דפוסי הצבעה לפי הגדרה דתית
עבור מי מצביעים המסורתיים, הדתיים הלאומיים והחרדים, ואיזו מפלגה היא הכי חילונית? ניתוח מיוחד מנתח את קולות הציבור היהודי לפי הגדרה דתית.
תודתי נתונה לאילה גולדברג על הסיוע באיסוף וסידור הנתונים ולד"ר אור ענבי ממרכז ויטרבי על הייעוץ המקצועי
מסמך זה מציג סקירה של דפוסי ההצבעה של הציבור היהודי בישראל בבחירות האחרונות (מרץ 2021) בחלוקה לפי הגדרה דתית, בהתאם החלוקה המקובלת של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את החברה היהודית לחמש קטגוריות של הגדרה דתית: חרדי, דתי, מסורתי-דתי, מסורתי לא דתי וחילוני. חלקו הראשון של המסמך מבקש להציג את דפוסי ההצבעה למפלגות של כל אחת מהקבוצות הדתיות השונות בחברה היהודית בישראל. חלקו השני של המסמך בוחן את ההצבעה מתוך הפריזמה המפלגתית ומציג את התפלגות המצביעים של כל אחת מהמפלגות בחלוקה לפי הגדרה דתית.
המידע המוצג מבוסס על ניתוח מצרפי ל-21 סקרים שונים שנערכו על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בין אפריל 2021 ליוני 2022 שבהם השיבו הנדגמים, בין היתר, על השאלות לאיזה מפלגה הצביעו בבחירות האחרונות ומהי ההגדרה הדתית שלהם (מרבית הסקרים נערכו בשנת 2021). 21 הסקרים הנזכרים כוללים מדגם מייצג של החברה היהודית בישראל, והשתתפו בהם 13,070 יהודים. מבין אלו, 6% השיבו שלא הצביעו בבחירות או ששמו פתק לבן, ועוד 5% משיבים סירבו להשיב לשאלה לאיזה מפלגה הצביעו (התפלגות המסרבים להשיב אחידה כמעט לחלוטין בין הקבוצות הדתיות השונות, כך שאין לנתון זה השפעה ממשית). הסקירה שלהלן בוחנת את דפוסי ההצבעה בקרב המצביעים בבחירות בלבד, כך שהיא מבססת על מדגם של 11,577 יהודים. כאמור לעיל, ההגדרה הדתית מנותחת בסקירה זו על פי הגדרה עצמית של המצביעים עצמם.
שאלת ההגדרה הדתית המקובלת בסקרי מרכז ויטרבי זהה כמעט לחלוטין לחמש הקטגוריות המוזכרות לעיל של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כאשר רק הקטגוריה "דתי" לא מופיעה ובמקומה מוצגות לנדגמים שתי קטגוריות שונות: "דתי-לאומי" ו"תורני/חרד"לי". המדגם המצרפי של 11,577 היהודים כולל 5,084 חילונים (44%), 2,603 מסורתיים לא דתיים (22%), 1,267 מסורתיים-דתיים (11%), 1,151 דתיים-לאומיים (10%), 200 תורנים/חרד"לים (2%) ו-1,272 חרדים (11%). כאמור, זהו מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל בהתאם לממצאי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
בתרשים הבא מוצגת התפלגות ההצבעה של הציבור החרדי בבחירות האחרונות.
תרשים 1. פילוח ההצבעה של הציבור החרדי בבחירות מרץ 2021
% מבין המגדירים את עצמם חרדים הצביעו למפלגות החרדיות: 60% ליהדות התורה ו-29% למפלגת ש"ס. מנגד, 11% מהציבור החרדי לא הצביע למפלגות החרדיות: 4% הצביעו למפלגת הציונות הדתית, 3% לליכוד והיתר (4%) הביעו לשאר המפלגות.
כאמור, הציבור הדתי-לאומי מחולק בסקרים לשתי קבוצות: הקבוצה הגדולה היא של המגדירים את עצמם "דתיים-לאומיים", וקבוצה קטנה יחסית של "תורנים/חרד"לים". תחילה אציג את נתוני שתי הקבוצות ביחד, ולאחר מכן אבחן את ההבדלים בין שתי הקבוצות הללו בנפרד.
תרשים 2. פילוח ההצבעה של כלל הציבור הדתי הלא חרדי (כולל תורני/חרד"לי) בבחירות מרץ 2021
ניתן לזהות שלוש מפלגות דומיננטיות בקרב החברה הדתית-לאומית, שזכו ל-80% מהקולות של ציבור זה: 30% הצביעו למפלגה הקרויה "הציונות הדתית", 27% הצביעו למפלגת ימינה ו-23% לליכוד. בנוסף לכך, 11% מהדתיים-לאומיים הצביעו למפלגות החרדיות (מתוכם 70% הצביעו לש"ס ו-30% ליהדות התורה) ו-9% הצביעו לשאר המפלגות (מתוכם 60% הצביעו למפלגות תקווה חדשה וכחול לבן).
בשני התרשימים הבאים מוצגת התפלגות ההצבעה תוך חלוקה בין הסוגים השונים של דתיים-לאומיים.
תרשים 3. פילוח ההצבעה של הציבור התורני/חרד"לי בבחירות מרץ 2021
תרשים 4. פילוח ההצבעה של הציבור הדתי-לאומי שאינו חרד"לי בבחירות מרץ 2021
ניתן לראות הבדלים משמעותיים בין דפוסי ההצבעה של החרד"לים לאלו של שאר הדתיים-לאומיים. החרד"לים הצביעו בשיעור גבוה בהרבה למפלגת הציונות הדתית (42%) וכן למפלגות החרדיות (27%), ואילו שיעור אפסי מתוכם הצביע למפלגת ימינה (4%). לעומתם, בקרב הציבור הדתי-לאומי הלא חרד"לי מפלגת ימינה הייתה המפלגה המועדפת, אף יותר ממפלגת הציונות הדתית (31% לעומת 28%), ורק 8% הצביעו למפלגות החרדיות. המעניין הוא, שבשתי הקבוצות הללו ההצבעה למפלגת הליכוד זהה כמעט לחלוטין (21% ו-23%).
כאמור, גם הציבור המסורתי מחולק בסקרים לשתי קבוצות: "מסורתיים-דתיים", ו"מסורתיים לא דתיים". תחילה אציג את נתוני שתי הקבוצות ביחד, ולאחר מכן אבחן את ההבדלים בין שתי הקבוצות המסורתיות.
תרשים 5. פילוח ההצבעה של כלל הציבור המסורתי בבחירות מרץ 2021
המפלגה המועדפת על הציבור המסורתי בפער ניכר היא מפלגת הליכוד, אך עדיין ישנם מסורתיים רבים, למעלה מ-60% שלא הצביעו לליכוד. ארבע המפלגות החזקות ביותר בקרב הציבור המסורתי לאחר הליכוד הן ימינה (14%), יש עתיד (11%), כחול לבן (10%) ותקווה חדשה (8%). מבין 18% המסורתיים נותרים, מחצית הצביעה למפלגות חרדיות ודתיות (הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה) והמחצית הנותרת הצביעה ליתר המפלגות (בעיקר העבודה וישראל ביתנו).
בשני התרשימים הבאים מוצגת התפלגות ההצבעה תוך חלוקה בין הסוגים השונים של מסורתיים.
תרשים 6. פילוח ההצבעה של הציבור המסורתי-דתי בבחירות מרץ 2021
תרשים 7. פילוח ההצבעה של הציבור המסורתי לא דתי בבחירות מרץ 2021
בקרב הציבור המסורתי-דתי ניתן לזהות העדפה ברורה למפלגות שזוהו עם גוש הימין/נתניהו בבחירות האחרונות: שיעור ההצבעה שלהם לליכוד גבוה יותר מאשר בקרב מסורתיים לא דתיים, וכן יש להם שיעור גבוה של מצביעים לש"ס (10%) ולציונות הדתית (7%). לעומת זאת, בקרב המסורתיים הלא דתיים אין כמעט הצבעה למפלגות החרדיות או למפלגת הציונות הדתית (4% לכולן ביחד), בעוד ששיעור ההצבעה שלהם למפלגות כדוגמת יש עתיד, כחול לבן ותקווה חדשה גבוה פי שניים מאשר שיעור ההצבעה למפלגות אלו בקרב הציבור המסורתי-דתי.
בתרשים הבא מוצגת התפלגות ההצבעה של הציבור החילוני בבחירות האחרונות.
תרשים 8. פילוח ההצבעה של הציבור החילוני
ניתן לראות שההצבעה של הציבור החילוני מגוונת יחסית ואין מפלגה דומיננטית באופן מובהק. המפלגה שלה הצביעו השיעור הגבוה ביותר של חילונים היא מפלגת יש עתיד שעבורה הצביעו 31% מהחילונים, לאחריה מפלגת הליכוד שעבורה הצביעו 17% מהחילונים, ולאחריהן שלוש מפלגות עם כ-10% מהחילונים כל אחדת (כחול לבן, העבודה ומרצ). שיעור ההצבעה של חילונים למפלגות החרדיות הוא זעום ועומד על שתי עשיריות האחוז (0.2%) ושיעור ההצבעה למפלגת הציונות הדתית בקרבם נמוך מאוד גם הוא ועומד על 0.7%.
מעבר להצגת נתוני ההצבעה ברמת המפלגות הבודדות, ישנה חשיבות כמובן גם להצבעה בחלוקה לגושים. לפני הבחירות האחרונות התנהלו המפלגות תוך חלוקה לגושים מתוך עמדתן כלפי ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו. מצד אחד עמד גוש נתניהו שכלל את מפלגת הליכוד, המפלגות החרדיות ומפלגת הציונות הדתית. מנגד עמדו שאר המפלגות היהודיות, שנחשבו כחלק מגוש כולל של מתנגדי נתניהו, מלבד מפלגת ימינה שעל אף נטייתה הכללית לגוש הימין, נחשבה כמפלגה שאינה בהכרח חלק מאחד הגושים, ולאחר הבחירות חברה לקואליציה ביחד עם המפלגות היהודיות החברות בגוש מתנגדי נתניהו ומפלגת רע"מ הערבית.
בתרשים הבא מוצגת התפלגות ההצבעה של הציבור היהודי בישראל תוך חלוקה לגושי המפלגות.
תרשים 9. התפלגות המצביעים לגושי המפלגות בבחירות מרץ 2021, לפי הגדרה דתית
ממצאי התרשים מלמדים באופן בולט על כך שיש קורלציה ברורה בין הגדרה דתית/חילונית ובין השתייכות לאחד הגושים. בקבוצה החרדית ובקבוצה הדתית-לאומית יש רוב מובהק למצביעי גוש נתניהו בעוד שבקבוצה החילונית יש רוב מובהק למצביעי גוש מתנגדי נתניהו. הקבוצה המגוונת ביותר היא הקבוצה המסורתית ש-48% ממנה הצביעו למפלגות גוש נתניהו, 37% למפלגות גוש מתנגדי נתניהו, ו-14% למפלגת ימינה. ניתן ללמוד מכך, שבקרב הציבור המסורתי היה רוב קטן של מצביעים למפלגות שהיו חברות בקואליציה לאחר הבחירות, אם כי בשל השיעור הגבוה יחסית של מצביעי מפלגת ימינה הדבר אינו מלמד בהכרח על תמיכתם בקואליציה.
כאמור, בחלק זה אבקש לבחון לגבי כל אחת מהמפלגות מהי ההתפלגות של מצביעיה היהודים לפי הגדרה דתית. לשם הנוחות והפשטות, בחלק זה אתמקד בארבע קבוצות ההגדרה הדתית המרכזיות תוך איחוד של ההגדרה מסורתי-דתי וההגדרה מסורתי לא דתי לקבוצה אחת שתיקרא להלן "מסורתיים", וכן איחוד בין ההגדרה "דתי-לאומי" ו"תורני/חרד"לי" לקבוצה אחת שתיקרא "דתיים-לאומיים".
בתרשים הבא מוצגת התפלגות המצביעים בקרב שתי המפלגות החרדיות.
תרשים 10. התפלגות המצביעים למפלגות יהדות התורה וש"ס בבחירות מרץ 2021, לפי הגדרה דתית
ניתן לראות שלמפלגת יהדות התורה יש רוב מובהק של מצביעים חרדים (91%), בעוד שמצביעי מפלגת ש"ס מגוונים יותר: אמנם רוב מצביעי ש"ס הם חרדים (60%), אך יש ביניהם נתח משמעותי של מסורתיים (23%) ודתיים-לאומיים (16%).
בראשות שתי מפלגות שהתמודדו בבחירות האחרונות עמדו מנהיגים דתיים-לאומיים: מפלגת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ שראתה את עצמה כמפלגת מחנה של הציבור הדתי-לאומי, וכל מועמדיה לכנסת במקומות ריאליים נמנו עם הציבור הדתי-לאומי; ומפלגת ימינה בראשות נפתלי בנט. מפלגה זו נהנתה מתמיכת מפלגת הבית היהודי, אך היא שילבה בין מועמדים דתיים-לאומיים וחילונים, ובהתאם לכך היא פנתה גם לציבור הלא דתי. בתרשים הבא מוצגת התפלגות המצביעים בקרב שתי מפלגות אלו.
תרשים 11. התפלגות המצביעים למפלגות ימינה והציונות הדתית בבחירות מרץ 2021, לפי הגדרה דתית
ניתן לראות כי מרבית המצביעים למפלגת הציונות הדתית נמנו עם הקבוצה הדתית-לאומית (61%) בעוד שהיא קיבלה 25% מהקולות שלה מהציבור המסורתי ו-9% מהציבור החרדי. לעומתה, מפלגת ימינה, על אף שזוהתה לא פעם בשיח הציבורי עם החברה הדתית-לאומית, קיבלה רק 31% מקולותיה ממצביעים דתיים-לאומיים, בעוד ש45% ממצביעי נמנו עם הציבור המסורתי ו-23% נמנו עם הציבור החילוני.
בתרשים הבא מוצגת התפלגות המצביעים בקרב מפלגת הליכוד.
תרשים 12. התפלגות המצביעים למפלגת הליכוד בבחירות מרץ 2021, לפי הגדרה דתית
במפלגת הליכוד ניתן לזהות דומיננטיות ברורה של הציבור המסורתי: 56% ממצביעי הליכוד הגדירו את עצמם כמסורתיים, 31% כחילונים, 11% כדתיים-לאומיים ו-2% כחילונים. נתון מעניין נוסף הוא שמבין מצביעי הליכוד שהגדירו את עצמם כמסורתיים 64% הגדירו את עצמם כמסורתיים לא דתיים לעומת 36% שהגדירו את עצמם כמסורתיים-דתיים (ובהתאמה: 36% ממצביעי הליכוד הם מסורתיים לא דתיים ו-20% ממצביעי הליכוד הם מסורתיים-דתיים).
בתרשים הבא מוצגת התפלגות המצביעים של מפלגות נוספות שרואות את עצמן כמפלגות ימין או מפלגות מרכז, והן חלק מגוש המפלגות המתנגדות לנתניהו.
תרשים 13. התפלגות המצביעים למפלגת ימין ומרכז נוספות בבחירות מרץ 2021, לפי הגדרה דתית
ניתן לראות שמבין ארבע המפלגות, מפלגת תקווה חדשה היא היחידה שהציבור החילוני לא מהווה את רוב מצביעיה, אם כי הוא מהווה שיעור ניכר של 47% לעומת 46% מסורתיים ו-7% דתיים. לעומתה, מפלגות יש עתיד וישראל ביתנו בולטות עם שיעור של 75% מצביעים חילונים או יותר, ובתווך מפלגת כחול לבן ש-58% ממצביעיה חילונים.
בתרשים הבא מוצגת התפלגות המצביעים של המפלגות המגדירות את עצמן כמפלגות שמאל.
תרשים 14. התפלגות המצביעים למפלגת שמאל בבחירות מרץ 2021, לפי הגדרה דתית
ניתן לראות ששיעור המצביעים החילונים של מפלגת העבודה עומד על 75%, בדומה למפלגת ישראל ביתנו ומעט פחות מאשר מפלגת יש עתיד. לעומת זאת, מפלגת מרצ בולטת בפרופיל החילוני המובהק ביותר של מצביעיה, כך ש-93% מתוכם מגדירים את עצמם כחילונים, לעומת 6% מסורתיים ו-1% של דתיים. שיעור היהודים שהצביעו למפלגות ערביות לא מופיע בטבלה מכיוון שהוא זעום (פחות מ-0.3%), ורובם הם חילונים שהצביעו לרשימה המשותפת.