בחירות ואורחות חיים
פרק ה
אורחות החיים בחברה החרדית נמצאים בשינוי מתמיד ואפשר ללמוד מהם על מערכת היחסים בין הקהילה החרדית לחברה הישראלית בכללותה. פרק זה מלמד על הפערים הגדולים בשיעורי ההשתתפות של קהילה זו בצבא ובשירות הלאומי, בשיעור המשתמשים במחשב ובאינטרנט ובמספר בעלי רישיון הנהיגה והנופשים לעומת שאר האוכלוסייה היהודית וכלל האוכלוסייה בישראל. למרות הפערים ברור כי מגמת ההשתלבות של החברה החרדית בכלל החברה מתחזקת, שכן מספר העוסקים בכל אלו מתוכה נמצא בעלייה עקבית.
דפוסי ההצבעה לרשימת יהדות התורה הם אינדיקציה למספר ולתפרוסת הגאוגרפית של החרדים בישראל. שיעור המצביעים לרשימת יהדות התורה מתוך כלל המצביעים לכל המפלגות עלה בשנים 1992–2015 מ־3.3% ל־5%. יש שינוי בתפרוסת המצביעים לרשימה זו — עלייה במשקל הערים החרדיות החדשות וירידה במשקלן של ירושלים ובני ברק.
שיעור המתגייסים מהאוכלוסייה החרדית לצבא ולשירות הלאומי הוא כ־30% מכל מחזור חרדי, וגדל בהתמדה; עם זה, מספר המתגייסים נמוך משנקבע בכללי התיקון לחוק שירות הביטחון, הקובע שהגיוס השנתי של גברים חרדים לא יפחת מ־3,300 מתגייסים בשנה.
פערים בין האוכלוסייה החרדית לכלל האוכלוסייה ניכרים גם בשיעור מי ששירתו בעבר בצה"ל מקרב בני ה־20+ — נמוך מאוד ביחס לכלל האוכלוסייה (18% לעומת 68%). בקרב אוכלוסיית הגברים החרדים שיעור מי ששירתו בצה"ל הוא 31%, לעומת 85% בקרב הגברים היהודים הלא־חרדים.
שיעור המשרתים בשירות הלאומי נמוך מאוד (5%), אף שבגלל מסלול השירות האזרחי הייחודי לחרדים שיעור הגברים החרדים הפונים לשירות זה גבוה מזה שבשאר האוכלוסייה היהודית (6% לעומת 2%). שיעור המשרתים החרדים (גברים ונשים) בשירות הלאומי נותר יציב מאז שנת 2005, לעומת עלייה מ־8% ל־14.5% בכלל האוכלוסייה, אם כי בקרב גברים חרדים נמדדה עלייה של 5 נקודות האחוז בעשור החולף (2014-2005).
שיעור העוסקים בפעילות התנדבותית מהאוכלוסייה החרדית (39%) גבוה במידה רבה מזה שבכלל האוכלוסייה (23%), הגם שהפערים הצטמצמו עם השנים. יתרה מזו, פלח האוכלוסייה החרדית שהצהירו כי הם מרימים תרומה כספית לקהילה גדול מאוד בהשוואה לכלל האוכלוסייה (91% לעומת 69%, בהתאמה).
פערים גדולים מאוד בין האוכלוסייה החרדית לאוכלוסייה היהודית הלא־חרדית נרשמים גם בשיעורם של בעלי רישיון הנהיגה (43% לעומת 79%). הפער גדול עוד יותר אצל הנשים. יצוין כי מסתמנת עלייה ניכרת מאז שנת 2003 בשיעור החרדים בעלי רישיון נהיגה.
ההבדלים ניכרים בין שתי קבוצות האוכלוסייה גם בשיעור המשתמשים במחשב ובאינטרנט: שיעור החרדים המשתמשים במחשב עומד על 54%, לעומת 79% באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית. פער גדול יותר נמצא בשימוש באינטרנט — 41% בקרב האוכלוסייה החרדית, לעומת 80% באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית. עם זאת מאז שנת 2008 נרשם גידול מהיר בשימוש במחשב ובאינטרנט באוכלוסייה החרדית.
שיעור הנופשים באוכלוסייה החרדית נמוך משיעורם בכלל האוכלוסייה (46% לעומת 59%). הפער גדול עוד יותר כאשר בוחנים את שיעור היוצאים לנופש בחו"ל (12% לעומת 40%). בניגוד לנתונים אחרים על אורחות החיים של האוכלוסייה החרדית, הנתונים הללו נותרו יציבים מאז שנת 2003.
ארגז כלים
-
לוח ה/1 דפוסי הצבעה ליהדות התורה ולש"ס בבחירות לכנסות ה-13 (1992), ה-16 (2003), ה-19 (2013) וה-20 (2015); סך הכל בישראל ויישובים נבחרים
-
לוח ה/2 גברים חרדים המתגייסים לשירות צבאי ואזרחי; 2007–2014
-
לוח ה/3 שירות בצבא של בני 20+; לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר; 2014-2005
-
לוח ה/4 התנדבות לשירות לאומי של בני 20+; לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר; 2014-2005
-
לוח ה/5 - התנדבות1 של בני 20+; לפי קבוצת אוכלוסייה; 2014-2010
-
לוח ה/6 תרומה כספית של בני 20+; לפי קבוצת אוכלוסייה; 2014-2007
-
"לוח ה/7 תרומה כספית של בני 20+; לפי קבוצת אוכלוסייה וסכום התרומה1; 2014-2007"
-
"לוח ה/8 בעלי רישיון נהיגה מקרב בני 20+; לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר; 2014-2005"
-
לוח ה/9 משתמשים במחשב1 מקרב בני 20+; לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר; 2014-2007
-
לוח ה/10 משתמשים באינטרנט מקרב בני 20+; לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר; 2014-2008
-
"לוח ה/11 - יציאה לחופשה בישראל של בני 20+, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2014-2003 "
-
"לוח ה/12 - יציאה לחופשה בחו""ל של בני 20+, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2014-2003"