מערכת המשפט

בתגובה לדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו על דעותיהם בנוגע לעילת הסבירות, הבהירו השופט סולברג והשופטים בדימוס פרוקצ'יה וגרוניס עד כמה המציאות שונה לחלוטין.

שרי הליכוד ממהרים לקדם את החקיקה עד סוף מושב הקיץ, אך פחות ממחצית ממצביעי המפלגה תומכים בקידום התכנית. האם ממשלת אחדות לאומית היא הפתרון?

נתניהו אמר כי בכוונתו לוותר על חקיקת פסקת ההתגברות, אולם בקואליציה יש הטוענים כי היא עדיין על הפרק. העמימות מכוונת ומשקפת את המעבר של המהפכה המשפטית מהשלב האידאולוגי הנרחב לשלב האיום, שיהיה גם מבחנה האמיתי של המחאה.

לפי תקנון הכנסת, בהעדר די קולות בעד שני המועמדים לוועדה, יתקיימו בתוך חודש בחירות חדשות לנציג שנותר. עוד קודם לכן ייערכו הבחירות ללשכת עורכי הדין שאם נציגיה יכרתו ברית עם הקואליציה הדבר יאפשר לקואליציה למנות את שופטי הערכאות הנמוכות.

תכנית לוין-רוטמן כוללת בין השאר את זניחת כלל הסניוריטי והענקת אפשרות לקואליציה לבחור נשיא מחוץ לביהמ"ש העליון, תאפשר לפוליטיקאים להשפיע על ליבת העשייה והניהול השיפוטיים ותשליך על יתר בתי המשפט.

מדוע לא רצוי לתת לקואליציה כוח מכריע בבחירת שופטי העליון? האם נכון לטעון שבישראל השופטים ממנים את עצמם? כל מה שחשוב לדעת.

ההסדר שהציע שר המשפטים גדעון סער, לפיו הליך השימוע למועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון יועבר בשידור חי בטלוויזיה, הוא ראוי ומאוזן. לא מדובר ב"שימוע" שבו כל אדם יכול לשאול את המועמד לעמדותיו, אלא בשידור ישיר של דיוני ועדת המשנה, ולכן יש להסדר החדש חשיבות רבה, בכך שייתן ביטוי לחשיבות של עקרון השקיפות

עם פרישתו הקרובה של השופט ג'ורג' קרא יישאר בית המשפט העליון בלא שופט ערבי. היה על הוועדה לבחירת שופטים, שתתכנס מחר כדי למנות אליו ארבעה שופטים חדשים, למצוא מועמדים ערבים רבים לבית המשפט העליון, שכן כרגע ברשימת המועמדים מצוי רק מועמד ערבי אחד. העבודה על כך צריכה להתחיל בערכאות הנמוכות יותר, וביוזמות אקטיביות של הוועדה לאיתור מועמדים

הסתמכותו של בית המשפט על חוקי היסוד, כפי שקרה בפסילת חוק ההסדרה, היא בעלת חשיבות רבה במיוחד- היא מבהירה למדינה שכאשר היא באה להסדיר עוולה, היא מפנה עורף לזהותה כפי שהיא עצמה חרתה על דגלה

עם כניסת יו"ר כחול לבן בני גנץ לממשלה בראשות נתניהו- יהיה עליו לשמור על שלטון החוק ועצמאותם של מערכת המשפט ושומרי הסף, מפני אלה המבקשים להכפיפם לכוחם של הפוליטיקאים

לקראת הקמת ממשלת האחדות, קורא המכון הישראלי לדמוקרטיה לצוותי המשא ומתן לפעול לגיבוש קווי יסוד אשר יחזקו את שלטון החוק וישמרו על האיזון בין רשויות השלטון, כמו גם להתנגד למתן התחייבות להסכמה גורפת מראש בכל נושא

בזמן שבישראל השביתו כמעט את כל הפעילות של מערכת המשפט - כיצד מתפקדים בתי משפט בדמוקרטיות אחרות בעולם בתקופת מגפת נגיף הקורונה?

הרכב הוועדה לבחירות שופטים כולל, בין היתר, שני חברי כנסת שהכנסת בוחרת. מזה כ-25 שנים, התקבע נוהג לפיו לפחות חבר ועדה אחד נבחר מסיעות האופוזיציה, אולם יש צורך בעיגונו במסגרת חוק יסוד: השפיטה

מעבר לקיתונות הביקורת שנשמעו כלפי שר המשפטים על סגירת מערכת בתי המשפט בצל הקורונה, נשאלת השאלה - מדוע בכלל צריכה להיות בידיו סמכות שכזו? במיוחד בזמנים כאלה, הצורך בעצמאות המוסדית של בתי המשפט והעברת סמכויות הניהול משר המשפטים למערכת בתי המשפט, מתחדד

האתגר הניצב בפני הכוחות הפרוגרסיביים של החברה מול גל אוטוריטרי-לאומני הוא חמור וקשה. לכן, חשוב לבודד את הגורמים הקיצוניים ולשתף פעולה בין כוחות פוליטיים ואידאולוגיים שונים, על מנת להגן על הדמוקרטיה הליברלית, ובפרט על מערכת המשפט

האם הייעוץ המשפטי לממשלה הוא כלי אנטי-דמוקרטי במהותו, שמגביל את פעולות הממשלה ואת יכולת המשילות שלה? פסק הדין ניתן לאחרונה בעניין מינוי שר הביטחון בתקופת ממשלת מעבר מספק תמונה אחרת לגמרי

הממוצע הכולל של תקופת הכהונה של שופטי בית המשפט העליון מאז הקמתו עומד על 12.4 שנים. יש הטוענים כי הגבלת כהונת השופטים, כפי שמקובל בבתי המשפט לחוקה באירופה, תמתן את הפגיעה הנטענת של הביקורת השיפוטית בעקרון ההכרעה הדמוקרטית, אך האם הדבר באמת הכרחי?

חיזוק העצמאות המוסדית של בתי המשפט בישראל באמצעות העברת סמכויות ניהול משר המשפטים למערכת בתי המשפט היא רפורמה חיונית שתוביל להגברת אמון הציבור במערכת בתי המשפט תוך חיזוק שלטון החוק בהגנה על ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם. הסדרה חוקית ברורה של מערכת היחסים בין שר המשפטים ובין הרשות השופטת, ובכללה הסדרת אמצעי הפיקוח שיעמדו לרשות השר, תצמצם את הסבירות של עימותים ביניהם

בזמן שעוד ועוד מדינות בעולם נעות לעבר השיטה הישראלית בכל הקשור למינוי שופטים, דווקא שרת המשפטים שקד מבקשת להתרחק ממנה. השיטה, שמטרתה הוצאת המינוי מידיים פוליטיות, היא מעמודי התווך של הדמוקרטיה הישראלית – ועל כן יש לשמור עליה

בניגוד למשפט הפלילי, שתכליתו להכריע בין קוטב האשמה לקוטב החפות, יום הכיפורים מציג אפשרות שלישית: אחריות

״לעולם לא נגייס עד מדינה ונאמר לו לשקר"

לראשונה מזה שנים רבות אין לאופוזיציה בכנסת נציג בוועדה לבחירת שופטים. ההסדר שלפיו חברי הכנסת בוועדה ייבחרו בבחירות חשאיות נועד למתן את כוחן של הקואליציה והממשלה בוועדה ולמנוע פוליטיזציה בתהליך המינוי. בשנה האחרונה נותרה הוועדה ללא ייצוג אופוזיציוני, ויש לעצור זאת באמצעות עיגון חקיקתי של נציגות אופוזיציונית בוועדה

ממשלת ישראל מנהלת מלחמת חורמה נגד "שוברים שתיקה". במסגרת המלחמה עלתה דרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד דובר "שוברים שתיקה", על דברים שאמר באירוע פומבי. שרת המשפטים פנתה בדרישה דומה ליועץ המשפטי לממשלה - פניה שיש בה פוטנציאל מזהם. לאחרונה הפכה הפרקליטות כלי שרת במערכה הזו.

עד שנות התשעים של המאה עשרים, מספר השופטים הערבים בישראל היה חד-ספרתי ולא היו פרקליטים ערבים בפרקליטות המדינה. כיום יש למעלה מחמישים שופטים וכשישים פרקליטים. המאמר סוקר את שורשי היעדר הגיוון במוסדות אלה ומתאר כיצד התחולל השינוי.

לגיטימי לבקר את המצב בשטחים ולגיטימי לחשוב הפוך, אולם בכל מצב, חשוב לדרוש מכל חיילת וחייל לפעול כחוק, באנושיות ובהגינות.

אסור ומסוכן למדינת ישראל לתת גיבוי לדרשת ההמון כי שערה משערות ראשו של חייל יהודי לא תיפול, ולעזאזל כל השאר

לאחר פסק הדין במשפט אזריה, מהן האופציות המשפטיות העומדות בפני החייל ומשפחתו? מי רשאי להמתיק את עונשו? וכיצד מתבצע תהליך קבלת החנינה מהנשיא?

יש להפריד בין הגוף התובע לגוף החוקר ולהעביר את סמכויות התביעה המשטרתית לפרקליטות המדינה; לתביעה המשטרתית אין יכולת לייצג את האינטרס הציבורי

הקרב שמנהלת שקד על המינויים הבאים לבית המשפט העליון והמחיר שכולנו משלמים עבור הקרב הוא אמיתי וכואב וילווה את הדמוקרטיה הישראלית הרבה אחרי ששאלות מינויים אישיות כבר ישכחו.

עצם היכולת של הרוב הפוליטי, ולו הזעום ביותר בישראל, לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, היא האקדח האמיתי המונח על שולחנה של כל קואליציה בישראל.

חלקם של יוצאי הציונות הדתית בעילית המשפטית של ישראל גדול ממשקלם באוכלוסיה, אף שגדולי רבניה בזים לה בלבם ובפיהם.

שופט העליון מלצר אמר בדיון בביה"מ שלפי חוק יסוד: הממשלה, אין לראש הממשלה סמכות לכהן כשר. ד"ר עמיר פוקס מציע להתייחס ברצינות לפרשנותו של מלצר לחוק ומציע פרשנות שונה.

שקיפות ומדדים להערכה ביצועית- שני נדבכים שלא קיימים היום בהערכת תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה. לתשומת לב וועדת האיתור לבחירת היועמ"ש הבא- קראו המאמר של קרמניצר ולוריא להבטחת הצלחתו של מי שיחליף את ויינשטיין. 

במאמר חדש שהתפרסם בכתב העת "משפט וממשל", עוסק גיא לוריא במחסור בשופטים ערבים בבתי המשפט בישראל (כ-7.7% בלבד). במאמר הוא מצביע באמצעות דוגמא היסטורית על הדרכים לקדם את עקרון השיקוף החברתי ברשות השופטת ולהביא למינוי יותר שופטים מן המיעוט הערבי.

לקראת הדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט בנוגע לחוק נציבות הביקורת על הפרקליטות, נשלחה חוות דעת לחברי הוועדה המבקשת לשנות את נוסח החוק, כך שגם מוסד הביקורת המערכתית ישאר בידי הנציבות ולא כחלק מביקורת פנים.

המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא לחברי הכנסת להתנגד לחוק ההשעיה: "המקום להתמודד עם תמיכה במאבק מזוין או הסתה הוא בבית המשפט ולא בכנסת"

ערבובו של שיח המשילות בתוך הקלחת המשפטית, והצגת ההחלטה בעניין מתווה הגז כ"אקטיביזם שיפוטי" הפוגע במשילות - מטעים. זהו שיח שמוציא מתוך המשוואה את השחקן השלישי במערכת הפרדת הרשויות – הכנסת.

אין להתפלא על מגמות ההקצנה ורידוד הערכים הדמוקרטיים בציבור. חקיקה גזענית ושיח גזעני בכנסת ובציבוריות הישראלית מעודדים ומלבים גזענות, והשיח הטוקבקיסטי על חיסול מחבלים ועונש מוות, מעניק לגיטימציה להרג לא מוצדק ואף מאדיר אותו. כל אדם שערכים דמוקרטיים וליברליים הם נר לרגליו, צריך לחוש סכנה ברורה ומיידית.

ניתוח קצר וממצה של עו"ד נדיב מרדכי מציג את עמדות השופטים בנוגע לנושאים השונים שעלו בעתירה.

השבועות האחרונים מדגימים את בלבול המערכות שאנו חיים בו בשלוש זירות ענק: כלכלה, צבא ודת. כל אחת מהזירות מציפה שבר עומק, כרוני, בחברה הישראלית: השבר החוקתי, השבר המוסרי והשבר הדתי. 

חוות דעת שכתבו פרופ' מרדכי קרמינצר וד"ר עמיר פוקס לועדת השרים לענייני חקיקה, שומטת את הקרקע תחת עקרונותיה הבסיסים ביותר של הצעת חוק העונשין (תיקון- גזר דין עונש מוות למורשע ברצח בנסיבות טרור), התשע"ה.

לפני ימים אחדים הניח ח"כ ניסן סלומינסקי על שולחן הכנסת הצעה לתיקון חוק יסודות המשפט. הצעה זו עלולה להיות, שלא בכוונת מכוון, מעשה בלעם במהופך: המציעים, אשר באים לברך, עלולים לצאת מקללים.. כיצד?

השבוע נפל דבר בישראל: מונה השופט החרדי הראשון. לא מדובר בהצנחה סמלית מלמעלה אלא במינוי "רגיל" של חרדי מוכשר כשופט בערכאה נמוכה. לכאורה, עוד מינוי שגרתי; בפועל, הנפת דגל נוסף במהפכה הדרמטית העוברת על הציבור החרדי בישראל.

תומכי הצעת "חוק ההשעייה", המציע להשעות ח"כ ללא הגבלת זמן ברוב של 90 חברי כנסת, מתבססים בתמיכתם על מדינות אחרות בהן קיים הסדר של הדחה בידי חברי פרלמנט, אך שיטת המשטר בהן היא שונה. אסור לנו לאמץ אל שיטתנו ממציאות פוליטית אחרת לחלוטין הסדר שעלול להביא לתוצאות הרסניות. 

יוזמת החקיקה המסתמנת, שנועדה לאפשר לחברי כנסת להדיח את עמיתיהם, היא שגויה מן היסוד. מדובר ביוזמה שמגובשת בחיפזון וכמענה לאירוע נקודתי. לא כך מתקנים חוקי יסוד. 

יש משהו סוריאליסטי בכך שמבחינת היועמ"ש לשעבר בכל פרשת ההתנהלות הבעייתית של המדינה בפרשת הסכין היפני במשפט זדורוב, הננזפת היחידה היא נציבת התלונות. לא ניתן להימנע מהרהורים נוגים על מידת המחויבות של הנוגעים בדבר לאמת, לצדק ולאינטרס הציבורי ועל קהות החושים שלהם בכול הנוגע לאמון הציבור בפרקליטות. 

האם מרשה לעצמה הפרקליטות להטעות את הציבור בהסתמך על כך שהוא אינו נחשף לעובדות לאשורן? 

מאמר מתוך גיליון 29 של כתב העת "עורך הדין"

על מנת להילחם בעבריינות ובריונות מסוכנות יש להוסיף משאבי אכיפה משטרתיים וחקיקה מחמירה. אבל אסור בתכלית האיסור על פקידי שלטון ופוליטיקאים לנסות להשפיע על תוצאות של הליכים ספציפיים, ואסור להם לפגוע בשום דרך, בוודאי לא בקשר לקידום מקצועי, בשופטים הפוסקים שלא לפי דעתם.

ביום 11 באוגוסט 2015 ניתן פסק-דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 8665/15 דסטה ואח' נ' שר הפנים ואח'.

אף שפיצול מוסדי של משרת היועץ המשפטי לממשלה יביא לחיזוק שלטון החוק, תנאי לכך הוא שהפיצול ייעשה בשום שכל. מן הראוי שהפיצול יכלול הקמת רשות תביעה עצמאית שתהיה מנותקת מהזירה הפוליטית ושהיועמ"ש ימשיך להחזיק בסמכות הבלעדית לייצוג המדינה בעניינים אזרחיים ובבג"ץ, וכך יישמר כוחו כשומר סף.

ביום 23.6.2015, עלתה לדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט ההצעה שבנדון. מהטעמים שיפורטו להלן, אנו מתנגדים להצעת החוק. קראו את חוות הדעת שנשלחה ליו"ר הועדה.

פרשת מנדלבליט מבטאת את הצורך לעסוק בתיאום הציפיות בין יועץ למתייעץ בשירות הציבורי, אשר ככלל שונה במהותו מהייעוץ המשפטי הפרטי

בשנת 1956 עברו בני שבט אלקיעאן, בהוראת המושל הצבאי, לאזור המצוי בחבל יתיר והתיישבו בו בכפר- אום-אלחיראן, המורכב משתי שכונות.

בית המשפט העליון פסק לאחרונה בעניין הכפר הבדואי הלא מוכר עתיר/אום-אלחיראן. בית המשפט הכיר בכך שההתיישבות במקום נעשתה ברשות המדינה. למעשה, והמדינה בסופו של עניין לא חלקה על כך, בני השבט אבו-אלקיעאן התבקשו להתיישב במקום בהוראת המושל הצבאי בנגב בשנת 1956. עד לקום המדינה התגוררו בני השבט באדמות שנטען כי היו בבעלותן באזור "ואדי זובאלה" והם הועברו כמה פעמים על ידי המושל עד ליישובם לפני כששים שנה בשטח השנוי עתה במחלוקת.

בימים אלה מגבש ראש הממשלה יחד עם שותפיו הפוטנציאליים את קווי היסוד של מפלגתו. אלו ימים קריטיים לדמוקרטיה. מה תבחר הממשלה החדשה לשים בראש סדר עדיפויותיה? האם פגיעה בסמכויות בית המשפט והחלשת עקרונות דמוקרטיים, או שאולי דווקא הבטחה על שמירת המקום שאמור להגן ולבצר את זכויות המיעוטים. ד"ר עמיר פוקס, במאמר שפורסם בעיתון הארץ.

היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, פרסם לאחרונה שתי הנחיות חשובות הנוגעות למערכת היחסים בינו לבין הפרקליט הצבאי הראשי, אשר מבקשות ליישם בצורה טובה יותר את מסקנות ועדת טירקל. במאמר זה אנו מציגים את הרקע לפרסום דוח ועדת טירקל ואת המסקנות הרלוונטיות להנחיית היועץ המשפטי לממשלה. בנוסף, אנו סוקרים את עיקרי ההנחיות במטרה לדון במשמעותן המשפטית והמעשית.

נדרשת הסדרה חקיקתית מקיפה של מעמדם וזכויותיהם של פליטים, מבקשי מקלט, ומי שאינם בני הרחקה למדינות מוצאם וזכאים ל"הגנה משלימה". יש לקוות שהכנסת החדשה תפעל בהתאם.

אנו נמצאים בתקופה רגישה, אולי גורלית, של מתקפה-רבתי על הדמוקרטיה בישראל. שר המשפטים הבא יאלץ לתפקד כשומר סף וכמגן מפני ניסיונות לפגוע בדמוקרטיה הישראלית – בחקיקה, בפגיעה במערכת המשפט, ובאופי המדינה. יהיה עליו להוביל רפורמות במערכת המשפט ולקדם שינויים נדרשים שיחזקו את שלטון החוק ואת זכויות האדם והמיעוט.

בית המשפט העליון אישר את התמודדותם של חנין זועבי ושל ברוך מרזל בבחירות לכנסת ה-20. למעשה, רובן המכריע של החלטות פסילת הרשימות והמועמדים שיצאו תחת ידי ועדות הבחירות המרכזיות בוטלו על ידי בית-המשפט העליון. המאמר מציג את עיקרי הביקורת השיפוטית של ביהמ"ש העליון על החלטות ועדות הבחירות המרכזיות לכנסת ה-18 וה-19 לפסול מועמדים ורשימות בגין העילות המנויות בסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת.

האם הפצ"ר, שהוא יועץ משפטי של הצבא, היה צריך לתפקד כיועץ משפטי של הרמטכ"ל (כקבוע בחוק שיפוט צבאי) או כמי ש"מפקח על השלטת המשפט בצבא" (כקבוע באותו חוק עצמו)?  על חלקו של אלוף במיל' אביחי מנדלבליט בפרשת הרפז.

פסק הדין בו פסל בג"צ את התיקון לחוק הטיפול במסתננים, עורר מחדש את  ההצעות השונות להצר את צעדיו של בית המשפט. הצעה עיקרית מתמקדת בחקיקת חוק "עוקף בג"צ", המתגבר על חוק היסוד. תוספת זו עלולה להיות מכת מוות למגן העיקרי שיש לזכויות אדם ולמיעוטים בישראל.

על "הגנת העיתונאות האחראית", על אמת לשעתה, על עיתונאי לשעתו ועל מותה של האתיקה העיתונאית.

בתאריך 10.1.12, דנה ועדת החוקה חוק ומשפט בהצעת חוק בתי המשפט – בוררות חובה. מדובר בהצעה מסוכנת, המשקפת התנערות מוחלטת של המדינה מאחריותה לספק "חבילת שירותים" בסיסית לאזרחיה. הצעה זו פוגעת קשות בזכות הגישה לערכאות. יוצא אפוא שעל מזבח החתירה להליך יעיל מוקרבות זכויות אדם בסיסיות. 

הצעת חוק חדשה מציעה להקים נציבות ביקורת על פרקליטות המדינה. למרות הצורך בביקורת על הפרקליטות, סבורים  מרדכי קרמניצר וגיא לוריא כי ההצעה הנוכחית  אינה יעילה, וכי היא יוצרת ביקורת פוליטית על הפרקליטות ולא מקצועית.

התאבדותו של השופט מוריס בן-עטר מחייבת חשבון נפש במערכת המשפט. השופט (בדימוס) אליהו מצא סבור כי הבעיה אינה של השופטים בלבד, אלא של כלל החברה הישראלית הנדרשת לשירותי המשפט. הוא גורס כי מכלל החברה יבוא גם הפתרון.

זה 35 ימים שובתים הפרקליטים שבשירות המדינה. אלעד גיל טוען כי טיפולו של שר המשפטים בפרשה לוקה בחסר, הן מן הבחינה הניהולית הן מן הבחינה המשפטית. קראו את מאמרו.

על רקע חשיפת ההתכתבות בין שופטת השלום לחוקר הרשות לניירות ערך: "אירוע חמור שיש ללמוד ממנו בכדי שלא יפגע אמון האזרחים במערכות שלטון החוק; יש לבחון ברמה העקרונית את מדיניות המעצרים לצרכי חקירה בישראל"

יש שופטים בישראל? ברור. ומי בוחר אותם? הוועדה לבחירת שופטים. כיום, בוועדה לוקחים חלק שלושה שופטים, שני שרים, שני חברי כנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין. בכדי לבחור שופט נדרש רוב של 7 מתוך 9 חברים בוועדה- זכות וטו לפוליטיקאים ולשופטים

את הדיון בתיק אזריה ראוי לסגור, את הדיון ב"פרשת אזריה" ראוי לפתוח. הסיפור האמתי בפרשה הוא אינו השאלה משפטית - אלא הסוגיה הערכית. העובדה שגם היום, לאחר שבית הדין אמר פעם נוספת את דברו, העיקרון הבסיסי לפיו אין הורגים את מי שאינו מהווה סכנה, רחוק מלהיות מקובל על הציבור או על מנהיגיו - היא זו שצריכה להטריד את מי שביטחון מדינת ישראל יקר לו

משפט אזריה הציף סוגיות מורכבות הנוגעות לתפיסה של חיילי צה"ל כנערים, תפקידם של המפקדים ושל הדרג המשפטי בצבא ואת חשיבות טוהר הנשק. מכלול הנסיבות וגזר הדין, לא מותיר בשלב זה דיון בענין בחנינה.

האם מתן חנינה לחייל אלאור אזריה תיפגע בשלטון החוק? עד כמה חנינה עלולה לשבש את עקרון הפרדת הרשויות והאיזון בין מערכת המשפט הצבאי מחד, והממשלה או הכנסת מאידך? והאם רחשי הלב של הציבור למתן חנינה ראויים להילקח בחשבון?

הצעת החוק היא טובה ומאזנת בין מעמדה העליון של הרשות השופטת בכל הנוגע לסכסוכי ממון, אך מאפשרת למעוניינים בכך גם בוררות בבתי הדין הרבניים, כפי שמתקיים כבר אצל בעלי מקצוע נוספים. עם זאת, יש לערוך בה מספר תיקונים טרם אישורה.

פרשת אלאור אזריה חידדה את הצורך לשמור על האמון בצה"ל ועל רוח צה"ל וטוהר הנשק. אין להתמקד במשפט עצמו אלא בתופעה החברתית הרחבה יותר שליוותה אותו

התגובה הציבורית ביחס להרשעת החייל אלאור אזריה חושפת שבר עמוק בחברה הישראלית. המשימה המשותפת שלנו כחברה אחראית וחפצת חיים היא לשמר ולחזק את האמון בצה"ל ובמפקדיו, ולבלום כל ניסיון להכניסו לשיח הפוליטי.

לקראת הדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט, חוות דעת של חוקרי המכון על הכשלים בהצעה לתיקון סעיף 7א בחוק יסוד: כנסת, המבקשת להרחיב את האפשרות ולהקל על פסילת רשימות לכנסת.