בפעם הרביעית בתוך שנתיים- ישראל היא שיאנית הבחירות
במקום האחרון או הראשונה מהסוף? איך שלא נסתכל על זה, מדינת ישראל זוכה בתואר המפוקפק של שיאנית הבחירות, עם ממוצע תדירות בחירות של 2.3 שנים בלבד. ראשי ממשלה מתחלפים כאן אחת ל-5 שנים בממוצע
בעקבות המשבר הפוליטי המתמשך בשנתיים האחרונות, מדינת ישראל ממוקמת במקום האחרון מבחינת תדירות הבחירות בהשוואה ל-20 דמוקרטיות אחרות.
מדובר בשילוב של משבר פוליטי-משטרי עמוק, ראש ממשלה שמשעבד את האינטרס הציבורי לטובת שיקוליו האישיים והקלות הבלתי נסבלת בה אפשר להקדים את הבחירות".
מבחינת אורך הכהונה הממוצע של ראשי ממשלה, אנו נמצאים דווקא קרוב לצמרת. תקופת הכהונה הארוכה של ראש הממשלה נתניהו בשלטון ממקמת את ישראל במקום ה-6. אולם, כמובן שמדובר ב"יציבות מדומה" בלבד וחוץ מההמשכיות בתפקיד רה"מ, המערכת הפוליטית סובלת מתסמיני אי-יציבות חריפים בעשור האחרון.
זאת ועוד, הקדמת הבחירות מסמנת את הפעם השלישית ברצף שחברי הכנסת פועלים לכאורה בניגוד מובהק לאינטרס שלהם, ומסכנים את מקום עבודתם.
ניסיון העבר מלמד שבמרבית המקרים, כשליש מחברי הכנסת מאבדים את תפקידם ואינם חוזרים לכנסת הבאה. רמת תחלופה כזו יכולה להיתפס כדבר רצוי ובריא, שמביא להתרעננות הנוף הפוליטי. עם זאת, רמות תחלופה קיצוניות עלולות לפגום בעבודת הכנסת (לנסיון פרלמנטרי יש ערך) ולחבל באחריותיות של נבחרי הציבור לאזרחי המדינה. התחלופה הנמוכה בשתי מערכות הבחירות האחרונות חריגה וניתן לייחס זאת לנסיבות המיוחדות שהיו מעין "בחירות חוזרות". כך, מאחר ומרבית המפלגות "הקפיאו" את רשימות המועמדים, השינויים בזהות הח"כים שנבחרו היו מינוריים.