רוב הציבור תומך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקירת אירועי שבעה באוקטובר
מאז אירועי שבעה באוקטובר נשמעות קריאות מכיוונים שונים לחקור את שאירע. סקר שנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה באמצעות מרכז ויטרבי ביולי 2024, בחן את עמדות הציבור ביחס לצורך לחקור את אירועי שבעה באוקטובר, בשאלות מהו המנגנון המועדף לחקירה ומה צריך להיות עיתוי החקירה, וכן לאלו היבטים מן הראוי שהגוף החוקר יידרש.
Photo by Yossi Zamir/Flash90
מתברר שיש קונצנזוס ציבורי מלא כמעט (90%) שיש לחקור את אירועי שבעה באוקטובר, כשרוב בכל הקבוצות – יהודים וערבים, ימין, מרכז ושמאל, חילונים, דתיים וחרדים – תומכים בכך.
מבין מנגנוני החקירה השונים שהוצגו למרואיינים בכלל המדגם, ועדת חקירה ממלכתית (כלומר, שבראשה עומד שופט, וחבריה ממונים על-ידי נשיא בית-המשפט העליון) זכתה לתמיכה הרבה ביותר (67%). רק 13% תמכו בהקמה של ועדת בדיקה ממשלתית, שחבריה ממונים על-ידי הממשלה ו-8% חשבו שיש להסתפק בביקורת של מבקר המדינה ובתחקירים פנימיים של גופי הביטחון ושל משרדי הממשלה (להבדלים בין ועדת חקירה ממלכתית וועדת בדיקה ממשלתית, ראו כאן).
במידה ויוחלט על הקמת מנגנון חקירה לאירועי ה-7.10, מהו בעיניך, המנגנון המתאים ביותר לכך? (%, כלל המדגם)
פילוח לפי מחנות פוליטיים של מדגם היהודים העלה כי במחנות השמאל והמרכז רוב גדול תמכו בהקמת ועדת חקירה ממלכתית (97% ו-81%, בהתאמה), כאשר מיעוט קטן תמך בהקמת ועדת בדיקה ממשלתית (3% ו-9%, בהתאמה). גם במחנה הימין (יהודים) רוב, אם כי קטן יותר, צידדו בהקמת ועדת חקירה ממלכתית (56%) וכאשר 21.5% בלבד תמכו בהקמת ועדת בדיקה ממשלתית.
פילוח מדגם היהודים לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים מצביע על רוב גדול בקרב החילונים והמסורתיים (הלא דתיים והדתיים) התומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית (88%, 66%, 64%, בהתאמה) על-פני ועדת בדיקה ממשלתית (5%, 12%, 15%, בהתאמה). בקרב הדתיים התמונה קצת שונה, אמנם מבין האפשרויות שהוצגו למרואיינים, ועדת חקירה ממלכתית זכתה לשיעור התמיכה הגבוה ביותר (42%) אך לא הרבה פחות העדיפו ועדת בדיקה ממשלתית (31%). הקבוצה היחידה שבה נמצא רוב שמבכר הקמת ועדת חקירה ממשלתית מוועדת חקירה ממלכתית היא החרדים (47% ו-22% בהתאמה).
במידה ויוחלט על הקמת מנגנון חקירה לאירועי ה-7.10, מהו בעיניך, המנגנון המתאים ביותר לכך? לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים (%, יהודים)
על אף ההסכמה הרחבה בנוגע לעצם הצורך לחקור את אירועי שבעה באוקטובר, אין תמימות דעים בציבור בנוגע לעיתוי החקירה. בכלל המדגם הרוב (56%) תומכים בהקמה של מנגנון חקירה כלשהו "בהקדם האפשרי", בעוד 40% מעדיפים שהבדיקה תיעשה "רק בסיום המלחמה". מפילוח של מדגם היהודים עולה שלא במפתיע, רוב מצביעי הימין תומכים בהקמת מנגנון חקירה רק בסיום המלחמה (אם כי יותר משליש ממצביעי הליכוד והציונות הדתית תומכים בהקמת המנגנון בהקדם האפשרי). לעומת זאת, בקרב המרכז והשמאל, רוב גדול תומכים בהקמת מנגנון חקירה בהקדם האפשרי (71% ו-94%, בהתאמה).
במידה ויוחלט על הקמת מנגנון חקירה לאירועי ה-7.10, להערכתך, מתי צריך להקים אותו? לפי הצבעה בבחירות לכנסת 2022 (%, כלל המדגם)
יש לציין כי בעבר הוקמו ועדות חקירה שבחנו אירועים ביטחוניים רק לאחר האירוע. עם זאת, האירועים שהיה מדובר בהם (לדוגמא, מלחמת יום הכיפורים, טבח סברה ושתילה, מלחמת לבנון השנייה) היו תחומים בתקופת זמן קצרה יותר, בעוד המערכה הצבאית בעזה ובגבול הצפון היא ממושכת, ולממצאים ולהמלצות של ועדת חקירה בעניינה עשויה להיות רלוונטיות מיידית.
מה אמור מנגנון החקירה לבדוק? סוגי הנושאים לבדיקה שהצגנו בסקר משקפים את המתח המתמיד שיש בין התכלית המרכזית של מנגנונים כאלה, שהיא לבסס מסד עובדתי של אירוע שהתרחש ולהמליץ על לקחים כדי למנוע הישנותו בעתיד, לבין העניין של הציבור בקביעת האחריות האישית של בעלי תפקידים רשמיים.
לדעת הציבור למנגנון החקירה שיוקם מספר תפקידים: בירור עובדתי של האירועים ושל הגורמים למחדל הביטחוני; הפקת לקחים וגיבוש המלצות מערכתיות לעתיד; קביעת אחריות אישית של בעלי תפקידים בגופי הביטחון; וקביעת אחריות אישית של בעלי תפקידים בדרג הפוליטי. מבין אלה, בירור העובדות והפקת הלקחים, נתפסות כחשובות מעט יותר מהאחרות (94% ו-93%, לעומת 89.5% ו-86%, בהתאמה).
בציבור היהודי יש הסכמה רחבה כמעט מוחלטת כי בירור עובדתי של האירועים ושל הגורמים למחדל הביטחוני וכן הפקת לקחים וגיבוש המלצות מערכתיות לעתיד הם הנושאים העיקריים שעל מנגנון החקירה לבדוק, בלא הבדלים משמעותיים בין המחנות הפוליטיים. עם זאת הנתונים מורים כי לשמאל ולמרכז חשוב יותר מלימין שהוועדה תיקבע אחריות אישית של בעלי תפקידים בדרג הפוליטי (96% ו-90%, לעומת 82%, בהתאמה). בקרב החרדים הרוב שמקנה חשיבות להטלת אחריות אישית על הדרג הפוליטי קטן בהשוואה לזה בקבוצות האחרות (חרדים – 55% לעומת 95% בקרב החילונים ו-93% בקרב מסורתיים לא דתיים; בתווך נמצאים הדתיים (85%) ומסורתיים-דתיים (74%)).
בציבור הערבי התכליות של בירור עובדתי של האירועים ושל הגורמים למחדל הביטחוני ושל קביעת אחריות אישית של בעלי תפקידים בדרג הפוליטי, חשובות יותר מן התכליות של קביעת אחריות אישית של בעלי תפקידים בגופי הביטחון ושל הפקת לקחים וגיבוש המלצות מערכתיות לעתיד (86% ו-83%, לעומת 79% ו-78%, בהתאמה).
חשיבות המשימות האפשריות של המנגנון לחקירת אירועי ה-7.10 (%, כלל המדגם)
העדפות אלו של הציבור עולות בקנה אחד עם ההיגיון של ועדות חקירה. לפי החוק, ועדת חקירה ממלכתית מוקמת ב"עניין שהוא בעל חשיבות ציבורית חיונית אותה שעה הטעון בירור". ועדת החקירה נדרשת לחקור את העניין ולהגיש לממשלה דין וחשבון על העובדות. עם זאת, והיה והוועדה מצאה זאת לנכון, היא רשאית להוסיף לדוח העובדתי גם המלצות. המלצות הוועדה ניתנות בשני מישורים: המישור המערכתי הנוגע להמלצות שנגזרות מהפקת הלקחים ונועדו להציע שינויים מוסדיים, חוקיים ותהליכיים שימנעו הישנות של אירועים דומים. המישור האישי, שבו השתרשה הנורמה שיצרה ועדת אגרנט, לפיו הוועדה רשאית לבחון הן את הדרג המקצועי-בטחוני והן את הדרג הפוליטי, ולהמליץ המלצות אישיות לגבי נושאי תפקידים בשתי המערכות הללו. אחת האפשרויות העומדות אפוא בפני הוועדה על מנת להתמודד עם רוחב היריעה והיקף הנושאים במקביל לצורך בהפקת לקחים בהקדם האפשרי היא לפרסם דוחות חלקיים והמלצות ביניים. כך עשתה ועדת אגרנט שפרסמה דוח ביניים כארבעה חודשים לאחר הקמתה. אפשרויות נוספות הן להגביל מראש את מנדט הוועדה לסוגיות חיוניות מסוימות, וכן לחלק את עבודתה בין מספר ועדות משנה שיוכלו לפעול במקביל וימונו להן חברים בעלי מומחיות מתאימה.
ממצאי הסקר מלמדים שציפיות הציבור מן הוועדה כוללות במפורש הטלת אחריות אישית על הדרג הבטחוני והדרג הפוליטי. ניסיון העבר מלמד שוועדות לא נרתעו מפני הטלת אחריות כזו על הדרג המקצועי והפוליטי, אבל בעוד שלגבי גורמים ממונים בקרב הדרג המקצועי וגם הפוליטי (שרים), הוועדות המליצו להעבירם מתפקידם או להימנע מלמנותם לתפקידים מסוימים, הרי שלגבי ראש הממשלה, הותירו הוועדות את ההכרעה למשפט הציבור או לדברה של הכנסת. כך, למשל, עשתה רק לאחרונה ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, אשר המליצה כי חה"כ אמיר אוחנה לא ימונה בעתיד לתפקיד השר לביטחון פנים, אך לגבי ראש הממשלה בנימין נתניהו נמנעה מהמלצה אופרטיבית ("החלטנו שלא להמליץ המלצה אופרטיבית בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. תפקיד ראש הממשלה הוא במהותו תפקיד נבחר, בעל מאפיינים ייחודיים, ועל כן כאמור איננו באים בהמלצה בעניינו."). ניסיון העבר מלמד, כי דוחות של ועדות חקירה ובהם ביקורת חריפה על הדרג הפוליטי, לא הובילו להתפטרות ראש הממשלה או מי מהשרים, או להבעת אי-אמון בממשלה, וזאת בשל העדרה בארץ של תרבות פוליטית של הפגנת אחריות ציבורית (להרחבה ראו כאן וכאן).
נראה כי בעיני הציבור חובה להקים מנגנון לחקירת אירועי שבעה באוקטובר וכי ועדת חקירה ממלכתית היא גוף החקירה המתאים ביותר בעיני רוב הציבור. ממצאי הסקר מלמדים על ציפיות גבוהות של הציבור מהוועדה, שספק אם תוכל לעמוד בכולן ובמלואן. ריבוי המשימות והנושאים שעשויים לעמוד לפתחה של הוועדה יהפכו את משימת החקירה לסבוכה, קשה ומתארכת. יכולתה המוגבלת של הוועדה להשלים את עבודתה בהקדם, עלולה לפגוע באפקטיביות של מסקנותיה והמלצותיה מבחינת למידה ויישום של לקחים, וכן לפגוע ברלוונטיות של המלצותיה לגבי ממלאי תפקידים ציבוריים מכהנים. ניסיון העבר מלמד שלעתים אם אדם כבר אינו משמש בתפקידו, הוועדה נמנעת מלהמליץ המלצות אופרטיביות בעניינו. בגיבוש המנדט של מנגנון החקירה שיוקם, אם וכאשר יוקם, ובקביעת סדרי העבודה שלו, יהיה חשוב להביא שיקולים אלה בחשבון.
ועם זאת, ההיסטוריה מלמדת כי גם אם כלל הציבור או חלקים ממנו חשים תסכול ואכזבה מתוצאות חקירת הוועדה והמלצותיה, עדיין יש חשיבות רבה לעובדה שגוף עצמאי, בלתי-תלוי, מעין-שיפוטי מברר את העובדות, ומצביע בהמלצותיו על הנורמות הציבוריות הראויות. במקרה של אירועי שבעה באוקטובר יש משנה חשיבות להקמת ועדת חקירה ממלכתית – כלפי פנים עבודתה חשובה על מנות להתמודד עם הטראומה הלאומית, וכלפי חוץ היא תוכיח כי ישראל היא מדינה דמוקרטית המסוגלת לבחון את מחדליה ומדיניותה באמצעות גוף בלתי-תלוי וביקורתי.
הסקר נערך במסגרת מדד הקול הישראלי יולי 2024, על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 30/07-04/08/2024 רואיינו 600 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כולל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכולל המדגם 3.58% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון דיאלוג. לקובץ הנתונים המלא ראו https://dataisrael.idi.org.il.