים לעשות אפקט גדול שיחזיר את כושר ההכרעה למערכת הפוליטית