ניתוח תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות 2024
אחוז ההצבעה בבחירות 2024 ירד לעומת בחירות 2018, אך היה גבוה יותר מבבחירות 2003, 2008 ו-2013 • לא חל שינוי ניכר בשיעור הנבחרות לראשות רשויות, אולם ייצוג הנשים במועצות עלה • שיעור תחלופת ראשי הרשויות הוא הגבוה ביותר בארבע מערכות הבחירות האחרונות ועומד על 53% • 61.5% מחברי המועצות שנבחרו ב-2018 לא נבחרו לכהונה נוספת.
Photo by Chen Leopold/Flash90
הקדמה
ב-27 בפברואר 2024 נערכו הבחירות לרשויות המקומיות ב-242 רשויות ברחבי הארץ, וכעבור שבועיים, ב-10 במרץ, נערך סיבוב שני ב-35 רשויות. כזכור, הבחירות היו אמורות להיערך בסוף אוקטובר 2023, אך בשל המלחמה שפרצה שלושה שבועות קודם לכן הן נדחו בכמה חודשים. במועד המקורי היו אמורות להיערך בחירות ב-253 רשויות, אך ב-11 רשויות בצפון ובדרום, שתושביהן פונו בשל מצב המלחמה, נדחו הבחירות , והן עתידות להיערך בנובמבר 2024.
סקירה זו היא ניתוח ראשוני וכללי של תוצאות הבחירות ברמת המאקרו, והיא מבקשת לאפיין מגמות מרכזיות בבחירות האלה בהשוואה לבחירות קודמות. מכיוון שמדובר בניתוח ראשוני בלבד לא נסקרת בו ספרות מחקר בנושאים הנזכרים. כמו כן, המוקד הוא הצגת המגמות המרכזיות, ולא ניתוח עומק שלהן והצגת הסברים והשערות למגמות המוצגות. על מרבית הנושאים הנידונים כאן כתבתי עם עמיתיי במכון הישראלי לדמוקרטיה סקירות מקיפות בטרם הבחירות,ראו: איתמר יקיר, אריאל פינקלשטיין ויחיאל נועם, "שיעור ההשתתפות בבחירות לרשויות המקומיות: סקירת נתונים", אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2024; איתמר יקיר, אריאל פינקלשטיין ויחיאל נועם, "תחרות פוליטית בבחירות לרשויות המקומיות: סקירת נתונים", אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2024; איתמר יקיר, אריאל פינקלשטיין ויחיאל נועם, "ייצוג נשים בבחירות לרשויות המקומיות: סקירת נתונים", אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2024; אריאל פינקלשטיין ואיתמר יקיר, "תחלופת ראשי רשויות ויתרון המכהן בבחירות המקומיות בישראל: סקירת נתונים", אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2024; אריאל פינקלשטיין ואסף הימן, "רשימות הבת – כוחן של המפלגות הארציות בשלטון המקומי: סקירת נתונים", אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2024; אריאל פינקלשטיין ואסף הימן, "הקשרים בין מועמדים לתפקיד ראש הרשות לבין מפלגות ארציות: סקירת נתונים", אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2024. שרוכזו באתר אינטרנט ייעודי. בהמשך השנה אנו עתידים לפרסם במסגרת המכון ספר מאמרים מקיף על תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות, ובו ינותחו לעומקן המגמות המוצגות בסקירה זו, וכן מגמות והיבטים נוספים שלא אעסוק בהן להלן.משום שמדובר בניתוח ראשוני בלבד לא אתאר בפירוט ובהרחבה את המתודולוגיה של המחקר, ובמיוחד את מקורות המידע לתוצאות של מערכת בחירות קודמות. אפשר לקרוא על כך בסקירות שצוינו בהערה הקודמת. תודתי נתונה לד"ר איתמר יקיר, לאסף הימן ולאילה גולדברג על השותפות בפרויקט מחקרי זה.
1. השתתפות: שיעור הצבעה
עד 1973 נערכו הבחירות לרשויות המקומיות בישראל יחד עם הבחירות לכנסת, ולכן שיעור ההשתתפות (הצבעה) בבחירות המקומיות היה כמעט זהה לשיעור ההשתתפות בבחירות הארציות. מ-1977 הבחירות המקומיות נערכות במועד נפרד. תרשים 1 מציג את שיעור ההצבעה הכולל בבחירות המקומיות מבחירות 1978 ועד בחירות 2024.
תרשים 1. שיעור ההשתתפות בבחירות המקומיות, 2024-1978 (ב-%)
אחוז ההצבעה בבחירות 2024 ירד לעומת בחירות 2018, אך בכל זאת היה גבוה יותר מאחוז ההצבעה בבחירות 2003, 2008 ו-2013. סביר להניח שהירידה בבחירות 2024 הושפעה ממלחמת "חרבות ברזל", שבעטיה היה פחות קשב ציבורי לבחירות המקומיות. עם זאת, בבחירות 2018 הוחל יום שבתון בבחירות המקומיות (כפי שהיה עד בחירות 1989), וכך היה גם בבחירות 2024. ייתכן שבשל כך היה שיעור ההשתתפות בבחירות 2024 גבוה יותר מהשיעור בשלוש מערכות הבחירות המקומיות שקדמו לבחירות 2018, שבהן לא היה יום שבתון ביום הבחירות. תרשים 2 ותרשים 3 מפלחים את שיעורי ההשתתפות לפי קבוצות אוכלוסייה בחברה הישראלית.
תרשים 2. שיעור ההשתתפות בבחירות המקומיות, רשויות יהודיות לעומת רשויות ערביות, 2024-2003 (ב-%)
תרשים 3. שיעור ההשתתפות בבחירות המקומיות, רשויות חרדיות לעומת רשויות יהודיות לא-חרדיות, 2024-2003 (ב-%)
השינוי בשיעור ההשתתפות לא היה אחיד בכל קבוצות האוכלוסיות: ברשויות הערביות הייתה ירידה ניכרת של 10% בשיעור ההשתתפות לעומת בחירות 2018, ברשויות יהודיות לא-חרדיות הייתה ירידה של 4.5%, ואילו ברשויות חרדיות הייתה ירידה זעירה בלבד – 0.5%.
למרות הירידה ברשויות הערביות, שיעור ההשתתפות בהן היה עדיין גבוה יחסית וכמעט זהה לשיעור ההשתתפות ברשויות החרדיות. באשר לרשויות החרדיות, אפשר לשער שאי-הירידה באחוז ההצבעה בהן נובע מכך שהציבור החרדי הושפע פחות ממצב המלחמה מכיוון ששיעורי הגיוס בקרבו נמוכים. עם זאת, גם הציבור הערבי בישראל מגויס ומושפע פחות ממצב המלחמה (לפחות מבחינת מספר המעורבים הישירים בלחימה), ובקרבו נצפתה דווקא הירידה הגבוהה ביותר בשיעורי ההצבעה. לפיכך, ייתכן ששיעור ההשתתפות בבחירות במגזר החרדי לא ירד מכיוון שהבחירות האלה ברשויות החרדיות היו סוערות ותחרותיות במיוחד, וגורם זה "פיצה" על ההשפעה השלילית של המלחמה על שיעור ההצבעה. לעומת זאת, כפי שנראה להלן, ברשויות הערביות הייתה ירידה במידת התחרותיות בבחירות אלו, אם כי נתון זה כשלעצמו דורש הסבר.
2. ייצוג נשים
תרשים 4 מציג מידע על שיעור הנשים שהתמודדו על תפקיד ראשת הרשות, ועל שיעור הנשים שנבחרו לתפקיד ראש הרשות מבחירות 2003. המידע על שיעור המועמדים והמועמדות כולל רק גברים ונשים שהתמודדו "עד הסוף", כלומר, שלא הסירו את מועמדותן בין שלב הגשת המועמדות לבין הבחירות עצמן. מכיוון שברשויות הערביות לא היו נשים שהתמודדו על תפקיד ראש הרשות, בתרשים 5 מוצג המידע על הרשויות היהודיות בלבד.
תרשים 4. שיעור הנשים במרוץ לתפקיד ראש הרשות: מועמדות ונבחרות, בכל הרשויות, 2024-2003 (ב-%)
תרשים 5. שיעור הנשים במרוץ לתפקיד ראש הרשות: מועמדות ונבחרות, רשויות יהודיות, 2024-2003 (ב-%)
מהתרשימים עולה כי בבחירות 2024 לא חל שינוי ניכר בשיעור הנשים המכהנות בתפקיד ראש הרשות, אף שהייתה עלייה בשיעור הנשים שהתמודדו על תפקיד ראש הרשות ברשויות היהודיות, מ-13.2% ב-2018 ל-17.2%. ובמספרים: בבחירות האחרונות התמודדו 75 נשים לתפקיד ראש הרשות מתוך 728 מועמדים, ומהן נבחרו 14 לתפקיד ראש הרשות, מתוך 242 רשויות שהתקיימו בהן בחירות.
ראוי לציין כי שלוש נשים הגישו מועמדות לתפקיד ראש הרשות אך פרשו בטרם נערכו הבחירות. נוסף על כך, ב-11 הרשויות שבהן נדחו הבחירות לנובמבר 2024 בשל המלחמה, הגישו שמונה נשים מועמדות לתפקיד ראשת הרשות (בשש רשויות), וייתכן שלאחר השלמת הבחירות תהיה עלייה נוספת במספר הנשים המכהנות כראשות רשויות ובשיעוריהן.
לעומת זאת, בחינת שיעור הנשים במועצות הרשויות המקומיות מלמדת על עלייה בייצוג הנשים בבחירות 2024. תרשים 6 מציג נתונים על שיעור חברות המועצה לאורך השנים. המידע בנושא זה על מועצות אזוריות זמין רק בשתי מערכות הבחירות האחרונות, ולכן המידע מבחירות 2003 מוצג על עיריות ומועצות מקומיות בלבד.למעשה, מכיוון ששיעור חברי המועצה במועצות אזוריות גבוה מאוד ביחס למספר התושבים בהן (מכיוון שלכל יישוב במועצה אזורית יש נציג אחד במועצה לפחות) במידה רבה ראוי לבחון את הנתונים של העיריות ושל המועצות מקומיות בנפרד. בתרשים 7 מוצגת השוואה בין רשויות יהודיות לרשויות ערביות.
תרשים 6. שיעור חברות המועצה בישראל, 2024-2003 (ב-%)
תרשים 7. שיעור חברות המועצה בעיריות ובמועצות מקומיות, רשויות יהודיות ורשויות ערביות, 2024-2003 (ב-%)
כפי שמראה תרשים 7, רק ברשויות המקומיות היהודיות הייתה עלייה בשיעור הנשים חבורת המועצה (מ-23.8% ל-27.5%), ואילו ברשויות הערביות שיעור הנשים לא השתנה כלל (2%). ובמספרים: בבחירות 2024 נבחרו ברשויות יהודיות 482 נשים מתוך 1,755 חברי מועצה, וברשויות ערביות נבחרו 19 נשים מתוך 930 חברי מועצה. ניתוח ברמת הרשות מלמד כי לאחר בחירות 2018 היו ארבע רשויות שהיה בהן רוב של נשים במועצה, ולאחר בחירות 2024 – תשע רשויות מקומיות כאלה.
3. תחרותיות
ישנן כמה דרכים להעריך את עוצמת התחרות בבחירות לתפקיד ראש הרשות. להלן אציג נתונים על כמה מהמרכזיות שבהן. אבקש להראות כי בחירות 2024 התאפיינו בירידה מסוימת במידת התחרותיות.
הנתון הבסיסי ביותר על מידת התחרותיות הוא, כמובן, מספר המועמדים בבחירות. בבחירות 2024 הציבו 805 מועמדים מועמדות לתפקיד ראש הרשות ב-242 רשויות, אך 73 הסירו את המועמדות בטרם הבחירות, ולכן הם אינם מופיעים בתוצאות הבחירות הסופיות. להלן מוצג מספר המועמדים הממוצע הסופי לתפקיד ראש הרשות בהשוואה למערכות הבחירות הקודמות ובחלוקה לרשויות יהודיות ורשויות ערביות.
תרשים 8. מספר המועמדים הממוצע לתפקיד ראש הרשות, 2024-2003 (במספרים מוחלטים)
מספר המועמדים הממוצע לתפקיד ראש הרשות בבחירות 2024 היה הנמוך ביותר בהשוואה לארבע מערכות הבחירות הקודמות, ועמד על שלושה מועמדים בממוצע לרשות. ברשויות היהודיות היה מספר המועמדים הממוצע נמוך מברשויות הערביות, ובשני המגזרים היה מספר המועמדים הממוצע לתפקיד ראש הרשות ב-2024 הנמוך ביותר בהשוואה לארבע מערכות הבחירות הקודמות.
מידת התחרותיות בבחירות נמדדת גם לאור השאלה עד כמה תוצאות הבחירות צמודות. אם שום מועמד אינו מקבל 40% מהקולות נערך סיבוב שני, ולכן שיעור הרשויות שנערך בהן סיבוב שני יכול ללמד על מידת התחרותיות. המקרה הקיצוני ביותר של היעדר תחרות בבחירות ברשויות המקומיות הוא רשויות שבהן רק מועמד אחד הציג את מועמדותו לתפקיד ראש הרשות.על פי החוק, במועצות אזוריות מועמד יחיד מוכרז כמנצח בבחירות. בעיריות ובמועצות מקומיות, אם יש יותר מרשימת מועמדים אחת, כלומר נערכות בחירות למועצה, יצביעו התושבים גם בעד או נגד המועמד היחיד לתפקיד ראש הרשות, והוא יוכרז מנצח אם מספר הקולות "בעד" היה גבוה יותר ממספר הקולות "נגד". בכל המקרים שבהם היה מועמד יחיד בבחירות 2024 הוא גם ניצח בבחירות. תרשים 9 ותרשים 10 מציגים מידע על שיעור הרשויות שנערך בהן סיבוב שני, ועל שיעור הרשויות שהתמודד בהן מועמד יחיד בבחירות 2024, בהשוואה למערכות בחירות קודמות.
תרשים 9. שיעור הרשויות שנערך בהן סיבוב שני בבחירות המקומיות, 2024-2003 (ב-%)
תרשים 10. שיעור הרשויות שהתמודד בהן מועמד יחיד בבחירות המקומיות, 2024-2003 (ב-%)
כפי שעולה מתרשים 9, בבחירות 2024 נערך סיבוב שני ב-35 רשויות מתוך 242 – 14% – השיעור הנמוך ביותר בחמש מערכת הבחירות האחרונות. ברשויות הערביות היה שיעור גבוה יותר של סיבובים שניים, אך גם בהן היה השיעור נמוך בהרבה בהשוואה למערכות בחירות קודמות.
מתרשים 10 עולה כי בבחירות 2024 הגיע לשיא שיעור הרשויות שהתמודד בהן מועמד יחיד. ב-36 רשויות התמודד מועמד יחיד – 28 רשויות יהודיות ושמונה רשויות ערביות, לעומת 24 בבחירות 2018. מעניין לציין כי בתשע רשויות מקומיות היה יותר ממועמד אחד בעת הגשת הרשימות, אך פרישה של מועמדים הביאה לכך שבעת הבחירות נותר רק מועמד יחיד.
4. תחלופת ראשי רשויות ויתרון המכהן
טענה מרכזית הנשמעת בשיח הציבורי בהקשר של ראשי הרשויות היא שהם מכהנים בתפקידם שנים ארוכות וקשה מאוד לנצח אותם בבחירות. לפני הבחירות האחרונות הועלה גם החשש שעריכת בחירות במהלך מלחמה תחזק עוד יותר את ראשי הרשויות המכהנים. בתרשים 11 מוצגים הנתונים על סטטוס ההתמודדות של ראשי הרשויות לצד מידת ההצלחה שלהם לאורך השנים, וניתן לראות בתרשים גם את שיעורי התחלופה של ראשי רשויות מבחירות לבחירות (שיעור התחלופה הוא שיעור המוחלפים מתוך נבחרי סבב קודם. ה"מוחלפים" הם המועמדים שלא התמודדו מחדש ומי שהתמודדו והפסידו בבחירות).
תרשים 11. סטטוס ההתמודדות וההצלחה של ראשי רשויות בבחירות המקומיות בין בחירות לבחירות, 2024-2008 (ב-%)
מהתרשים עולה כי ב-47% מהרשויות שנערכו בהן בחירות ב-2024 המשיך לכהן ראש הרשות שניצח בבחירות 2018, כלומר, שיעור תחלופה של 53%, שיעור התחלופה הגבוה ביותר בארבע מערכות הבחירות האחרונות, אף כי הוא גבוה רק במעט מהשיעור בבחירות 2008 ובבחירות 2018.
נוסף על כך, אפשר ללמוד מהתרשים על היחס בין ראשי רשויות שלא חזרו להתמודד לבין מי שהתמודדו והפסידו, ושבבחירות 2024 היה השיעור הגבוה ביותר של ראשי רשויות שהתמודדו והפסידו (29%). כדי לבחון זאת לעומק תרשים 12 בוחן את שאלת היתרון של ראש רשות מכהן. התרשים מציג את שיעור ראשי הרשויות המכהנים שניצחו בבחירות, מתוך ראשי הרשויות המכהנים שהתמודדו בסבב הזה,לעניין זה החשבנו ראש רשות מכהן רק מי שניצח בבחירות הקודמות. במקרים הספורים שבהם ראש רשות התחלף במהלך הקדנציה, ולבחירות הבאות הגיע ראש רשות חדש שכיהן פחות מקדנציה, לא ראינו בו ראש רשות מכהן. ותרשים 13 מציג את אותו המידע ברשויות יהודיות וברשויות ערביות בנפרד.
תרשים 12. שיעור ראשי הרשויות המכהנים שניצחו בבחירות מתוך ראשי הרשויות המכהנים שהתמודדו, 2024-2008 (ב-%)
תרשים 13. שיעור ראשי הרשויות המכהנים שניצחו בבחירות מתוך ראשי הרשויות המכהנים שהתמודדו, רשויות יהודיות ורשויות ערביות, 2024-2008 (ב-%)
מתרשים 12 עולה כי בבחירות 2024 היה השיעור הנמוך ביותר של ראשי רשויות מכהנים שניצחו בבחירות – 62%. מתרשים 13 עולה כי בנושא זה יש הבדלים ניכרים בין רשויות יהודיות לרשויות ערביות, וברשויות יהודיות ראשי רשויות מכהנים נוטים יותר לשמור על כיסאם. ועם זאת, בבחירות 2024 שיעור ראשי הרשויות היהודיות המכהנים שניצחו היה הנמוך ביותר בארבע מערכות הבחירות האחרונות ועמד על 69%.
5. תחלופת חברי מועצה
תרשים 14 מציג נתונים על תחלופת חברי המועצה בבחירות 2024, כלומר מה היה סטטוס ההתמודדות וההצלחה בבחירות 2024 של חברי המועצה שנבחרו בבחירות 2018. הנתונים בתרשים מוצגים הן על כלל הרשויות והן בהפרדה בין רשויות יהודיות לרשויות ערביות.
תרשים 14. סטטוס ההתמודדות וההצלחה של חברי מועצה בין בחירות 2018 לבחירות 2024 (ב-%)
רק 38.5% מחברי המועצה שנבחרו בבחירות 2018 המשיכו לכהן לאחר בחירות 2024. כלומר, 61.5% מחברי המועצה התחלפו מקדנציה לקדנציה. ובמספרים: מתוך 3,513 חברי מועצה שנבחרו בבחירות 2018 (ברשויות שהיו בהן בחירות גם ב-2024) רק 1,356 המשיכו לכהן במועצה גם לאחר בחירות 2024. ברשויות ערביות שיעור התחלופה גבוה במיוחד, ורק 29% מחברי המועצה המשיכו מקדנציה לקדנציה. מכיוון שמספר חברי המועצה במועצות אזוריות גבוה מאוד ביחס למספר התושבים בהן (מכיוון שלכל יישוב במועצה אזורית יש נציג אחד במועצה לפחות) ובשל שיטת הבחירות למועצה השונה בהן, במידה מסוימת ראוי לבחון את הנתונים של העיריות ושל המועצות מקומיות בנפרד. בניתוח ללא המועצות האזוריות עולה ש-41% מחברי המועצה בעיריות ובמועצות המקומיות שנבחרו בבחירות 2018 המשיכו לכהן לאחר בחירות 2024, כלומר, 59% מחברי המועצה בעיריות ובמועצות המקומיות התחלפו מקדנציה לקדנציה.
מהנתונים עולה כי בניגוד לראשי רשויות, ששיעור ניכר מהתחלופה שלהם מקורו בהפסד בבחירות, תחלופת חברי מועצה נובעת ברובה מכך שחברי המועצה אינם מתמודדים כלל מחדש למועצת הרשות המקומית: 43.5% מחברי המועצה שנבחרו בבחירות 2018 לא התמודדו מחדש, לעומת 18% שהתמודדו ולא נבחרו. ככל הנראה, הסיבה העיקרית לתחלופה הגבוהה של חברי מועצה, ובמיוחד לעובדה שהם אינם מתמודדים פעם נוספת, היא המעמד הנמוך של חברי המועצה. מעמד זה מתבטא בהיעדר תגמול כספי ובסמכויות מעטות, ובעקבות זאת, בתחושה של קושי להשפיע.על נושא זה ראו בהרחבה אביטל פרידמן ואסף שפירא, חיזוק מעמדם של חברי מועצות ברשויות המקומיות, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2020; אריאל פינקלשטיין ואביטל פרידמן, מתן תגמול כספי לחברי מועצות ברשויות המקומיות, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2021.
תרשים 15 מציג את נתוני התחלופה של חברי המועצה לפי מגדר. מכיוון שברשויות ערביות, כאמור, כמעט שאין נשים חברות מועצה, הנתונים מוצגים על רשויות יהודיות בלבד.
תרשים 15. סטטוס ההתמודדות וההצלחה של חברי מועצה בין בחירות 2018 לבחירות 2024, לפי מגדר, רשויות יהודיות (ב-%)
התחלופה של חברות המועצה גבוהה יותר, ורק 35% מהנשים שנבחרו ברשויות היהודיות בבחירות 2018 המשיכו לכהן לאחר בחירות 2024, בהשוואה ל-44% מהגברים. בניתוח ללא המועצות האזוריות עולה ש-37% מהנשים שנבחרו בעיריות ומועצות מקומיות יהודיות בבחירות 2018 המשיכו לכהן לאחר בחירות 2024, בהשוואה ל-50% מהגברים. התחלופה נובעת בעיקר משיעור גבוה יותר של נשים שלא התמודדו מחדש על כהונה במועצה.
6. זיקה למפלגות ארציות
על פי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965, רשימה המתמודדת בבחירות למועצת הרשות המקומית יכולה לפעול מתוך זיקה ארגונית-פורמלית למפלגה המיוצגת בכנסת (להלן: מפלגה ארצית). המפלגה הארצית מוגדרת "סיעת האם" והיא מממנת את רשימת הבת. רשימה מקומית יכולה להיות מורכבת מכמה סיעות, ובהן שתי סיעות בעלות זיקה לשתי מפלגות ארציות שונות או שילוב בין סיעה בעלת זיקה למפלגה ארצית וסיעה ללא זיקה למפלגה ארצית. התמודדות בזיקה למפלגה ארצית אפשרית בעיריות ובמועצות המקומיות, אך לא במועצות האזוריות, ולכן אדון להלן רק ברשימות ובראשי רשויות שהתמודדו בעיריות ובמועצות מקומיות.הסיבה לכך היא שבמועצות האזוריות הבחירות למועצה מתנהלות בשיטה אחרת. בעיריות ובמועצות מקומיות נבחרות רשימות למועצת הרשות המקומית, דומה למתכונת הבחירות לכנסת, לעומת זאת, במועצות האזוריות הבחירות למועצה נערכות ברמה היישובית, וכל יישוב בוחר את מכסת הנציגים שנקבעה לו המייצגת אותו במועצה. לשם הנוחות, להלן אכנה את כלל הרשימות הפועלות בזיקה למפלגה ארצית (אחת או יותר) "רשימות בת", ורשימות שאין להן קשר למפלגות ארציות יכונו "רשימות עצמאיות".
חשוב לציין גם שרשימות בת המתמודדות בבחירות המקומיות יכולות לקרוא לעצמן בשמה של המפלגה הארצית שהיא סיעת האם שלהן, אך הן אינן מחויבות בכך, והן יכולות לבחור שם שאינו מעיד על הקשר שלהן עם המפלגה הארצית.
להלן מוצגים הנתונים על הכוח היחסי של רשימות הבת בבחירות, כפי שהוא מתבטא בשיעור הרשימות ובשיעור המנדטים שהן זכו בו. תרשים 16 מציג נתונים על כלל הרשויות, ותרשים 17 מציג נתונים משווים בין רשויות יהודיות לרשויות ערביות.
תרשים 16. הכוח היחסי של רשימות הבת בבחירות, מתוך כלל הרשימות המתמודדות וכלל המנדטים (עיריות ומועצות מקומיות), בחירות 2003–2024 (ב-%)
תרשים 17. הכוח היחסי של רשימות הבת בבחירות, מתוך כלל הרשימות המתמודדות וכלל המנדטים (עיריות ומועצות מקומיות), רשויות יהודיות ורשויות ערביות, בחירות 2003–2024
תרשים 16 מלמד על ירידה הדרגתית בשיעור רשימות הבת ובכוחן לאורך השנים, ועל ירידה קלה בשיעור רשימות הבת בבחירות 2024 לעומת בחירות 2018 (מ-25% ל-24%), שלא באה לידי ביטוי בשיעור המנדטים של רשימות הבת, שנשאר זהה לזה של בחירות 2018 (34%).
תרשים 17 מלמד על כמה מגמות בבחירות האחרונות ברשויות היהודיות וברשויות הערביות. ברשויות הערביות ירד שיעור רשימות הבת מ-8% ל-5% וכוחן במנדטים ירד מ-8% ל-6%. לעומת זאת, ברשויות היהודיות ניכרת דווקא עלייה לא מבוטלת בשיעור רשימות הבת, מ-38% ל-43%, שהתבטאה גם בעלייה – מתונה מעט יותר – בשיעור המנדטים של רשימות הבת, מ-47% ל-49%.
מועמד לתפקיד ראש רשות יכול לפעול בזיקה רשמית למפלגה ארצית ולקבל ממנה תקצוב עבור ההתמודדות שלו באמצעות זיקה של הרשימה שבראשה הוא עומד למפלגה הארצית. תרשים 17 מציג נתונים על הזיקה של ראשי הרשויות הנבחרים למפלגות ארציות כפי שהיא מתבטאת בזיקה הפורמלית. מכיוון שרשימות אינן חייבות לקרוא לעצמן בשם של המפלגה הארצית, כדי לבדוק את מידת הזיקה של ראשי הרשויות למפלגות שבזיקה אליהן הם התמודדו, בתרשים 18 מוצגים הנתונים על ראשי הרשויות שבשם של הרשימה שלהן הייתה זיקה ברורה למפלגה הארצית שמטעמה הם התמודדו.
תרשים 18. שיעור ראשי הרשויות הנבחרים (עיריות ומועצות מקומיות) שהתמודדו בזיקה למפלגה ארצית, 2024-2003 (ב-%)
תרשים 19. שיעור ראשי הרשויות הנבחרים (עיריות ומועצות מקומיות) שהתמודדו בשם של המפלגה הארצית, 2024-2003 (ב-%)
מתרשים 17 עולה כי 28% מראשי הרשויות בבחירות 2024 התמודדו מטעם רשימה בת, שיעור נמוך מעט יותר מבבחירות 2018. ברשויות היהודיות בלבד עומד השיעור הזה על 44%. ובמספרים: מתוך 197 עיריות ומועצות מקומיות שהתקיימו בהן בחירות, ב-56 ניצח ראש רשות שהתמודד בזיקה פורמלית-מימונית למפלגה ארצית. מתרשים 18 עולה כי אף ש-28% מראשי הרשויות הנבחרים התמודדו מטעם רשימת בת, רק 13% מראשי הרשויות הנבחרים (26) התמודדו מתוך זיקה פומבית למפלגה ארצית, כלומר יותר ממחצית מראשי הרשויות הנבחרים שהתמודדו מתוך זיקה פורמלית למפלגה ארצית לא ציינו זאת בשם הרשימה.