הקשרים בין מועמדים לתפקיד ראש הרשות לבין מפלגות ארציות: סקירת נתונים
למרבית המועמדים והנבחרים לתפקיד ראש רשות בישראל אין זיקה פורמלית למפלגות הארציות: 21% מהמועמדים לתפקיד ראש הרשות בבחירות 2018 התמודדו בזיקה למפלגה ארצית. סיכויי ההצלחה של מועמדים מרשימות בת גבוהים יותר, ו-31% מראשי הרשויות הנבחרים היו בעלי זיקה למפלגה ארצית.
סקירה זו ממפה באופן נרחב את היקף הקשרים הפורמליים בין מועמדים לתפקיד ראש הרשות ובין המפלגות הארציות. היא בוחנת את המועמדים לתפקיד ראש רשות שהתמודדו מטעם רשימות בת: רשימות שיש להן זיקה למפלגות ארציות. אלו הם הממצאים העיקריים העולים מהסקירה:
* מרבית המועמדים לתפקיד ראש הרשות הם מועמדים עצמאיים. רק 21% מהמועמדים בבחירות 2018 היו מטעם רשימות בת. ברשויות יהודיות שיעור המועמדים מטעם רשימות-בת עומד על 30% וברשויות ערביות הוא זניח, כך שרק 7% מהמועמדים הם מטעם רשימות בת.
* סיכויי ההצלחה של מועמדי רשימות הבת גבוהים יותר: 44% מהמועמדים בבחירות 2018 שהתמודדו מטעם רשימות בת ניצחו בבחירות, בהשוואה ל-26% מהמועמדים מרשימות עצמאיות.
* בסך הכולל, מרבית ראשי הרשויות הם עצמאיים. לאחר בחירות 2018, 31% מראשי הרשויות שהתמודדו היו מטעם רשימת בת.
* שתי המפלגות הדומיננטיות ביותר שמועמדים התמודדו מטעמן בבחירות 2018 הן הליכוד והעבודה. 31 מתוך 61 ראשי הרשויות שהיו מזוהים עם מפלגה ארצית התמודדו מטעם רשימות-בת של הליכוד, ועוד 12 התמודדו מטעם רשימות בת של מפלגת העבודה.
* 50% מרשימות הבת שהציבו מועמד לתפקיד ראש הרשות בבחירות 2018 התמודדו ללא זיהוי כלשהו, בכינוי המפלגה או באות שלה, בין המפלגה הארצית לרשימה המקומית; 14% התמודדו בזיהוי חלקי (כינוי או אות); ו-36% התמודדו בזיהוי מלא (כינוי ואות). בקרב מועמדי מפלגת העבודה לתפקיד ראש הרשות בולט במיוחד שיעור נמוך של רשימות שהתמודדו בזיהוי מלא עם המפלגה הארצית (3% לעומת 44% בליכוד).
אחת הסוגיות המעניינות ביחס לבחירות המקומיות היא מידת הזיקה שבין הרשימות המקומיות ובין המפלגות הארציות. בסקירה קודמת בחנו את המגמות המרכזיות בנוגע לכוחן של רשימות הבת – רשימות מועמדים המתמודדות בבחירות המקומיות מתוך זיקה למפלגות הארציות. סקירה זו משלימה אותה ומתמקדת במועמדים לתפקיד ראש הרשות המתמודדים מתוך זיקה למפלגה ארצית.
כידוע, הבחירות לרשויות המקומיות בישראל מתנהלות בשיטה של הצבעה בשני פתקים: בפתק אחד בוחרים המצביעים את ראש הרשות המועדף עליהם (בחירה ישירה), ובפתק השני הם בוחרים את רשימת המועמדים המועדפת עליהם. לפי החוק, לא ניתן להתמודד לתפקיד ראש הרשות ללא השתייכות לרשימת מועמדים (ועמידה בראשה), וגם מימון הבחירות המוענק למועמדים לתפקיד ראש הרשות ניתן באמצעות מימון של הרשימה: רשימה שמועמד מטעמה התמודד על ראשות המועצה וזכה ב-25% מהקולות הכשרים או יותר תהיה זכאית לקבל תוספת מימון בהתאם למספר הקולות שקיבל המועמד ולחישוב הקבוע בחוק.
על פי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965, רשימה המתמודדת בבחירות למועצת הרשות המקומית יכולה לפעול מתוך זיקה ארגונית-פורמלית למפלגה המיוצגת בכנסת (להלן: מפלגה ארצית). המפלגה הארצית מוגדרת "סיעת האם", והיא מממנת את רשימת הבת. על פי החוק, התמודדות בזיקה למפלגה ארצית אפשרית בעיריות ובמועצות המקומיות אך לא במועצות האזוריות. הסיבה לכך היא שבמועצות האזוריות הבחירות למועצה מתנהלות בשיטה שונה: בעוד שבעיריות ובמועצות מקומיות הרשימות למועצת הרשות המקומית נבחרות במתכונת דומה לזו של הבחירות לכנסת, במועצות האזוריות הבחירות למועצה נעשות ברמה היישובית, כך שכל יישוב בוחר מכסה של נציגים שנקבעה לו המייצגת אותו במועצה. בשל כך סקירה זו עוסקת אך ורק בעיריות ובמועצות מקומיות.
אם כן, האופן שבו מועמד לתפקיד ראש רשות יכול לפעול בזיקה רשמית למפלגה ארצית ולקבל ממנה תקצוב עבור ההתמודדות שלו הוא באמצעות זיקה של הרשימה שבראשה הוא עומד למפלגה הארצית. ניתן להתמודד ברשימת בת שיש לה זיקה למפלגה ארצית אחת בלבד, אך יש אפשרות גם להקים רשימת מועמדים משותפת המורכבת מכמה סיעות, כך שלרשימה יש זיקה ליותר ממפלגה ארצית אחת. ניתן גם להקים רשימה משותפת המשלבת בין סיעת בת בעלת זיקה למפלגה ארצית ובין סיעה עצמאית ללא זיקה למפלגה ארצית. בסקירה זו אנו משתמשים באופן כללי במונח "רשימות בת" על מנת לתאר את כל הרשימות שהתמודדו בבחירות המקומיות שיש להן זיקה פורמלית למפלגה ארצית אחת לפחות;כשמדובר ברשימה משותפת המשלבת בין סיעת בת בעלת זיקה למפלגה ארצית ובין סיעה עצמאית אף לא ניתן מבחינה פורמלית לערוך שיוך של המועמד לאחת הסיעות. הסיבה לכך היא שבשלטון המקומי רשימות המורכבות מכמה סיעות לא חויבו עד כה להצהיר על ההשתייכות הסיעתית של כל מועמד בנפרד. תיקון חקיקה משנת 2023 לסעיף 35(ז) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965, קבע כי מבחירות 2024 תהיה חובה כזאת. ומנגד, רשימות שאין להן כל זיקה פורמלית למפלגה ארצית מוגדרות "רשימות עצמאיות".
חשוב לחדד כי אנחנו בוחנים זיקות פורמליות רשמיות בלבד, כפי שהן באות לידי ביטוי ברישומי משרד הפנים ומבקר המדינה. קיימות כמובן גם זיקות בין רשימות ומועמדים מקומיים ובין מפלגות ארציות שאין להן ממד פורמלי. כך לדוגמה, חבר הכנסת ניר ברקת מהליכוד כיהן בעברו כראש עיריית ירושלים, ובחלק מתקופת כהונתו היה מזוהה עם מפלגת הליכוד, אף שבהיבט הפורמלי התמודד מטעמה של רשימה עצמאית, שאף התחרתה ברשימת הליכוד המקומית. בדומה לכך, ראשת עיריית נתניה מרים פיירברג מזוהה עם הליכוד, ובעבר הרחוק אף התמודדה בנתניה מטעם הליכוד, אך מאז בחירות 2008 היא מתמודדת ברשימה עצמאית בשם "נתניה אחת", שאין לה זיקה פורמלית לליכוד או למפלגה ארצית אחרת. ישנם גם ראשי רשויות ומועמדים רבים החברים באופן רשמי במפלגה ארצית, ולעיתים אף זוכים לתמיכה פומבית מבכירים במפלגה זו, אך ברמה הפורמלית הם אינם מתמודדים בבחירות המקומית בזיקה למפלגה. להתנהלות זו סיבות שונות, ובראשן התפיסה שזהות מפלגתית ארצית יכולה לפגוע בהצבעה למועמד בגלל מצביעים מקומיים התומכים במפלגה ארצית אחרת.
הנתונים המוצגים בסקירה זו מבוססים ברובם על מידע שנאסף על כלל הרשימות מתוך דוחות מימון הבחירות שפרסם משרד מבקר המדינה לאחר כל אחת ממערכות הבחירות בשנים 2008, 2013 ו-2018; מידע זה הוצלב עם מידע על מועמדים לתפקיד ראש הרשות שפרסם משרד הפנים. אופן הפרסום של תוצאות הבחירות איננו אחיד בכל השנים, ומשום כך הנתונים מבוססים על אגרגציה של מקורות מידע שונים: קבצים שפרסם משרד הפנים ומידע שהתפרסם ב"ילקוט הפרסומים" הרשמי של מדינת ישראל (רשומות). המידע הקיים על בחירות 2008 אינו מאפשר לזהות מהי הרשימה שבמסגרתה התמודדו מועמדים לתפקיד ראש הרשות שרשימתם לא עברה את אחוז החסימה ושלא נבחרו לתפקיד ראש הרשות, תופעה המתרחשת בעיקר ברשימות עצמאיות. בשל כך, בחלק הראשון של הסקירה לא נתייחס לנתוני 2008, אך בהמשך הסקירה, שבה נתמקד בזיהוי בין מועמדים ובין מפלגות, נתייחס גם לנתוני בחירות 2008.
בבחירות 2018, מתוך 663 מועמדים לתפקיד ראש הרשות בעיריות ובמועצות מקומיות 138 התמודדו במסגרת רשימת בת, כלומר מטעם מפלגה ארצית (21%), ובבחירות 2013 השיעור היה גבוה במעט (23%). בתרשים הבא מוצג המידע בנושא בחלוקה לרשויות יהודיות ורשויות ערביות.על פי ההגדרה, רשויות יהודית הן רשויות שרוב תושביהן יהודים, כך שכל הרשויות המעורבות שחיים בהן גם יהודים וגם ערבים נחשבו כאן לרשויות יהודיות.
תרשים 1. שיעור המועמדים לתפקיד ראש הרשות מטעם מפלגה ארצית, בחירות 2013–2018
מהתרשים עולה כי יש פער ניכר בנושא זה בין רשויות יהודיות לרשויות ערביות. כך, בשנת 2018 ברשויות יהודיות התמודדו 30% מהמועמדים ברשימת בת של מפלגה ארצית, לעומת 7% בלבד במפלגות ערביות. פערים דומים בין רשויות יהודיות לערביות נמצאו גם בסקירה הקודמת בעניין שיעור רשימות הבת מתוך כלל הרשימות. ממצא זה ככל הנראה משקף את העובדה שהשלטון המקומי הערבי הוא חמולתי באופיו, ולכן מבוסס על כוחן של קהילות משפחתיות מקומיות שהזיקה שלהן למפלגות הארציות חלשה למדי.
בתרשים הבא מוצג מידע על שיעור הרשימות שהציבו מועמד לתפקיד ראש הרשות, בחלוקה בין רשימות בת ורשימות עצמאיות.
תרשים 2. שיעור רשימות שהציבו מועמד לתפקיד ראש הרשות, לפי סוג הרשימה, בחירות 2013–2018
רשימות עצמאיות נוטות יותר להציב מועמדים מטעמן לתפקיד ראש הרשות: 38%מהרשימות העצמאיות עשו זאת בבחירות 2018 לעומת 30% מרשימות הבת. מנגד, סיכויי ההצלחה של מועמדי רשימות הבת בבחירות גבוהים יותר, כפי שניתן לראות משני התרשימים הבאים. תרשים 3 מציג את שיעור מועמדי רשימות הבת שנבחרו לתפקיד ראש הרשות מקרב כלל מועמדי רשימות הבת, בהשוואה לשיעור מועמדי הרשימות העצמאיות שנבחרו לתפקיד ראש הרשות מקרב כלל מועמדי הרשימות העצמאיות. תרשים 4 בוחן את הדברים בצורה שונה ומשווה בין שיעורם של מועמדי רשימות הבת בקרב כלל המועמדים לשיעורם של ראשי הרשויות מרשימות בת מקרב כלל ראשי הרשויות.
תרשים 3. שיעור מועמדי רשימות הבת שניצחו בבחירות מתוך כלל מועמדי רשימות הבת, בהשוואה לשיעור מועמדי רשימות עצמאיות שניצחו מתוך כלל מועמדי הרשימות העצמאיות, בחירות 2013–2018
תרשים 4. שיעור מועמדי סיעות הבת מתוך כלל המועמדים, בהשוואה לשיעור הנבחרים מסיעות בת מתוך כלל הנבחרים, בחירות 2013–2018
מתרשים 3 עולה כי בבחירות 2018 44% ממועמדי רשימות הבת ניצחו בבחירות, לעומת 26% ממועמדי הרשימות העצמאיות. תרשים 4 בוחן כאמור את הדברים מנקודת מבט שונה ומראה כי בשנת 2018 שיעורם של מועמדי סיעות הבת היה 21% מתוך כלל המועמדים, ואילו בקרב הנבחרים שיעורם של מועמדי סיעות הבת עמד על 31%. כלומר, סיכויי ההצלחה של מועמד בבחירות המקומיות המתמודד מטעם מפלגה ארצית גבוהים מסיכוייו של מועמד המתמודד ללא זיקה למפלגה ארצית.
ניתן להצביע על שני הסברים שונים לממצא זה. מחד גיסא, ניתן לטעון כי הזיקה למפלגה הארצית היא שמחזקת את הסיכויים של המועמד המקומי. לפי הסבר זה, הגב הכלכלי הארצי או התמיכה הפוליטית שמקבל המועמד מעלים את סיכויי ההצלחה שלו מול מועמדים שאין להם זיקה למפלגה ארצית.טיעון ספציפי יותר מתייחס לכך שכללי המימון של רשימות בת שונים מהכללים של רשימות עצמאיות, באופן שלטענת מבקר המדינה יש בו משום פגיעה בשוויון לרעת הסיעות המקומיות. ראו למשל מבקר המדינה, "דוח על תוצאות ביקורת חשבונות סיעות האם שהשתתפו בבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר 2018", 2021, עמ' 24–25. מאידך גיסא, ניתן לטעון כי הקשר הוא הפוך, כך שמפלגות ארציות עובדות בשיטה מושכלת ומתחברות למועמדים מקומיים שמראש יש להם סיכויים גבוהים יותר. לפי הסבר זה, הצלחתם של מעמדי רשימות הבת אינה קשורה לזיקתם למפלגה הארצית, אלא להפך, הצלחתם היא הסיבה לכך שהמפלגה הארצית חוברת אליהם. באופן דומה ניתן לומר כי רשימות בת מתנהלות באופן שמרני ומחושב יותר בשיקולים לגבי הגשת מועמדות לתפקיד ראש הרשות, בעוד ריבוי המועמדים לתפקיד ראש הרשות בקרב רשימות עצמאיות מלמד שברשימות אלו הצבת מועמדות לתפקיד ראש הרשות נעשית באופן מחושב פחות, גם כאשר סיכויי ההצלחה נמוכים מלכתחילה.
עם זאת, אף שהסיכויים של מועמדי רשימות הבת להצליח בבחירות גבוהים יותר, בפועל מרבית ראשי הרשויות מגיעים מרשימות עצמאיות ולא מרשימות בעלות זיקה למפלגה ארצית. בתרשים הבא מוצגת תמונת המצב הסופית בעניין הזיקה של ראשי הרשויות (המועמדים הנבחרים) למפלגות ארציות (מכיוון שבתרשים זה המידע הוא רק על הנבחרים, מופיע בו מידע מלא גם על בחירות 2008).
תרשים 5. מספר המועמדים שנבחרו לתפקיד ראש הרשות, לפי סוג רשימה, בחירות 2008–2018
בשנת 2018, מתוך 196 עיריות ומועצות מקומיות שנערכו בהן בחירות, ב-31% (61 רשויות) נבחר מועמד מרשימת בת. בשנת 2008 עמד שיעור ראשי הרשויות מסיעות בת על 33%, ובשנת 2013 על 28%.
תרשים 6 בוחן את סיכויי ההצלחה של מועמדי סיעות הבת ברשויות בדירוג חברתי-כלכלי שונה,הדירוג החברתי-כלכלי נקבע על בסיס החלוקה לעשירונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (נמוך – רשויות בדירוג 4-1; בינוני – רשויות בדירוג 7-5; וגבוה – רשויות בדירוג 10-8). מתוך השוואה בין שיעורם בקרב המועמדים לשיעורם בקרב הנבחרים. מכיוון שדפוס ההתמודדות ברשויות ערביות הוא שונה, כאמור, ההשוואה בין קבוצות הדירוג החברתי-כלכלי מתייחסת לרשויות יהודיות בלבד.
תרשים 6. שיעור מועמדי סיעות הבת מתוך כלל המועמדים, בהשוואה לשיעור הנבחרים מסיעות בת מתוך כלל הנבחרים, רשויות יהודיות, לפי דירוג חברתי-כלכלי, בחירות 2018
ניתן לראות שברשויות יהודיות בדירוג חברתי-כלכלי נמוך שיעור גבוה יותר של מועמדים לתפקיד ראש הרשות מתמודדים מטעם מפלגות ארציות, ובעיקר בולט כי סיכויי ההצלחה שלהם בבחירות גבוהים יותר ברשויות אלו. ממצאים דומים לאלו עולים גם מניתוח של בחירות 2013. נציין שגם בניכוי 7 הרשויות החרדיות, שיעור המועמדים והנבחרים מרשימות בת ברשויות יהודיות בדירוג חברתי-כלכלי נמוך נותר גבוה. כפי שנראה להלן, מלבד המפלגות החרדיות, המפלגה שמועמדיה דומיננטיים במיוחד ברשויות אלו היא מפלגת הליכוד.
בחלק זה סיווגנו את המועמדים לתפקיד ראש הרשות לפי המפלגות הארציות שמטעמן הם התמודדו. בניתוח המפלגות בחרנו לאחד כמה מהן: מפלגות דגל התורה ואגודת ישראל מתמודדות מאז 1992 בזירה הארצית יחד ברשימה משותפת ששמה יהדות התורה, אך בזירה המקומית אין להן דפוס פעולה אחיד: לעיתים הן מתמודדות יחד ולעיתים בנפרד. בשל כך, כל רשימה מקומית המזוהה עם אחת המפלגות האלה או עם שתיהן מוגדרת אצלנו מפלגה של יהדות התורה. גם המפלגות המייצגות את הציבור הדתי-לאומי (הבית היהודי/המפד"ל והאיחוד הלאומי-תקומה) התמודדו לעיתים יחד ולעיתים בנפרד, ולכן כדי שנוכל לנתח אותן בצורה אחידה לאורך השנים בחרנו להגדיר אותן מפלגה אחת. במקרים ספורים מועמדים התמודדו מטעם רשימת בת המשותפת לשתי מפלגות ארציות. מכיוון שהניתוח בחלק זה הוא ברמת המפלגה, מועמדים אלו נספרו בנפרד עבור כל אחת מהמפלגות הארציות שמטעמה הם התמודדו.
לוח 1. מספר רשימות ומספר מועמדים לתפקיד ראש רשות לפי מפלגה ארצית, בחירות 2008–2018
מלוח 1 עולה שאין קשר ישיר בין מספר הרשימות המתמודדות מטעם מפלגה ארצית ובין מספר המועמדים לתפקיד ראש הרשות מטעם המפלגה. הסיבה לכך היא פערים ניכרים וטבעיים בין מפלגות מגזריות, שיש להן רשימות בת רבות אך ממעטות להעמיד מטעמן מועמדים לתפקיד ראש הרשות, ובין מפלגות לא מגזריות, ובפרט בעלות יומרות שלטוניות, ששיעור ניכר מרשימות הבת שלהן מציבות מועמד לתפקיד ראש הרשות. כך, על אף ריבוי רשימות הבת של המפלגות הדתיות-לאומיות והמפלגות החרדיות, יש להן מעט מאוד מועמדים לתפקיד ראש הרשות: בין 10% ל-20% במפלגות הדתיות-לאומיות וביהדות התורה ופחות מ-10% בש"ס. בשנת 2018 היו בסך הכול 9 מועמדים מטעם המפלגות הדתיות-לאומיות ו-9 מועמדים מטעם המפלגות החרדיות. מפלגות מגזריות מבקשות לייצג קבוצה מובחנת ברשות, ולכן בדרך כלל הן לא שואפות לתפקיד ראש הרשות, והן עושות זאת בעיקר ברשויות שבהן יש רוב או שיעור ניכר של מצביעים המשתייכים למגזר שלהן. מנגד, ניתן לזהות את מפלגות הליכוד, העבודה וקדימה כמפלגות שבהן שיעור גבוה של למעלה מ-50% מרשימות הבת הציבו מועמדים לתפקיד ראש הרשות, כך שבכל מערכת בחירות התמודדו מטעם כל אחת מהמפלגות הללו עשרות מועמדים לתפקיד ראש הרשות. שאר המפלגות היהודיות (יש עתיד, ישראל ביתנו ומרצ) מצויות בתווך, וביש עתיד שיעור רשימות הבת שמתמודד מטעמן היה מועמד לתפקיד ראש הרשות גבוה יותר.
לוח 2. מספר מועמדים ונבחרים לתפקיד ראש הרשות לפי מפלגה ארצית, בחירות 2008–2018
מלוח 2 ניתן ללמוד על מידת ההצלחה בבחירות של המועמדים של כל מפלגה. מספר המועמדים הנבחרים הגבוה ביותר הוא באופן מובהק במפלגת הליכוד. בבחירות 2018 מתוך 61 ראשי רשויות נבחרים שהייתה לרשימה שלהם זיקה למפלגה ארצית, 31 התמודדו ברשימה המזוהה עם הליכוד, למעלה מ-50%.בלוח ניתן לראות שיוך של ראשי רשויות לסך של 67 מפלגות ארציות, בשל כך שהיו 6 ראשי רשויות שהתמודדו ברשימות בת שהייתה להן זיקה לשתי מפלגות ארציות. שיעור ההצלחה של מועמדים שהתמודדו מטעם הליכוד גם עלה לאורך השנים: בשנת 2008 הוא עמד על 35%, בשנת 2013 על 35%, ובשנת 2018 על 57% – מתוך 54 מועמדים בעלי זיקה לליכוד, 31 ניצחו בבחירות. ניתן לשער שהעלייה הניכרת בין שנת 2008 לשנת 2013 קשורה לעובדה שבשנת 2008 מפלגת השלטון הייתה מפלגת קדימה (שהמועמדים מטעמה זכו להצלחה של 59% – 26 מתוך 44), בעוד בבחירות 2013 ו-2018 מפלגת השלטון הייתה הליכוד. המפלגה היחידה הנוספת ש-5 מועמדים מטעמה ניצחו בבחירות היא מפלגת העבודה, אך שיעור ההצלחה של המועמדים מטעמה נמוך יותר ונע בין 35% ל-41% לאורך השנים.
כאמור, המפלגות החרדיות ממעטות להציב מועמדים מטעמן לתפקיד ראש הרשות, אך כשהן עושות זאת סיכויי ההצלחה שלהן גבוהים, ובשנת 2018 מתוך 9 מועמדים שהציבו ש"ס ויהדות התורה, 7 ניצחו בבחירות. הסיבה לכך היא שהמפלגות החרדיות מציבות מועמדים מטעמן בעיקר ברשויות חרדיות, וכן שהן נוהגות לפעול בשיתוף פעולה בין המפלגות שמוביל לכך שהן ממעטות להציב מועמדים ממסדיים המתחרים ביניהם. מנגד, ניתן לראות שההצלחה של המועמדים מטעם יש עתיד ומרצ נמוכה למדי. מתוך 19 מועמדים מטעם יש עתיד בבחירות 2013 רק 5 זכו (26%), ומתוך 10 מועמדים בבחירות 2018 רק 3 זכו (30%).
מכיוון ששתי המפלגות המרכזיות שמועמדים התמודדו מטעמן לתפקיד ראש הרשות הן הליכוד והעבודה, העמקנו מעט יותר בנתוני המתמודדים והנבחרים של מפלגות אלו. בתרשימים הבאים מוצגת השוואה של התפלגות המועמדים והנבחרים מטעם שתי המפלגות בבחירות 2018, בחלוקה לפי דירוג חברתי-כלכלי של הרשות ובחלוקה בין מרכז (מחוזות תל אביב והמרכז) לפריפריה (שאר המחוזות: צפון, דרום, ירושלים, חיפה, יו"ש).
תרשים 7. התפלגות המועמדים והנבחרים של מפלגות הליכוד והעבודה לפי דירוג חברתי וכלכלי, בחירות 2018
תרשים 8. התפלגות המועמדים והנבחרים של מפלגות הליכוד והעבודה לפי מחוז, בחירות 2018
מהתרשימים עולה כי באופן יחסי מפלגת העבודה דומיננטית יותר ברשויות בדירוג חברתי-כלכלי גבוה וברשויות באזור המרכז: 38% מהמועמדים מטעם מפלגת העבודה התמודדו ברשויות בדירוג חברתי-כלכלי גבוה לעומת 20% ממועמדי הליכוד, ו-52% מהמועמדים מטעם מפלגת העבודה התמודדו ברשויות באזור המרכז לעומת 35% ממועמדי הליכוד. מגמות דומות ניתן לראות גם ביחס לניתוח הנבחרים לתפקיד ראש הרשות. הנטייה של מפלגת העבודה להצלחה גבוהה יותר יחסית במרכז הארץ וברשויות בדירוג חברתי-כלכלי גבוה; ומנגד, הנטייה להצלחה של מפלגת הליכוד בפריפריה וברשויות בדירוג חברתי-כלכלי נמוך ובינוני משקפת מגמות דומות לדפוסי ההצבעה הקיימים בבחירות לכנסת.על דפוסי הצבעה אלו בבחירות לכנסת ראו: עופר קניג, "דפוסי ההצבעה בשלושה סבבי בחירות", אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2020.
רשימות בת המתמודדות בבחירות המקומיות יכולות לקרוא לעצמן בשמה של המפלגה הארצית שהיא סיעת האם שלהן, אך הן אינן מחויבות בכך – הן יכולות לבחור כינוי שאינו מעיד על הקשר שלהן עם המפלגה הארצית. ממד אפשרי נוסף של זיהוי עם המפלגה הארצית מתבטא בשימוש באותיות של הרשימה בקלפי, שגם הוא נתון לבחירה. לשם הדוגמה, רשימות בת של הליכוד יכולות לבחור לעצמן את האותיות מחל, המזוהות עם המפלגה במישור הארצי, אך הן אינן מחויבות בכך. ההכרעה לגבי הכינוי והאות של הרשימה היא משמעותית: התמודדות של רשימת בת תחת הכינוי והאות הרשמיים של המפלגה משקפת לתושב זיקה פומבית גבוהה יותר למפלגה הארצית מאשר התמודדות ללא הכינוי והאות, שיש בה ממד של טשטוש הזיקה בין הרשימה המקומית למפלגה הארצית. במקרים שבהם יש מועמד לתפקיד ראש הרשות מטעם רשימת הבת חשוב במיוחד לבחון את הזיקה שבין הרשימה והמועמד העומד בראשה ובין המפלגה הארצית.
התרשים הבא מציג את המגמות הכלליות בזיהוי המועמדים (שהתמודדו מטעם רשימות בת) עם המפלגה הארציות מתוך התייחסות לשלוש רמות של הזדהות: זהות ארצית מלאה – מועמדים שהרשימות שלהן עשו שימוש גם בכינוי וגם באות של המפלגה הארצית; זהות ארצית חלקית – מועמדים שהרשימות שלהן עשו שימוש בכינוי או באות (אחד מהם בלבד) של המפלגה הארצית; וללא זהות ארצית – מועמדים שהרשימות שלהן אינן מכונות בכינוי של המפלגה הארצית ולא עשו שימוש באות שלה, על אף הזיקה המימונית למפלגה ארצית.
תרשים 9. מועמדים לתפקיד ראש הרשות ברשימות בת, לפי מידת ההזדהות של הרשימה שלהן עם המפלגה הארצית, בחירות 2008–2018
מהתרשים עולה כי לאחר שבבחירות 2013 חלה עלייה במידת ההזדהות של המועמדים עם המפלגות הארציות, בבחירות 2018 חלה ירידה ניכרת במידת ההזדהות, שהגיעה לשיעור נמוך יותר מאשר בבחירות 2008. כך, רק 36% מהמועמדים לתפקיד ראש רשות השתמשו עבור הרשימה שלהם בכינוי של המפלגה הארצית ובאות שלה (זהות ארצית מלאה), ועוד 14% השתמשו רק בכינוי או באות, ואילו 50% (69 מתוך 138) התמודדו ברשימות ללא זהות ארצית כלל, כלומר חל טשטוש מלא של הקשר בין המועמד והרשימה ובין המפלגה הארצית.
התרשים הבא מציג את מידת ההזדהות של המועמדים שהתמודדו ברשימות בת של הליכוד והעבודה עם המפלגה הארצית.
תרשים 10. מועמדים לתפקיד ראש הרשות ברשימות בת של הליכוד והעבודה, לפי מידת ההזדהות של הרשימה שלהן עם המפלגה הארצית, בחירות 2008–2018
מידת ההזדהות של הרשימות של מועמדי הליכוד עם המפלגה גבוהה בשיעור ניכר מאשר מידת ההזדהות של מועמדי מפלגת העבודה, אף כי בשתי המפלגות מידת ההזדהות בירידה. בקרב מועמדי רשימות הבת מטעם הליכוד, בשנת 2008 בחרו 68% להשתמש הן בכינוי המפלגה והן באותיות שלה (מחל), לעומת 44% בשנת 2018 (24 מתוך 54 מועמדים), בעוד בקרב רשימות הבת מטעם העבודה בשנת 2008, 19% בחרו להשתמש הן בכינוי המפלגה והן באותיות שלה (אמת), לעומת 3% בלבד בשנת 2018 (מועמד אחד בלבד מתוך 29 מועמדים). לצד מיעוט המועמדים של מפלגת העבודה שבחרו בהזדהות חלקית עם המפלגה, רוב מוחלט של המועמדים (83%) בחרו להתמודד ברשימה שאין לה כל זיקה פומבית בכינוי או באות למפלגה הארצית.
התרשים הבא מציג את מידת ההזדהות של המועמדים שהתמודדו ברשימות בת של הליכוד והעבודה עם המפלגה הארצית שלהם, מתוך התייחסות למחוז הגאוגרפי שבו ממוקמת הרשות (מרכז לעומת פריפריה).
תרשים 11. מועמדים לתפקיד ראש הרשות ברשימות בת של הליכוד והעבודה, לפי מידת ההזדהות של הרשימה שלהן עם המפלגה הארצית ולפי מחוז, בחירות 2008–2018
ניתן לראות כי במפלגת הליכוד מידת ההזדהות הפומבית עם המפלגה בקרב מועמדים בפריפריה גבוהה יותר מאשר במרכז, אך הפער מצטמצם עם השנים. בשנת 2008 רק ל-12.5% ממועמדי הליכוד בפריפריה לא הייתה הזדהות כלשהי בכינוי או באות עם המפלגה, לעומת 42% בשנת 2018, ואילו במרכז המגמה הפוכה – ירידה מ-80% ללא הזדהות ל-58% ללא הזדהות. נציין שהירידה בהזדהות עם הליכוד בפריפריה באה בצד עלייה ניכרת במספר מועמדי הליכוד באזורים אלו. כלומר, המספר האבסולוטי של מועמדי ליכוד שהייתה להם הזדהות פומבית עם המפלגה לא ירד בין בחירות 2008 לבחירות 2018, והירידה בשיעורי ההזדהות של המועמדים עם הליכוד היא תוצאה של עליית במספר מועמדי הליכוד. ניתן להעלות השערה שבשנת 2008, בתקופה שבה מפלגת השלטון הייתה קדימה, מועמדי הליכוד ברשויות המקומיות היו הגרעין הקשה של המפלגה, ולכן מידת ההזדהות הייתה גדולה; ואילו כיום המועמדים מייצגים מנעד רחב יותר של זיקות למפלגה, ובשל כך ישנה גם ירידה בהיקף ההזדהות, כפי שהיא משתקפת בבחירת הכינוי והאות של המפלגה.
בקרב מועמדי מפלגת העבודה ניתן לראות מגמה הפוכה, שלפיה מידת ההזדהות עם המפלגה נמוכה יותר בפריפריה (אף שגם באזור המרכז היא לא גבוהה). כך, בשנת 2018 אף לא אחד מבין 14 מועמדי העבודה בפריפריה בחר להזדהות עם המפלגה באופן מלא, ורק שניים בחרו בהזדהות חלקית שבאה לידי ביטוי בשימוש באותיות של המפלגה (בקרית טבעון ובמג'דל שמס), אך לא בכינוי הרשמי שלה.
ההבדלים במידת ההזדהות של מועמדי הליכוד והעבודה בין אזורים שונים מלמדים שהמועמדים עושים במקרים רבים אדפטציה. כך למשל, מועמדים המתמודדים ברשימות בת של הליכוד ברשויות שמרבית המצביעים בהן מצביעים בזירה הארצית לגוש המרכז-שמאל, כדוגמת חיים ביבס במודיעין ויורם שמעון במבשרת ציון, נוטים יותר להצניע את הזיהוי שלהם עם המפלגה הארצית ולא להשתמש בכינוי המפלגה ובאותיות שלה.להרחבה על תופעה זו ראו: טלי חרותי-סובר, " "המטשטשים": ראשי הערים שמקבלים כסף מהליכוד - ומעדיפים להצניע את זה", TheMarker, 17.8.2023.