האופציות של אזריה לאחר גזר הדין

לאחר פסק הדין במשפט אזריה, מהן האופציות המשפטיות העומדות בפני החייל ומשפחתו? מי רשאי להמתיק את עונשו? וכיצד מתבצע תהליך קבלת החנינה מהנשיא?

עוד טרם הסתיימו ההליכים במשפטו של אלאור אזריה, נשמעו קולות הקוראים למתן חנינה עבורו.
מה משמעותה של חנינה בנסיבות כאלה וכיצד יכול חייל הנידון בבית דין צבאי לקבלה?
שני מסלולים פתוחים בפני חייל המבקש להגיש בקשה לחנינה (או לקציבת עונשו): מסלול ייחודי לפי חוק השיפוט הצבאיס' 442 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן: החש"ץ)., והמסלול "הרגיל" של בקשת חנינה מנשיא המדינה.

1. הליכים לפי חוק השיפוט הצבאי

בפניה לבקשה להקלה בעונש על פי חוק השיפוט הצבאי, מי שמוסמך להקל בעונשו של חייל, ובכלל זה להחליף עונש מאסר בעונש מאסר על-תנאי, הוא ראש המחוז השיפוטי - קצין בדרגת אלוףבמקרה של אזריה, הנשפט בפני בית הדין הצבאי המחוזי של פיקוד המרכז, מדובר במפקד פיקוד המרכז., ובמקרה של גזר דין של בית הדין הצבאי לערעורים או של בית דין צבאי מיוחד, הרמטכ"לאם מדובר בגזר דין המטיל עונש מוות, הן של בי"ד צבאי מחוזי והן של ביה"ד הצבאי לערעורים, הסמכות נתונה בידי שר הביטחון. ראו ס' 442(ב)(1) לחש"ץ. בהעדר פרקטיקה של הטלת גזרי דין מוות בבתי הדין הצבאיים, זו הוראה שלא מומשה מעולם. בעבר, כל גזר דין של בית דין צבאי היה טעון אישור של "הרשות המאשרת" במסגרתו יכולה הייתה הרשות להקל בעונשו של החייל. בשנת 2003 תוקן חוק השיפוט הצבאי באופן שצמצם את סמכותם של מפקדים להתערב בהליכים השיפוטיים, וזאת על מנת לבסס את עצמאותה ומעמדה של מערכת השיפוט הצבאית ולהשוותה, ככל האפשר ובשינויים המחויבים, למערכת השיפוט האזרחית. בין היתר, בוטלה החובה להביא כל גזר דין לאישור, ואולם, נותרה בעינה הסמכות הפיקודית להקל בעונש. ראו: הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס׳ 43) (ביטול סמכויות ראשי מחוזות שיפוטיים), התשס״ג-2003, ה"ח הממשלה 508..

ואולם, גם סמכות זו כפופה לתנאים הבאים: 

1. ניתן להפעילה רק מעת שהסתיימו ההליכים בבתי הדין, כשפסק הדין הוא חלוט, כלומר, רק לאחר שחלפה תקופת הערעור עליו, או אם הוגש ערעור, רק לאחר שניתן פסק דין בערעור. הסמכות להקל בעונש מוגבלת לשלושים יום מיום סיום ההליכים.
2. פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים נתון לערעור ברשות בפני בית המשפט העליון, אם הוא מעורר שאלה משפטית שיש בה חשיבות, קשיות או חידושס' 440ט' לחש"ץ, כפי שתוקן בחוק השיפוט הצבאי (תיקון מס׳ 17) , התשמ׳׳ו—1986, ס"ח 172. אף שהניסוח דומה לזה הקבוע בחוק לגבי דיון נוסף, נקבע בפסיקה כי המבחנים למתן רשות ערעור דומים לאלה החלים על מתן רשות ערעור לפי חוק בתי המשפט, שהם מעט פחות מחמירים, אבל עדיין מחייבים קיומה של שאלה משפטית או ציבורית רחבה, החורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת או קיומם של שיקולי צדק ייחודיים, ראו לאחרונה רע"פ 4247/16 כהן נ' מדינת ישראל, פס' 11 (פורסם באר"ש, 14.8.2016). אם בית המשפט העליון נתן רשות ערעור וערעור הוגש, אין סמכות פיקודית להקל בעונש. סמכות זו שבה על כנה רק אם נדחתה הבקשה לרשות ערעור או אם ניתנה רשות ערעור בבית המשפט העליון אך הערעור לא הוגש.
3. הסמכות הפיקודית הנתונה היא סמכות להקל בעונש. כלומר להתערב בגזר הדין בלבד. אין למפקדים המוגדרים סמכות להתערב בהכרעת הדין – לבטל הרשעה, לשנותה או להשפיע על רישום במרשם הפלילי.
4. טרם הפעלת סמכות ההקלה בעונש מחויבים המפקדים לעיין בחוות דעת של פרקליט צבאי. אם החלטתם מנוגדת לחוות דעתו של הפרקליט, עליה להיות מנומקת בכתבס' 443 לחש"ץ..

פרשה ידועה, בה נעשה שימוש בסמכות ההקלה בעונש באופן שעורר סערה ציבורית היא פרשת סגן דניאל פינטו, קצין צנחנים שהורשע ברצח תושבים לבנונים במהלך מבצע ליטני ונדון על ידי בית הדין הצבאי לשמונה שנות מאסר בפועל. עונשו הוקל לשנתיים מאסר על ידי הרמטכ"ל דאז, רא"ל רפאל איתן"סערה ציבורית לאחר פרסום פרשת 'הקצין מליטאני' בחו"ל" דבר, 16.9.1979, http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=cP7sRhE4UAQbjLAzXpb3ELymb5sitGjupb%2BduiRBs9SRZUkZ6ALC4BGIazCWuA%2F6Yw%3D%3D&mode=image&href=DAV/1979/09/16&page=1&rtl=true ; ראיון עם אל"ם (מיל') דניאל בארי אתר הפרקליטות הצבאית, 3.5.2012, http://www.law.idf.il/961-5085-he/Patzar.aspx וראו גם דיון בבג"ץ בהליכי הדין המשמעתי כנגד מתכנת מחשבים בצה"ל שהואשם ששינה את שמו של הרמטכ"ל במחשב צבאי ל"חונן רוצחים" (בג"ץ 118/80 גרינשטיין נ' הפרקליט הצבאי הראשי, פד לה(1), 239 (1980)..

נוסף על האמור, לפי חוק השיפוט הצבאי, וועדה לעיון בעונש מוסמכת להמתיק עד מחצית מעונש מאסר שהוטל על ידי בית דין צבאי בפסק דין סופיס' 509- 513 לחש"ץ.. סמכות זו דומה לסמכותה של וועדת שחרורים הדנה בעניינם של אסירים אזרחיים, ואולם וועדת שחרורים מוסמכת להמתיק רק עד שליש מעונש המאסר שהוטל, ואף זאת, בשחרור על תנאי. זאת בניגוד לוועדה לעיון בעונש שהמתקת העונש על ידה מוחקת את התקופה המקוצרת. כמו כן, שלא כמו במקרים הנדונים בפני וועדת השחרורים בהם נדרשת בקשה של האסיר, הדיון בפני הוועדה לעיון בעונש כאשר עונש המאסר בפועל עולה על שנה, אינו תלוי בבקשת הנידון והפרקליט הצבאי הראשי מחויב להביא את פסק הדין לעיון הוועדה כל ששה חודשיםס' 512(א) לחש"ץ..

2. חנינה על ידי נשיא המדינה

לנשיא המדינה סמכות "לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם"ס' 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה.. סמכות זו משתרעת גם על חיילים עבריינים. לנשיא לא רק הסמכות להקל בעונשו של עבריין, אלא גם הסמכות לבטל את הכתם שבעבירהבג"צ 428/86 ברזילי נ' ממשלת ישראל, פ"ד מ(3) 505, פס' 22 לפסק דינו של הנשיא שמגר (1986)..

סמכות זו מוקנית לנשיא אף בטרם הרשעהשם. פסק הדין אישר חנינה שניתנה לאנשי השב"כ שהיו מעורבים בפרשת קו 300 עוד טרם העמדתם לדין.. יחד עם זאת, המדיניות הנוהגת היא שלא לדון בבקשת חנינה טרם הרשעה וסיום ההליכים המשפטיים בכלל"נוהל טיפול בבקשות חנינה" הנחיות היועץ המשפטי לממשלה 4.4000, ס' 5, 7(ב) (התשס"ג) וראו גם: "מדריך להגשת בקשות לחנינה" אתר נשיא המדינה, www.president.gov.il/About/Departments/Pages/AmnestyApplications.aspx.. יתר על כן, המדיניות בנוגע לבקשות של חיילים היא שהנשיא לא ידון בהם אם לא מוצתה האפשרות לבקש הקלה בעונש לפי חוק השיפוט הצבאי"בקשות הקלה בעונש" אתר הפרקליטות הצבאיתwww.law.idf.il/1078-6095-he/Patzar.aspx..
לנשיא המדינה מוקנית גם הסמכות לקצר את התקופות להתיישנות או מחיקת הרשעה מן המרשם הפלילי, כך שמידע על ההרשעה לא יימסר לגורמים הזכאים לקבלו בדרך כללס' 18 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981. מכוח הוראה זו קיים הסדר לפיו לרוב מקוצרת תקופת ההתיישנות או המחיקה בגין הרשעות של חיילים לפני שירותם הצבאי, אם השלימו שירות ללא דופי.
ראו פרטים באתר משרד המשפטים: www.justice.gov.il/Units/Pardons/Topics/Pages/InformationSoldiers.aspx.

הנוהל לדיון בבקשת חנינה מחייב כי זו תוגש על ידי הנידון עצמו, בא כוחו או קרוב משפחה מדרגה ראשונה, בהסכמת הנידון ועל דעתו"נוהל טיפול בבקשות חנינה", לעיל ה"ש 14, בס' 7.. הבקשה אינה יכולה להיות מוגשת על ידי חברי כנסת או כל אדם שאינו מפורט לעיל, אם כי כל אדם רשאי לפנות לנשיא לשם הבעת תמיכה או התנגדות לבקשת החנינה, ופנייתו תישקל יחד עם כל החומר שיובא בפני הנשיא"מדריך להגשת בקשות לחנינה", לעיל ה"ש 14..

מחלקת החנינות במשרד המשפטים אוספת את החומר הרלוונטי ומכינה המלצה עבור שר המשפטים, וזה מביא את חוות דעתו בכתב בפני הנשיא"נוהל טיפול בבקשות חנינה", לעיל ה"ש 14, בס' 8- 9..

בקשות חנינה המתייחסות לחיילים שנידונו בבית-דין צבאי מועברות על ידי לשכת הנשיא ללשכת שר הביטחון, לשם קבלת חוות-דעתושם, ס' 9.. ההליכים במערכת הביטחון כוללים, לפי סדר זה, קבלת חוות דעתו של הפרקליט הצבאי הראשי, הערותיו והמלצותיו של ראש אגף כוח אדם והמלצתו של הרמטכ"לפ"מ 33.0314 "נוהל הטיפול בבקשות חנינה מחילה או הקלה בעונש המתייחסות לפסקי דין של בתי דין או בתי משפט צבאיים".. כל חוות הדעת וההמלצות הללו מועברות לנשיא המדינה באמצעות לשכת שר הביטחון, המצרף את המלצתו. יש להדגיש כי סמכות החנינה היא סמכות בלעדית של נשיא המדינה, שאינה תלויה בחוות דעת חיובית של מי מהגורמים שצוינו.

עוד ראוי לציין כי לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, בן משפחתו הקרובה של מי שהעבירה גרמה למותו, זכאי לבקש כי מחלקת החנינות במשרד המשפטים תיידע אותו בדבר בקשה של הנידון למתן חנינה או הקלה בעונש על ידי נשיא המדינה ואם ירצה בכך, הוא זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בכתב באמצעות מחלקת החנינות במשרד המשפטים, לפני החלטת נשיא המדינה בבקשהס' 10, 20 לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001.. חוק זה אינו חל על הליכים לפי חוק השיפוט הצבאיראה הגדרת "עבירה", "גוף חוקר", "תובע" בס' 2 לחוק זכויות נפגעי עבירה.. צוות היישום לדו"ח וועדת טירקל בדבר חקירת תלונות על הפרת דיני הלחימה המליץ כי נפגעי עבירה יקבלו מידע לפי הוראות החוק וכי הדבר יעוגן בהנחיות התובע הצבאי הראשי. הפרקליטות הצבאית הודיעה כי כבר כיום היא פועלת ברוח ההמלצהצוות לבחינה וליישום הדוח השני של הוועדה הציבורית לבדיקת האירוע הימי מיום 31.5.10 בנושא הבדיקה והחקירה בישראל של תלונות וטענות בדבר הפרות של דיני הלחימה על-פי המשפט הבין-לאומי דו"ח הוועדה 25 (אוגוסט 2015), www.pmo.gov.il/Documents/ReportHeb.pdf. הפרקטיקה מצביעה על כך שבמקרים מסוימים המערכת הצבאית אכן פועלת ברוח הוראות החוק. כך למשל, לאחר גיבוש הסדר הטיעון לאחרונה עם תא"ל אופק בוכריס, הודע הדבר למתלוננת נגדו והתאפשר לה להביע עמדה בפני התביעה הצבאית, בדומה למה שמתחייב במערכת האזרחיתס' 17 לחוק זכויות נפגעי עבירה, גיא פלג "המתלוננת נגד בוכריס מסכימה להסדר" חדשות 2, 30.11.2016, www.mako.co.il/news-law/legal-q4_2016/Article-e6715a20154b851004.htm.