חינוך

לחינוך החרדי חלק נכבד בחינוך העברי ובכלל מערכת החינוך בישראל. במרוצת השנים חל בו גידול דמוגרפי מהיר בצד שינויים מערכתיים ומבניים, ובהם הקמת המחוז החרדי במשרד החינוך. בשנת הלימודים תשע"ג (2012/13) 23% מהתלמידים בחינוך העברי למדו במוסד חינוכי בפיקוח חרדי, 17% מכלל מערכת החינוך. שיעור התלמידים בפיקוח חרדי בחינוך העברי גדול יותר בגיל היסודי (26%) מאשר בגיל התיכון (20%), תופעה שעשויה להיות מוסברת כתוצאה של הגידול הדמוגרפי של המגזר החרדי ומעבר לזרמי חינוך אחרים בגיל התיכון. ואולם בהשפעת הגידול של החינוך הממלכתי והממלכתי־דתי הואט בשנים תשס"ח-תשע"ג (2013-2008) קצב הגדילה של החינוך החרדי (0.5% בשנה).

76% מהתלמידים בחינוך בפיקוח חרדי לומדים ברשתות המוכרות (החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני) ו־24% במוסדות הפטור; 4% מהבנות לומדות במוסדות פטור ו־43% מהבנים. המגמה בעשור השנים תשס"ד-תשע"ג (2013-2004) היא התחזקות הרשתות המוכרות שאינן רשמיות: בשנת הלימודים תשס"ד (2004/5) למדו בהן 52% מהבנים, ובשנת הלימודים תשע"ג (2012/13) — 57%.

מספר התלמידים הממוצע במוסד בפיקוח חרדי (186) נמוך ממספר התלמידים הממוצע במוסד בפיקוח של המוסדות הממלכתיים והממלכתיים־דתיים (299). זוהי הסיבה לכך ששיעור המוסדות החרדיים בחינוך העברי (35%) גבוה משיעור התלמידים החרדים בחינוך העברי היסודי (26%). 

היקף הנשירה מהמוסדות החרדיים — כ־3,000 תלמידים בשנה — גבוה מהיקף הנשירה מהמוסדות הממלכתיים או הממלכתיים־דתיים. עיקר הנשירה בחינוך העל־יסודי לבנים — גבוה פי שניים מזה שבחינוך הממלכתי (3.5% לעומת 1.7%, בהתאמה). בסך הכול מדובר בשיעור נשירה של כ־20% בחישוב שש־שנתי. היקף הנשירה הצטמק בכמחצית מאז שנת הלימודים תשס"ז (2006/7) — אז הוא היה גבוה מ־6% לשנה בחינוך העל־יסודי לבנים.

שיעור הנבחנים החרדים בבחינות בגרות הוא 27%, לעומת 93% מתלמידי החינוך הממלכתי והממלכתי־דתי. 10% בלבד זכאים לתעודת בגרות, לעומת כ־70% בחינוך הממלכתי והממלכתי־דתי. חלוקה לפי מין מעלה שכ־2% בלבד מן הבנים החרדים זכאים לתעודת בגרות, לעומת 17% מהבנות. בשנים תשס"ה-תשע"ג (2013-2005) ניכרת עלייה בשיעור הנבחנים החרדים במבחני בגרות כלשהם (27% בשנת הלימודים תשע"ג (2012/3) לעומת 23% בשנת הלימודים תשס"ה (2004/5), אך לא נרשם שינוי של ממש בשיעור הזכאים לתעודת בגרות. שיעור הנבחנים בערים החרדיות — הוותיקות (12%–22%) והחדשות (15%) — נמוך יחסית. לעומת זאת 50% מהתלמידים החרדים בערים המעורבות (אוכלוסייה חרדית ולא־חרדית) ניגשו בשנת הלימודים תשע"ב (2011/2) למבחני הבגרות, כגון חיפה וצפת.

תלמידי החינוך העל־יסודי החרדי נחלקים בין יישובים שכל התלמידים בהם, או כמעט כולם, חרדים (דוגמת בני ברק ומודיעין עילית), יישובים שבהם הם מהווים כמחצית או יותר מן התלמידים (דוגמת ירושלים ובית שמש) ויישובים שהם מיעוט גדול בהם (דוגמת אשדוד ופתח תקווה). קרוב ל־80% מן התלמידים, מהם מעל לשני שלישים מן הבנים, לומדים גם בגיל התיכון ביישוב המגורים שלהם. בשנות הלימודים תשס"ד-תשע"ג (2013-2004) חלה ירידה קלה בשיעור הבנות הלומדות מחוץ ליישוב המגורים שלהן (מ־16% ל־13%). לא כך אצל הבנים.

מספר תלמידי הישיבות והאברכים עמד בשנת 2015 על כ־108,000, 65% מהם אברכים והשאר תלמידי ישיבות. בשנים 2015-2003 גדלה אוכלוסייה זו בכ־4% בשנה, קצב דומה לקצב הגידול של האוכלוסייה החרדית. בשנים 2012–2014 ירד ב־8% מספר תלמידי הישיבות והאברכים, כנראה בגלל הפטור הנדרש לפי חוק הגיוס החדש ובעקבות הצמצום בתמיכת המדינה בישיבות וב"כוללים". בשנת 2015 שב ועלה מספרם ב־14.5%, בעקבות עדכון התמיכה התקציבית לישיבות ולכוללים עם חזרת המפלגות החרדיות לקואליציה. בקרב תלמידי ישיבות וכוללים מחו"ל השינויים היו אף דרמטיים יותר.

בשנים 2014-2013 הצהירו בסקר החברתי של הלמ"ס 19% מהאוכלוסייה החרדית על לימודים בעבר או בהווה לתואר אקדמי — עלייה ניכרת לעומת השנים 2007–2008 (כ־15%). שיעור הנשים שהצהירו על לימודים לתואר אקדמי (23%) היה גדול בהרבה משיעור הגברים (15%).

לשנתון המלא >