שינוי משטרי וחוקתי בחסות ממשלת החילופים
הכשלים העיקריים בשינוי המשטרי בחסות ממשלת הליכוד וכחול לבן עוברים דרך השוואת מעמדו של ראש הממשלה החלופי לראש הממשלה; שינוי רטרואקטיבי להשלכות המשפטיות מתיקיו הפליליים של ראש הממשלה; תיקון לחוק מימון מפלגות המטיב רק עם סיעת דרך ארץ; קיצור כהונת הכנסת ל-3 שנים וממשלה מנופחת של למעלה מ-30 שרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו ומ"מ ראש הממשלה בני גנץ
חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר אסף שפירא וד"ר עמיר פוקס הנמצאים בשעה זו בדיון בוועדה המיוחדת בכנסת הדנה בתיקון חוק יסוד הממשלה ("ממשלת החילופים"), העבירו חוות דעת ובה מחו על שינוי כללי המשחק דמוקרטיים-משטריים, באופן היוצר שיטת ממשל שונה במהותה, שאין לה תקדים בישראל ובדמוקרטיות אחרות.
בחוות הדעת מציינים החוקרים כי:
- השוואת מעמדו של ראש הממשלה החלופי לראש הממשלה, הוא מעשה חקיקה פסול. במקום לפעול לביעור השחיתות השלטונית, החותרת תחת חובת הנאמנות של שליחי הציבור, שולח התיקון מסר הפוך.
- אסור לכנסת לשנות רטרואקטיבית ופרסונלית את המצב המשפטי הנוגע לתיקיו הפליליים של ראש הממשלה.
- התיקון המוצע לחוק מימון מפלגות פסול ומעודד התפלגות סיעות בכנסת. מדובר בתיקון פרסונלי המשרת באופן ברור סיעה ספציפית שמצטרפת לממשלה- סיעת "דרך ארץ". התיקון יאפשר לסיעת דרך ארץ לקבל מימון הוצאות שוטפות של כ- 250,000 ₪ בחודש, וכ- 9 מיליון ₪ בקדנציה של 3 שנים. סיעת תל"ם מצדה מפסידה מימון בגובה 2 יחידות מימון לחודש, כלומר כ-167,000 בחודש. פיצול סיעות מערער את יציבות הכנסת והממשלה ופוגע בתפקוד ובמידה רבה מוליך את הציבור שולל.
- באשר לקיצור כהונת הכנסת מבלי להציע הסבר מתקבל על הדעת להחלטה שרירותית זו מציינים פוקס ושפירא כי מדובר תקדים מסוכן. מצב בו הרוב הפוליטי בכנסת, בשל סקרים או כל סיבה אחרת, יחליט כי הבחירות המתקרבות אינן מתאימות לו ולכן יש להאריך את ימיה של הכנסת – פוגע בעקרון היסוד הדמוקרטי של מתן אפשרות לחילופי שלטון, ופותח פתח לרוב להנציח את שלטונו.
- אין להשעות או לבטל את ההגבלה על מספר השרים וסגני השרים. ריבוי שרים פוגע ביעילות הדיונים ותהליכי קבלת ההחלטות בממשלה, הוביל לאורך השנים להקמת משרדים חדשים שנחיצותם מוטלת בספק ופוגע בעבודת הכנסת. במרבית הדמוקרטיות עם אוכלוסייה בסדר גודל דומה לישראל, הממשלות כוללות מספר נמוך מ- 19 שרים (ראו השוואה מטה). על רקע המשבר הכלכלי והמיתון הצפוי בשל נגיף הקורונה, הקמת ממשלה בת יותר מ-30 שרים וכן סגני שרים רבים, עלולה לפגוע קשות באמון הציבור במשטר הדמוקרטי".
לסיום, כותבים החוקרים כי "אסור שהסיטואציה הפרסונלית תכתיב את חוקי היסוד שלנו שאמורים להיות עקרוניים ומנחים התנהגות לעתיד. חקיקת היסוד של ישראל, המעין-חוקה שלנו, אינה מיועדת להיות תחליף לאמון החסר בין צדדים להסכם הקואליציוני".
מספר השרים ומשרדי הממשלה בישראל ובעולם
| אוכלוסייה (במיליונים) | מספר השרים (אפריל 2020) | שיעור השרים מכלל חברי הפרלמנט | מספר משרדי הממשלה | |
| ישראל –19 שרים | 9.1 | 19 | 15.80% | 31-30 |
| ישראל –32 שרים | 9.1 | 32 | 26.70% | 31-30 |
| ישראל –36 שרים | 9.1 | 36 | 30.00% | 31-30 |
| נורבגיה | 5.5 | 20 | 11.80% | 15 |
| דנמרק | 5.9 | 20 | 11.20% | 18 |
| הולנד | 17.3 | 16 | 10.70% | 11 |
| סלובקיה | 5.4 | 16 | 10.70% | 13 |
| אירלנד | 5.2 | 15 | 9.50% | 16 |
| פינלנד | 5.6 | 19 | 9.50% | 12 |
| פורטוגל | 10.3 | 20 | 8.70% | 16 |
| אוסטריה | 8.9 | 15 | 8.20% | 11 |
| צ'כיה | 10.7 | 15 | 7.50% | 14 |
| שוודיה | 10.2 | 23 | 6.60% | 12 |
מקור: ד"ר עופר קניג, המכון הישראלי לדמוקרטיה