בחירות מקומיות

בסקירה מוצגים נתונים על אודות ייצוג נשים בשלטון המקומי לאחר הבחירות האחרונות. לאור המציאות העגומה, מוצעות דרכים להענקת תמרוץ כספי לנשים להתמודד על ראשות רשויות מקומיות וכן תמרוץ נוסף לרשימות המציגות שוויון מגדרי במקומות הראשונים.

מדד הדמוקרטיה 2023 הראה שרמת האמון הציבורית ברשויות גבוהה בהשוואה לממשלה ואף עלתה מאז תחילת המלחמה. למען שירות מיטבי לאזרח, מנהל תקין ומניעת שחיתות, על האזרחים לפעול לחזק בהן מנגנוני שקיפות ובקרה, יידוע שוטף, הנגשת מידע ושיתוף הציבור ולא לאפשר למערכותיהן לפעול מכוח האינרציה.

ייצוג הנשים הערביות נותר נמוך הן ביחס לחלקן באוכלוסייה והן בהשוואה לייצוג נשים יהודיות • עלייה קטנה במספר חברות המועצה שיכהנו ב-12 רשויות ערביות בהשוואה לבחירות קודמות, כאשר נצרת מובילה עם ארבע חברות מועצה • שבע רשויות שבהן כיהנה חברת מועצה אחת נותרו לאחר הבחירות ללא חברות מועצה כלל • אף מועמדת לא נבחרה לראשת רשות, אולם חמש מועמדות שהובילו רשימות נבחרו למועצות בחמישה יישובים בצפון.

אחוז ההצבעה בבחירות 2024 ירד לעומת בחירות 2018, אך היה גבוה יותר מבבחירות 2003, 2008 ו-2013 • לא חל שינוי ניכר בשיעור הנבחרות לראשות רשויות, אולם ייצוג הנשים במועצות עלה • שיעור תחלופת ראשי הרשויות הוא הגבוה ביותר בארבע מערכות הבחירות האחרונות ועומד על 53% • 61.5% מחברי המועצות שנבחרו ב-2018 לא נבחרו לכהונה נוספת.

נשים בתפקידים בכירים בממשל עוזבות את תפקידן, מספר קורבנות האלימות במשפחה עולה והרוח הנושבת מהממשלה אינה מבשרת טובות בכל הנוגע לקידום לתפקידי מפתח ציבוריים. שינוי מהותי בסדר העדיפויות בנושא המגדרי מתבקש לאלתר. בציון יום הנשים הבינלאומי, יש לקרוא לשינוי מידי ומהותי בהצבת זכויות נשים בסדר העדיפויות הלאומי.

על אף הכפלת מספר הנרצחים בחברה הערבית בשנה האחרונה ואתגר השמירה על נבחרי הציבור, תוכנית החומש למאבק באלימות ובפשיעה בה תקוצץ משמעותית. דווקא עכשיו, לקראת הבחירות והיום שאחריהן, יש למנוע את הקיצוץ ולדאוג יותר לביטחון האזרחים והנבחרים ברשויות הערביות.

תחלופה במערכת הפוליטית היא אחד המאפיינים היסודיים של משטר דמוקרטי, אך תחלופה גבוהה מדי נחשבת כבעלת פוטנציאל לפגוע ביעילות השלטון • בין מערכת בחירות אחת לשנייה מתחלפים כ-50% מראשי הרשויות בישראל, חלקם אינם מתמודדים בשנית על התפקיד וחלקם מתמודדים ומפסידים • כשראש רשות מכהן מתמודד, סיכויי ההצלחה שלו לאורך השנים נעים בין 66% ל-74% במערכות בחירות שונות.

המפלגות הארציות המזוהות עם הציבור הדתי-לאומי מהוות שחקן מפתח בבחירות המקומיות. בבחירות 2024 חלה עלייה במספר הרשימות הדתיות-לאומיות הפועלות במשותף עם רשימות חרדיות, וכן עלייה במספר הרשימות הפונות גם לציבור הלא-דתי. מנגד, חלה עלייה במספר הרשימות הדתיות-לאומיות העצמאיות שאין להן קשר למפלגות הארציות.

בשני העשורים האחרונים חלה עלייה ניכרת במספר הרשימות בבחירות המקומיות המזכירות את שמו של ראש הרשימה בשם הרשימה • 62% מהרשימות שיתמודדו ברשויות יהודיות בבחירות 2024 עשו זאת, לעומת 46% בבחירות 2018 ו-31% בבחירות 2003.

הציבור החרדי מגלה עניין רב בבחירות לרשויות המקומיות, וכך גם המפלגות החרדיות הארציות • מבחינת מספר מושבים והיקף הקולות, ש"ס ויהדות התורה הן המפלגות הדומיננטיות ביותר בזירה המקומית, לצד הליכוד • כמחצית מהח"כים במפלגות החרדיות לאורך השנים החלו את הקריירה הפוליטית שלהם בשלטון המקומי, שיעור גבוה בהרבה בהשוואה למפלגות אחרות.

שיעור ההשתתפות (הצבעה) בבחירות המקומיות בישראל עלה באופן משמעותי בבחירות 2018 ועמד בהן על 59.5%, אך הוא עדיין נמוך משיעור ההשתתפות בבחירות לכנסת • שיעור ההשתתפות גבוה במיוחד ברשויות הערביות (84.3%) וברשויות החרדיות (75.4%) • בדומה למדינות אחרות, גם בישראל שיעור ההשתתפות בבחירות המקומיות נוטה להיות נמוך יותר ככל שהרשות מונה יותר תושבים.

לאחר שתי דחיות, הבחירות יתקיימו ב-27 בפברואר 2024 • מי שהיו בנות ובני 17 ומעלה במועד המקורי באוקטובר 2023 יהיו רשאים לבחור • חיילים בסדיר ובמילואים יצביעו ב"מעטפות כפולות", ומשך ההצבעה המוקדמת לחיילים יוארך משמעותית, מ-72 שעות לשמונה ימים • ב-12 רשויות, בגבול לבנון ובעוטף עזה, הבחירות נדחו למועד מאוחר יותר.

גברים מייחסים חשיבות רבה יותר למצבה הפיזי של הרשות המקומית (ניקיון, תשתיות) בעוד שנשים רואות בחינוך את הנושא החשוב ביותר • בציבור הערבי בולטת עדיפות למצב הפיזי של הרשות ולשמירה על הסדר הציבורי • בני 55 ומעלה מתעדפים את ניקיון וטיפוח העיר לעומת בני 54-35 שמתעדפים את החינוך.

יותר ממחצית מהישראלים טוענים כי תמיכה של מפלגת הליכוד או מפלגת יש עתיד במועמד מקומי לא תשפיע על הצבעתם, לחיוב או לשלילה • מבין המשיבים שהתמיכה הארצית תשפיע, הרוב ציינו כי היא תפחית את הסיכוי שיצביעו למועמד ורק מעט טענו כי תחזק את הסיכוי שיבחרו בו.

מידת התחרותיות בבחירות מתבטאת במספר המועמדים לתפקיד ראש הרשות, מידת הפער בין המועמד המנצח למועמדים אחרים ושיעור הבחירות שהגיעו לסיבוב שני. בכל הפרמטרים הללו מידת התחרותיות ברשויות הערביות גבוהה בהרבה מאשר ברשויות היהודיות. מנגד, רשויות שבולטות במידת תחרותיות נמוכה במיוחד הן מועצות אזוריות ורשויות חרדיות.

פיצול בגוף פוליטי משקף מספר גבוה יחסית של מפלגות בעלות כוח קטן. הפיצול הפוליטי ברשויות הערביות גבוה בהשוואה לרשויות היהודיות ומתבטא במספר גבוה של רשימות המתמודדות למועצה ומכהנות בה לאחר הבחירות וכן בחולשתה היחסית של המפלגה הגדולה ביותר ברשות המקומית. בנוסף, שיעור הקולות המופנים למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה בבחירות לשלטון המקומי בישראל גבוה בהרבה מאשר בבחירות לכנסת.

63% מהרשויות המקומיות בישראל מעניקות תמיכות כספיות לעמותות הפועלות בתחומן, בסכום כולל של כמעט 600 מיליון ש"ח • שני תחומי התמיכות המרכזיים של הרשויות המקומיות הם ספורט (42%) ותרבות (20%) • יותר ממחצית מהרשויות מקומיות (52%) שמעניקות תמיכות לא מנגישות לציבור את רשימת העמותות שהן תומכות בהן.

למרבית המועמדים והנבחרים לתפקיד ראש רשות בישראל אין זיקה פורמלית למפלגות הארציות: 21% מהמועמדים לתפקיד ראש הרשות בבחירות 2018 התמודדו בזיקה למפלגה ארצית. סיכויי ההצלחה של מועמדים מרשימות בת גבוהים יותר, ו-31% מראשי הרשויות הנבחרים היו בעלי זיקה למפלגה ארצית.

לאורך השנים חלה ירידה משמעותית בכוחן של רשימות המשויכות למפלגות ארציות המתמודדות בזירה המקומית. בבחירות האחרונות, שנערכו ב-2018, היוו רשימות אלו 28% מהרשימות שהתמודדו בבחירות והן זכו ב-34% מהמנדטים. המפלגות הארציות הבולטות בשלטון המקומי בבחירות 2018 הן הליכוד (213 מנדטים), ש"ס (145 מנדטים) ויהדות התורה (115 מנדטים).

ל-86 מתוך 255 רשויות (34%) הייתה תוכנית עבודה לשנת 2022 ל-2022 ול-88 רשויות (35%) הייתה תוכנית עבודה לשנת 2023 • מרבית הרשויות היהודיות והערביות שיש להן תוכניות עבודה לא פרסמו אותן באתרי האינטרנט שלהן • ב-82% מהעיריות שיש להן תוכנית עבודה התוכנית מקושרת תקציב.

לרשויות המקומיות החרדיות מבנה פוליטי ייחודי המושתת על חלוקת החברה החרדית לשלוש קבוצות ועל שליטת הממסד החרדי הארצי בפוליטיקה המקומית. בעשור האחרון ניתן לזהות היחלשות מסוימת באחיזת הממסד החרדי בפוליטיקה המקומית, המתבטאת בעלייה במידת התחרותיות בבחירות ובצמיחתה של אופוזיציה ברשויות החרדיות. התהליכים מבטאים מגמות של אינדיבידואליזם בחברה החרדית, הדורשות מהרשויות החרדיות להתחשב בצורכי הפרט ולא רק בצורכי הקהילות.

לאורך השנים חלה עלייה בייצוג הנשי במועצות הרשויות המקומיות ובתפקיד ראש הרשות, אך הוא עדיין אינו גבוה • הייצוג הנשי גבוה יותר ברשויות יהודיות ועולה עם הדירוג החברתי-כלכלי של הרשות • בבחירות האחרונות שהתקיימו ב-2018 נשים היוו כ-6% בלבד מהנבחרים לתפקיד ראש הרשות • שיעור הנשים מקרב המועמדים בבחירות הקרובות שיתקיימו בפברואר 2024 עומד על 10%.

עובדי מדינה המבקשים להתמודד חייבים להתפטר או לצאת לחופשה לפני סגירת הרשימות • המועמדים חייבים להתגורר בפועל ברשות המקומית שבה הם רצים • ועדת הבחירות המרכזית רשאית לפסול רשימות בלבד – ולא מועמדים – השוללות את קיומה של ישראל כמדינת העם היהודי, את אופייה הדמוקרטי או מסיתות לגזענות.

"קיום בחירות בינואר 2024 הוא פגיעה בדמוקרטיה כי אין קשב ציבורי לבחירות כרגע. המצב הזה מנוגד לבחירות דמוקרטיות, והוא יחזק את ראשי הרשויות המכהנים".

דחייה מסוף ינואר לסוף פברואר היא מהלך נכון יותר, שיאפשר בחירות תחרותיות. דחייה נוספת תהיה מוצדקת רק במקרה קיצוני ויש לעשות כל מאמץ שלא לדחות את הבחירות לאחר פברואר, דבר שיחייב עריכת בחירות חדשות לגמרי. אם מועד הבחירות יישאר ב-30 בינואר יש להיערך מראש: לשחרר מועמדים וגורמים נוספים ממילואים, לקבוע מיידית את גובה מימון הבחירות ולהתארגן אדמיניסטרטיבית.

בהמשך, ראוי לתקן את החוק ולקבוע שדחיית הבחירות המקומיות תיעשה בחוק שיתקבל ברוב גדול של חברי הכנסת, בהתייעצות עם גופי השלטון המקומי ואולי גם יוגן מפני התקנות לשעת חירום, בדומה להליך להארכת כהונת הכנסת.

לקראת הבחירות המקומיות, עבור מי מהווה כהונה ברשויות המקומיות כרטיס כניסה לשלטון המרכזי? מרכז מול פריפריה ומהו הרקע של המועמדים | ניתוח מיוחד

91% מהרשויות פרסמו פרוטוקולים של ישיבות המועצה לשנת 2022 ו-78% פרסמו פרוטוקולים לשנת 2023 • מנגד, שיעור נמוך של רשויות מפרסם את הפרוטוקולים של ועדות הרשות המקומית.

למנגנון תמרוץ כספי לנשים להתמודד על ראשות רשויות מקומיות, להצבת נשים במקומות הראשונים ברשימת המועמדים או לשוויון מגדרי מוחלט ברשימה, יש פוטנציאל ממשי לתרום לייצוג הנשים ברשויות, כפי שקורה במדינות רבות בעולם.

בכמה סוגיות מרכזיות, יחסי דת ומדינה הפכו ליחסי דת ועיר. כך, בעיקר בסוגיות הנוגעות לשמירת השבת בפרהסיה הציבורית, אבל גם בסוגיות נוספות כמו טיב הכשרות, דרך רישום הנישואין, הפרדה בין גברים ונשים במרחב הציבורי, תקצוב שירותי דת ועוד. בכל הסוגיות הללו, ההשפעה של הרשות המקומית על הנעשה בעיר משמעותית, ולעתים רבה יותר מאשר השפעתם של חוקי המדינה

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, הוקדש פרק מיוחד במדד השלום שעורך מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה ולאוניברסיטת תל-אביב לבחינת דעת הקהל בסוגיות שונות שעל הפרק.

כשרב פועל בזירה הציבורית, מתבטא בענייני ציבור או נוקט עמדה פוליטית ותומך במועמד או ברשימה, הוא לא מדבר בשם עצמו. בעיני הציבור הוא מדבר בשם תורתו ובשם שמים. רבנים הם מנהיגי ציבור, וככאלו, יש מקום שיבטאו עמדות בענייני ציבור. אך כאשר מדובר בפוליטיקה כמו הבחירות המקומיות, ראוי שאת דבריהם יסייגו ככאלו שבאים בשם עצמם ולא בשם התורה או שמים

בניגוד לבחירות לכנסת, בבחירות לרשויות המקומיות מצביעים בשני פתקים: האחד לראשות העיר והאחד למועצת העיר ובמקרה שאף אחד מהמועמדים לראשות העיר אינו מקבל 40% מקולות הבוחרים, נערך גם סיבוב שני. האם זוהי השיטה האופטימאלית והאם אותה השיטה רלבנטית לכל יישוב בארץ ללא קשר לזהות תושביו וגודלו? יתכן כי אימוץ מודלים המתקיימים בחו"ל יוכלו לשקף נאמנה יותר את צרכי הציבור - למשל באמצעות הכנסת רכיב של בחירה לפי אזורי מגורים בתוך העיר בערים הגדולות, מה שיבטיח ייצוג רחב יותר או באמצעות ביטול הסיבוב השני בבחירות על ידי שיטת הצבעה מדורגת.

ב-30.10 יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות ב-251 יישובים. כמו בכל מערכת בחירות מוניציפאלית, גם במקרה זה תעניק המדינה מימון ציבורי לא מבוטל לחלק מהרשימות והמועמדים. מאמר זה יפרט את עיקרי הכללים הנוגעים לכך

בעוד כשבועיים יתקיימו בישראל בחירות לרשויות המקומיות. בחירות אלו זוכות, על פי רוב, לתשומת לב ציבורית פחותה בהרבה מהבחירות הכלליות לכנסת, זאת על אף שהשפעתן על חיי היומיום של רובנו עשויה להיות משמעותית לא פחות. סיפור דור הפלגה שבפרשת נח מספק הזדמנות טובה לחשיבה מחודשת על תפקידו של המרחב המוניציפלי במדינה יהודית.

לקראת הבחירות המתקרבות, על הבוחרים לדרוש מהמועמדים להתחייב לשקיפות

מערכת הבחירות לרשויות המקומיות שתתקיים ב 22.10.2013, מביאה בשורה חדשה לייצוג הנשי בפוליטיקה המקומית, שכן מספר חסר תקדים של נשים מתמודד לראשות הרשויות המקומיות וברשימות למועצות, בכלל זה ברשויות מקומיות ערביות וחרדיות.

בניגוד למה שנהוג לחשוב - ראשי הערים בישראל הם ברובם חדשים ורק מיעוטם מכהנים למעלה שלוש קדנציות ומעלה. רובם המוחלט גם מגיעים לאחר שכיהנו כחברי מועצה וסגני ראשי ערים, לעומת מיעוט שהגיע מהמערכת הציבורית. ומה בנוגע לייצוג נשים? כאן תמונת המצב עגומה כשבישראל מכהנות רק שלוש ראשות ערים.

בשני העשורים האחרונים ירד אחוז ההשתתפות בבחירות המקומיות לשפל ורק כמחצית מאזרחי ישראל מממשים את זכותם הדמוקרטית. יתרה מכך, דווקא ביישובים הקטנים יותר וביישובים בהם ישנו רוב לקבוצות מגזריות שונות, אחוז ההצבעה גבוה יחסית. צעד אחד שנעשה בכדי להגדיל את שיעורי ההצבעה הוא הפיכת יום הבחירות ליום שבתון כפי שהיה נהוג בעבר. בטווח הרחוק חשוב גם לנקוט צעדים שיגבירו את מעורבות האזרחים בשלטון המקומי ביום-יום ויגדילו את האמון בו  וכן להקל באפשרויות ההצבעה לציבורים שונים.

בשנים האחרונות נחשפנו לעשרות פרשיות שחיתות בהן נקשר שמם של ראשי ערים ובעקבות זאת נשמעים קולות הקוראים לקצוב את כהונתם על מנת למנוע סיאוב ושחיתות. אלא שמתוך 20 מקרים שפורסמו לאחרונה של חשדות לשחיתות של ראשי ערים אותם בדקנו, הרוב התבצעו בכלל בקדנציה הראשונה והשנייה. כמו כן עולה, כי בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות בשנת 2013, למעלה ממחצית מראשי הערים שנבחרו היו ראשי ערים חדשים וכי מספר ראשי הערים המכהנים מספר רב של קדנציות הוא מועט. להגבלת כהונה יש אמנם מספר יתרונות, אך ספק רב אם שמהלך זה יביא תוצאות במלחמה בשחיתות.