פסיקת בג"ץ ביחס לפטור מגיוס מבהירה שיש להנהיג את חובת השירות לכל
אסור שבמחטף ועקב לחצים פוליטיים יידון חוק השתמטות חדש בניסיון לעקוף את הפסיקה. כל חוק חלופי יהיה חייב לכלול את עיקרון חובת השירות לכל, ויש לאכוף זאת באמצעות סנקציות כלכליות ואישיות: מי שלא יתגייס לא יהיה זכאי למימון מהמדינה.
בית המשפט קבע פה אחד קביעה מתבקשת ותקדימית. לפיה, להנחיית הממשלה לצה"ל להימנע מגיוס חרדים אין בסיס חוקי, ולכן, הצבא חייב להחיל את חוק שירות ביטחון על כולם באופן שוויוני.
מעולם צה"ל לא נדרש לגייס את אוכלוסיית הגברים החרדים ועליו ליישם את ההנחיה במהירות וביסודיות. בניגוד למספרים הנזרקים לחלל האוויר, ביהמ"ש לא הגדיר כי צה"ל יכול להסתפק ב-4,800 מתגייסים (1,800 מגויסים חרדים שצה"ל מדווח עליהם כיום בצירוף 3,000 שהצהיר שיוכל להיערך לקליטתם) בשנה הקרובה, אלא קבע כי עליו לגייס בשוויון: "מתוך התייחסות שוויונית לכל יוצא צבא כהגדרתו בחוק; הגדרה זו אינה מבחינה בין תלמיד ישיבה לבין יתר המיועדים לשירות" (פסקה 58).
יתרה מזאת, ביהמ"ש קבע במפורש כי יש להפסיק את מתן התמיכות למוסדות התורניים בגין תלמידי הישיבות, הנאמדות בכ-300 מיליון שקל לשנה. חשוב לעמוד על המשמר על מנת שהכספים הללו לא יעברו בדרכים אחרות. מי שאינו מתגייס אינו זכאי למימון מהמדינה.
אסור שבמחטף ועקב הלחץ הפוליטי הכבד יניחו על השולחן חוק השתמטות חדש בניסיון לעקוף את הפסיקה. כל חוק חלופי שיועבר בכנסת להסדרת הסוגיה חייב לכלול את עיקרון חובת השירות לכל. יש לאכוף זאת באמצעות סנקציות כלכליות ואישיות וניתן לשקול מכסה מצומצמת לתלמידים מצטיינים. כפי שנכתב בפס"ד, "בימים אלה, בעיצומה של מלחמה קשה, מעמסת אי השוויון בנטל חריפה מתמיד – ומחייבת קידום פתרון בר-קיימא לסוגיה זו (פסקה 89)".