גיוס חרדים: מה צריך לעשות עכשיו?

על צה"ל לנהוג בשוויון כלפי כל מועמד חרדי לשירות וכן לאפשר לו תנאים לשימור אורח חייו • על משרדי הממשלה להקפיד שלא יועברו כספי תמיכה למוסדות חרדיים שאינם עומדים בקריטריונים • על הכנסת לחוקק חוק גיוס שיענה על עקרון השוויון ועל צורכי המלחמה ויקבע חובת גיוס לכל לצד סנקציות אישיות, כלכליות ומנהליות על המשתמטים ועל ישיבותיהם.

לחומרים נוספים בנושא גיוס חרדים

1. הצעירים החרדים – לבקו"ם!

החלטת בג"ץ מיוני 2024 חזרה וקבעה שבלי מקור חוקי לפטור (שאין בישראל מאז יוני 2023) - חוק שירות ביטחון חל על כל המועמדים לשירות ביטחון באופן שווה, וכולם חייבי גיוס. המשמעות היא שכל הצעירים החרדים שאין להם פטור (רפואי, נפשי או פטור בשל גיל) צריכים להתייצב בבקו"ם! דחיית השירות שהייתה להם פגה, ומאותו הרגע שצריך לראות בהם כחייבים בגיוס, בדיוק כמו הצעירים הלא חרדים שמגיעים לגיל 18. מדובר בכ-63,000 בחורים, ובמהלך השנה יתווספו אליהם 14,000 בחורים נוספים שיגיעו לגיל 18.

2. הצבא – גיוס חרדים!

חובת הצבא לפעול לגיוס החרדים במלוא המרץ כבר קיימת למעשה מ-1 ביולי 2023, כשפקע הפטור לחרדים בחוק שירות ביטחון (תאריך פקיעת החוק נקבע מראש בתוך התיקון לחוק מ-2015, בקואליציית נתניהו והחרדים דאז). לצבא היה פרק זמן של שנה להיערך לכך. כעת עליו לשלוח אלפים רבים של צווים ולערוך תהליכי מיון, קליטה והתאמה למלש"בים החרדים בדומה לאלה שעוברים יתר המלשב"ים, בהתאמות נדרשות. על הצבא ל לפעול כל העת להגדלה אקספוננציאלית של יכולת המיון והקליטה שלו לאת הצעירים החרדים עד שכל קבוצת חייבי הגיוס תמוין ושובץ למשימות.

על פי פסיקת בג"ץ לנגד עיני הצבא צריכים לעמוד שלושה שיקולים בביצוע משימתו, והם בלבד:

עקרון השוויון – החובה להתייחס לכל מועמד חרדי לשירות ביטחון, בין אם הוא לומד בישיבה ובין אם לאו, בדיוק כפי שמתגייסים לצעיר שאינו חרדי. הצבא אינו אחראי על לימוד התורה בישיבה, ושיקול זה לא צריך להילקח בכלל בחשבון בהחלטות צה"ל

צורכי צה"ל - בכירים בצבא מבהירים כי לצה"ל נחוצים 10,000 חיילים באופן מיידי. צורך זה הוא שאמור להנחות את צה"ל במהלכים המיידים לגיוס חרדים. מאמצי הצבא צריכים להיות מכוונים לגישור על הפער המיידי הזה, שהוא הגורם להגברת הנטל העצומה על חיילי המילואים, ולפעולות האחרות שנוקט צה"ל לגיוס אוכלוסיות אחרות (גיוס מילואים אינטנסיבי, גיוס מוקדם של תלמידי מכינות, שנת שירות וישיבות הסדר, ביטול הכוונה לקצר את משך השירות הסדיר וקידום חקיקה להארכת משך הסדיר והמילואים).

יכולת הקליטה של צה"ל – לצד שני השיקולים האמורים, יש להכיר במגבלות הקליטה של צה"ל את האוכלוסייה החרדית, כיוון שהדרישות המיוחדות של האוכלוסייה החרדית מציבות בפני צה"ל אתגרים, כמו הצורך להתאים עבורם מסלולים מיוחדים המתאימים לאורח-החיים החרדי והצורך למיין ולקלוט באופן מיידי חיילים רבים שלא התחיל לגביהם הליך מיון כבר מכיתה י"א.

אך אין להפוך את הפירמידה – השיקולים המרכזיים הם שיקול השוויון וצורכי הצבא. מגבלות השירות של האוכלוסיה החרדית אינן אלא אתגר שצה"ל צריך להתמודד איתו.

על כל פנים, הצבא הכריז בפני בית המשפט העליון כי הוא יכול להיערך מיידית לגיוס של 4,800 צעירים חרדים בשנת הגיוס יולי 2024-יוני 2025 ויעשה כל שביכולתו להגדיל את המספר עוד בשנה זו.

לכן:

• צה"ל צריך לגייס, ראשית לכל, את בני החברה החרדית שיוכלו למלא את התפקידים הנחוצים בשירות חובה, ובעיקר- לוחמים ותומכי לחימה. הצבא אינו יכול להסתפק בגיוס וולונטרי של חרדים המעוניינים בכך, ואף לא בגיוס של צעירים חרדים נושרים, כאלה שאינם לומדים ושכבר אינם חרדים, ובוודאי לא בגיוס חרדים מבוגרים שכבר קיבלו פטור ומתגייסים למסלולים מקוצרים שעיקרם מילואים.
• לצבא אסור להתחשב בשיקולים כדוגמת הדיונים המתקיימים בכנסת בנוגע לחוק שירות ביטחון או לעסוק בשאלה למה מסכימים פוליטיקאים המייצגים בכנסת את המפלגות החרדיות. חובת הגיוס חלה על כולם.

מותר לצבא לדרג את הגיוס בהתאם ליכולת הקליטה שלו, אבל שיקול דעת זה צריך להיות סביר, ותוך התחשבות בעקרון השוויון ובצורכי הביטחון.

• צה"ל אינו יכול להסתפק במספר מוגדר, נמוך מן הצרכים, ולהפסיק להתאמץ להגדיל את יכולת הקליטה של האוכלוסיה החרדית. על הצבא לממש את חובת הגיוס הכללית הן במהלך שנת הגיוס 2024 והן בשנת הגיוס 2025 והלאה.
   

3. הצבא – חופש דת וחופש מדת!

על הצבא לאפשר לחרדים המתגייסים המעוניינים בכך תנאים לשמירה על אורח חייהם החרדי ולספק להם חופש דת בהתאם לאמונתם (שעות תפילה מספיקות, כשרויות מהודרות, מפקדים ישירים גברים, זמן לימוד וקשר עם הרבנים, והכל על פי המגבלות המבצעיות). על הצבא לעשות זאת מבלי לפגוע בזכותן של אוכלוסיות אחרות למימוש ערכיהן, מבלי לפגוע בהשתלבותן של נשים בתפקידים משמעותיים בצבא ותוך שמירה על היררכיה וסמכות צבאית.

4. משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד החינוך – שמירה על כספי הציבור!

על שומרי הסף לפעול על מנת לוודא שלא משולמים כספי ציבור למי שאינו עומד בקריטריונים. מתוך התמיכות בישיבות חרדיות שעומדות על כ-1.73 מיליארד ש"ח בשנת 2024, נעצרו על ידי בית המשפט החל מאפריל 2024 הכספים שניתנו לישיבות בגין תלמידים שהם חייבי גיוס (שאין להם פטור ושדחיית השירות שלהם פקעה), כ-400 מיליון שקלים. היועצת המשפטית לממשלה הורתה למשרד החינוך ולמשרד האוצר להימנע מלפעול בדרכים עוקפות כדי להשלים סכום זה.

5. משרד האוצר, רשות המסים, משרד העבודה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, הביטוח הלאומי – שלילת הטבות לחייבי גיוס!

על הגופים הציבוריים המעניקים תמיכות לבני ישיבות, להפסיק את תמיכותיהם, ככל שמדובר בסתירה להחלטת בית המשפט והוראות היועצת המשפטית לממשלה שלא להעביר תמיכות לחייבי הגיוס שאינם מתגייסים. תמיכות והעברות כספיות אלה עשויות לכלול גם את ההנחות הגורפות הניתנות לבני ישיבות בביטוח הלאומי ובביטוח הבריאות, את ההנחות המפליגות במעונות היום אשר רואות בתלמיד ישיבה כאילו מיצה את יכולתו להשתכר ואת הטבות הרווחה לצעירים חרדים תלמידי ישיבות ולישיבות עצמן. 

בנוסף, על רשות המיסים לעשות שימוש במידע על תלמידי ישיבה העובדים במקביל ללימודיהם. גם כאשר היה פטור חוקי, נאסר על תלמידי ישיבות גדולות מתחת לגיל 22 שאינם נשואים לעבוד במקביל ללימודיהם (וגם מעל גיל זה הוגבלו בשעות העבודה כך שלא יחפפו את שעות הלימודים). כך גם בהצעת החוק שמקודמת בימים אלה בכנסת. למרות הגבלות אלו, ע"פ מחקר שנעשה במכון הישראלי לדמוקרטיה ע"י ד"ר אסף מלחי, כ75% מתלמידי הישיבות הגדולות ה"רכות" לנושרים (כיום, מעל ל-6,000 תלמידים) וכ21% מתלמידי הישיבות הגדולות הרגילות (כיום, יותר מ-8,000 תלמידים), מדווחים כי הם עובדים במשרות מזדמנות או קבועות. אמנם, לא כולם עובדים בעבודות מדווחות שעליהן יש לרשות המסים מידע, אולם זהו מקום טוב להתחיל.

6. הכנסת – חקיקת חוק שוויוני המקל על הנטל הביטחוני!

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת דנה בימים אלה בהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26), שעברה קריאה ראשונה בכנסת הקודמת בשנת 2022 וכעת הוחל עליה דין רציפות. הצעת חוק זו במתכונתה הנוכחית פוטרת את רוב הצעירים החרדים משירות ומורידה את גיל הפטור לגיל 23 (עם תקופת מעבר בה הגיל יורד ל-21 ול-22) כדי לאפשר לצעירים החרדים לצאת מן הישיבות ולהצטרף לשוק העבודה מבלי "להסתכן" בגיוס. הצעה זו אינה מותאמת למציאות הביטחונית של היום ומתעלמת מן הצרכים של הצבא לאחר ה-7 באוקטובר. גם יעדי הגיוס הנמוכים המופיעים בה אינם מלווים בסנקציות משמעותיות. ההצעה משקפת תפיסת עולם על פיה חשוב יותר לשלב את החרדים בשוק העבודה ולפיכך יש לוותר על רובם בצבא. זוהי אינה תפיסה שניתן לקבל היום, גם לאור עיקרון השוויון ובוודאי לאור צורכי הביטחון הרחבים בעקבות המלחמה והעומס הגדול המוטל על אנשי המילואים. ממחקר שנעשה במכון הישראלי לדמוקרטיה ע"י גבי גורדון ועו"ד שלומית רביצקי טור-פז עולה כי אם ישתלבו חרדים בשירות, בדומה לאוכלוסיות האחרות, ירד הצורך בשירות מילואים בהדרגה בכל שנה עד שבשנת 2045 לא יידרשו עוד ימי מילואים למעט שמירה על כשירות ויחסכו למשק כ-8 מיליארד ש"ח מדי שנה.

על הכנסת לחוקק חוק גיוס שיענה על עקרון השוויון ועל צורכי המלחמה. בחוק שכזה יש לקבוע:

• חובת גיוס לכל.
• דחיית גיוס אפשרית עד לגיל 20.
• שירות באורך מלא, עם אפשרות לשנת השלמת לימודי יסוד בתוך השירות.
• סנקציות אישיות, כלכליות ומנהליות, למשתמטים ולישיבותיהם.
• ניתן לשקול מכסת פטור מצומצמת לתלמידים מצטיינים.
• שירות אזרחי במסגרות ממלכתיות-ביטחוניות בגיל צעיר ובאורך מלא, למי שהצבא לא זקוק לו.
  
  

7. ההנהגה החרדית – הבנת גודל השעה!

על ההנהגה החרדית להבין את גודל השעה. הצמיחה הדמוגרפית של החברה החרדית עד כדי רבע מגילי הגיוס כיום ו-41% מפוטנציאל הגיוס בשנת 2050, המצב הביטחוני הקשה ונטל השירות הכבד על חיילי הסדיר והמילואים אינו מאפשר לה לעמוד מנגד. צפוי היה כי הצעירים החרדים ירוצו אל הבקו"ם כפי שמורה ההלכה במצב של מלחמת מצווה "לעזרת ישראל מיד צר שבא עליהם", אבל גם אם לא באו מיד אחרי שמחת תורה, עליהם להגיע עכשיו. על ההנהגה החרדית לסייע לצה"ל להתאים את עצמו לחרדים, להתאים את החרדים לצה"ל, ולסייע בבניית מסלולי הכשרה מתאימים ובהכשרת הלבבות, למען בטחון ישראל.

8. ההנהגה הלא חרדית – הבנת האתגר והצורך בהדרגה!

על ההנהגה הלא-חרדית לדרוש מן החרדים שוויון ושותפות בנטל הביטחון והכלכלה, אולם גם להבין את הפחד שלהם מהחילון שעלול לקרות בצבא לאחר שהמדינה פטרה אותם במשך שנים ארוכות מן השירות. לשם כך, על ההנהגה להוקיר את ערך לימוד התורה כאבן בניין בסיסית במדינה יהודית ולאפשר מסלול מצטיינים מוגבל בהיקפו. כמו כן, על ההנהגה הלא חרדית להכיר בצורך לקידום מסלולים מותאמים לחרדים (מבלי לפגוע במשרתים בעלי תפיסה ליברלית ובשירות נשים בצבא), לסייע במסלולי הכנה חרדיים לשירות ולאפשר בתקופת המעבר מסלולים מקוצרים לחייבי גיוס שכבר עברו את גיל 23.