מעולם הישיבות לעולם המעשה | אתגרים חברתיים ופוטנציאל תעסוקתי בקרב תלמידי ישיבות חרדים
מחקר זה נועד לבחון את שביעות הרצון והאתגרים החברתיים והאישיים של צעירים חרדים הלומדים בישיבות גדולות ואת יחסם לחלופות אפשריות ללימודים בישיבה, דוגמת לימודי מקצוע ויציאה לעבודה.
המחקר נשען על מערך מחקר משולב שכלל: (א) סקר כמותי שהקיף כ-530 תלמידי ישיבות בני 17-23 ממגוון זרמים וקהילות (ב) נדבך איכותני שכלל ראיונות עומק עם 15 מחנכים ורבנים חרדים, וכן שתי קבוצות מיקוד בהן השתתפו 16 תלמידי ישיבות מרקע ליטאי וספרדי כאחד. במחקר הבחנו בשתי תתי-אוכלוסיות של תלמידי ישיבות: תת הקבוצה הראשונה, בה לומדים מרבית התלמידים בישיבות רגילות של הזרם החרדי המרכזי בהן ישנה הקפדה רבה על סדרי הלימוד, סגנון לבוש ואורח חיים תורני מוקפד ('ישיבות רגילות'). תת הקבוצה השנייה, בה לומדים כ-8,320 תלמידים (כ-19% מכלל תלמידי הישיבות) בכ-130 ישיבות "רכות". ישיבות אלו נועדו לצעירים המתקשים ללמוד לאורך כל היום לימודי הקודש, הלחץ הלימודי בהן מופחת ויש גם שיעורי עזר ופעילויות חברתיות שאינן מקובלות בעולם הישיבות ('ישיבות רכות'). בהתאם לכך גם גובשה החלוקה של המשיבים לסקר הכמותי שהתמקד בשתי אוכלוסיות/קבוצות אלו.
אלו הם עיקרי הממצאים:
- שביעות רצון מהלימודים בישיבה: כשליש בלבד (36%) מהלומדים בישיבות רכות מרוצים מאוד מהישיבה בה הם לומדים בהשוואה ל-58% מהלומדים בישיבה רגילה. בסך הכל, כמחצית מכלל הלומדים בישיבות גדולות מרוצים מאוד ממסגרת לימודיהם.
- קשיים ואתגרים: למעלה ממחצית (55%) מהלומדים בישיבות הרכות דיווחו על קשיים בלימודים התורניים בהשוואה לחמישית בלבד (21%) מהלומדים בישיבה רגילה. בסך הכל, כרבע (27%) מכלל הלומדים בישיבות גדולות מדווחים על קשיים בלימודים. האתגרים עמם מתמודדים תלמידי הישיבות הרגילות, וביתר שאת הלומדים בישיבות רכות, קשורים לעומס בלימודים, קשיי משמעת, קשיים רוחניים, חד-גוניות בחומרי הלימוד, יחס הר"מים (רב מחנך) כלפיהם ועוד. בנוסף לכך, העלה המחקר האיכותני כי חלק מתלמידי הישיבות חשים קושי להתמסר ללימודי הגמרא לעומת רצונם להתפתח בנתיבי לימוד אחרים שאינם תורניים.
- עבודה בשכר במהלך הלימודים בישיבה: כחמישית (21%) מהלומדים בישיבות הרגילות דיווחו על כך שהם עובדים בעבודות שונות במקביל ללימודיהם בישיבה. מרביתם עובדים בעבודות מזדמנות, חלקיות ולא-מקצועיות. בקרב הלומדים בישיבות רכות, רוב גדול של התלמידים (75%) עובדים במקביל ללימודיהם בישיבה. קרוב למחציתם (43%) דיווחו כי הם עובדים בעבודות מזדמנות וחלקיות ושליש דיווחו כי הם עובדים באופן קבוע. בסך הכל כרבע (24%) מכלל תלמידי הישיבות שענו על הסקר עובדים לעיתים רחוקות ועוד כעשירית (9%) עובדים לעיתים קרובות או באופן קבוע. חשוב עם זאת להדגיש כי מדובר בדרך כלל בעבודות לא-מקצועיות שאינן דורשות ניסיון תעסוקתי או תעודה פורמלית, והן גם אינן מקנות (בדרך כלל) מיומנויות וניסיון תעסוקתיים איכותיים העשויים לסייע לצעירים אלו בהמשך דרכם, זאת מאחר והרבנים וראשי הישיבות הרגילות מתנגדים לעיסוקים נוספים העלולים להסיט את התלמידים מהלימוד התורני..
- מוטיבציות לעבודה ולימודי חול: רוב (72%) הלומדים בישיבות רכות ו-52% מהלומדים בישיבות רגילות מעריכים כי מרבית חבריהם לא יתמידו שנים רבות לאחר נישואיהם בלימודים במסגרת תורנית. מחנכים ותלמידים חרדים בישיבות שרואיינו במסגרת המחקר מעריכים כי הרוב לא יצליחו להתמיד יותר משנים ספורות בלימודים בכולל (ישיבה לגברים נשואים) וישתלבו בצורה כזו או אחרת בשוק התעסוקה שנים ספורות לאחר נישואיהם. הערכה זו מתווספת לממצא אחר שהראה כי רוב תלמידי הישיבות (84%) מעוניינים בידע על שוק העבודה, על מסלולי לימוד והכשרה ועל משרות מבוקשות במשק.
- מקצועות עיסוק מבוקשים: לנוכח עיסוקם המתמיד של תלמידי ישיבות בלימודים תורניים והימנעותם מכל סוג אחר של עיסוקים, למרבית תלמידי הישיבות אין אוריינטציה תעסוקתית, ידע והבנה אודות יכולותיהם, כישוריהם והמיומנויות איתן הם יכולים להצליח ולהתקדם בשוק העבודה. כפי שצוין, גם אלו שכבר עובדים במהלך לימודיהם בישיבה, מועסקים בדרך כלל במשרות לא-איכותיות שאינן מקנות את הכישורים הנדרשים בשוק העבודה. בשל כך ולנוכח יוקרתם הקהילתית והנורמטיבית של מקצועות פנים-חרדיים כגון מקצועות קודש ומשרות בתחום החינוך, יש ביקוש גבוה בקרב כלל תלמידי הישיבות למקצועות אלו. למעלה ממחציתם דיווחו כי היו מעוניינים לעסוק בהם בעתיד. גם למשרות בתחום הניהול והמחשוב יש ביקוש גבוה בקרב תלמידי ישיבות רגילות, כנראה בשל ההכרה בכך שאלו משרות המניבות שכר ותנאי העסקה טובים. עם זאת, כיוון שמשרות אלה דורשות בדרך כלל ניסיון תעסוקתי עשיר ותעודות הכשרה פורמאליות ממסגרות לימוד אקדמאיות, תעודות שאין בידם של תלמידי הישיבות הרגילות, לא ברור כמה מהם אכן יצליחו לממש שאיפה זו.
- גיל הפטור משירות צבאי ושוק העבודה: סוגיית גיל הפטור משירות צבאי לתלמידי ישיבה החוסים תחת הסדר "תורתו אומנותו" קשורה קשר הדוק לשוק העבודה ויש לה השלכות פוליטיות, משפטיות, חברתיות וכלכליות רחבות. ככל שגיל הפטור משירות צבאי גבוה יותר, כך הסיכוי להשתלב בעבודה הולך ופוחת, בשל מחויבויות משפחתיות (נישואים והורות) והקושי הגובר להשלים ידע כללי ותעסוקתי הכרחי בגיל מבוגר. לכן הורדת גיל הפטור משירות צבאי עשויה לעודד צעירים חרדים להשתלב בעבודה בגיל מוקדם ולהשלים את החוסרים שיש להם בלימודי הליבה ובמיומנויות יסוד רכות. המחקר מראה כי כשני שליש (67%) מהלומדים בישיבות רגילות מעריכים כי הורדת גיל הפטור משירות צבאי תקדים את כניסתם לשוק העבודה, זאת בהשוואה ל-87% מהלומדים בישיבות רכות. נדמה אפוא כי הקשר לצבא ולגיל הפטור הגבוה מהווים חסם מהותי להשתלבות מוקדמת בשוק העבודה המחייב טיפול מערכתי וחקיקה הולמת.
מסקנות המחקר מעידות כי קיימים ניצנים של שינוי ותמורה באופן שבו צעירים חרדים מתייחסים לעתידם ומתכוננים אליו. על אף העובדה שמרבית תלמידי הישיבות מרוצים מהלימודים שלהם בישיבה, כחמישית מהם יהיו זקוקים בעתיד לליווי והכוונה תעסוקתית, השלמת לימודי יסוד וכלים נוספים האמורים לסייע להם בעתיד להשתלב בעבודה איכותית התואמת את יכולותיהם וכישוריהם. המעבר מעולם הישיבות לעולם המעשה איננו מעבר פשוט וטבעי עבור בחורי ישיבה. החינוך החרדי דוגל בהתמדה בלימודים תורניים לאורך כל החיים. גם כאשר תלמידי הישיבות שוקלים או נאלצים לצאת לעבודה הם עושים זאת באופן הדרגתי וזהיר כדי לא לאבד את הסטטוס החברתי כבני ישיבה. המפגש הממשי והמיידי עם צורכי החיים המעשיים מתרחש בעיקר לאחר החתונה. בשלב זה המציאות טופחת על פניהם של צעירים חרדים שהורגלו לכך שהמשפחה, הישיבה והקהילה דואגות לרוב מחסורם, אך עם הקמת המשפחה והנישואים עולים ביתר שאת צרכים תכליתיים של עולם החול, וביניהם שאלת מקור הפרנסה. אם בעבר ניתן היה למצוא משרה תורנית המעניקה תגמול חומרי וסמלי כאחד לעוסקים בה, הרי שכיום לאור גדילתה המהירה של הקהילה החרדית, אין די משרות בתחומי עיסוק אלו. לכן בחורי ישיבות נאלצים למצוא עבודה במשרות שאינן תורניות מחוץ לקהילה. מהמחקר עולה כי רבים מהצעירים החרדים מבינים כבר בשלב הלימודים בישיבה גבוהה כי כדי להתפרנס בכבוד בעתיד, עליהם להכין את עצמם לכך מוקדם ככל האפשר.