סקר עמדות הציבור היהודי על הרבנות הראשית והבחירות לתפקיד הרבנים הראשיים

77% מהציבור סבורים שבמדינת ישראל צריכה להיות רבנות ראשית: 35% סבורים שהיא צריכה להתקיים במתכונתה הנוכחית, לעומת 42% הסבורים שהיא צריכה להתקיים אחרת • רוב הציבור (53%) מעידים על עצמם שאינם מייחסים חשיבות לזהות הרבנים הראשיים שייבחרו • בכל קבוצות האוכלוסייה, מלבד החרדים, למעלה מ-70% מייחסים חשיבות לכך שהרבנים הראשיים יהיו ציוניים, ואילו לרוב החרדים אין עניין משמעותי בכך (19%).

Photo by Yonatan Sindel/Flash90

עיקרי הממצאים

• סמכות דתית או רוחנית. 54% אינם רואים ברבנות הראשית סמכות דתית או רוחנית, לעומת 44% הרואים בה סמכות. בקרב דתיים (78%) ומסורתיים-דתיים (76%) נמצא השיעור הגבוה ביותר של מי שרואים ברבנות הראשית סמכות דתית או רוחנית.
• שמרנות דתית. 52% מהציבור סבורים שהרבנות הראשית שמרנית מדי, ואילו 23% סבורים שהיא שמרנית במידה הראויה ו-12% – שהיא צריכה להיות שמרנית יותר.
• שביעות רצון מהרבנים. 44% מהציבור מביעים שביעות רצון מהתנהלותו של הרב הראשי האשכנזי, הרב דוד לאו, לעומת 26% המביעים שביעות רצון מהתנהלותו של הרב הראשי הספרדי, הרב יצחק יוסף. בקרב חילונים, מסורתיים ודתיים שביעות הרצון מהרב לאו גבוהה בהרבה משביעות הרצון מהרב יוסף, ואילו בקרב חרדים שביעות הרצון מהרב יוסף גבוהה במעט.
• חשיבות הבחירות לרבנות הראשית. רוב המשיבים (53%) מעידים על עצמם שהם אינם מייחסים חשיבות לזהות הרבנים הראשיים שייבחרו, לעומת 38.5% המייחסים חשיבות לזהות הרבנים. בקרב חילונים רק מיעוט קטן מייחס חשיבות לזהות הרבנים (15%), לעומת חרדים, דתיים ומסורתיים-דתיים שרובם מייחסים חשיבות לזהות הרבנים.
• רב ראשי ציוני. לרוב ברור מהציבור (74%) חשוב שהרבנים הראשיים יהיו ציונים. בכל קבוצות האוכלוסייה, מלבד החרדים, למעלה מ-70% מייחסים לכך חשיבות, ואילו לרוב החרדים אין עניין משמעותי בכך (19%).
• האם צריך רבנות ראשית? רוב ברור מהציבור (77%), סבורים שבמדינת ישראל צריכה להיות רבנות ראשית: 35% סבורים שהיא צריכה להתקיים במתכונתה הנוכחית, לעומת 42% הסבורים שהיא צריכה להתקיים אחרת. 
  
  

מבוא

הרבנות הראשית לישראל (להלן: הרבנות הראשית) הוקמה בשנת 1921, בתקופת המנדט הבריטי, והיא פועלת כיום מכוח חוק הרבנות הראשית לישראל, תש"ם-1980. הרבנות היא יחידת סמך של המשרד לשירותי דת, כלומר היא פועלת תחת המשרד אך נהנית מעצמאות יחסית ואינה כפופה לו. בראש הרבנות הראשית עומדים שני הרבנים הראשיים – ספרדי ("ראשון לציון") ואשכנזי – ולצידם מכהנת מועצת הרבנות הראשית המורכבת מ-16 רבנים (ובהם הרבנים הראשיים). הבחירות לתפקיד הרבנים הראשיים לישראל נערכות אחת ל-10 שנים, והם נבחרים על ידי אספה בוחרת המונה 150 חברים שרובם גברים דתיים, ובהם 80 רבנים ו-70 נציגי ציבור (חברי כנסת, ראשי רשויות מקומיות וראשי מועצות דתיות).לחוות דעת העוסקת בהרכב האספה הבוחרת של הרבנות הראשית, ראו אריאל פינקלשטיין, "הליך הבחירות לרבנות הראשית", אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2021. באוגוסט 2023 הייתה אמורה להסתיים כהונת הרבנים הראשיים המכהנים, הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו, אך כהונתם הוארכה עד ליולי 2024.סיבת ההארכה הרשמית הייתה הסמיכות לבחירות לרשויות המקומיות, אך ככל הנראה היו מעורבות בהחלטה זו גם סיבות פוליטיות. בהתאם לכך, לקראת סיום כהונתם, בסוף חודש יוני הקרוב, עתידות להיערך בחירות לתפקיד הרבנים הראשיים. תאריך רשמי עדיין לא נקבע, ובבג"ץ מתנהלות עתירות הנוגעות להרכב האספה הבוחרת.

מטרתה של סקירה זו היא להציג את עמדות הציבור היהודי בישראל על מוסד הרבנות הראשית על בסיס סקר דעת קהל שנערך בחודש מאי האחרון (כל הנאמר להלן על "הציבור" נכון לציבור היהודי בלבד). בתוך כך הסקירה בוחנת כיצד מקבל הציבור את סמכותה הדתית-רוחנית של הרבנות הראשית, את עמדת הציבור ביחס למידת השמרנות של המוסד הזה, את שביעות הרצון מהרבנים הראשיים המכהנים, ואת התפיסה בדבר הצורך בקיום המוסד. נוסף על כך, נבחנת בסקירה עמדת הציבור בעניין הבחירות הקרובות לרבנות הראשית: עד כמה זהות הרבנים שייבחרו חשובה לציבור, ועד כמה חשוב לו שהרבנים שייבחרו יהיו ציונים.

בהיבט המתודולוגי, הסקר נערך באינטרנט ובטלפון (להשלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי באינטרנט) בימים 1–6 במאי 2024, רואיינו בו 600 יהודים, שהם מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל בגילי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם היא 4.00% ± ברמת ביטחון של 95%. הסקר נערך בסיוע מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. את עבודת השדה עשה מכון דיאלוג.

היחס למוסד הרבנות הראשית

בסקר נשאלה השאלה: "באיזו מידה אתה מקבל את הרבנות הראשית לישראל כסמכות דתית או רוחנית?". על פי המתודולוגיה המקובלת בסקרים אלו הוצגו בפני המשיבים שתי אפשרויות חיוביות שיש מדרג ביניהן ("מאוד מקבל" ו"די מקבל") ושתי אפשרויות שליליות שיש מדרג ביניהן ("לא כל כך מקבל" ו"כלל לא מקבל").

תרשים 1. באיזו מידה אתה מקבל את הרבנות הראשית לישראל כסמכות דתית או רוחנית?, (כלל המדגם, ב-%)

44% מהציבור היהודי הישראלי השיבו כי הם רואים ברבנות הראשית סמכות דתית או רוחנית, לעומת 54% שהשיבו שאינם רואים בה כסמכות. כלומר, רוב קטן בציבור אינו מקבל את הרבנות הראשית כסמכות דתית או רוחנית. בקרב מי שרואים ברבנות הראשית סמכות דתית או רוחנית אפשר לראות שרק מיעוט (16.5%) השיבו "מאוד מקבל", ואילו הרוב (27.5%) בחרו בתשובה המסויגת יותר, "די מקבל".

תרשים 2 מציג את התשובות לשאלה זו לפי ההגדרה הדתית של המשיבים. לשם הנוחות מוצגים הנתונים רק על מי שמקבלים את הרבנות הראשית כסמכות דתית או רוחנית.

תרשים 2. באיזו מידה אתה מקבל את הרבנות הראשית לישראל כסמכות דתית או רוחנית? לפי הגדרה דתית (ב-%)

התרשים מלמד על הבדלים ניכרים בין הקבוצות באוכלוסייה. בקרב חילונים רק 17% רואים ברבנות הראשית סמכות דתית או רוחנית, ובקרב מסורתיים לא-דתיים כמעט מחצית (46%) סבורים כך. לעומת זאת, בקרב הקבוצות האחרות (הקטנות יותר מבחינת שיעורן באוכלוסייה) רוב ברור השיבו כי הם מקבלים את הרבנות הראשית כסמכות דתית או רוחנית. בקרב מסורתיים-דתיים ובקרב דתיים השיעור כמעט זהה (76% ו-78%, בהתאמה), ואילו בקרב חרדים השיעור נמוך יותר, 66%.

ראוי להצביע על פער בין מצביעי יהדות התורה – שרובם ככולם חרדים – לבין מצביעי ש"ס, שמקצתם אינם חרדים. בקרב מצביעי יהדות התורה 60% מקבלים את הרבנות הראשית כסמכות דתית או רוחנית, שיעור נמוך יותר מהשיעור בקרב כלל החרדים, ואילו בקרב מצביעי ש"ס 83% סבורים כך. נתונים אלו תואמים את העובדה שהרב הראשי הספרדי, הרב יצחק יוסף, נחשב מנהיג רוחני חשוב במפלגת ש"ס ובקרב מצביעיה, ולעומת זאת קשה לראות ברב הראשי האשכנזי, הרב דוד לאו, דמות דומיננטית בהתנהלות החברה החרדית האשכנזית.

תופעה מעניינת היא שאף שלמעלה משלושה עשורים, משנת 1993, נבחרו לתפקיד הרבנים הראשיים רק רבנים המזוהים עם המפלגות החרדיות, בכל זאת, בציבור הדתי-לאומי יש שיעור גבוה יותר הרואים ברבנות הראשית סמכות דתית או רוחנית. במחקר קודם בדקנו את אמון הציבור במוסדות הדת והצגנו ממצאים דומים על אמון גבוה יותר של הציבור הדתי-לאומי והציבור המסורתי דתי ברבנות הראשית בהשוואה לציבור החרדי.אריאל פינקלשטיין, אילה גולדברג ושלומית רביצקי טור-פז, דו-שנתון דת ומדינה בישראל 2022, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה 2022, עמ' 54. ממצא דומה אחר שעליו עמדנו במחקר הנזכר, נוגע לתחום הכשרות: רוב ברור בציבור הדתי-לאומי ובציבור המסורתי-דתי סומך על תעודות הכשרות של הרבנות הראשית, ואילו רק מיעוט קטן מהציבור החרדי סומך על תעודות הכשרות האלה (שם, עמ' 223). ייתכן כי הסיבה לפער זה נעוצה בתפיסה השונה של כל ציבור את מוסד הרבנות הראשית – הציבור הדתי-לאומי רואה ברבנות סמכות דתית או רוחנית מכוח היותה מוסד רבני-ממלכתי, ולכן האמון בה קשור בתפיסות בדבר מעמדה ותפקידה הדתי של המדינה, ואילו בעיני הציבור החרדי הסמכות של הרבנות הראשית נובעת מהרבנים המסוימים המכהנים.

שאלת היחס לרבנות הראשית כסמכות דתית-רוחנית בוחנת לכאורה את היחס הכללי של הציבור למוסד הרבנות הראשית. בשאלה אחרת בחנו את היחס של הציבור לרבנות הראשית לנוכח התנהלות קונקרטית יותר. שאלנו: "מהי עמדתך לגבי מידת השמרנות הדתית של הרבנות הראשית?" . במענה לשאלה זו הוצגו בפני המשיבים שלוש תשובות המשקפות תפיסות שונות זו מזו: (1) הרבנות הראשית צריכה להיות פחות שמרנית; (2) הרבנות הראשית שמרנית במידה הראויה; (3) הרבנות הראשית צריכה להיות יותר שמרנית.

תרשים 3. מהי עמדתך לגבי מידת השמרנות הדתית של הרבנות הראשית? (כלל המדגם, ב-%)

מהתרשים עולה כי רוב הציבור, 52%, סבורים שהרבנות הראשית צריכה להיות שמרנית פחות, כלומר, סבורים שהרבנות הראשית שמרנית מדי. 23% נוספים סבורים שהרבנות הראשית שמרנית במידה הראויה, ועוד 12% סבורים שהרבנות הראשית צריכה להיות שמרנית יותר. תרשים 4 מציג את התשובות לשאלה זו לפי ההגדרה הדתית של המשיבים.

תרשים 4. מהי עמדתך לגבי מידת השמרנות הדתית של הרבנות הראשית? לפי הגדרה דתית (ב-%)

התרשים מצביע על מתאם ברור בין הגדרה דתית לבין העמדה ביחס לשמרנות של הרבנות הראשית. בקרב הציבור החילוני והציבור המסורתי הלא-דתי יש רוב ברור הסבורים שהרבנות הראשית שמרנית מדי, ורק 2% סבורים שהרבנות הראשית צריכה להיות שמרנית יותר. בקרב הציבור המסורתי-דתי התמונה מורכבת יותר. 43.5% סבורים שהרבנות הראשית שמרנית במידה הראויה, ולעומתם 34.5% סבורים שהרבנות הראשית שמרנית מדי ו-11% סבורים שהיא צריכה להיות שמרנית יותר. בקרב הציבור הדתי גם כן, 43% סבורים שהרבנות הראשית שמרנית במידה הראויה, 28% סבורים שהרבנות הראשית שמרנית מדי, לעומת 23% הסבורים שהיא צריכה להיות שמרנית יותר. לעומת כל הקבוצות האלה, הקבוצה החרדית היא הקבוצה היחידה שיש בה רוב ברור (54%) הסבורים שהרבנות הראשית צריכה להיות שמרנית יותר, ורק 4% מהחרדים סבורים שהרבנות הראשית צריכה להיות שמרנית פחות.

שביעות הרצון: השוואה בין שני הרבנים הראשיים

השאלות שהוצגו לעיל בחנו את עמדות הציבור ביחס למוסד הרבנות הראשית. ייתכן שעמדות אלו מושפעות מהיחס לכל אחד משני הרבנים הראשיים המכהנים, ולכן בסקר ביקשנו לבחון גם את שביעות הרצון מהרבנים הראשיים. בסקר הוצגו שתי שאלות נפרדות שעסקו בשני הרבנים הראשיים הנוכחיים, שהחלו לכהן באוגוסט 2013 ומסיימים את כהונתם בקרוב: האחת, "עד כמה אתה שבע רצון מהתנהלותו של הרב יצחק יוסף?"; השנייה, "עד כמה אתה שבע רצון מהתנהלותו של הרב דוד לאו?". כמקובל, הוצגו בפני המשיבים שתי תשובות המביעות שביעות רצון ("מאוד מרוצה" ו"די מרוצה"), לעומת שתי תשובות המביעות חוסר שביעות רצון ("לא כל כך מרוצה" ו"כלל לא מרוצה").

תרשים 5. עד כמה אתה שבע רצון מהתנהלותו של הרב יצחק יוסף/דוד לאו? (כלל המדגם, ב-%)

בתרשימים ניכר שיעור גבוה של משיבים שהשיבו "לא יודע" (29%), תשובה המלמדת על היעדר ידע או על חוסר עניין של הציבור בנוגע להתנהלות הרבנים הראשיים. כמו כן, אפשר לראות הבדלים ניכרים במידת שביעות הרצון בין שני הרבנים הראשיים. 44% השיבו כי הם שבעי רצון מהתנהלותו של הרב דוד לאו, ואילו רק 26% השיבו כי הם שבעי רצון מהתנהלותו של הרב יצחק יוסף.

תרשים 6 מציג את המענה לשאלה זו לפי ההגדרה הדתית של המשיבים. לשם הנוחות מוצגים רק הנתונים של מי שהשיבו "מרוצה מאוד" ו"די מרוצה"

תרשים 6. עד כמה אתה שבע רצון מהתנהלותו של הרב יצחק יוסף/הרב דוד לאו? לפי הגדרה דתית (ב-%)

אפשר לראות כי שביעות הרצון משני הרבנים הראשיים עולה בהתאם למיקום ברצף ההגדרה הדתית: בקרב החילונים שביעות הרצון היא הנמוכה ביותר, ואילו בקרב החרדים היא הגבוהה ביותר. ועם זאת, השוואה בין שני הרבנים במישור הזה מלמדת על מגמה מעניינת – בקרב כל קבוצות האוכלוסייה יש שביעות רצון גבוהה יותר מהרב דוד לאו, מלבד הקבוצה החרדית שבה שביעות הרצון מהרב יצחק יוסף גבוהה במעט משביעות הרצון מהרב דוד לאו (80% לעומת 77%).

הסיבה לפער בין שני הרבנים נעוצה, ככל הנראה, בפערי ההתנהלות ביניהם. לכהונתו של הרב יצחק יוסף הייתה זיקה פוליטית ברורה למפלגת ש"ס, והיא הייתה רצופה באמירות שזכו להד ציבורי נרחב, דוגמת האיום לרדת מהארץ אם יגויסו חרדים, והתבטאויותיו בגנותן של קבוצות שונות באוכלוסייה, כמו הרפורמים, עולי ברית המועצות לשעבר ובוגרי ישיבות הסדר. זאת, ככל הנראה, הסיבה לשביעות הרצון הנמוכה של חילונים, מסורתיים ודתיים מהרב יצחק יוסף, בהשוואה לרב דוד לאו שהתבטאויותיו היו ממלכתיות יותר, זיקתו המפלגתית בולטת פחות והזדהותו כחרדי מובהקת פחות.למשל, הרב דוד לאו נוהג להגיד הלל ביום העצמאות, סממן דתי המזוהה עם רבנים מהציבור הדתי-לאומי. ההתבטאויות של הרב יצחק יוסף לא נחשבו בעייתיות עבור ה"בייס" שלו, הציבור החרדי, נהפוך הוא, ייתכן שבציבור זה ההערכה אליו גבוהה יותר מההערכה לרב לאו דווקא בגלל ההתבטאויות האלה. ראוי לציין כי בקרב מצביעי ש"ס, שהם אולי קבוצת ה"בייס" המובהקת ביותר של הרב יצחק יוסף, הביעו 90% שביעות רצון מהתנהלותו.

חשיבות הבחירות הקרובות וזהות הרבנים שייבחרו

על רקע הבחירות הקרובות לתפקיד הרבנים הראשיים נבחנה בסקר השאלה עד כמה חשוב לציבור זהות הרבנים שייבחרו.

תרשים 7. בעוד כמה שבועות ייערכו הבחירות לרבנות הראשית. עד כמה חשובה לך זהות הרבנים שייבחרו? (%, כלל המדגם)

רוב הציבור (53%) מעידים על עצמם שאינם מייחסים חשיבות לזהות הרבנים הראשיים שייבחרו, ונראה שגם 8.5% הנוספים שהשיבו "לא יודע" אינם מייחסים חשיבות לכך. ל-38.5% מהציבור בישראל חשוב מי יהיו הרבנים שייבחרו בבחירות הקרובות, ומהם רק ל-18.5% הדבר חשוב מאוד. אפשר לראות שבקרב מי שאינם מייחסים חשיבות לזהות הרבנים שייבחרו יש רוב ברור למי שהשיבו תשובה מוחלטת ("כלל לא חשובה"), ואילו בקרב מי שמייחסים חשיבות לבחירות יש רוב קטן למשיבים תשובה מסויגת ("די חשובה" ולא "מאוד חשובה").

תרשים 8 מציג את התשובות לשאלה זו לפי ההגדרה הדתית של המשיבים. לשם הנוחות מוצגים רק הנתונים על מי שחשוב להם מי יהיו הרבנים שייבחרו.

תרשים 8. בעוד מספר שבועות ייערכו הבחירות לרבנות הראשית, עד כמה חשובה לך זהות הרבנים שייבחרו? לפי הגדרה דתית (ב-%)

גם בתרשים זה אפשר לראות שבקרב הקבוצות בעלות הזהות הדתית (חרדים, דתיים ומסורתיים-דתיים) הרוב מייחס חשיבות לבחירות, ואילו בקרב חילונים ומסורתיים לא-דתיים הרוב אינו מייחס חשיבות לבחירות. ראוי לציין כי אף שלעיל נמצא שהציבור החרדי נוטה פחות לראות ברבנות הראשית סמכות דתית או רוחנית בהשוואה לציבור הדתי ולציבור המסורתי-דתי, במענה לתשובה זו נמצא כי ציבור זה מייחס לבחירות חשיבות גבוהה יותר. נראה שהפער הזה משקף מאפיין משמעותי ביחס של הציבור החרדי לרבנות הראשית: אף שהציבור החרדי מקבל פחות את סמכותו הדתית-רוחנית של מוסד הרבנות הראשית בהשוואה לציבור הדתי, ככל הנראה, הוא מזהה חשיבות בבחירות לרבנות הראשית בשל החלטות המדיניות, הסמכויות, ואולי אף המשאבים והמשרות המופקדים בידיו.

בבחירות לרבנות הראשית מתנהל זה שנים רבות מאבק בין המפלגות החרדיות למפלגות הדתיות-לאומיות. כאמור, בשלוש מערכות הבחירות האחרונות נבחרו רבנים ראשיים שנתמכו בידי המפלגות החרדיות, ובבחירות הקרובות נעשה מאמץ מצד ההנהגה הדתית-לאומית לקדם את בחירתו של רב ראשי אחד לפחות המזוהה עם הציבור הדתי-לאומי. בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו בין הליכוד לבין מפלגות הציונות הדתית ועוצמה יהודית אף נקבע במפורש שהליכוד יפעל עם המפלגות האלה יחד לבחירת רב ראשי דתי-לאומי. יש המצדדים בחשיבות של בחירת רב ראשי המזוהה עם הציבור דתי-לאומי בשל הטענה כי מדיניות של רב כזה תהיה שונה מזו של רבנים חרדים, ואחרים מצביעים על כך שראוי שהרב הראשי לישראל יזדהה עם המדינה ומוסדותיה, כלומר, יהיה ציוני. בשל כך, בדקנו במסגרת הסקר עד כמה חשוב לציבור שהרבנים הראשיים יהיו ציונים.

תרשים 9. עד כמה חשוב לך שהרבנים הראשיים לישראל יהיו ציונים? (כלל המדגם, ב-%)

מהתרשים עולה כי לרוב ברור בציבור (74%) חשוב שהרבנים הראשיים יהיו ציונים, ומהם לרוב המשיבים (53%) – אפילו חשוב מאוד שהרבנים הראשיים יהיו ציונים. תרשים 10 מציג את נתוני המענה לשאלה זו לפי ההגדרה הדתית של המשיבים. לשם הנוחות מוצגים הנתונים רק על מי שחשוב להם שהרבנים הראשיים יהיו ציונים.

תרשים 10. עד כמה חשוב לך שהרבנים הראשיים לישראל יהיו ציונים? (לפי הגדרה דתית, ב-%)

כצפוי, בציבור החרדי רק מיעוט קטן רואים חשיבות בכך שהרבנים הראשיים יהיו ציונים, ואילו בשאר הקבוצות יש רוב מובהק המעדיף רבנים ציונים. ועם זאת, אפשר לראות הבדלים בין הקבוצות. בציבור הדתי ובציבור המסורתי הלא-דתי 88% רואים חשיבות ברב ראשי ציוני, בציבור החילוני השיעור הוא 78% ובציבור המסורתי-דתי – 72%.

הסיבה שבציבור החילוני שיעור המשיבים המעוניינים ברב ראשי ציוני נמוכה במעט היא, ככל הנראה, חוסר העניין של חלקים בציבור זה בזהות הרבנים שייבחרו, כפי שהוצג לעיל. נראה שיש חילונים המתנגדים למוסד הרבנות הראשית, ובשל כך לא חשוב להם אם הרב הראשי ציוני או לא, לעומת הציבור המסורתי הלא-דתי, שהזיקה שלו למסורת גבוהה יותר. ועם זאת, ניתן לראות שרוב החילונים, גם מי שמתנגדים למוסד הרבנות הראשית בצורתו הנוכחית, סבורים שכל עוד מוסד זה מתקיים חשוב שהרבנים הראשיים יהיו ציונים.

הסיבה שמסורתיים דתיים סבורים פחות מדתיים וממסורתיים לא-דתיים שחשוב שהרבנים הראשיים יהיו ציונים היא ככל הנראה הזיקה של חלקים בציבור המסורתי-דתי לציבור החרדי בכלל, ולמפלגת ש"ס בפרט.לניתוח התשובות לפי הגדרה דתית, ראו אריאל פינקלשטיין, "דפוסי הצבעה לפי הגדרה דתית", אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2022. ב"דו-שנתון דת ומדינה" לשנת 2022 הצבענו על כמה תחומים שבהם נמצאה קרבה בין הציבור הדתי לציבור המסורתי הלא-דתי, בעוד שהציבור המסורתי-דתי נמצא קרוב יותר לציבור החרדי. עמדות כאלה של הציבור המסורתי-דתי נמצאו ביחס לקבלת גיורים שנערכו בצה"ל, למוכנות להיקבר בשיטות קבורה רוויה ולהסתמכות על תעודת כשרות של ארגון צֹהר.אריאל פינקלשטיין, אילה גולדברג ושלומית רביצקי טור-פז, דו-שנתון דת ומדינה בישראל 2022, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה 2022, עמ' 213, 225, 255.

האם צריך רבנות ראשית?

לסיום שאלנו את המרואיינים לסקר אם הם חושבים שבישראל צריך להתקיים מוסד הרבנות הראשית. כדי לאפשר מענה מגוון לשאלה הצגנו ליד התשובות "כן" ו"לא" גם את התשובה "כן, אבל באופן שונה מהרבנות הראשית קיימת". תשובה זו מבטאת הסכמה עקרונית לצורך במוסד של רבנות ראשית, אך תפיסה שהוא צריך להתנהל או להיות מאורגן אחרת ממוסד הרבנות הראשית הקיים.

תרשים 11. האם לדעתך במדינת ישראל צריכה להתקיים רבנות ראשית? (כלל המדגם, ב-%)

מהתרשים עולה תמונה אמביוולנטית. מחד גיסא, רוב ברור בציבור (77%) סבורים שבמדינת ישראל צריכה להתקיים רבנות ראשית, ומאידך גיסא, מרבית המשיבים התומכים בקיומה של רבנות ראשית סבורים שהיא צריכה להתקיים אחרת מהרבנות הראשית הקיימת, ואם כך בפועל רק 35% סבורים שהרבנות הראשית צריכה להתקיים במתכונתה הנוכחית. חשוב לציין כי התשובה "כן. אבל באופן שונה מהרבנות הראשית הקיימת" היא תשובה כללית המלמדת על אי-שביעות רצון מהמצב הקיים, וייתכן שמשיבים שבחרו בה רואים את הרבנות הראשית האידאלית אחרת. תרשים 12 מציג את נתוני המענה לשאלה זו לפי ההגדרה הדתית של המשיבים.

תרשים 12. האם לדעתך במדינת ישראל צריכה להתקיים רבנות ראשית? (%, לפי הגדרה דתית)

גם במקרה זה פילוח המענים לפי ההגדרה הדתית מלמד על הבדלים בין הקבוצות באוכלוסייה. בקבוצות שיש להן זיקה דתית ברורה אין כמעט משיבים הסבורים שלא צריכה להתקיים רבנות ראשית, וכן רוב המשיבים סבורים שהרבנות הראשית צריכה להמשיך להתקיים במתכונתה הקיימת. גם בציבור המסורתי הלא-דתי, ואפילו בציבור החילוני, יש רוב למי שסבורים שצריכה להתקיים רבנות ראשית, אך בקבוצות אלו רק שיעור קטן (29.5% מהציבור המסורתי הלא-דתי ו-8% מהציבור החילוני) סבורים שהרבנות הראשית צריכה להמשיך להתקיים במתכונתה הקיימת.