אוכלוסייה
פרק א
לוחות אקסל פרק אוכלוסיה
הגידול הדמוגרפי המהיר של האוכלוסייה החרדית משפיע על מעמדה — הכלכלי, החברתי והפוליטי — ולפיכך מעורר תשומת לב רבה. הפרק מציג את גודלה של האוכלוסייה החרדית בישראל ואת משקלה בכלל האוכלוסייה ומנתח את רכיבי הגידול השונים. הוא כולל גם תחזיות לעשורים הקרובים באשר להתפתחות הדמוגרפית של אוכלוסייה זו.
בשנת 2014 מנתה האוכלוסייה החרדית בישראל למעלה מ־900 אלף נפש, קרי 11% מאוכלוסיית המדינה. 18% מהאוכלוסייה הצעירה הכללית (גילאי 19-0) הם חרדים; בגילאי העבודה (64-20) — 8%. הגידול השנתי של האוכלוסייה החרדית הוא 4% בשנה, לעומת 1% של האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית. השיעור הגדול של צעירים באוכלוסייה החרדית, וכתוצאה מכך המספר הגדול של נפשות במשק בית ממוצע, הם אחת הסיבות לעוני במגזר החרדי.
הגידול המהיר של האוכלוסייה החרדית נובע משיעור ילודה גבוה: שיעור הילודה של נשים חרדיות הוא 40 לידות ל־1,000 נשים, לעומת 21 לידות ל־1,000 נשים בכלל האוכלוסייה. בשנים 2014-2012 היה שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) של נשים חרדיות 6.9 ילדים לאישה בממוצע, לעומת 3.1 ילדים בממוצע לאישה בקרב הנשים בכלל האוכלוסייה. מכאן שמבנה הגילים בחברה החרדית הוא דמוי פירמידה שבסיסה — הצעירים — רחב מאוד. מבנה הגילאים של האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית, לעומת זאת, דומה למלבן, כיוון שקבוצות הגיל בו דומות בגודלן.
על פי התחזית, שיעור האוכלוסייה החרדית בכלל האוכלוסייה יהיה ב־2024 14%; ב־2039 — 19%; וב־2059 — 27%. באותה שנה צפויה האוכלוסייה החרדית להיות 35% מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל. על פי התחזית, האוכלוסיה החרדית תהיה מבוגרת יותר מאשר היום ולפיכך יחס התלות בין אלו שאינם בגיל העבודה (0-19, 65+) לאלו שבגיל העבודה צפוי לרדת. מגמה זו לא תבלום עם זאת את הזדקנות האוכלוסיה בישראל שתגרום בעתיד לעליית יחס התלות בכלל האוכלוסיה בישראל. צעירים (0-19) להיות מבוגרת יותר. שיעור הפריון של החברה החרדית, שירד בשנים 2014-2003 מ־7.5 ילדים לאישה ל־6.9, צפוי, על פי התחזית, להמשיך לרדת ולהגיע ל־5.5 ילדים לאישה בשנים 2029-2025.
קצב הגידול של האוכלוסייה החרדית בערים החרדיות הוותיקות ירושלים ובני ברק בשנים 2002–2013 היה אטי יחסית — 1%–2% לשנה, לעומת גידול של 7%–10% לשנה בערים החרדיות החדשות ביתר עילית, מודיעין עילית ואלעד. יצוין שלאחר שנת 2009 ירד הגידול בערים החדשות בשל התבגרות האוכלוסייה ומצוקת הבנייה בערים אלו, שהפחיתה את קצב ההגירה אליהן. עם זאת, ערים חדשות אלו עדיין מתאפיינות באוכלוסיה צעירה ובשיעור נמוך של קשישים.
שיעורם של החרדים מעל גיל 20 ילידי הארץ (84%) גבוה בהרבה משיעורם של עמיתיהם באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית (63%). מרבית החרדים שנולדו בישראל הם ילדים לאימהות ילידות הארץ (57%), לעומת 43% מן הילדים באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית.
שיעור הנשואים בחברה החרדית בגילאי 20+ (83%) גבוה בהרבה משיעור הנשואים בחברה היהודית הלא־חרדית (62%). הסיבות לכך הן גיל הנישואים1 הצעיר בחברה החרדית, המביא לכך ששיעור הרווקים באוכלוסייה זו (12%) הוא חצי משיעור הרווקים באוכלוסייה היהודית הכללית (23%), וכן השיעור הנמוך מאוד של גרושים ואלמנים בחברה החרדית (5%) לעומת שיעורם הגבוה יותר בחברה היהודית הכללית (14%).
-
לוח א/1 אומדני אוכלוסייה; לפי קבוצת אוכלוסייה וגיל; אומדן 2009 ותחזית 2014
-
לוח א/2 רכיבי גידול של האוכלוסייה; לפי קבוצת אוכלוסייה; תחזית לטווח הקצר (2019-2010), לטווח הבינוני (2034-2020) ולטווח הארוך (2059-2035)
-
לוח א/2 רכיבי גידול של האוכלוסייה; לפי קבוצת אוכלוסייה; תחזית לטווח הקצר (2019-2010), לטווח הבינוני (2034-2020) ולטווח הארוך (2059-2035)
-
לוח א/4 תחזית אוכלוסייה; לפי קבוצת אוכלוסייה וגיל; 2059-2014
-
לוח א/5 שיעור פריון כולל אצל נשים יהודיות; לפי אופי הזהות הדתית; 2014-1979
-
לוח א/6 שיעור פריון כולל ותוחלת חיים; לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר; אומדן 2009 ותחזית 2059-2010
-
לוח א/7 יחס תלות; לפי קבוצת אוכלוסייה; אומדן 2009 ותחזית 2059-2014
-
לוח א/8 בני 20+; לפי ארץ לידה; 2014-2003
-
לוח א/9 בני 20+ ילידי ישראל; לפי ארץ לידת האם; 2014-2003
-
לוח א/10 בני 20+; לפי קבוצת אוכלוסייה, מצב משפחתי ומגדר;2014-2003
-
לוח א/11 רכיבי גידול של האוכלוסייה; יישובים נבחרים; 2002, 2009, 2013
-
לוח א/12 אוכלוסייה; לפי גיל; יישובים נבחרים; 2009, 2013