משבר הקורונה

הקלת תהליכים ביורוקרטיים, דיגיטציה מואצת, האצלת סמכויות לשלטון המקומי ומעבר להוראה מקוונת הם כמה מהמהלכים שננקטו בשניים מהמשברים הבולטים של השנים האחרונות. הם ורבים נוספים עשויים להיות רלוונטיים ביותר עבור השירות הציבורי בישראל בזמן "חרבות ברזל".

על אף החסמים הטכנולוגיים והבין-אישיים של דיונים היברידיים בוועדות הכנסת, מומלץ להסדיר דיונים כאלה במטרה להרחיב את ההשתתפות של גורמים חיצוניים בדיונים

על רקע חוסר וודאות שהביא איתו משבר הקורונה, התחזקה הנטייה לייחס חשיבות עודפת לתופעות נקודתיות שלא בהכרח שיקפו את המצב בכלל המשק, ולהסתמך על תופעות שתועדו במדינות אחרות, גם כשהמצב בישראל היה שונה. מחקר חדש בוחן 6 השערות מרכזיות בנוגע לשוק העבודה הישראלי בתקופת משבר הקורונה ומספק תמונה חדשה לגבי השינויים שעבר בתקופה זו

ערב פרוץ גל האומיקרון, שוק העבודה התאפיין במספר גבוה באופן חריג של מפוטרים ושל מבוגרים בגילאי 45-64. בעוד עיקר הגידול במספר האנשים שלא עובדים ומחפשים עבודה היה בקרב צעירים בגילאי 21-34, הרי שדווקא המבוגרים היוו את עיקר הגידול במספר האנשים שלא עובדים וגם לא מחפשים עבודה

משבר הקורונה העצים והחמיר את תופעת הנשירה של בני ובנות נוער – בעיקר באזורי הסיכון המוכרים בחברה הישראלית בקרב מעמד סוציו-אקונומי נמוך ומוחלש. כעת, לאחר שלצד הנשירה הגלויה עלתה גם תופעת הנשירה הסמויה על פני השטח, יש לפעול למציאת פתרונות ארוכי טווח

תקנות שעת החירום שהממשלה התקינה, לפני שחזרה בה, להחזרת איכוני השב"כ כדי להתמודד עם זן האומיקרון, חושפות שוב את התקלה המשטרית החמורה, הטמונה בהכרזה הביטחונית המתמדת על מצב חירום, אשר נמצאת בתוקף מאז קום המדינה

איכוני שב"כ אמנם נבלמו, אך מדינת המעקב ממשיכה להזדחל לתוך חיינו - ולא רק סביב מגפת הקורונה. בהעדר 

לאחר שראש הממשלה בנט ושר הבריאות הורביץ החליטו להפסיק עד להודעה חדשה את האיכונים אחר הנדבקים בזן החדש אומיקרון, חשוב מתמיד לדבר על החלופות. אילו אפשרויות טכנולוגיות עומדות בפנינו ובאילו אמצעים נוקטים בעולם?

תזכיר החוק כולל שינויים לטובה בחוק, אך יש לשקול לוותר על שינוי תקופות הארכת תוקף ההכרזה על מצב החירום, וכן יש לבצע חשיבה מחדש על מודל הפיקוח הפרלמנטרי על התקנת תקנות

לראשונה מתחילת משבר הקורונה, הפגיעה בשכירים גדולה ביחס לפגיעה בעצמאים, כאשר כ-17% מהשכירים דיווחו כי אינם עובדים כתוצאה מהמשבר, לעומת 12% מהעצמאים שדיווחו שלא עבדו מאחר ונאלצו לסגור את העסק. בתוך כך, הפגיעה בנשים העצמאיות הייתה חמורה יותר מזו בקרב הגברים

משבר הקורונה יצר הזדמנות להכשרת ההון האנושי בישראל, אך נראה כי הממשלה הקודמת לא הצליחה למשוך את מאות אלפי המובטלים לשדרוג כישוריהם ולהעלאת את פריון העבודה. ועדיין, קרוב למחצית ממובטלי הקורונה עדיין מעוניינים בהכשרה מקצועית

הפגיעה בשכר בעקבות משבר הקורונה מרוכזת באוכלוסיות החלשות: 45% ממשקי הבית עם הכנסה חודשית נמוכה ביותר, כמו גם 37% מבעלי ההשכלה הנמוכה ו-40% מהשכירים במגזר הערבי

זה שנים שישראל ממוקמת במקום לא מחמיא בדירוגים הבינלאומיים הבוחנים את נטל הבירוקרטיה הממשלתית ואת מידת הנוחות של עשיית עסקים. נדרשת תכנית שתיושם באופן מיידי להקלת הנטל הבירוקרטי ולטיוב הרגולציה שמוטלת על המגזר העסקי

עם ירידת התחלואה והסרת המגבלות על הפעילות הכלכלית במרבית ענפי המשק, המדיניות הממשלתית צריכה לכוון להתאוששות מכלילה ובת קיימא, תוך הדגשת גידול מהיר בתעסוקה

עם ירידת התחלואה והסרת המגבלות על הפעילות הכלכלית במרבית ענפי המשק, המדיניות הממשלתית צריכה לכוון להתאוששות מכלילה ובת קיימא, תוך הדגשת גידול מהיר בתעסוקה. לצד זאת, כל עוד המגיפה במדינות רבות עדיין מגבילה את הפעילות הכלכלית בחלק מענפי המשק, לא ניתן לזנוח את רשתות הביטחון הממוקדות למי שהכנסתו נפגעה. חלק מכלי המדיניות שהחלו לפעול במהלך המשבר יסייעו גם ביציאה ממנו, אחרים צריכים להיות מותאמים לשלב ההתאוששות, ונוספים טרם גובשו וטרם הופעלו

צוות שוק העבודה העתידי פועל לגיבוש תוכנית אסטרטגית מקיפה ויישומית אשר תתווה את הדרך ותציע קווים מנחים לקובעי המדיניות כיצד להיערך לאתגרי שוק העבודה העתידי

שיעור גבוה יותר של מובטלים או עובדים שיצאו לחל"ת ופגיעה עמוקה יותר בשכר ובהיקף המשרה, מעצימים את הבעיות שרווחו עוד קודם לכן בחברה הערבית. קיים חשש אמיתי שמשפחות רבות יתדרדרו לעוני, ושעובדים רבים שנפלטו משוק העבודה לא ימצאו את דרכם חזרה. לאלו עלולות להיות השלכות ארוכות טווח שליליות על החברה הישראלית כולה

הצגת מתווה מוצע להחזרת מובטלי הקורונה לשוק העבודה שהוצגה במסגרת דיון משותף של המכון הישראלי לדמוקרטיה, משרד האוצר ודוברים משפיעים נוספים

פסק הדין בעניין איכוני השב"כ אינו נוגע רק לזכות לפרטיות, אלא מראה כיצד פרשת האיכונים היא מיקרו-קוסמוס לתהליכי קבלת ההחלטות בממשלה בתקופת הקורונה

ישראל היא הדמוקרטיה היחידה שמונעת מאזרחיה לשוב אליה. התנערותה מאחריות על חייהם ובריאותם של אזרחיה בחו״ל מצביעה על שבריריות מעמדן של זכויות ותפיסות היסוד שמרכיבות את האמנה החברתית הישראלית. שיקומן יהיה לפתחנו ביום שאחרי הקורונה

מאמצים לעידוד התחסנות הם ראויים וחשובים, על כך אין כל מחלוקת. השאלה היא מה יוביל אותנו לשם ומה, לעומת זאת, יפגע באופן לא מידתי בזכות של כל אחד מאתנו שהמידע הרפואי לגבי עצמו יישאר שלו ובשליטתו

פעולות הממשלה להגבלת כניסת ויציאת אזרחים ותושבי קבע ישראלים חורגות מגבולות המידתיות, וננקטו על רקע חוסר היכולת של המדינה לאכוף מגבלות בידוד לחוזרים לישראל באפקטיביות. גם בהשוואה בינלאומית, לא נמצאו הגבלות כה גורפות על הזכות של אזרחים להיכנס למדינה

אמנם האזיק האלקטרוני הוא חלופה עדיפה לחיוב אדם בבידוד מחוץ לביתו במלונית, אך חשוב לקבוע במפורש את התכלית שלשמה נועד השימוש באזיקים, להגדיר ולהגביל את הגישה למידע, וכל זאת תוך אבטחת המידע האישי הרגיש

לא כולם יכולים ליהנות מיתרונות העבודה מהבית בתקופת הקורונה. למעשה, האופציה הזו פתוחה בעיקר בפני אקדמאים ובעלי רמת הכנסה גבוהה מהממוצע. כך, רק 35% מהמשתכרים שכר מינימום עובדים מהבית, לעומת שני שלישים (66%) מאלה המרוויחים הרבה מעל הממוצע. בדומה לכך, שיעור העובדים מהבית עולה עם רמת ההשכלה

מתחילת משבר הקורונה, נחתכה משכורתם של כרבע מהשכירים בישראל בכרבע. הנפגעים העיקריים: צעירים ומבוגרים. כך, כ-43% מהצעירים בני 18-24 דיווחו על ירידה בשכר יחסית לטרום המשבר, כמו גם כשליש מבני ה-55+

עידוד התחסנות באמצעים התנהגותיים ובאמצעות שכנוע הוא בעל תכלית ראויה, אולם ישנם אמצעים שעשויים להיות אסורים ופוגעניים. לפיכך, על המדינה למצות ככל האפשר אמצעי הסברה ושכנוע שאין בהם פגיעה בזכויות כלל ולהיזהר בהפעלת אמצעים, בעיקרם מתן תמריצים, כך שהפגיעה בזכויות תהיה מינימלית

העברת פרטי מתחסנים לרשויות המקומיות ולמשרד החינוך תפגע קשות בליבת הזכות לפרטיות. מניסיון העבר, הגופים הללו אינם מצטיינים באבטחת מאגרי המידע המצויים כבר עתה ברשותם

מגפת הקורונה טרפה את הקלפים בשוק העבודה, ובזמן שרבים מאתנו גילו את יתרונות העבודה מהבית, מי שהרגישו במיוחד את השינוי היו דווקא האבות הצעירים: אם לפני הקורונה, הם העידו שברצונם להיות מעורבים יותר בגידול הילדים, ברוב המקרים הקריירה התובענית פשוט לא אפשרה זאת. הקורונה חשפה בפני רבים מהם את הזירה הביתית וזמן האיכות עם הילדים, תוך שהם לוקחים יותר חלק במטלות הבית

כמחצית מהציבור הישראלי חוו פגיעה כלכלית בעקבות משבר הקורונה, אולם סקר מיוחד שערכנו מגלה כי מידת הפגיעה הכלכלית כמעט שאינה משפיעה על ההעדפות אלקטורליות של הציבור הישראלי. כך, רבים אמנם מבקרים את מדיניות הממשלה בחריפות ואף נפגעו מתוצאותיה, אך ישובו להצביע עבור מפלגה השייכת לגוש שאליו הם חשים תחושת שייכות, חרף אחריותו למצב

עם פתיחתה של מערכת החינוך בהדרגה, נראה ששוב לא הופקו שום לקחים, ופעם נוספת לא נלקחה בחשבון דעתם של אנשי החינוך. משרד החינוך מתעקש שלא להתייעץ ולהקשיב לאנשים בשטח, פשוט כי הוא לא סומך עליהם. כעת עליו לבזר סמכויות לידי הרשויות המקומיות ומנהלי בתי הספר, ויותר מכל- לבנות אמון מחודש עם הצוות החינוכי

לכמעט 1 מכל 3 ישראלים אין די כסף נזיל לקיום בלי הלוואות או משיכה מחיסכון; בסגר הראשון רק 1 מ-4 העידו על מצוקה דומה; במגזר הערבי שיעור המתקשים קרוב ל-50%; ההרעה החדה ביותר בין הסגרים התרחשה דווקא בקרב הציבורי היהודי הלא חרדי

משבר הקורונה פגע במצב התעסוקתי של העצמאים באופן חמור בהשוואה לשכירים- נכון לשבוע השני של דצמבר כ- 74% מהעצמאים עבדו, אך מרביתם (45%) דיווחו על עבודה חלקית ורק מיעוט (24%) המשיכו לעבוד בהיקפים דומים לאלו שנרשמו טרום קורונה. סקר מיוחד על מצב העצמאים

תשתיות רעועות וקושי בהבנת התכנים הנלמדים בזום: הקורונה העצימה את הפערים בין סטודנטים יהודים לערבים. החשש הוא שבשנה הקרובה תהיה נשירה מסיבית של סטודנטים ערבים, דווקא בעידן שבו השכלה גבוהה היא הכלי המשמעותי ביותר למוביליות חברתית וכלכלית

ההיענות לחיסונים כמובן משמחת, אלא שאיש לא ביקש את הסכמתנו להשתתף במחקר שעושה פייזר, ובכך יש הפרה של שרשרת האחריות כלפינו, הציבור. מקבלי ההחלטות בממשלה, במשרד הבריאות ובקופות החולים ממשיכים לחשוב שהבריאות והדאטה שלנו הוא רכושם שלהם. הדבר הזה חייב להשתנות

על אף שמדובר במערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים, הנתונים מצביעים על נכונות גבוהה למדי בציבור הישראלי לצאת ולהצביע. עם זאת, שלוש תופעות חדשות עשויות להביא לתוצאות מפתיעות שעשויות לשנות את המפה הפוליטית

ניהול מערכת בחירות בצל מגפה מציף אתגרים חדשים, ובהם גם החשש לזיופים. על מנת לשמור על טוהר הבחירות, על ועדת הבחירות המרכזית לבצע דה-פוליזטיציה של הליך הבחירות בכללותו, באמצעות הקמת רשות בחירות ארצית מקצועית ובלתי תלויה. גם ועדות הבחירות האזוריות צריכות להיות מקצועיות ולא נציגות של סניפי המפלגה המקומיים, כמוהן גם ועדות הקלפי

ברכות לפורום החברתי-כלכלי לרגל השקת 'מנהלת המעסיקים'- מיזם משותף של נציגי המעסיקים, העובדים והממשלה המכיל המלצות לפעולה שנכתבו במכון הישראלי לדמוקרטיה. ההמלצות, שנכתבו עוד לפני פרוץ הקורונה, נכונות היום יותר מתמיד ובבסיסן - חיזוק השותפות בין המעסיקים, הממשלה והעובדים

שבוע לתחילת מבצע החיסונים בישראל- עלייה של 8% בשיעור הישראלים שהביעו נכונות להתחסן בסבב החיסונים הראשון. עם זאת, כרבע מהציבור הישראלי העידו כי יסרבו להתחסן גם במחזור החיסונים השני, ביניהם בעיקר צעירים, חרדים וערבים - הקבוצות בהן שיעורי ההדבקות גבוהים במיוחד

למעלה מ-70 מדינות כבר התמודדו עם ניהול בחירות בצל מגפת הקורונה. כדי להתאים עצמן ולהיערך למצב החדש, ננקטו מספר צעדים שיאפשרו את ניהולן התקין, כמו התאמת הקלפיות למגבלות הקורונה והגדלת מספרן, הקצאת שעות מסוימות במהלך יום ההצבעה למבוגרים וכן הרחבת מנגנוני ההצבעה החלופיים.

המאמצים להגביל את התפשטות הנגיף הובילו למגבלות חסרות תקדים, שהובילו לשיח ציבורי חשוב ומבורך בשאלות הנוגעות לזכויות אדם, אולם משבר הקורונה הוביל להתפתחויות מדאיגות שצריכות להדליק נורות אזהרה לכולנו

מאות אלפי חיסונים הגיעו לישראל בימים האחרונים, אולם בינתיים נראה כי הציבור לא ימהר לעמדות ההתחסנות. מה בכל זאת יכול לשכנע את הישראלים להתחסן? שאלנו את פרופ' יובל פלדמן באילו צעדים על מקבלי ההחלטות לנקוט, ומאילו כדאי להימנע

רוב גדול בציבור הישראלי צופה בחירות בעתיד הקרוב, וכמחצית אף חושבים שזה המהלך הנכון בעת הזו. בתוך כך, השיעור הגבוה ביותר בציבור הערבי תומך בהתקרבות בין ראש הממשלה נתניהו ליו"ר רע"מ עבאס, בעוד השיעור הגבוה יותר בציבור היהודי מתנגד לכך. ומה חושבים מצביעי הליכוד וכחול לבן על אמינות מנהיגי שתי המפלגות?

בעוד בתי הספר הממלכתיים נותר וסגורים, הישיבות החרדיות מיהרו להיפתח, גם אם בניגוד להנחיות. חששם של קברניטי הקהילה החרדית מפני נשירה המונית של צעירים ממוסדות החינוך החרדיים, הוא שהניע אותם לכך

הגיע הזמן שאמצעי התקשורת, העורכים והכתבים ייצאו מאזור הנוחות הגאוגרפי והתרבותי ויסקרו גם את האנשים שקולם אינו נשמע, ובמיוחד- את קולן של הנשים הערביות, שספגו פגיעה כלכלית קשה בעקבות משבר הקורונה

מדינת ישראל נכנסה למשבר הקורונה במצב טוב יחסית, ולכן עומדת לה יכולת להקצות את המשאבים לטיפול בו באופן שיצמצם את נזקיו לאנשים ולכלכלה. צריך רק לקבל את ההחלטות הנכונות, וליישמן

הכישלון הקולוסלי בהטמעת אפליקציית "המגן" והשימוש הפסול והמתמשך באיכוני השב"כ, מצריכים שינוי פרדיגמה וקידום יוזמות שיספקו מענה לקבוצות ואוכלוסיות קטנות - במקומות עבודה, בתי ספר ובתי חולים. תפקיד המדינה הוא לפעול כרגולטור בתחום יישומוני מעקב המגעים, ולא כספק בעצמה

מעקב של חיילי צה"ל אחר אזרחים ברשתות החברתיות מעורר קשיים רבים במישור החוקתי, במישור ההגנה על פרטיות האזרחים ובמישור של אמון הציבור בצה"ל. עוצמתו של הצבא הופקדה בידו על מנת להרתיע את אויבי המדינה ולנצח במערכות נגדם, ולא כדי לכוונה כלפי אזרחי המדינה פנימה

רוב הציבור סבור שצה"ל צריך לקבל לידיו את ניהול משבר הקורונה. ובהיבט של מוכנות העורף- רק 39% חושבים שהעורף האזרחי מוגן נגד מתקפה צבאית. סקר מיוחד

הבשורות על ההתקדמות בפיתוח חיסון לקורונה מביאות עמן אמנם עלייה זהירה באופטימיות הציבורית, אך כמחצית מהציבור הישראלי העידו שלא ירצו להיות בין המתחסנים הראשונים כשיגיע. וגם- מה הגורם העיקרי בגללו אנשים מצייתים להנחיות- האם זה הפחד להידבק ולהדביק או שמא החשש שייתפסו ויקבלו קנס?

האם בדיקת הקורונה תוכל לזכות אותנו בקרוב בכניסה להגרלה יומית ובסיכוי לזכות ב-10,000 ש"ח? רגע לפני שהממשלה מדפיסה את כרטיסי ההגרלה - חשוב לקחת בחשבון גם את ההשלכות השליליות שעלולות להתלוות לצעד כזה על הציות האזרחי להנחיות בטווח הרחוק, ועל האופן בו נתפסת השמירה עליהן בקרב הציבור

החולשה שהפגינה ההנהגה בניהול משבר הקורונה גבתה מחיר בריאותי, חברתי וכלכלי גבוה. בשבועות הקרובים ולקראת הגל הקרוב, על ממשלת ישראל והדרג המקצועי לפתח מדיניות ברורה להתמודדות עם המגפה, ולאמץ מודל כוללני לתחקור והערכת מדיניות ציבורית בימי משבר ובשגרה

הצעת משרד האוצר לאפשר משיכת כספים מהחיסכון הפנסיוני ללא מס בעת הזו היא נכונה, אבל בעייתית. כדי להשיג את המטרה ולאפשר לעצמאים למשוך את הכספים, יש לתת לכלל העצמאים פטור ממס למשיכת שליש מכספי הפנסיה, ולהתנות את משיכתם היום בחיסכון מוגדל בעתיד

אין אבסורד גדול מכך שהממשלה הנוכחית החליטה לגנוז את הפרוטוקולים שלה מתקופת הקורונה ל-30 השנים הבאות. בעת כל כך חריגה וכשאין שום שיקול ביטחוני רלוונטי על הפרק, אסור להסתיר את מערך השיקולים, את החלופות שעמדו ואת רמת ועומק הדיונים שמתקיימים בחודשים אלה

השבטיות הישראלית היא אסון, והקורונה ממחישה שההיפרדות של ישראל לקהילות עם ערכים שונים באופן קיצוני, עולה בסופו של דבר ביכולת לממש מדיניות ואפילו בחיי אדם

מיום ליום מתגבר הצורך בהקמת ועדת חקירה, שתבחן את מוכנותם והתמודדותם של משרדי הממשלה ומערכת הבריאות והחינוך במהלך משבר הקורונה. השאלה מי יהיה הגוף החוקר משליכה במידה רבה על אופי החקירה, המסקנות ובעיקר האם ההמלצות יעלו אבק או יאומצו

הוראת הרב קניבסקי לפתוח תלמודי תורה בניגוד לחוק, מדגימה לכל חלקי החברה הישראלית המשוסעת את האפשרות של מרי אזרחי כדרך לכיפוף שלטון החוק, והיא בעלת משמעות עמוקה לעתיד הדמוקרטיה הישראלית. על כן, יש להגיב עליה באופן מיידי ותקיף

המציאות שבה המשטרה פועלת בימי הקורונה קשה לאזרחים וגם לשוטרים. אבל בלי אכיפת המשטרה הקורונה לא תתמתן. במקום לקלל ולבקר את השוטרים, ראוי שהפוליטיקאים והציבור מימין ומשמאל יישאו אותם על כפיים כמי שניצבים בחזית המאבק בקורונה

בתנאי המשבר הנוכחי, מטרת העל של המשטרה צריכה להיות הורדת התחלואה, וזהו העיקרון המרכזי שצריך להשפיע על שיקולי הקדימות באכיפה

אסטרטגיית היציאה מהסגר והיעדר עלייה מחודשת של התחלואה במגזר החרדי כוללת מתן דגש אכיפתי על מפגשים ואירועים שרמת הסיכון הבריאותית הכרוכה בהם גבוהה; שיתוף פעולה של המנהיגות והשלטון המקומי החרדי; והכרה באורח החיים של המגזר החרדי

מעט יותר ממחצית מהציבור הישראלי סבור שהסגר השני הוטל רק או בעיקר משיקולים פוליטיים ולא בריאותיים; רוב הציבור ממשיך להביע אמון בפרופ' גמזו; המשך עלייה בחשש הציבור מהמצב הכלכלי

טיוטת צו שפורסמה לאחרונה (24.9), מציעה לאפשר קריאת חיילי מילואים לשירות על מנת לבצע "פעולות הנוגעות להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה". יש להימנע מהתקנת הצו בניסוח כל כך רחב וכוללני, החורג מן הסמכות שהוקנתה לשר הביטחון

מדינות יוצאות למלחמה כדי להגן על אינטרסים לאומיים גם כשהן יודעות שיהיה לכך מחיר בחיי אדם. כך גם במלחמה על שימור החרדיות בצל משבר הקורונה. ההנהגה הישראלית, מצדה, נמנעת ברשלנות פושעת מטיפול מקצועי ואכיפה קפדנית של ההנחיות עקב הפוליטיזציה של הטיפול במשבר

עצם כהונתו של ראש ממשלה הנאשם בשוחד בראשות המדינה, משליכה על כל הממשלה תחתיו, ועל הנורמות שחלות כלפיה. במסגרת התרבות הקלוקלת שלפיה הכל מותר, וגם מה שאסור מותר לבעלי השררה, אין שום סיבה לצפות מהשרה גילה גמליאל להתפטר, ובוודאי שלא ניתן לצפות מנתניהו לפטרה

באין מפכ"ל קבוע, המשטרה נוהגת כעדר ללא רועה ולא מבצעת את תפקידה הבסיסי ביותר - להגן על אלו שמממשים את חופש המחאה. אסור שהממשלה תמשיך לפעול כממשלת מעבר משותקת שאיננה ממנה בעלי תפקידים, תוך שהיא מועלת באחריותה להעביר תקציב מדינה

המגבלות שאוסרות יציאה של יותר מקילומטר מהבית, אותן החילה ממשלת ישראל גם על הפגנות, הן חריגות בחומרתן בעולם. מהשוואה בינלאומית עולה כי ישראל היא המדינה היחידה שהגבילה את טווח ההפגנות של אזרחיה ביחס למקום מגוריהם

היעדר הציות להנחיות בחלקים גדולים בחברה החרדית וכתוצאה מכך, הזינוק בתחלואה בקרב ציבור זה, מחדדים את הצורך בשינוי מן היסוד של היחסים בינם לבין המדינה, שימנע מתן כוח מוחלט לרבנים כמתווכים בין קהילתם למדינה

פעילות חיילים במשימות אכיפה המופנות נגד אזרחים והפנייה לצבא תוך ציפייה ציבורית לנוק-אאוט מהיר, גובה מחיר כפול - פגיעה באמון הציבור בו וסכנה כי יסתבך בפוליטיזציה מסוכנת

נקודות החיכוך בין חיילים לאזרחים שהיינו עדים להן בימים האחרונים, מציפות את הבעייתיות שבפעילות חיילי צה"ל במשבר האזרחי שישראל מתמודדת עמו. הצבא במהותו אמור לפעול אל מול כוחות עוינים, ולכך הוא מותאם

משבר הקורונה מחדד וממחיש את הבחירות הערכיות של הקהילה החרדית. הוא גם ממחיש כי כשחיי הישראלים שלובים באלו של החרדים, לא ניתן לקיים את ישראל לצד אוטונומיה חרדית שחיה מאחורי חומותיה המתגבהות. ללא נשיאה משותפת בנטל הבריאותי עכשיו, והכלכלי־ביטחוני־חברתי אחרי הקורונה, לא ייכונו כאן חיים נורמליים

בהעדר הנהגה רלוונטית, כאשר חזית המאבק היא בכל מקום ובכל רגע, צו הגיוס מופנה לחברה האזרחית כולה. נדרש ארגון מידי של הכוחות היצירתיים, הלא פוליטיים, לשם הטמעה רחבה, עמוקה ומידית של המסר, שאנו נמצאים במלחמת דמים וצריבת סטנדרט ההתנהגות הנדרש לשם ניצחון בה

ממשלת האחדות הנוכחית מתפקדת בפועל כממשלת מעבר משותקת ונטולת סמכויות שנמנעת מקבלת החלטות - אבל זה לא חייב להיות ככה. ההיסטוריה של מדינת ישראל מספרת סיפור אחר אודות היכולת שלנו להתלכד ברגעי משבר ולקבל את ההכרעות וההחלטות הנכונות

התיקון לחוק שעבר בוועדת חוקה לקראת קריאה שניה ושלישית אינו ראוי ופוגע באופן מופרז בזכות היסוד הדמוקרטית של החופש למחות. ההחלטה על הגבלת הפגנות בהתאם למצב התחלואה צריכה להיות בידי דרג מקצועי נטול פניות ונטול שיקולים פוליטיים

משבר הקורונה מערער את אמונם של החרדים בנבחריהם - 38% מהצעירים החרדים מעריכים כי אמון החרדים בנציגיהם בכנסת נפגע בעקבות המשבר, ו-53% סבורים שהאמון בממשלה נפגע גם הוא. בהנהגה הרבנית, לעומת זאת, רוב גדול מעריך כי האמון לא נפגע כלל, או נפגע במידה מועטה בלבד

בעת הנוכחית לא רצוי לצאת להפגנות המוניות. עם זאת, התיקון לחוק על הגבלת ההפגנות אינו ראוי ופוגע באופן מופרז בזכות היסוד הדמוקרטית של החופש למחות

בזמן שהאמון בראש הממשלה מגיע לשפל חדש ועל אף שרק שליש מהציבור מאמינים שהמגבלות שהטילה הממשלה אכן מוצדקות ותואמות למצב - רוב הישראלים סבורים כי יש לאסור קיומן של הפגנות בזמן הסגר

מול השיקול המרכזי, הבריאותי, על הממשלה לבחון את הפגיעה בערכים חיוניים אחרים. תפקידם של מנהיגינו הפוליטיים הוא לאזן ביניהם באופן שאף אחת מקבוצות הזהות והאינטרס לא תחוש מופלית לרעה באופן כרוני

עתירת ראשי הערים מוצדקת. צריך להגמיש את התנאים לתפילה באוויר הפתוח, אולם הגבלת מספר המשתתפים במחאה היא פגיעה קשה בזכות להפגין

נדרשת זהירות מיוחדת בהגבלת הזכות להפגין, בגלל זהותה של המגבילה, הממשלה, הנמצאת בניגוד עניינים מובנה. בתוך כך, באפשרותם של מארגני ההפגנות והציבור המשתתף בהן להיות חלק מהפתרון ולקחת אחריות גם על בריאות הציבור

שתי מגמות הפוכות, כביכול, שהציף משבר הקורונה. מחד, יותר ויותר חרדים מתחברים לאינטרנט. מנגד, ההתבדלות עודנה כאן- וניתן היה להבחין בה ביתר שאת עם הניסיון לקיים סגר דיפרנציאלי על הערים האדומות, חלק גדול מהן חרדיות

ההפגנות הן כלי חשוב ומרכזי לביטוי ביקורת על השלטון. ביכולתן להביא לידי ביטוי את הקולות השונים, כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות ועל דעת הקהל, אבל הן בשום אופן לא יכולות להיות הנתיב להחלפת הממשלה בדרך לא דמוקרטית

יש ערך משמעותי בהפגנה, כמו גם בתפילה. כאשר מוטלות מגבלות על תפילות או הפגנות, פעילויות שהן ציפור נפשם הערכית של אזרחי ישראל, עליהן להתבסס על סטנדרטים שקופים ודומים. כך, לצד איזון ערכי ראוי, יגדל גם אמון הציבור במדיניות הממשלה

כשברקע תחילת הסגר הלילי על עשרות יישובים, מרביתם חרדיים וערביים, והקריאה להצבת חיילים במדים ביישובים אלה - על מקבלי ההחלטות לנקוט במספר צעדים הכרחיים אשר יסייעו לתדרך את החיילים לקראת המפגש הרגיש והמורכב על האוכלוסייה הערבית

על מקבלי ההחלטות לשדר לאזרחים שההליכה לסגר נעשית משיקולים ענייניים ובריאותיים, ולא כי זה האמצעי היחיד שישראלים מסוגלים לציית לו. ללא תיקון הכשלים ותוך הישענות על אכיפה דרקונית - הליכה לסגר יכולה אולי להביא לשינוי קצר טווח, אך לטווח הארוך היא עשויה להעמיק עוד יותר את משבר האמון

חגי תשרי מציבים אתגרים שונים בפני ההנהגה הרבנית ומנהיגי הקהילות, שנדרשים לגבש התייחסות להנחיות הממשלה המגבילות את התפילות, ולמצוא פתרונות שיאפשרו את קיומן של תפילות גם במסגרת המגבלות הממשלתיות, בארץ ובחו"ל

בעיצומו של הוויכוח הציבורי בין הפגנות למתווה התפילות, החשש הוא כי במטרה לקבל לגיטימציה להגבלת זכויות פוליטיות, כגון חופש הביטוי, הממשלה עלולה לפעול בצורה נמרצת מדי ולהגביל זכויות לא פוליטיות, כגון הזכות להתפלל ולהתחתן

שיעור המפוטרים בקרב המגזר הערבי גבוה פי שניים מהמפוטרים היהודים. גם בשיעור הירידה בשכר נרשמה פגיעה משמעותית יותר בקרב הערבים, וגם שיעור הערבים שמדווחים כי אין ברשותם כסף נזיל להתקיים ממנו לתקופה מסוימת כפול משיעורם בקרב היהודים

הסקר הכלכלי חושף את פגיעותן הגבוהה יותר של האוכלוסיות החלשות, בהן בעלי הכנסה נמוכה, כאלה המתגוררים ביישובי הפריפריה וערבים. אלו גם האוכלוסיות שמתקשות לעבוד מהבית. כמו כן, הסקר מאשש כי מובטלי הקורונה הם בעיקר עובדים לא מאוגדים, צעירים או מבוגרים מאד, בעלי הכנסות נמוכות ועצמאיים

במקום שמודל הרמזור יגרום לסולידריות קהילתית שתסייע לבלימת המגפה, הוא מביא לתוצאה ההפוכה, בה חברי הקהילה עשויים לרצות לשבש את זרימת המידע לטובת השכונה או העיר – הכל, רק לא להיחשב עיר אדומה. כדי להימנע ממצב כזה, על מקבלי ההחלטות להעדיף את השימוש בתמריצים חיוביים בוני אמון, ולהפחית ככל הניתן את השימוש בתמריצים שליליים

השבטיות בחברה הישראלית רק הולכת ומעמיקה, ואם לא ייעשה מאמץ רציני מצד כל חלקי החברה הישראלית למציאת מכנה משותף להמשך הקיום כאן, סכנת הכאוס והחורבן הפנימי תרחף מעל ראשנו

אחד מכל עשרה ישראלים לקחו חלק בפעולות המחאה נגד מדיניות הממשלה בחודשים האחרונים, מתוכם 46.5% ממחנה השמאל, 27.5% מהמרכז וכרבע מהם (26%) מגוש הימין. בתוך כך, הציבור הישראלי חלוק בדעותיו לגבי האשמים בעימותים בין המשטרה למפגינים - 33% סבורים שהמפגינים אחראים יותר לעימותים, 31% מצביעים דווקא על המשטרה

על גורמי הממשל לנצל את פסק הזמן שנכפה על חלקים נרחבים משוק העבודה בשל מגפת הקורונה, כדי לעבור תהליך משמעותי של שדרוג יכולות העובדים. וכדי שהמאמץ לעידוד המובטלים לעבור הכשרות מקצועיות יביא לשינוי התנהגות בפועל, על הממשלה לצאת במהלך הסברתי רחב להעלאת המודעות למגוון האפשרויות העומדות בפניהם

43% מכלל העובדים בישראל עובדים מהבית, ו-80% היו רוצים לעשות זאת גם בימי שגרה​. אלא שהבשורה שהגיעה עם הריחוק החברתי דילגה על השכבות החלשות, בין היתר בשל נגישות מוגבלת לטכנולוגיה, אוריינות דיגיטלית נמוכה ותנאי מגורים לא מתאימים

עיון במנהג הנסיעה לאומן, באופי הנוסעים וביחס לכך בחברה הדתית והחרדית, מעלה את החשד שהחרדה של הפוליטיקאים לנוסעים היא לא לשם שמים. הקרקס הפוליטי שנעשה על גבם של חסידי רבי נחמן, יותר מאשר למענם, ממחיש את היחס הציני לעמדות מקצועיות, כשעל הכף מונח אינטרס פוליטי

מה קרה שם, בלב השכונות החרדיות, בזמן שבישראל החלה להתפשט מגפת הקורונה? לחרדים, שלרוב אינם מחוברים לאמצעי התקשורת המרכזיים, קשה היה לקבל את הפגיעה העמוקה באורחות חייהם. אולם בין שלל האתגרים שהציבה המגפה, עלו גם הזדמנויות ייחודיות לבחינת המרקם העדין של יחסי חרדים-חילונים, ולאימוץ השימוש בטכנולוגיה, שעושה דרכה גם לזרמים השמרנים יותר בקהילה. העיתונאית ליאת רגב וחוקרת החרדים ד"ר לי כהנר צוללות אל מעמקי החברה החרדית בשיא התפרצות הנגיף

דבריו של פרופ' רוני גמזו, הפרויקטור החדש למאבק בנגיף הקורונה, כלפי החברה הערבית טומנים בחובם דעה קדומה שפוטנציאל הנזק שלה על הלגיטימציה הציבורית בו, בעיקר בקרב הציבור הערבי, עצום

כ-60% מהישראלים נותנים אמון בפרויקטור הקורונה החדש, פרופ' רוני רמזו, לעומת 35% בלבד הסומכים על ראש הממשלה בנימין נתניהו. בתוך כך, כמחצית מהישראלים מעריכים כי רוב הציבור או כולו יצייתו להנחיה להישאר בבתים במידה ויוכרז סגר מלא, אך שליש צופים כי רק מחצית מהאוכלוסייה תנהג כך

שני שליש מהעובדים שנפלטו משוק העבודה בעקבות הקורונה, מוכנים לקחת חלק בהכשרה מקצועית קצרה במימון ממשלתי - 56% מתנים זאת בבחירת תחום ההכשרה, ואחוז דומה מתנים קבלת דמי קיום בגובה דמי האבטלה

סקר מיוחד בקרב עצמאים ושכירים: 65% מהעצמאים ספגו את הפגיעה הקשה ביותר במשבר הנוכחי; שיעור הפגיעה בצעירים גבוה משיעור הפגיעה ביתר שכבות הגיל; תחום ההיי־טק מתנהל כענף נפרד מיתר המשק; השכלה אקדמית ממתנת את הפגיעה הכלכלית

מנתוני הקול הישראלי של מרכז גוטמן עולה כי 60% מהציבור הישראלי מתנגד לבחירות. וגם: רוב הציבור מזדהה עם המחאה כנגד המדיניות הכלכלית של הממשלה, וכמעט מחצית סבורים שהתנהלות המשטרה כלפי המוחים נוקשה מדי

בחינה של שתי ההפגנות במהלך סוף השבוע האחרון - בתל אביב ובירושלים, מגלה כי מדובר למעשה בשתי הפגנות שונות בתכלית - גם במוקד המחאה וגם במסר. המקום שבו כל אחת מהן התקיימה קבע במידה רבה את אופייה, הדימוי הציבורי שלה, תגובת השלטונות וכן, גם את הכיסוי התקשורתי

חוק הקורונה הוא לא כ"כ דמוקרטי ולא פרקטי. אין ספק שמגפת הקורונה דורשת ממשלה בעלת סמכויות, גמישות ומהירות פעולה. אולם העובדה שלא מאשרים מראש את התקנות בכנסת בעייתית מאוד

מאפייניה הייחודיים של הזכות להפגין מצדיקים את החרגתה מההגבלות המוטלות על חלק מהזכויות האחרות, כחלק מהמאבק בקורונה, במיוחד בעת הזו

משבר האמון שחווה המשטרה מצד הציבור מעמיק בצל האתגרים שמציב בפניה משבר הקורונה. אולם המשטרה במאמציה מיישמת את הנחיות חברי הממשלה, ואלה, כמו גם הגורמים שאמורים לפקח עליה - כושלים במשימתם

בעבודתו השוטפת של השב"כ, השימוש באיכונים נעשה בנוסף לאיסוף מידע נוסף, ניתוחו והצלבתו עם נתונים נוספים. לכן, כדי להשתמש בנתונים הנאספים באופן יעיל - בפעולות לחימה וסיכול טרור כמו גם בהתמודדות עם מגיפה - אין לראות בהם תחליף לפעילות מחקרית רחבה יותר

כשבכירי משרד הבריאות ודרג מקבלי ההחלטות התייחסו לשב"כ כאל תרופת הפלא הטכנולוגית שתאפשר את פתיחת המשק, הם טעו. בעיקר בגלל הנתק המוחלט בין כלי השב"כ לחקירה האפידמיולוגית. כל נסיון לפתח חלופות בתקופה שבין הגל הראשון לשני לא נבחנה לעומק. אז מה כן צריך לעשות עכשיו, ואיך שאר מדינות העולם התמודדו עם ענין המעקבים?

הכתובת הייתה על הקיר, אבל בכירי הממשלה העדיפו להמשיך ולהתייחס לאיכוני השב"כ כאל תרופת פלא טכנולוגית שתאפשר את פתיחת המשק. כעת מתגלות התקלות, ועשרות אלפי ישראלים נשלחים לבידוד, ללא סינון או בקרה. בתוך כך, חשוב להבין שמעקב השב"כ אינו מהווה תחליף לחקירות אפידמיולוגיות ומערך בדיקות יעיל ומתפקד - אלא רק חלק ממעטפת רחבה הרבה יותר שצריכה להינתן לאזרחים

בלי אמון ציבורי שהנהגת המחאה היא אותנטית ומחויבת, ושאינה משרתת אינטרסים זרים, לא יעלה גל מחאה המוני בר קיימא. אין להוציא מכלל אפשרות שבימים הקרובים יהיו מופעי מחאה קטנים ובינוניים רבים, שחלקם עלולים להידרדר לאלימות, אולם השאלה האם הקבוצות השונות זו מזו בהרכבן וב"צבע" האידיאולוגי שלהן יצליחו ליצור לעצמן מצע ואסטרטגיה משותפים כבסיס לפעולה מתואמת ומתמשכת – נותרת כרגע בלא תשובה

משבר הקורונה, והסגר שבצדו, "הכניס" רבים מהגברים הביתה ומנע מרבים מהם לעבוד שעות ארוכות מחוץ לבית. כעת ישנה הזדמנות גדולה לשינוי חברתי: לדרוש ממקום העבודה לאפשר לאבות להיות מעורבים יותר במשפחתם

הציפייה של אזרחים רבים מהממשלה לסעד טבעית ומובנת. גם הרצון להפגין ולזעוק אל מול המצוקה ואל מול מחדלים קשים של הממשלה הם דרך ביטוי טבעית למצוקה הזו. אבל יש הבדל ענק בין תסכול ומחאה לבין יצירה שיטתית של אנרכיה וכאוס

הקמת ועדת חקירה בעניין משבר הקורונה, תלויה בעיקר בנרטיב של ההתמודדות עם משבר הקורונה במישור הרפואי והכלכלי-חברתי. אם בגל הראשון הנרטיב היה של "מלחמת ששת הימים", הרי שלנוכח השאננות, העלייה בתחלואה בגל השני, ולצד המשבר הכלכלי העמוק והמדיניות הכלכלית שמעוררת ביקורת, הנרטיב הנוכחי מקבל יותר נופך של "מלחמת יום הכיפורים". האם לחץ הציבורי יוביל להקמת ועדת חקירה ממלכתית?

איכוני השב"כ התבררו השבוע כלא יעילים ובעלי אחוזי טעות גבוהים. עדיין לא מאוחר לאמץ יישומונים אזרחיים, ועל הדרך לדאוג לפרטיות של כולנו

עם העלייה בתחלואה, האמון הציבורי בגורמים המובילים את ההתמודדות במשבר הקורונה, בהם רה"מ ושר הבריאות, צונח. בפילוח לפי מחנה פוליטי- 58% מבוחרי הליכוד מאוכזבים מתפקוד הממשלה. וגם- 40% מהישראלים מעריכים ששר הביטחון לשעבר, נפתלי בנט, הוא האיש המתאים כיום להוביל את המאבק

מדינות רבות בעולם כבר הבינו שהדרך ליצירת ביקושים לעובדים עוברת דרך הכשרות מקצועיות וסבסוד תקופת ההכשרה. על הממשלה בישראל לפעול בנתיב זה ובמקביל להאיץ פרויקטים בתחום התשתיות שיגבירו הביקוש לאנשי מקצוע בתחום התכנון והביצוע, וכן לביקוש למוצרים של התעשייה הישראלית

במקום קנסות על אי עטית מסכה, על המדינה לפעול במסלול אחר, וליצור נורמות חברתיות שיעודדו את הציבור לשמור על ההנחיות

מעבר לעבודה מהבית לפחות ליום בשבוע יתרום משמעותית לשיפור רווחת כלל אזרחי המדינה. ההיערכות לכך חייבת לכלול התאמת חקיקת העבודה, פיתוח שיטות הערכת ביצועים ותפוקות, והבטחת נגישות למחשב וחיבור לאינטרנט לכלל אוכלוסיית העובדים

60% מהישראלים חוששים לעתידם הכלכלי, כאשר העליה בחשש נרשמה בעיקר בקרב צעירים, חילונים ובעלי הכנסות גבוהות. בתוך כך, הציבור מעניק לממשלה ציון נמוך על טיפולה במשבר הקורונה

שיעור התחלואה הגובר במערכת החינוך (ובכלל) מעלה את השאלה- האם ההצהרות עליהן חותמים ההורים אכן אפקטיביות? במספר צעדים פשוטים, ניתן יהיה להגביר את האפקטיביות של ההצהרות והציות להנחיות הכלולות בהן

הצעת החוק מאפשרת שימוש בסמכות חריגה המתירה פגיעה בזכות היסוד לפרטיות, ללא צו בית משפט באופן לא מידתי בעת הזו. יש לעגן מנגנון בחוק לחלופות אזרחיות, כולל לוחות זמנים, השקה, שיווק והטמעה, לטובת מניעת גרירת הרגליים והסתפקות בכלי הנוח של השב"כ לאורך זמן

בשנים האחרונות מתחזק תהליך של התבטלות הכנסת בפני הממשלה. בעוד שהממשלה אמורה להיות "אחראית בפני הכנסת", היוצרות מתהפכות והכנסת הופכת לסוכנות החקיקה של הממשלה. האם במצב של שגרת חירום בחסות נגיף הקורונה, ניתן לכנסת להעביר לממשלה את הסמכות להסדיר סמכויות שיש בהן פגיעה בזכויות האזרח?

למעלה ממחצית מהנעדרים זמנית מעבודתם בגלל משבר הקורונה הם בטווח הגילאים 30 עד 54, המהווים את ליבת שוק העבודה, רובם המכריע גם בעלי משפחות. על ממשלת ישראל לנצל את המצב ולהציע להם הכשרות והסבות מקצועיות באופן מיידי באמצעות המעסיקים

ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה שהפעילה את השירות החשאי לצורך מעקב מגעים בכפיה. יש לבחון חלופות למעקבים באמצעות יישומון ייעודי וקמפיין ציבורי שיעודד התקנת היישומון

המאמר סוקר את הדרכים שבאמצעותן התמודדה הרשות השופטת עם השלכות מגפת הקורונה: צמצום היקף פעילותה והניסיון להגשים את זכות הגישה לערכאות ואת פומביות הדיון באמצעים טכנולוגיים. המאמר מתמקד בשתי סוגיות ששינויים אלה ממחישים: אי-תלותה המוסדית של הרשות השופטת ומעמדו של שר המשפטים בה; והדילמות הכרוכות במעבר לבית משפט מקוון ומשודר

המאמר בוחן באופן ביקורתי את סמכות החירום להרחיב את תפקידי שירות הביטחון הכללי, דן בפסיקת בג"ץ בנושא ומציע צעדים להחזרת סמכות חירום זו למסגרת שלטון החוק

בשעת חירום נודעת חשיבות עליונה לתפקוד תקין ושוטף של פרלמנטים, ובפרט לפיקוח הדוק ואפקטיבי שלהם על הממשלה. לנוכח הנחה זו בוחן המאמר את ההיבטים הטכניים של תפקוד הכנסת במשבר הקורונה, ומציג את האופן בו פעלו פרלמנטים אחרים בעת הזו

המאמר מנתח את הלקחים משלב ההכרזה על מצב חירום ואת שלב החקיקה במצב זה. הכותבים סבורים כי גם אם מתקיים מצב חריג ונדיר שבו הכנסת במלואה אינה יכולה לתפקד, אין בכך סוף פסוק המחייב העברת הכוח לממשלה. ראוי לאמץ במקרה כזה פיתרון של "כנסת זוטא לשעת חירום"

המאמר מציג בחינה ראשונית של האמצעים בהם נקטה ישראל במסגרת המאבק במגפת הקורונה בראי סעיף 4 לאמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, המסדיר מצבי חירום, וממנה עולה ספק ביחס לנחיצות ומידתיות של חלק מהאמצעים ולגבי אחרים מתעוררת שאלה לגבי עצם ההצדקה לאמצם בלי הכרזה חדשה על מצב חירום ובלי הודעה מיוחדת על כך לאו״ם

הפתרון להידרדרות של נורמות דמוקרטיות וחוקתיות מצוי בקיומה של מחויבות חוקתית לכללי משחק דמוקרטיים – עקרון שלטון החוק, קיומם של איזונים ובלמים בין רשויות השלטון והגנה על זכויות אדם – ולשימורם בקרב מקבלי ההחלטות והציבור, גם בהיעדר נורמות אכיפה כופות

המאמר מציג דיון במספר סוגיות הנוגעות לחיזוק מוסדות וערכים דמוקרטיים בתהליכי קבלת החלטות בישראל, לאור הפקת לקחים מפעילות המדינה, עד כה, למיגור מגפת הקורונה. המאמר מפרט אמות מידה לשמירה על חוסן דמוקרטי ובהן: שמירה על איזונים ובלמים על כוחה של הרשות המבצעת; הגנה על חופש ביטוי והחירות לבקר את השלטון; הגנה ראויה על זכויות האדם; השימוש הראוי בחקיקת חירום; שקיפות ואמינות; וחיזוק יסודות דמוקרטיים בתהליך קבלת ההחלטות

בעקבות ריבוי מקרי הקורונה במספר בתי ספר בשבועות האחרונים, 42% מהציבור הישראלי תומכים בסגירה של בתי ספר שבהם נמצאו תלמידים או אנשי צוות חולי קורונה

משבר הקורונה פגע בחברה החרדית באופן קשה יותר מכל חברה אחרת. עם זאת, יש בו גם פוטנציאל לשינויים בתחום התעסוקה, ההשכלה, הטכנולוגיה והיחס לרשויות המדינה, שלטווח בינוני וארוך ישפרו את מצבה הכלכלי. תמונת מצב והמלצות מדיניות

מהסקר עולה כי נכון לתחילת אפריל, 48% מהנשים השכירות דיווחו כי יצאו לחופשה או פוטרו, לעומת 32% מהגברים. מרבית הפער נובע מיציאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת) – 37% מהנשים דיווחו כי יצאו לחל"ת לעומת 24% מהגברים

המדיניות הכלכלית המומלצת ליציאה ממשבר הקורונה עוברת דרך: סבסוד שכרם של היוצאים לחל"ת; הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה לשכירים ולעצמאיים; שיפור והתאמת מערכת ההכשרות המקצועיות; קידום גמישות בשוק העבודה וקידום עבודה מרחוק/מהבית; חיזוק ושימור מועסקים בני 50+ בשוק העבודה; הקלות בנגישות לאשראי לאוכלוסיות מחולשות; העלאת גיל הפרישה והצמדתו לתוחלת החיים; והפחתת הנטל הבירוקרטי וייעול הרגולציה

30% מהשכירים וכ–60% מהעצמאים דיווחו כי עובדים מהבית, אף כי מרבית העצמאים ציינו שגם לפני המשבר עבדו לפחות חלקית מהבית. כ–40% מהמשיבים שעובדים מהבית (שכירים ועצמאים) מדווחים שהם מצליחים במידה די רבה עד רבה לבצע את עבודתם מהבית באותה מידה של יעילות שביצעו אותה בעבר במקום העבודה

משבר הקורונה חשף את הבעייתיות בצ'ק הפתוח המוענק לממשלה בהכרזה על מצב החירום. ויתור על תהליך הפיקוח של הכנסת הוא פגם מהותי, היורד לשורש עקרון הפרדת הרשויות וביזור הכוחות בין הכנסת והממשלה

המכון הישראלי לדמוקרטיה בחוות דעת על תזכיר חוק הקורונה: המודל חוטא לתכלית התזכיר ומפרק את הכנסת מסמכותה; בתוך כך, יש להאריך את ההכרזה על מצב החירום לזמן קצר בלבד

על שרי המשפטים והביטחון להבין את הנזק הביטחוני שנגרם משחיקת יכולות השב"כ כתוצאה משימוש בכליו למעקב אחר אזרחים ואת שחיקת אמון הציבור בהצדקה להפעלתם, ולפעול להפסקתו

אחת מתוצאות הלוואי של הקורונה היא, למרבה ההפתעה, התחזקות הפרלמנטים כזירות דיון והכרעה מרכזיות. שלושה גורמים עיקריים תרמו לשינוי היחס בין ממשלות לפרלמנטים, שאיבדו מכוחם בעשורים האחרונים

הסמכת השב"כ לבצע מעקב רחב היקף כפי שהתרחשה מאז תחילת משבר הקורונה, היא מהפגיעות רחבות ההיקף ביותר בזכויות אדם בהיסטוריה של מדינת ישראל. הן מבחינה מעשית והן מבחינה חוקתית, הנתיב המוצע בתזכיר חוק הסמכת השב"כ אינו הדרך הראויה, המידתית והרצויה בעת הזו

ההחלטה לצמצם את הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאבק בקורונה מעידה על כך שהממשלה עצמה מודה כי אין עוד מקום להסמכה רחבה ומקיפה של השב"כ לבצע את אותן פעולות מעקב. לכן, יש להפסיק לאלתר את השימוש בכלי זה

המשבר הכלכלי מחדד את הפערים שאפיינו עד היום את שוק העבודה הישראלי בין השכירים לעצמאים. אם 3.8 מיליון שכירים נהנו מכרית ביטחון מיידית של דמי אבטלה וחל"ת, כחצי מיליון עצמאים ועסקים זעירים, נאלצו להמתין למעלה מחודש עד לקבלת מענה למצוקתם. אבל לא רק. פערים נוספים צפים ועולים בימים אלה בין שכירים בסקטור הציבורי, שנהנים מביטחון תעסוקתי ויציבות, לשכירים במגזר העסקי שחשופים לתנודות במחזור העסקים, וגם בין עובדים מאוגדים לאלה שלא. סקר כלכלי מיוחד

העובדה שהמגפה התפרצה בסין, מדינה לא דמוקרטית, העניקה למנהיגים אשראי ציבורי לנקוט בצעדים קיצוניים, אולם הלגיטימציה הזו לא תחזור במקרה של גל שני

40% מהציבור הישראלי חושבים שהפעולות שננקטו להשבת המשק לשגרה היו מהירות מדי. בתוך כך, ירידה באמון הציבורי בראש הממשלה ובגורמים המקצועיים בממשלה בתחום האוצר והכלכלה על אופן הטיפול במשבר

אל מול המחיר של שימוש בשירותי השב"כ במעקב אחר אזרחים הכרוך בפגיעה נרחבת בזכות לפרטיות קיימות שתי חלופות מרכזיות: איסוף מידע מחברות הסלולר ועיבודו על ידי משרד הבריאות או שימוש וולנטרי באפליקציות לאיתור האזרחים המחוייבים בבידוד. לפניכם מסמך המפרט את החלופות למעקב אחר אזרחים במסגרת המאבק בנגיף הקורונה

משבר הקורונה אולי הביא לשיפור במערכת היחסים בין יהודים לערבים בישראל, אולם בכל הנוגע ליחס הממסדי כלפי הערבים- התמונה שונה לגמרי. הגיע הזמן לשלב את נבחרי הציבור הערבי בתהליכי קבלת ההחלטות – ברמה המקומית והארצית

הסקר הכלכלי חושף את פגיעותם הגבוהה יותר של הצעירים במשבר הנוכחי בהשוואה לאוכלוסייה המבוגרת, לאור שיעורם הגבוה בענפים שנאלצו להיסגר, לצד תקופת זכאות קצרה יחסית לדמי אבטלה. כמו כן, נמצא כי למגזר הערבי כרית ביטחון חלשה יותר בהיבט של נזילות, כאשר שיעור היהודים להם די מזומן להתקיים יותר מחודשיים הנו כפול משיעורם באוכלוסייה הערבית

אחת המשימות הבוערות שיעמדו לפתחו של שר הרווחה החדש, היא שמירה על האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי. לשם כך יש להפריד בין מימון קצבאות לטווח הקצר, המושפעות ישירות מזעזועים מאקרו כלכליים, לקצבאות יציבות יחסית

מחצית מהישראלים צופים שבקרוב יתחיל גל של מחאה ציבורית נגד הממשלה בדומה למחאה החברתית בקיץ של שנת 2011. בתוך כך, רק כשליש מהציבור נותן לממשלה ציון טוב על טיפולה בהיבטים הכלכליים של המשבר

מערכת החינוך רק חזרה לפעול, וכבר מוטלת עליה משימה בעלת חשיבות עליונה - להיות רלוונטית לאתגרי השעה, ולתווך לדור העתיד את המשבר הכלכלי, החוקתי והחברתי עמו מתמודדת מדינת ישראל. שילוב החינוך האזרחי לדמוקרטיה בתכני הלימוד הוא בסיס הכרחי לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

ירידה באמון הציבורי בראש הממשלה נתניהו, בעוד האמון בגורמים הרפואיים נותר יציב. כמו כן, רוב הישראלים נשארים אופטימיים לגבי יכולת ההתאוששות של החברה הישראלית מהמשבר

משבר הקורונה פגע כלכלית במשקי בית רבים, ולא פסח גם על החברה החרדית. בעוד מרבית החרדים מתכננים לצמצם בהוצאות השוטפות, ישנם גם לא מעט משקי בית חרדיים שמתכוונים להגדיל את היקף המשרה של אחד מבני הזוג, ובכחמישית מהם- אחד מבני הזוג שלא עבד עד היום, מתכוון לצאת לעבוד

עם פרוץ משבר הקורונה, הממשלה החלה להתקין תקנות על סמך ההכרזה הביטחונית הכללית על מצב חירום, הנמצאת בתוקף מאז קום המדינה - מבלי לבקש את הסמכתה של הכנסת. מדינת ישראל איננה המדינה היחידה בעולם אשר נדרשה לנקוט אמצעים מיוחדים להתמודדות עם משבר הקורונה, והיא גם לא המדינה היחידה אשר מצאה עצמה חסרה התשתית הנורמטיבית הדרושה להתמודד עם מצב חירום אפידמי מסוג זה. סקירה משווה

בהנחה שלא נחווה גל שני של התפרצות, אנו מעריכים שלקראת סוף השנה, שיעור האבטלה יתייצב על 9.5%, שהם כ-400 אלף מובטלים. מדובר במכה קשה למשק

צה"ל צריך להמשיך ולסייע לאזרחים ולמדינה בהתמודדות עם מגפת הקורונה ככל שיידרש, כמערכת תומכת ומשלימה לפעולת הגורמים האזרחיים, אך חשוב שלא ייגרר לניהול כוללני של המשבר או של תחומים מוגדרים, כלכליים וחברתיים, החורגים מתחומי סמכותו

הגבלות המרחק ואיסור היציאה מהבית למרחב הציבורי פוגעות באחת מהזכויות הבסיסיות ביותר, חופש התנועה. האם יש צדק בדבר, או שהוא נעשה רק מטעמי הפחדת הציבור על מנת שימשיך להקפיד על ההנחיות?

רוב הישראלים אינם חושבים שהממשלה מגזימה בתיאור המגפה, ונותנים אמון במידע המגיע דרך ראיונות עם מדענים אנשי מקצוע, הודעות משרד הבריאות והצהרות ראש הממשלה. בתחתית הרשימה- המידע המגיע מפוסטים ברשתות החברתיות

נגיף הקורונה מוביל למאמצים שלטוניים חסרי תקדים להגנה על בריאות הציבור, חלקם מעוררים קשיים ומצדיקים ביקורת שיפוטית. מספר פסקי דין קצרים שניתנו לאחרונה בבג"ץ עוסקים בביקורת שיפוטית על החלטות מינהליות של משרד הבריאות, שנטען שהביאו לפגיעה בזכויות חוקתיות של אזרחים מאוכלוסיות מוחלשות

המשבר הנוכחי הביא עמו צמא ציבורי לדיווחים מבוססי עובדות ונתונים, ורצון לשמוע מפי מומחים. החשש הוא שככל שהמשבר יימשך, כך יפחת האמון במומחיות ובעובדות ונחזור לוויכוח הפוליטי שמבוסס על רגשות ודעות. האחריות למנוע זאת מוטלת על אמצעי התקשורת, מקבלי ההחלטות והמומחים עצמם.

השילוב של ירידה חדה בהכנסה מתרומות מחו"ל, הכנסה לא מדווחת לעתים קרובות של אב המשפחה שלא ניתן לקבל קצבאות בגינה, הקושי של נשים לעבוד מהבית, וחובות גדולים - מקרבים משפחות חרדיות עניות רבות אל גבול הקריסה

עם המעורבות הגוברת של צה"ל במאבק מול נגיף הקורונה, חשוב לוודא שהשימוש בצבא בהתמודדות מול אתגרים אזרחיים, ולא אויבים חיצוניים, נעשה רק במקרים בהם הדבר הכרחי. לטווח הארוך, נדרש טיפול שורש במערך מנגנוני הסיוע האזרחיים, שנזנחו עקב חיזוק פיקוד העורף בתקופת מלחמת לבנון השנייה

עיגון ההסדר שנקבע בתקנות שעת החירום בחוק נתוני תקשורת הוא צעד בכיוון הנכון, אולם נוכח הפגיעה החמורה שההסדר מהווה עבור זכות היסוד לפרטיות, חשוב לקצר את תוקפו, להוסיף קנה מידה ברור לביצוע בדיקה, להוסיף חובת מסירת הודעה לאדם הנדגם למעקב, להגדיר חובת סודיות ואבטחת מידע ולוודא המשך הפיקוח הציבורי והפרלמנטרי

מעורבותו של צה"ל בטיפול במשבר הקורונה הולכת וגוברת, אולם פעילותו במסגרת אזרחית מעלה סימני שאלה משפטיים, חוקיים ומהותיים. על כן עליה להיות תחת פיקוח מקיף הן מצד הממשלה והכנסת והן מצד גורמים אזרחיים, שיהיו הגורם המשמעותי באחריות לניהול וביצוע המשימות

אין ספק שמשבר הקורונה מתדלק צעדים אוטוריטריים, אבל לא לאורך זמן. ייתכן שאנו חוזים בשירת הברבור של מנהיגים פופוליסטיים, שהמסרים שבעזרתם זכו עד היום לתמיכת "העם" איבדו מכוחם

ירידה ברמת הלחץ ועליה באופטימיות: 57% הביעו חשש למצבם הכלכלי לעומת 67% בשבוע שעבר. כמו כן, 72% מהישראלים אופטימיים בנוגע להתאוששות של החברה הישראלית מהמשבר

נוכח משבר הקורונה, הפורשים בחודש הקרוב לפנסיה, יקבלו קצבה שתהיה נמוכה ב-10% לעומת הקצבה שהיו מקבלים אילו היו פורשים לפני חודשיים

רוב צבאות העולם החלו בחודש האחרון להירתם למאבק בנגיף הקורונה. בחינת השימושים הנעשים בכוחות צבאיים במדינות דמוקרטיות שונות מדגישה את חשיבות האבחנה בין סוגים שונים של פעולות והשפעתן על היקף המגע בין הצבא לבין האוכלוסייה האזרחית, כמו גם חשיבות ההכרה במגוון השיקולים העשויים להשפיע על מידת מעורבותם של חיילים במאבק זה

תקנות החירום בעת משבר הקורונה מקנות שיקול דעת מקצועי נרחב לשוטרים כדי לשמור על הסדר הציבורי, אולם כשם ששיקול הדעת המשטרתי מוגבר יותר בעת הזו, כך גם אמצעי הבקרה על המשטרה צריכים להיות מוגברים

זו העת לבחון את שיקולי הפרטיות בשלב הבא של ההתמודדות עם נגיף הקורונה, ובכלל זה - להגדיר מחדש את התכליות השונות למעקב המוני, להעריך מחדש את נחיצות השימוש בשב"כ, להחליף את האיסוף בכפיה באיסוף המבוסס על הסכמה ולהפיק לקחים מההסדרים במדינות דמוקרטיות אחרות בנושא מעקב מגעים ושימוש בטכנולוגיות מעקב

למרות שגיוסם של צה"ל וגופי ביטחון נוספים כחלק מההתמודדות עם מגפת הקורונה נתפס בעיני הישראלים כטבעי ומתבקש, זהו איננו משבר ביטחוני במהותו, אלא אזרחי. על כן, חשוב לוודא שמעורבות הצבא תיעשה רק במקרים בהם הדבר הכרחי, ולהבא- להכשיר את הרשויות המקומיות ושאר הגופים האזרחיים לטפל בסוגיות אזרחיות מעין אלה

הציבור הישראלי, ובכללם החרדים, מאבדים בהדרגתיות את אמונם בשר הבריאות, ומעדיפים ששר הבריאות הבא יהיה איש מקצוע. האמון בראש הממשלה נתניהו, לעומת זאת, נשאר יציב וגבוה יחסית

על החברה החרדית לעשות חשבון נפש ולהבין שהם אינם יכולים להמשיך בניתוקם מן המדינה ובמקביל לא לתלות את גורלם בידי הרבנים. זו העת לחוזה חדש בין החברה החרדית למנהיגיה, ובינה לבין החברה הישראלית כולה

הנסיקה בתחלואה מחייבת חשבון נפש בהנהגה וברחוב החרדי, אך לא פחות מכך גם בציבור הכללי לאור העליהום החריף והתוקפני. משבר הקורונה מזמן לנו אפשרות לחזק גשרים חברתיים ותרבותיים עם קבוצות חרדיות מתונות, השואפות להשתלב בחברה הישראלית

מאפייניה של החברה החרדית דומים מאד לאלה של הציבור הערבי, אולם בעת המשבר הנוכחי - מתבלטים ההבדלים. בעוד החברה החרדית החליטה, עד שלב מתקדם יחסית של המגפה, להישמע להנחיות הרבנים ולהטיל ספק באלה הבאות מהמדינה, הציבור הערבי ביקש להיות שותף מלא במאבק

לאף יחיד ולאף מגזר אסור שיינתנו מעכשיו פטורים מהאחריות המשותפת של כלל החברה. שיח הזכויות חייב להיכנס למסגרת ולמגבלות של שיח האחריות, כך שהנהגת המדינה והחברה יידרשו להבטיח את הזכויות של כלל הקבוצות, באיזון נכון ומידתי ביניהן, כחלק מאחריותן המנהיגותית

הממשלה עושה שימוש הולך ומתרחב במערכת הביטחון לצרכים אזרחיים, כמו למשל אכיפת מדיניות הסגר שהחילה. אולם גם מערכת הביטחון מרוויחה מהמהלך הזה, והוא משרת את צרכיו הכלכליים והטכנולוגיים של צה"ל. התעולת הזו מחלישה את יכולתו של הצבא להתנגד למשימות המוטלות עליו - ועל כך ראוי שיתנהל דיון ציבורי

האמון בשר הבריאות ליצמן בירידה, ועומד כעת על 29%. זאת, בעוד האמון בראש הממשלה נתניהו ממשיך להיות גבוה למדי (57.5%). בנוסף, על אף הזינוק בתחלואה בקרב החברה החרדית, מידת הלחץ שלהם היא דווקא הנמוכה ביותר

ביום שאחרי משבר הקורונה, בעוד מנהיגי העולם יהיו עסוקים בגיבוש מדיניות לשיקום ההרס הכלכלי שהותיר אחריו, יהיה עליהם להתייחס ברצינות רבה גם למשבר הבא שמתקרב אלינו בצעדי ענק ומהווה איום גדול בהרבה לאנושות כולה - ההתחממות הגלובלית

נגיף הקורונה תפס את מערכת הבריאות הישראלית במצב לא טוב, כאשר מספר המיטות והאחים והאחיות בבתי החולים הוא מהנמוכים שבמדינות ה-OECD. זאת, בנוסף להיותם של בתי החולים מסוכנים לאוכלוסיית הקשישים בפני עצמם. מענה הולם לאוכלוסיית הסיכון הזו ייתכן באמצעות הגברת השירותים הביתיים להם הם נדרשים, כבר משלב הרפואה המונעת. השאלה היא האם מערכת הבריאות תצליח להתאים עצמה לנסיבות בזמן קצר

כיצד מתמודדת החברה החרדית עם משבר הקורונה? מהן ההשלכות החברתיות והכלכליות, אל מול האתגרים וההזדמנויות שמביא המשבר? מה המדיניות הנדרשת כעת מצד המדינה? חוקרי החברה החרדית במכון הישראלי לדמוקרטיה בדיון מיוחד

לא מעט דובר על התנהלותם של חלקים מהחברה החרדית בעת משבר הקורונה, וסירובם להקפיד על הנחיות משרד הבריאות. אולם כעת מתרחש תהליך קריטי לשילובם של החרדים בחברה הישראלית- דווקא בעקבות המשבר. על החברה הישראלית, מצדה, מוטלת האחריות להפסיק את שיח השנאה ולא להקים חוצץ

בעוד החשש להידבק בקרב הציבור הערבי גבוה מבציבור היהודי, התמיכה בצעדים בהם נוקטת הממשלה נמוכה באופן משמעותי. זאת, במידה רבה בשל המאמצים המוגבלים לדבר בקרב הציבור הערבי, ול"דובר הרשמי" של משבר הקורונה, ראש הממשלה

משבר הקורונה הוא הזדמנות מצוינת להסיר חסמים ביורוקרטיים באמצעות מעבר להצהרות המבוססות על אמון בין בעלי העסקים לממשלה

בתקופה בה כולנו מתמודדים עם סכנת הקורונה, אין ספק שנדרש להתאים את הליכי החקירה והמעצר למציאות הקיימת, ולאפשר את הגמישות הנדרשת כדי להגן על בריאותם של החוקרים והעצורים כאחד, אולם קיימת חשיבות להבטיח יכולתם של העצורים לקיים קשר, גם אם טלפוני, עם עורכי דינם

63% מהישראלים סומכים על הגורמים המקצועיים בממשלה בתחום הרפואה, לעומת 48% שנותנים אמון בגורמים המקצועיים בממשלה בתחום הכלכלה והאוצר. ולמרות הכל, רוב הישראלים אופטימיים וסבורים שהחברה הישראלית תצליח להתאושש מהמשבר

רבות דובר בתקופה האחרונה על כך שרמת הציות להנחיות משרד הבריאות נמוכה מאד בקרב החברה החרדית. כדי להעלותה, על המדינה ללמוד לשתף פעולה עם הרשויות המקומיות, במיוחד אלה החרדיות, שיכולות לתווך לתושביהן את המידע החיוני

אפליקציית "מגן" יכולה לשמש דוגמה לכך שאין הכרח במעקב חודרני ושאפשר לעשות שימוש במידע אישי רגיש תוך מיזעור הפגיעה בפרטיות. היא משקפת את ההבנה שעל מנת להתגבר על משבר הקורונה יש צורך בשיתוף פעולה מלא של הציבור ואת זה אפשר להשיג רק על ידי שקיפות וכיבוד זכות היסוד לפרטיות

אחד הצעדים ששקל משרד האוצר לנקוט כדי לסייע לאזרחים ובעלי עסקים בזמן משבר הקורונה, הוא להתיר משיכת כספי קרנות ההשתלמות לפני תום תקופת חיסכון, אולם מהלך כזה עלול להוביל למשבר פיננסי חמור. במקום זאת, יש להעמיד ערבות ממשלתית לאשראי החוץ-בנקאי

הסמכת השב"כ לעשות שימוש במידע ‏טכנולוגי ‏לשם ‏ביצוע ‏בדיקה ומעקב אחר אזרחים שנמצאים בבידוד ביתי הנה אחת הפגיעות הקשות ביותר בפרטיותם של אזרחי ישראל מאז ומעולם. אמנם ישנה חשיבות לשימוש באמצעים הקיימים כדי למנוע את התפרצות המגפה, אולם יש לעשות זאת תוך יישום והטמעת עקרונות ההגנה על הזכות לפרטיות

המכון הישראלי לדמוקרטיה העביר למשרד המשפטים סדרת תיקונים דחופים לתזכיר חוק נתוני תקשורת, נוכח הפגיעה החמורה בפרטיות וחריגות המעקב המשטרתי כחלק מההתמודדות עם משבר הקורונה. תיקונים אלה יביאו לאמון הציבור גבוה יותר בפעולות הממשלה ומשכך גם לשיתוף פעולה מירבי מצדו

בעוד במערכת הבריאות עומד שיעורו של הציבור הערבי על כ-18% - פחות משלושה אחוזים מסגל עובדי משרד הבריאות משתייכים לאוכלוסייה הערבית. על מנכ"ל משרד הבריאות לפעול לטובת ייצוג הולם לציבור הערבי במוקדי קבלת ההחלטות במשרד הבריאות באופן מיידי, שכן הייצוג הנמוך מסכן את בריאות כלל הציבור

76% מהציבור הישראלי חוששים להידבק בקורונה ו-73.5% חוששים למצבם הכלכלי; רק 40% מרוצים מתפקודו של שר הבריאות ליצמן, לעומת 60% שביעות רצון מתפקוד ראש הממשלה נתניהו, ו-68% מעבודתו של מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב

ימים יגידו האם החלטתו של יו"ר כחול לבן בני גנץ להצטרף לממשלת אחדות יחד עם הליכוד הייתה צעד אסטרטגי מושכל שיניב פירות בהמשך הדרך, או טעות חמורה שתמחק אותו מהמפה הפוליטית

בעוד ישראל עודנה מתמודדת עם מצב החירום הנוכחי בעקבות משבר הקורונה - כבר עכשיו ניתן להצביע על מספר תיקונים הכרחיים שיסייעו לשמור על הדמוקרטיה ומוסדותיה, גם במצבי חירום עתידיים. בין היתר, חשוב שההכרזה על מצב החירום תהא מפורטת וברורה, כמו גם לשמור על עצמאותן ותפקודן התקין של הכנסת, מערכת המשפט והתקשורת, ועיגון סמכויות חירום מסוימות בחקיקה קיימת

משבר הקורונה צפוי לגרום נזק עצום לכלכלה העולמית, ולפגיעה קשה בחברות, ארגונים, מעסיקים וכוח עבודה. עם זאת, הוא הביא עמו גם הזדמנות להאצה ופיתוח טכנולוגיות הרפואה מרחוק, קידום יוזמות לשינוי דפוסי העבודה ועידוד קנייה תוצרת כחול-לבן

בתקנות לשעת החירום שפורסמו אתמול נפל ליקוי חמור המחייב תיקון מיידי. מחד, התקנות מתירות יציאה ממקום המגורים לצורך חיוני שאינו מפורט בפסקאות האחרות, ומנגד - מגדירות יציאה ממקום המגורים לעבירה פלילית

שעת החירום הנוכחית מזמנת הזדמנות לעסוק בסוגיות עקרוניות, חלקן מלוות אותנו או מראשית המדינה. ראוי שבית המשפט לא יחמיץ את השעה לקדם את המשפט הישראלי בנושאים כמו הגדרת מצב החירום המסוים ואת הזכויות בהן הוא מאפשר לפגוע, כמו גם הגורם המוסמך להכריז על מצב חירום כזה

בעוד הסמכת השב"כ לשימוש באמצעים טכנולוגיים לצורך מעקב אחר אזרחים כחלק מההתמודדות עם נגיף הקורונה עוררה ביקורת רבה, השימוש במעקבים דיגיטליים כאלה בהקשר הביטחוני הוא דבר שבשגרה

בחסות הקורונה, נוקטת הממשלה בצעדים שנויים במחלוקת במטרה לבטל את מערכת האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה הישראלית, תוך שימוש בסמכויות לשעת חירום. גם מבלי להטיל ספק בנחיצותם, היעדר מנגנוני הבקרה על המהלכים הללו מסוכן, והשלכותיו עלולות להישאר איתנו הרבה אחרי שהקורונה תחלוף

בזמן שבישראל השביתו כמעט את כל הפעילות של מערכת המשפט - כיצד מתפקדים בתי משפט בדמוקרטיות אחרות בעולם בתקופת מגפת נגיף הקורונה?

משבר נגיף הקורונה מאלץ את האוכלוסייה כולה להסתגל למציאות חיים שונה, אך מאפייניה ואורחות חייה של החברה החרדית מקשים עליה עוד יותר את הטמעת ההנחיות החדשה ושינוי ההרגלים. הפגנת משילות נחושה לצד שיתופי פעולה עם הנהגה חרדית אזרחית ורבנית, וצעדים משלימים שיקלו על הציבור החרדי לצלוח את המשבר, יהפכו את הטיפול הכלל מדינתי לאפקטיבי יותר

בעוד ראש הממשלה עומד ומבהיר את חשיבות הציות להנחיות משרד הבריאות, מגבילות ככל שיהיו, לשם שמירה על בריאות הציבור- דווקא יו"ר הכנסת אינו מציית להנחיית בית המשפט, שנועדה לשמור על חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית

בשבוע שעבר ניתן אור ירוק לגופי הביטחון לעשות שימוש באמצעי מעקב טכנולוגיים על מנת להתחקות אחר הצעדים של כולנו. אין ספק- אנחנו ב-2020 ורוצים, ובצדק, למצות את הטכנולוגיה שברשותנו כדי להילחם בקורונה, אבל לא לסיים כמו דיסטופיה ממותחן מדע בדיוני

סגירת מוסדות החינוך והחלת הלימודים מרחוק, מציבה בפני מערכת החינוך ואנשי ההוראה אתגר חינוכי וחברתי, אך המשבר הבריאותי והפוליטי טומן בחובו גם הזדמנות ללימוד הפרקטיקה והיישום של החומר הנלמד בכיתות ביום-יום – בשיעורי האזרחות, הביולוגיה וההיסטוריה

אי אפשר לשלול הקמת ועדת חקירה עתידית כבר כעת, וייתכן שבעתיד זה יתברר כדבר נחוץ ונכון, אך הקמפיין שהחל בימים האחרונים הקורא להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאחר תום המשבר שתבדוק את ההתנהלות הממשלתי לקראתו ובמהלכו, עלול להעצים את הנזק ואף לעלות בחיי אדם

בזמן שישנתם, ממשלת ישראל בחרה באחד מאמצעי האכיפה הדרקוניים ביותר שבסל היכולות שלה- הפעלת השירותים החשאיים לצורך מעקב רחב היקף אחר אזרחים במסגרת המאבק בקורונה, וזו כבר חציית קו אדום. הציות הציבורי הנדרש בעת הזו לא אמור לנבוע מהשלטת פחד, אלא להיות מושתת על אמון, על תחושת סולידריות וערבות הדדית

ישראל היא המדינה היחידה בעולם שהסמיכה את השירותים החשאיים שלה לבצע מעקב רחב היקף אחרי אזרחים במסגרת המאבק בקורונה. זאת, בעוד ברוב הדמוקרטיות האחרות קיימת חקיקה ייעודית לטיפול עם איסוף מידע בעת מגפה. סקירה השוואתית

מדינת ישראל מתמודדת כיום לא רק עם משבר בריאותי חמור בשל נגיף הקורונה, אלא גם עם משבר כלכלי בהיקף חסר תקדים. על מנת שהמשק יוכל לחזור לתפקוד ביום שאחרי, על הממשלה להזרים בעת הזו סכומי כסף גדולים ונדיבים, כדי להבטיח שהעסקים, העצמאים ומשקי הבית יהיו מסוגלים לעמוד בהתחייבויות שלהם ולהתקיים

במיוחד בעת הזו של אי ודאות פוליטית, פרלמנטרית, בריאותית וציבורית, חשוב שתימשך כסדרה גם פעילותה של תקשורת עצמאית, ההכרחית לקיום השיח הציבורי והעברת מידע לציבור. אי החרגת הפעילות העיתונאית מהתקנות לשעת חירום עלול למנוע קיומה של תקשורת חופשית

אמצעי המדיניות שננקטים כעת בשל מגפת הקורונה, המגבילים לא פעם את חירותם ופרטיותם של האזרחים, מאתגרים את הערכים הבסיסיים עליהם מושתתת הדמוקרטיה. כשברקע עומדות גם נסיבות פוליטיות, כל שינוי מדיניות הופך חשוד כנגוע באינטרסים אישיים ומרוקן מהלגיטימציה הציבורית במוסדות ובנבחרי הציבור

לו הייתה מיושמת בישראל חשיבה לטווח ארוך, אולי היינו מבינים שהנכס הכי גדול שיש בידינו בימים אלה הוא המורים ומערכת הלמידה מרחוק. במקום זאת, הוחלט במשרד האוצר להפסיק את הלימודים מרחוק יחד עם מורים, ולהפעיל את מערכת השיעורים המשודרת של משרד החינוך, שספק אם תצליח במטרתה

כמו בתחומים אחרים, מסתבר שגם כשזה נוגע לטיפול והתמודדות עם משבר הקורונה - הציבור מעריך את תפקוד הממשלה בהתאם לעמדותיו והשקפותיו הפוליטיות

ההגדרה הרחבה מדי של הבעיה כהידבקות כללית מביאה לכך שננקטים אמצעים בלתי נחוצים שהם גם בלתי יעילים, לא ננקטים אמצעים חיוניים ביחס לבעיה האמתית של הידבקות בקורונה של האוכלוסייה הפגיעה

קיימת חשיבות עליונה בתפקודה התקין והשוטף של הכנסת במצב החירום שנגרם בשל נגיף הקורונה. פיקוחה ההדוק של הכנסת על הממשלה נחוץ במיוחד בעת הנוכחית, בה מכהנת ממשלת מעבר, שלא זכתה לאמון הציבור או הכנסת, ונוקטת בצעדים דרקוניים שמובילים לריכוז סמכויות בידיה ולפגיעה בזכויות הפרט

בזמן שמדינת ישראל מתמודדת עם אחד האתגרים הקשים מיום הקמתה, ראש הממשלה מקבל החלטות חסרות תקדים לבדו, מבלי לכנס את שרי הקבינט או ועדת חירום פרלמנטרית, בניגוד להסדר החוקתי בישראל

ממשלה צרה לא יכולה להתמודד עם הסוגיות הדרמטיות העומדות לפתחה של מדינת ישראל, בייחוד לאור העובדה שעצם הלגיטימיות הציבורית של ראש הממשלה נתונה בערעור קשה מצד מחצית מהציבור. על חברי גוש הימין לדרוש מנתניהו הקמת ממשלת אחדות, שלא תחלץ אותו מצרותיו האישיות, אבל יכולה לתרום הרבה לחילוצה של המדינה מבעיותיה

משבר נגיף הקורונה מציב אתגר לא פשוט בפני מקבלי ההחלטות, וכן בפני הציבור, שצריך כעת להתרגל למציאות חיים חדשה. באיזו אסטרטגיה על המדינה לנקוט כדי להחיל משמעת אזרחית וציות להנחיות גופי הבריאות והביטחון?

תקנות החירום שאושרו אמש באישון לילה ותוך עקיפת הכנסת, מעניקות לשב"כ סמכויות נרחבות לאתר נתוני מיקום של כל אחד ואחת מאיתנו. אלה הן תקנות חריגות שמסכנות את הזכות לפרטיות של כולנו, ויוצרות תקדים מסוכן שעשוי להישאר איתנו הרבה אחרי שהקורונה כבר לא תהיה כאן. כל התשובות לכל השאלות

משבר נגיף הקורונה תפס את כלכלת ישראל כשהיא במצב טוב - אך האם לעולם חוסן? ככל שהתפשטות המגפה תהיה רחבה יותר, וככל שנהיה במצב הזה זמן רב יותר, הנזקים לכלכלה יהיו חמורים יותר, וצעדי המדיניות שיידרשו יהיו בהיקף נרחב יותר

אחרי שלושה סבבי בחירות רצופים, המערכת הפוליטית עדיין מסרבת להגיע להכרעה. האם משבר נגיף הקורונה הוא שיביא להקמת ממשלת אחדות ולסיום הפלונטר? מהם התרחישים האפשריים העומדים בפנינו, ומהם סיכויי ההישרדות של ממשלה כזו, אם תקום?

שלטון החוק ועקרונות החוקתיות אינם מושעים בעת משבר ומצב חירום. לצד תפקידה המרכזי בהגנה על הציבור מפני איום הקורונה ומיתון התפשטות המחלה, על המדינה ומוסדותיה לעשות כל מאמץ להגשים ככל האפשר את ההגנה החוקתית ושמירת העקרונות אליהם מחויבת דמוקרטיה ליברלית

אין לאפשר למצב החירום להפוך לכלי למעקב המוני אחר האוכלוסייה, ואין לאפשר לשב"כ מעקב המוני אחר כל אזרחי ישראל. חשוב לאסוף מידע פרטי תוך נקיטת אמצעי האבטחה המתאימים, ולהשתמש רק בכלים מידתיים בידי הממשלה

בצל ההתמודדות עם נגיף הקורונה- האם התשתית המשפטית והמוסדית הקיימת להתמודדות עם מצבי חירום בישראל, מותאמת להתמודדות עם משבר אפידמיולוגי? במידה ולא, כיצד ניתן לשפרה?