חינוך והשכלה גבוהה

פרק זה מציג נתונים עדכניים על החינוך וההשכלה הגבוהה באוכלוסייה הערבית בישראל, כדי לשקף תמונת מצב עכשווית ומגמות מרכזיות של שינוי והתפתחות לאורך שנים. נתונים אלו עשויים לסייע לחוקרים, לקובעי מדיניות, לסטודנטים ולקהל הרחב לעמוד על האתגרים המרכזיים העומדים הן בפני החינוך הערבי בישראל, הן בפני קובעי המדיניות.
 

עובדי הוראה

עובדי ההוראה הם המכינים והמכשירים את דורות העתיד של החברה, בימים כתיקונם וגם בעיתות משבר (כמו מלחמה, מגפה ועוד). עם זאת, מחקרים וסקרים רבים (מקומיים ובינלאומיים) מציינים בשנים האחרונות את המשבר (הכלל־עולמי כמעט) במקצוע ההוראה, בין השאר, בתפיסת יוקרתו ובערכו.סמדר דוניצה־שמידט, רוני רמות ורות זוזובסקי, מעמד המורה בישראל בהשפעת נגיף הקורונה, מוגש למדען הראשי של משרד החינוך, תל אביב: מכללת סמינר הקיבוצים, 2021.

מערכת החינוך בחברה היהודית בישראל סובלת ממחסור גדול במורים ובמורות. לעומת זאת, במערכת החינוך בחברה הערבית "יש עודף הכשרה משמעותי של עובדי הוראה [...] שבעקבותיו רבים מהמוסמכים להוראה בחברה הערבית אינם מצליחים להשתלב במערכת החינוך על אף רצונם".אסף וינינגר, "השתלבות עובדי הוראה ערבים במערכת החינוך", הכנסת - מרכז המחקר והמידע, 2020, עמ' 1.

לפי לוח ד/1, משנת 1999 גדל מספר עובדי ההוראה היהודים והערבים בחינוך העל־יסודי גידול עקבי, וכך גם חלקם היחסי של המורים הערבים מכלל עובדי ההוראה בשלב חינוך זה. רק בשנתיים האחרונות (2020/21 ו־2021/22) ירד שיעור המורים הערבים בחינוך העל־יסודי ביחס ליהודים ועמד על 23% (כפי שהיה בשנת 2014/15), לעומת 24% מ־2015/16 עד 2019/20.

לוח ד/1 עובדי הוראה בחינוך היסודי והעל־יסודי בחינוך הערבי ובחינוך העברי, 1999 – 2022 (במספרים מוחלטים וב־%)

מקור: הלמ״ס, שנתון סטטיסטי לישראל (שנים נבחרות); הלמ״ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2020, לוח 4.33; הלמ״ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2022, לוח 4.32.

מספר עובדי ההוראה בחינוך היסודי עלה גם הוא בשנים האלה, למעט בשנים 2019/20 (ירידה קטנה לעומת השנה שקדמה לה) ובשנת 2021/22 (שבה הייתה ירידה של 613 עובדי הוראה משנה קודמת). חשוב לציין, הנתונים מצביעים על מגמת ירידה בשיעור עובדי ההוראה הערבים בחינוך היסודי (מכלל עובדי ההוראה ביסודי), לעומת מגמת יציבות יחסית בשיעורם בחינוך העל־יסודי (מכלל עובדי ההוראה בחינוך העל־יסודי).

לוח ד/2 עובדי הוראה בחינוך היסודי והעל־יסודי הערבי, לפי מאפיינים מרכזיים בשנות לימודים נבחרות (במספרים מוחלטים וב־%)

מקור: הלמ״ס, שנתון סטטיסטי לישראל (שנים נבחרות); הלמ״ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2022, לוח 4.32; הלמ״ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2020, לוח 4.33; הלמ״ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2010, לוחות 8.6 ו־ 8.16.

מלוח ד/2 ניכרים כמה מאפיינים של עובדי ההוראה בחינוך היסודי והעל־יסודי במערכת החינוך הערבית:

ההרכב המגדרי. בשנת הלימודים 2021/22 עמד שיעור הנשים בחינוך היסודי על 81.8%, אף שבשנת 1999/2000 היה שיעורן 65%. מגמת עלייה זו ניכרת גם בחינוך העל־יסודי — ב־1999/2000 היה שיעור הנשים 39.9% וב־2021/22 הוא עלה ל־66.8% . נתונים אלו מאשרים את הרושם המוכר שגם בחינוך העל־יסודי מקצוע ההוראה הוא מקצוע נשי.

גיל. עובדי ההוראה, בחינוך היסודי ובחינוך העל־יסודי, מתבגרים. שיעור עובדי ההוראה בחינוך היסודי עד גיל 29 ירד במהלך השנים, מ־33.5% ב־1999/2000 ל־11.5% ב־2021/22, כלומר בכמעט שליש. שיעורם בחינוך העל־יסודי עמד בשנת 2000 על 24.5%, וב־2021/22 על 11.8%. מגמה זו מתבטאת גם בעלייה בשיעור עובדי ההוראה שגילם 50 ומעלה, הן בחינוך היסודי הן בעל־יסודי.

השכלה אקדמית ודרגת שכר אקדמית. אחד המדדים החשובים בהערכת איכות כוח האדם בהוראה הוא השכלתם האקדמית של המורים. הנתונים בלוח ד/2 מראים שיפור גדול מאוד באיכות עובדי ההוראה בחינוך הערבי. בשנת 2021/22 היו 97.8% מעובדי ההוראה בחינוך העל־יסודי ו־97.7% בחינוך היסודי בעלי דרגת שכר אקדמית, לעומת 68.7% ו־37.9%, בשנת 2000. כלומר, בולטת העלייה החדה מאוד בשיעור עובדי ההוראה בעלי דרגת שכר אקדמאית בחינוך היסודי.

גם העלייה בשיעור עובדי ההוראה בעלי דרגת תואר שני ומעלה משקפת מגמה זו. בשנת 2021/22 היו יותר ממחצית עובדי ההוראה בחינוך היסודי והעל־יסודי בעלי תואר שני ומעלה. שיעורם ב־2021/22 היה דומה, 51.1%, הן בעל־יסודי והן ביסודי, ואילו שיעוריהם בשנת 2000 היו 11.8% ו־3.4%, בהתאמה. גם כאן, העלייה בשיעור בעלי תואר שני ומעלה בחינוך היסודי היא אדירה.

ותק בהוראה. ממוצע שנות הוותק המוכרות בהוראה של עובדי ההוראה הערבים עולה גם היא עם השנים, הן בחינוך העל־יסודי הן בחינוך היסודי. ב־2021/22 עמד הממוצע על 15.4 שנות ותק בחינוך העל־יסודי ו־16.5 בחינוך היסודי, ואילו בשנת 2000 עמד הממוצע על 13.1 שנים בעל־יסודי ו־12.5 שנים ביסודי.

לסיכום, הנתונים מראים כי המאפיינים של עובדי ההוראה בחינוך הערבי היסודי והעל־יסודי עברו שינויים מרחיקי לכת, וניכר שיפור מרשים בהשכלה, בוותק ובניסיון שלהם. נוסף על כך, יותר נשים משתלבות בכוח העבודה בהוראה. מגמת שיפור זו מעלה שאלות ותהיות בנוגע לטענות בדבר הישגיהם הנמוכים (יחסית) של התלמידים בחינוך הערבי בשנים האחרונות בכל שלבי החינוך.
 

תשתיות פיזיות ומוסדות חינוך

מספר גני ילדים

הנתונים בלוח ד/3 מצביעים על עלייה מתמדת במספר גני הילדים בחינוך הערבי ובחינוך העברי בשנים 2014–2022, אם כי העלייה בחינוך הערבי מתונה יותר מהעלייה בחינוך העברי.

נוסף על כך, כאשר בוחנים את מספר גני הילדים הפעילים בחינוך הערבי בשלושת המגזרים בשנים אלו ניתן להבחין במגמות שונות. במגזר הבדואי יש עלייה מתמדת וכמעט קבועה במספר הגנים, לעומת זאת, בחינוך הדרוזי ניכרת מגמת ירידה (אומנם קטנה, אך משמעותית) במספר הגנים הפעילים משנת 2020. במגזר הערבי, כמו במגזר הבדואי, הייתה עלייה מתמדת במספר הגנים מ־2014 עד 2022, אך בשנים 2016–2017 הייתה "קפיצה" גדולה במיוחד במספר הגנים, ובעקבותיה, בשנת 2018, ירידה ל־2,765 גנים, ומאז המשיכה מגמת העלייה.

לוח ד/3 מספר גני ילדים פעילים, לפי מגזר חינוכי, 2014 – 2022

מקור: אתר שקיפות בחינוך: נתונים כלליים ארציים.

מספר בתי ספר, תלמידים וכיתות לימוד

הנתונים בלוח ד/4 מראים שמשנת הלימודים הראשונה שלאחר קום המדינה ועד ימינו חל גידול מרשים בהיקף התשתיות (בתי ספר וכיתות) ובמספר התלמידים במערכת החינוך הערבי. הגידול בחינוך היסודי היה דרמטי במיוחד, ושיעורו היה גבוה בהרבה מהגידול המקביל במערכת החינוך העברי. ואולם המהפכה האמיתית במערכת החינוך הערבי התחוללה בחינוך העל־יסודי.

לוח ד/4 מספר בתי ספר, תלמידים וכיתות לימוד בחינוך הערבי, 1948 – 2023

מקור: הלמ״ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2023, לוח 4.5 ולוח 4.12.

במספר בתי הספר בחינוך הערבי חל גידול ניכר, מ־46 מוסדות חינוכיים (45 יסודיים ועל־יסודי אחד) בשנת 1948 ל־1,145 מוסדות חינוכיים בשנת 2023 (665 יסודיים ו־480 על־יסודיים). גידול זה עולה בקנה אחד עם העלייה במספר כיתות הלימוד, מ־675 בשנת 1948 ל־18,262 ב־2023. השינוי במספר בתי הספר וכיתות הלימוד הוא תוצאה בלתי נמנעת של העלייה במספר התלמידים שפקדו ופוקדים את בתי הספר (מ־10,005 תלמידים ב־1948 ל־449,005 ב־2023), וגם של התמתנות הנשירה הגלויה, תופעה שעליה נרחיב בהמשך הפרק — אתגר קשה שצוותי ההוראה והנהלות מערכות החינוך המקומיות והארציות מתמודדים איתו.

מספר תלמידים ממוצע בכיתה

לצד העלייה במספר מוסדות החינוך ובמספר כיתות הלימוד, הנתונים מעידים על ירידה במספר התלמידים הממוצע בכיתה ובצפיפות בכיתות בשנים 2014–2022, כפי שאפשר לראות בלוח ד/5 ובתרשים ד/1.

לוח ד/5 מספר תלמידים ממוצע בכיתה לפי מגזר חינוכי, 2014 – 2022

מקור: אתר שקיפות בחינוך.

תרשים ד/1 מספר תלמידים ממוצע בכיתה לפי מגזר חינוכי, 2014 – 2022

מקור: שם.

מהנתונים ניכרת מגמת ירידה מתמשכת במספר התלמידים הממוצע בכיתה בכל מגזרי החינוך. הירידות המשמעותיות בין 2014 ל־2022 הן בחינוך הבדואי (מ־27.5 תלמידים בממוצע בכיתה ל־26.0 — ירידה של 1.5 תלמידים), בחינוך הערבי (מ־28.2 ל־26.9 — ירידה של 1.3) ובחינוך הדרוזי (מ־26.9 ל־25.8 — ירידה של 1.1).

לאורך כל התקופה הנדונה היה מספר התלמידים הממוצע הנמוך ביותר בחינוך הדרוזי, ולאחר מכן בחינוך הבדואי. נוסף על כך, לנוכח מגמת הירידה המתמשכת גם בחינוך הערבי, ניתן לראות שהפער בין החינוך הערבי לבין החינוך היהודי הצטמצם, עד שבשנת 2019 היה מספר התלמידים הממוצע בכיתה בחינוך היהודי הגבוה ביותר — מגמה הממשיכה עד 2022.

בחינה מעמיקה של הנתונים מראה שהירידה במספר התלמידים הממוצע בכיתה התרחשה בעיקר בחינוך היסודי. תרשים ד/2 מציג את מספר התלמידים הממוצע בכיתה בחינוך היסודי הערבי ובחינוך היסודי העברי בשנים 2014–2022. התרשים מראה שהממוצעים נמוכים יותר מהממוצעים בתרשים הקודם (תרשים ד/1), כלומר מספר התלמידים הממוצע בכיתות בשלבי החינוך העל־יסודיים גבוה יותר מהממוצע בחינוך היסודי.

תרשים ד/2 מספר התלמידים הממוצע בכיתה בחינוך היסודי הערבי והעברי, 2014 – 2022

מקור: הלמ״ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2023, לוח 4.8.

מחסור בכיתות

מערכת החינוך בישראל סובלת ממחסור גדול ומתמשך בכיתות לימוד, בכל מגזרי החינוך. לוח ד/6 מציג את מספר הכיתות החסרות שמשרד החינוך כבר הכיר בצורך בבנייתן, כלומר הצורך בפועל גדול עוד יותר, במיוחד בחברה הערבית, שכן רשויות מקומיות ערביות רבות אינן מגישות בקשות לתוספת כיתות בגלל קשיים תכנוניים, בעיית זמינות קרקע וניהול לקוי של המידע על הצרכים במוסדות החינוך שבאחריותן.

לוח ד/6 כיתות שמשרד החינוך הכיר בצורך לבנותן, לפי מגזר חינוכי ופיקוח, 2017 – 2022

מקור: אסף וינינגר, "בינוי כיתות לימוד במערכת החינוך", הכנסת — מרכז המחקר והמידע, 2022.

המחסור הגדול בכיתות לימוד באוכלוסייה הערבית ניכר בחינוך הבדואי (המצב במזרח ירושלים אומנם אקוטי, אך הדיון בו חורג ממסגרת הפרק הזה). נוסף על כך, אם בוחנים את מספר הכיתות שבנייתן תוקצבה בפועל (לוח ד/7), מתגלה תמונת מצב חמורה עוד יותר.

לוח ד/7 כיתות שבנייתן תוקצבה בפועל, לפי מגזר חינוכי ופיקוח, 2021-2017

מקור: שם.

מלוח ד/8 ומתרשים ד/3 אפשר ללמוד שבשנת 2021 היה שיעור הכיתות שבנייתן תוקצבה מתוך הכיתות שהוכר בצורך לבנייתן במערכת החינוך הערבית 32.7% בחינוך הדרוזי, 30.7% בחינוך הערבי ו־21.7% (הנמוך ביותר) בחינוך הבדואי.

לוח ד/8 שיעור הכיתות שבנייתן תוקצבה מתוך הכיתות שהוכר בצורך לבנותן, לפי מגזר חינוכי ופיקוח, 2021-2017 (ב־%)

מקור: שם.

תרשים ד/3 שיעור הכיתות שבנייתן תוקצבה מתוך הכיתות שהוכר בצורך לבנותן, לפי מגזר חינוכי ופיקוח, בשנים 2021-2017 (ב־%)

מקור: עיבוד החוקרים לנתונים מתוך אסף וינינגר, "בינוי כיתות לימוד במערכת החינוך", הכנסת — מרכז המחקר והמידע, 2022.

עלות החינוך לתלמיד

לוח ד/9 מציג נתונים על תקציבי החינוך לפי עלות לתלמיד בבתי הספר היסודיים הרשמיים, בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות, לפי חמישוני טיפוח, בשנים 2012, 2017 ו־2022.מדדי הטיפוח משקפים חסכים חינוכיים אצל תלמידים בשל רקע חברתי־כלכלי. ישנם מדדי טיפוח נפרדים לכל שלב חינוך בכל בית ספר, ובכל שלב תהליך החישוב דומה. מדד הטיפוח מחושב ברמת התלמיד, אך ממוצע המדד בקבוצת תלמידים בבית הספר הוא הרלוונטי לקביעת המדד המוסדי. נתונים אלו אינם מתפרסמים, אבל נגזר מהם מדד המכונה "חמישון", המבטא חלוקה של מדדי הטיפוח לחמש רמות בתוך כל שלב חינוך. ראו "מדדי טיפוח מוסדיים", אתר משרד החינוך.

על פי לוח ד/9 העלות לתלמיד, בכל השנים, ובכל שלבי החינוך (יסודי, חטיבת ביניים וחטיבה עליונה) ובכל חמישוני הטיפוח, עלתה הן בחינוך הערבי הן בחינוך העברי. עם זאת, בכל החמישונים אפשר להבחין בפערים לטובת התלמידים בחינוך העברי, במיוחד בחמישוני הטיפוח החלשים ביותר. הפערים בחטיבה העליונה ניכרים בכל השנים, ומגמה זו החריפה עוד יותר בשנת 2022, שבה נמדדו הפערים הגדולים ביותר, וגם כאן, במיוחד בחמישוני הטיפוח החלשים. כמו כן, לא מפתיע שלתלמידים בחינוך הערבי ייצוג ניכר בשלושת החמישונים הנמוכים (החלש, החלש־בינוני והבינוני).

מלבד הפערים היציבים בעלות לתלמיד בין החינוך הערבי לבין החינוך העברי לפי חמישוני טיפוח (לוח ד/9), חשוב להשוות גם בין העלות הממוצעת לתלמיד בחינוך הערבי לפי החלוקה המגזרית (ערבי, בדואי ודרוזי), לבין העלות הממוצעת לתלמיד בחינוך העברי. שלושת התרשימים הבאים מציגים את הנתונים האלה: תרשים ד/4 מציג את העלות הממוצעת לתלמיד בבתי הספר בחינוך היסודי הרשמי הרגיל; תרשים ד/5 — את העלות הממוצעת בחטיבות הביניים, ותרשים ד/6 — את העלות הממוצעת לתלמיד בחטיבות העליונות. הנתונים בתרשימים אלו הם עבור השנים 2012–2022 (למעט שנת 2013).

לוח ד/9 עלות לתלמיד בבתי ספר יסודיים רשמיים, בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות, בחינוך הרגיל הערבי והעברי, לפי חמישוני טיפוח, 2012–2022 (בש״ח)

מקור: משרד החינוך, מינהל כלכלה ותקציבים, "מערכת השקיפות, השוואה תקציבית: תשע"ב, תשע"ז, תשפ"ב", 31.05.2023, עמ' 21-20, 40-39, 49-48.

חינוך יסודי

לפי תרשים ד/4, העלות הממוצעת לתלמיד בחינוך היסודי, בכל המגזרים, עלתה בהתמדה מ־2012 עד 2022, למעט ירידה (קלה) בחינוך הבדואי בשנים 2020-2021. העלות הממוצעת לתלמיד בחינוך הבדואי והדרוזי הייתה גדולה מהעלות לתלמיד יהודי כבר משנת 2012, והעלות לתלמיד בחינוך הערבי השתוותה לעלות שבחינוך היהודי בשנים 2014–2015 ועברה אותה בשנת 2016, מגמה שנמשכה עד שנת 2022. העלות הממוצעת לתלמיד הגדולה ביותר היא בחינוך הדרוזי והבדואי, עם יתרון קל לחינוך הדרוזי.

תרשים ד/4 עלות ממוצעת לתלמיד בבתי הספר בחינוך יסודי רשמי רגיל, לפי מגזר חינוכי, 2022-2012 (בש“ח)

מקור: שם.

חטיבת ביניים

לפי תרשים ד/5, העלות הממוצעת לתלמיד בחטיבות הביניים בחינוך העברי הייתה הגבוהה ביותר עד שנת 2015. אך בשנים 2016, 2017 ו־2018 התהפכה המגמה.

תרשים ד/5 עלות ממוצעת לתלמיד בחטיבת הביניים, לפי מגזר חינוכי, 2022-2012 (בש“ח)

מקור: שם.

בתוך האוכלוסייה הערבית, העלות הממוצעת לתלמיד בחטיבת הביניים בחינוך הדרוזי הייתה גבוהה מזו שבמגזרים הבדואי והערבי, למעט בשלוש השנים האחרונות — בשנים 2020–2021 הייתה העלות לתלמידי בשני המגזרים כמעט שווה, ובשנת 2022 עברה העלות לתלמיד במגזר הבדואי את העלות לתלמיד במגזר הדרוזי.

שינויים אלו בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים הם מרחיקי לכת. עם זאת, תמונה זו מעלה כמה שאלות, כמו —

(א) מהם הגורמים והמרכיבים של העלות הממוצעת לתלמיד?

(ב) מה הקשר בין הנתונים האלה לנתונים על הפערים בעלות הממוצעת לתלמיד לפי חמישוני טיפוח שתוארו למעלה בלוח ד/9?

(ג) כיצד משפיעים השינויים האלה בעלות הממוצעת לתלמיד בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים על הישגי התלמידים הערבים בשלושת המגזרים (ראו בהמשך)?
 

חטיבה עליונה

הנתונים על העלות הממוצעת לתלמיד בחטיבות העליונות בתרשים ד/6 מספרים סיפור שונה מזה שבחינוך היסודי ובחטיבות הביניים.

תרשים ד/6 מצביע על פער גדול ובעל משמעות בעלות הממוצעת לתלמיד בחטיבה העליונה בין תלמידים יהודים לבין תלמידים בדואים וערבים. פער זה ניכר כבר ב־2012 ונמשך עד 2022. פערים אלו קיימים למרות העלייה (הכמעט) מתמדת בעלות לתלמיד בכל מגזרי החינוך בחטיבה העליונה. יתר על כן, הפערים בין תלמידים יהודים לבין תלמידים בדואים וערבים מתרחבים, מגמה שנמשכה עד שנת 2020, שבה הפער הצטמצם במעט, בעיקר בגלל המשך העלייה בעלות הממוצעת לתלמיד בקרב בדואים וערבים, אך גם בגלל ירידה בעלות הממוצעת לתלמיד בחינוך העברי. מכל מקום, הפער הזה המשיך להצטמצם בשנים 2021–2022, והסיבה לכך היא המשך העלייה בעלות הממוצעת לתלמיד בשלוש הקבוצות בחינוך הערבי.

תרשים ד/6 עלות ממוצעת לתלמיד בבתי הספר בחטיבה העליונה, לפי מגזר חינוכי, 2022-2012 (בש“ח)

מקור: שם.

העלות הממוצעת לתלמיד בחטיבה העליונה בחינוך הדרוזי, בשלוש השנים האחרונות (2020–2022) היא הגבוהה ביותר. מגמה זו משלימה את המגמות שראינו בעלות הממוצעת לתלמיד בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים. לעובדה זו יש חשיבות גדולה, והיא מעלה שאלות הקשורות הן לסוגיית התקצוב הדיפרנצילי (באחריות משרד החינוך), הן לתפקיד הרשויות המקומיות בכל הקשור לחינוך בחטיבה העליונה.

מחסור ברכיבים הנחוצים להוראה איכותית ותומכת לפי המחקר הבינלאומי — מחקר טאליס

הנתונים ממחקר טאליס (TALIS) האחרון, בשנת 2018, שבמסגרתו מדווחים מנהלים ומורים על האקלים החינוכי בבית הספר ועל מחסור ברכיבים הנחוצים להוראה איכותית ותומכת, מלמד שהפערים המשתקפים בדוחות ובנתונים שמפרסמים הלמ״ס ומשרד החינוך, באים לידי ביטוי גם בתפיסת הנהלות בתי הספר והצוותים החינוכיים המשתתפים במחקר.על מחקר טאליס ראו “TALIS - The OECD Teaching and Learning International Survey”, באתר ה־OECD מדיווחי המשתתפים עולים פערים ניכרים ומחסור אקוטי בתשתיות הפיזיות, בהון אנושי, בחומרי הוראה ולימוד ובמשאבי זמן.להרחבה, ראו חדאד חאג'־יחיא, ח'לאילה ורודניצקי, שנתון החברה הערבית בישראל 2021 (לעיל הערה 3), עמ' 175-173.

הישגים לימודיים

חציון שנות לימוד בקרב בני 15 ומעלה

הנתונים בלוח ד/10 מצביעים על עלייה ניכרת של חציון שנות הלימוד בקרב בני 15 באוכלוסייה הערבית, עד לכמעט שוויון עם האוכלוסייה היהודית בשנת 2010 (חשוב לציין שנתוני הלמ"ס משנת 2010, מעוגלים). אולם, משנת 2017 עד שנת 2021, נשמר פער של שנתיים בחציון שנות הלימוד בקרב בני 15 ומעלה בין יהודים לערבים, 14 ו־12 שנות לימוד, בהתאמה.

לוח ד/10 חציון שנות לימוד בקרב בני 15 ומעלה, לפי קבוצת אוכלוסייה, שנים נבחרות

מקור: הלמ״ס, שנתון סטטיסטי לישראל, השנים הרלוונטיות.

תרשים ד/7 מציג את חציון שנות הלימוד בקרב בני 15 ומעלה בקרב יהודים וערבים לפי מגדר בשנים 1985–2021. התרשים מראה את העלייה בחציון שנות הלימוד בקרב הנשים (הערביות והיהודיות). הפער המגדרי באוכלוסייה הערבית נסגר בשנת 2010 — חציון שנות הלימוד בקרב נשים ערביות וגברים ערבים הוא 12 שנים, והוא נשאר יציב עד 2021. הפער המגדרי באוכלוסייה היהודית קטן, למעט בשנים 2010 ו־2017, שבהן חלה ירידה בחציון שנות הלימוד בקרב הגברים היהודים. אך בשנת 2018 חלה עלייה בחציון שנות הלימוד בקרב הגברים היהודים, והוא היה שווה לחציון שבקרב הנשים היהודיות, 14 שנות לימוד, עד שנת 2020. בשנת 2021 שוב ניכרת ירידה של שנת לימוד אחת בחציון בקרב הגברים היהודים. יש לשוב ולציין שהעובדה שמשנת 2010 מציגים בלמ"ס את הנתונים המעוגלים של החציון, מצמצמת את חידוד ההבדלים בין קבוצות האוכלוסייה.

תרשים ד/7 חציון שנות לימוד, לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר, 1985 – 2021

מקור: שם.

הישגי התלמידים בחינוך היסודי

כדי לתת תמונה על הישגי התלמידים בחינוך היסודי, נציג כאן את הישגיהם של התלמידים בשני סוגי מבחנים: מבחן המיצ"ב בכיתה ה' ומבחן פירלס (PIRLS) בכיתה ד'.

הישגים במבחן המיצ"ב בכיתה ה'

תרשים ד/8 מציג את הציונים בשלושה מקצועות: מתמטיקה, אנגלית ושפת אם. ניתן לערוך השוואה בין התוצאות בשני התחומים הראשונים, אך נציג גם את התוצאות של המיצ"ב בשפת אם, בעיקר כדי לבחון את המגמה בכל קבוצת אוכלוסייה בנפרד לאורך שנים.

הישגי התלמידים במתמטיקה בשנים 2008­­–2017 משקפים שיפור ניכר בקרב דוברי עברית ודוברי ערבית גם יחד. נוסף על כך, בשנים האלה הצטמצם הפער בין התלמידים הערבים לבין התלמידים היהודים מ־71 נקודות בשנת 2008 ל־45 נקודות בשנת 2012 ול־23 נקודות בשנת 2017 — ללא ספק שיפור משמעותי.

גם הישגי התלמידים באנגלית משקפים שיפור עקבי, למעט הירידה בציוני התלמידים היהודים בשנת 2017 (ירידה של 5 נקודות לעומת שנת 2012). ירידה זו הביאה לצמצום הפער, עד שכמעט שנסגר לגמרי (פער של נקודה אחת). כלומר, אפשר לומר שהפער כמעט שנסגר מסיבות לא חיוביות.

הישגי התלמידים הערבים בשפת אם משקפים גם הם מגמת שיפור משמעותית (עלייה של 92 נקודות בתשע שנים).

למרות מגמות השיפור האלה בהישגיהם של התלמידים הערבים, ניכרים פערים משמעותיים בינם לבין התלמידים היהודים מבחינת רמות ההישג (אחוזי התלמידים ברמת ההישגים הגבוהה וברמת ההישגים הנמוכה), מלבד פערים משמעותיים על רקע חברתי־כלכלי (בקרב התלמידים הערבים, למרות מגמות של שיפור גם בממד זה), פערים מגדריים ופערים לפי מגזרי החינוך בחברה הערבית - הישגיהם של הבדואים (בדרום) הם הנמוכים ביותר, והישגיהם של הדרוזים הגבוהים ביותר.לפירוט ראו ראמ"ה, "מיצ"ב תשע"ז, ממצאים עיקריים", משרד החינוך, נובמבר 2017; ראמ"ה, "מיצ"ב תשע"ט, ממצאים נבחרים", משרד החינוך, ינואר 2020.

תרשים ד/8 ציוני המיצ"ב בכיתה ה' בשפת אם, אנגלית ומתמטיקה, דוברי עברית וערבית, 2008 – 2017 (ממוצע הישגים)

מקור: ראמ"ה, מיצ"ב תשע"ז, מדדי יעילות וצמיחה בית־ספרית: מבחני הישגים, משרד החינוך, נובמבר 2017; ראמ"ה, מיצ"ב תשע"ח, מדדי יעילות וצמיחה בית־ספרית: מבחני הישגים, משרד החינוך, דצמבר 2018.

מחקר פירלס 2021 בכיתה ד'

מחקר פירלס (Progress in Reading Literacy Study, PIRLS) הוא מחקר בינלאומי חשוב, שבו מוערכת אוריינות הקריאה של תלמידי כיתות ד' בבתי ספר במדינות שונות. את המחקר עורך הארגון הבינלאומי להערכת הישגים בחינוך בכל חמש שנים, מ־2001. המחקר מאפשר השוואה בין המדינות המשתתפות, וכן מעקב אחר מגמות של שינוי לאורך זמן בהישגי התלמידים בקריאה, ובפעם הראשונה גם הערכה של השינוי שחל בהם לאחר מגפת הקורונה. במחקר פירלס 2021 השתתפו 57 מדינות ושמונה רשויות חינוך. בישראל המחקר נערך בקרב כ־5,000 תלמידים מ־200 בתי ספר, שהם מדגם ארצי מייצג.ראמ"ה, מחקר פירלס 2021 (PIRLS), אוריינות קריאה בקרב תלמידי כיתות ד': תמונת מצב, משרד החינוך, 2021, עמ' 3.

תרשים ד/9 מעיד שהישגיהם של התלמידים הערבים נמוכים מהישגיהם של התלמידים היהודים, אף שהפער בהישגים הצטמצם לאורך השנים. בשנת 2001 עמד הפער על 113 נקודות ועלה ל־120 נקודות בשנת 2006. בשנת 2001 הוא הצטמצם ל־89 נקודות, בשנת 2016 עלה ל־96 נקודות, ובשנת 2022 הצטמצם ל־75 נקודות. צמצום הפער בשנים 2016 ו־2022 נובע מהירידה בממוצע הישגיהם של התלמידים היהודים, אף שגם בקרב התלמידים הערבים הייתה ירידה בממוצע ההישגים בשנים אלו.

תרשים ד/9 ציוני מבחן פירלס, דוברי עברית וערבית, 2001 – 2022 (ממוצע הישגים)

מקור: ראמ"ה, מחקר פירלס PIRLS) 2021), אוריינות קריאה בקרב תלמידי כיתות ד': תמונת מצב, משרד החינוך, 2021, עמ' 4.

תרשים ד/10 מציג את שיעור התלמידים המציגים מיומנויות נמוכות ואת שיעור התלמידים המציגים מיומנויות גבוהות, הן בקרב דוברי ערבית הן בקרב דוברי עברית, ומצביע על פערים גדולים ביניהם.

על פי המבחן האחרון, בשנת 2022, 57% מהתלמידים הערבים מתקשים בקריאה, לעומת 24% מהתלמידים היהודים (חציון המדינות הוא 25%). מ־2001 עד 2011 ניכרה מגמה של ירידה בשיעור התלמידים הערבים המתקשים בקריאה, אך מגמה זו התהפכה, ובשנים 2016 ו־2022 נרשמה מגמת עלייה. בה בעת עמד שיעור התלמידים הערבים החזקים בקריאה בשנת 2022 על 14% (המשך של מגמת הירידה מ־2011), בעוד ששיעור התלמידים היהודים החזקים בקריאה עמד באותה שנה (2022) על 42% (חציון המדינות — 36%).

בחינת ההבדלים בממוצעי ההישגים של התלמידים הערבים לפי רקע חברתי־כלכלי בין 2016 ל־2022 הראתה שלא נרשם שינוי של ממש בפער ההישגים בין מי שהרקע שלהם נמוך לבין מי שהרקע שלהם בינוני (אין תלמידים ערבים שהרקע החברתי־כלכלי שלהם גבוה). גם ההבדל המגדרי לא היה מובהק סטטיסטית, אם כי בקרב הבנות הערביות נרשמה ירידה של 14 נקודות בין 2016 ל־2022 (מ־476 ל־462 נקודות, בהתאמה), ובקרב הבנים הערבים היה שינוי של נקודה אחת.

תרשים ד/10 שיעור תלמידים חלשים ותלמידים חזקים, דוברי עברית וערבית, 2001 – 2022 (ב־%)

מקור: שם.

הישגי התלמידים בחטיבת הביניים

כדי לתת תמונה של הישגי התלמידים בחטיבת הביניים נציג כאן את הישגיהם של התלמידים בשני סוגי מבחנים: ציוני בחינות המיצ"ב בכיתה ח' ומבחן טימס (TIMSS) של תלמידי כיתה ח' במתמטיקה ובמדעים.

הישגים במבחן המיצ"ב בכיתה ח'

תרשים ד/11 מציג את תוצאות בחינות המיצ"ב בכיתה ח' בארבעה תחומים: מתמטיקה, אנגלית, מדע וטכנולוגיה ושפת אם.

כמו בהישגי התלמידים במבחני המיצ"ב בכיתה ה', גם בציוני המיצ"ב בכיתה ח' ניכרת מגמת שיפור מתמדת בארבעת תחומי הדעת, למעט ירידה קטנה בציונים של התלמידים הערבים במתמטיקה בשנת 2012. גם הפער בין הציונים של התלמידים הערבים לציוני התלמידים היהודים הצטמצם בשנים 2008–2018. מגמה זו בולטת במיוחד במדע וטכנולוגיה (הפער ירד מ־47 נקודות ל־21 נקודות) וגם באנגלית (מ־67 נקודות ל־46 נקודות). ולמרות זאת, עדיין ניכרים פערים בין ערבים ליהודים בשני תחומי הדעת האלה. אל מול מגמות אלו במדע וטכנולוגיה ובאנגלית, פערי ההישגים בין התלמידים הערבים והיהודים במתמטיקה נשמרו לאורך השנים (41 נקודות ב־2008, 46 נקודות ב־2012 ו־40 נקודות ב־2018).

הישגי התלמידים הערבים והיהודים בכיתה ח' במבחני המיצ"ב בשפת אימם דומים למדי.

תרשים ד/11 הישגי תלמידי כיתה ח' במבחני המיצ"ב, דוברי עברית וערבית, לפי תחומי ידע, 2008 – 2018 (ממוצע הישגים)

מקור: ראמ"ה, מיצ"ב תשע"ז, מדדי יעילות וצמיחה בית־ספרית: מבחני הישגים, משרד החינוך, נובמבר 2017; ראמ"ה, מיצ"ב תשע"ח, מדדי יעילות וצמיחה בית־ספרית: מבחני הישגים, משרד החינוך, דצמבר 2018.

ניתוח ציוני המיצ"ב בכיתה ח' כפי שמופיעים בדוח של ראמ"ה מינואר 2020, (שאינם מוצגים כאן), מעיד על פערים בין התלמידים הערבים לבין התלמידים היהודים, וגם על פערים על רקע חברתי־כלכלי, פערים מגדריים ופערים בין מגזרי החינוך בחברה הערבית.ראמ"ה, "מיצ"ב תשע"ט, ממצאים נבחרים", משרד החינוך, ינואר 2020.

בהקשר של הישגי התלמידים במיצ"ב של כיתה ח' אפשר לסכם אפוא שלמרות מגמת צמצום הפערים בין התלמידים הערבים לתלמידים היהודים (בעיקר במדע וטכנולוגיה ובאנגלית, אל מול פער יציב ביניהם במתמטיקה), הפערים הניכרים בין שתי האוכלוסיות נשמרים. חשוב לציין שכמו בהישגי התלמידים במיצ"ב של כיתה ה', גם כאן רוב ההבדלים נובעים מהרקע החברתי־כלכלי של התלמידים. כלומר, כאשר משווים את הישגי התלמידים הערבים והיהודים מאותו רקע חברתי־כלכלי ההבדלים קטנים, ולעומת זאת, הישגי התלמידים הערבים במיצ"ב של כיתה ח' חושפים פערים חברתיים־כלכליים, מגדריים ומגזריים בתוך מערכת החינוך הערבית ומדגישים את אי־השוויון הפנימי שבה.

מחקר טימס 2019

מחקר טימס ( Trends in International Mathematics and Science Study, TIMSS) נועד להשוות בין הישגי תלמידים במתמטיקה ובמדעים בבתי ספר במדינות שונות לאורך זמן. את המחקר עורך הארגון הבינלאומי להערכת הישגים בחינוך בשיתוף גורמים נוספים. ממחזור המחקר הראשון, בשנת 1995, המחקר נערך בכל ארבע שנים בקרב תלמידי כיתות ד' וכיתות ח' במדינות שונות ברחבי העולם. בישראל המחקר נערך רק בכיתות ח'.שם; ראמ"ה, מחקר טימס 2019: מבט ישראלי, משרד החינוך, דצמבר 2020, עמ' 14.

ישראל השתתפה במחקר טימס הראשון, ב־1995, אך אז השתתפו בו רק דוברי עברית. מהמחקר השני, בשנת 1999, משתתפים בו תלמידי ישראל בכיתה ח', ערבים ויהודים, ועל כן הנתונים המוצגים כאן מציגים רק את תוצאות המחקר מ־1999 ועד המחקר האחרון ב־2019.

הישגי התלמידים בישראל (ערבים ויהודים) מוצגים בלוח ד/11 (הישגים במתמטיקה) ובלוח ד/12 (הישגים במדעים). בלוחות מופיעים גם ההישגים של כלל התלמידים בישראל ובכלל המדינות המשתתפות במחקר, לרבות שיעור המצטיינים והמתקשים.

הישגים במתמטיקה

כפי שמראה לוח ד/11, לאורך כל השנים ממוצע הישגיהם של התלמידים היהודים גבוה ממוצע ההישגים של התלמידים הערבים. עם זאת, ממוצע ההישגים של התלמידים היהודים בישראל גבוה מהממוצע בכלל המדינות המשתתפות במחקר, למעט בשנת 1999 (פער של 5 נקודות). ב־1999 עמד הפער בין הישגי התלמידים הערבים לבין התלמידים היהודים על 85 נקודות וב־2019 על 60 נקודות. בשנים 2007, 2011 ו־2015 היה הפער גדול יותר (76, 71 ו־73, בהתאמה), והפער הקטן ביותר נמדד ב־2003 — 40 נקודות.

ממוצע ההישגים הגבוה ביותר בקרב התלמידים הערבים היה במחקר האחרון, בשנת 2019 — 476 נקודות. ממוצע זה נמוך מהממוצע הנמוך ביותר של הישגי התלמידים היהודים — 482 נקודות בשנת 1999. כלומר, הישגי התלמידים הערבים הטובים ביותר במתמטיקה בשנת 2019 נמוכים מהישגי התלמידים היהודים בשנת 1999, 20 שנים קודם לכן.

פערים גדולים בין התלמידים הערבים לתלמידים היהודים בממוצע ההישגים במתמטיקה ניכרים גם בשיעורי התלמידים המצטיינים והמתקשים. בשלושת המחקרים האחרונים נראית מגמה כמעט יציבה של הפערים בשיעור המצטיינים, ומגמה יציבה קצת פחות בשיעור המתקשים. שיעור התלמידים הערבים המתקשים ב־2019 הוא 22%, נמוך משיעורם בשלושת המחקרים האחרונים, אך כמעט דומה לשיעור בשנת 2003.

חשוב לציין, הישגי התלמידים הערבים והיהודים במתמטיקה בשנת 2019 דומים או קרובים יותר להישגים שלהם בשנת 2011.

לוח ד/11 מדדים נבחרים במתמטיקה, בישראל, בכלל המדינות המשתתפות ולפי מגזר שפה, בשנות מחקר טימס בישראל (ממוצע הישגים וב־%)

מקור: ראמ"ה, "מיצ"ב תשע"ט, ממצאים נבחרים", משרד החינוך, ינואר 2020 (עודכן בדצמבר 2020); ראמ"ה, מחקר טימס 2019: מבט ישראלי, משרד החינוך, דצמבר 2020, לוח 5.2 עמ' 61.

הישגים במדעים

תמונת המצב של הישגי התלמידים במדעים העולה ממחקר טימס אינה שונה בהרבה מתמונת המצב של ההישגים במתמטיקה.

מלוח ד/12 אפשר ללמוד שממוצע הישגיהם של התלמידים היהודים לאורך כל השנים היה גבוה מממוצע הישגיהם של התלמידים הערבים. עם זאת, הישגי התלמידים היהודים היו גבוהים מממוצע הישגיהם של התלמידים בכלל המדינות המשתתפות במחקר, למעט בשנת 1999 (פער של 3 נקודות). בשנת 1999 עמד הפער בין הישגי התלמידים הערבים להישגי התלמידים היהודים על 90 נקודות ובשנת 2019 על 42 נקודות. בשנים 2007, 2011 ו־2015 היה הפער קטן יותר (63, 49 ו־70, בהתאמה), והפער הקטן ביותר היה 33 נקודות בשנת 2003.

ממוצע ההישגים הגבוה ביותר בקרב התלמידים הערבים היה במחקר האחרון, בשנת 2019 — 483 נקודות. ממוצע זה שווה כמעט לממוצע הנמוך ביותר של הישגי התלמידים היהודים — 484 נקודות, בשנת 1999, ולממוצע שלהם בשנת 2007 — 485. מכאן שהישגי התלמידים הערבים הטובים ביותר במדעים שווים כמעט להישגי התלמידים היהודים בשנים 1999 ו־2007, כלומר, לפני 20-12 שנים.

לוח ד/12 מדדים נבחרים במדעים בכלל המדינות המשתתפות ולפי מגזר שפה, בשנות מחקר טימס בישראל (ממוצע הישגים וב־%)

מקור: ראמ"ה, "מיצ"ב תשע"ט, ממצאים נבחרים", משרד החינוך, ינואר 2020 (עודכן בדצמבר 2020); ראמ"ה, מחקר טימס 2019: מבט ישראלי, משרד החינוך, דצמבר 2020, לוח 6.2, עמ' 87.

פערים גדולים בין התלמידים הערבים לבין התלמידים היהודים בממוצע ההישגים במדעים נראים גם בשיעורי התלמידים המצטיינים והמתקשים. בשלושת המחקרים האחרונים הפערים בשיעור המצטיינים יציבים למדי, ויציבים קצת פחות בשיעור המתקשים. שיעור התלמידים הערבים המתקשים ב־2019 הוא 20%, נמוך מהשיעור בשלושת המחקרים האחרונים, אך קרוב לשיעור בשנת 2003 (ל־22%) ולשיעור בשנת 2011 (23%).

חשוב לציין, הישגי התלמידים הערבים במדעים בשנת 2019 דומים או קרובים יותר להישגים שלהם בשנת 2011 (483 ו־481 נקודות, בהתאמה), וממוצע הציונים שלהם בשנת 2015 ירד ל־458 נקודות.

עיון בניתוח הנתונים על הישגי התלמידים במחקר טימס לפי רמות הישג, מגדר ורקע חברתי־כלכלי, שנערך בראמ"ה,ראמ"ה, "מיצ"ב תשע"ט, ממצאים נבחרים", משרד החינוך, ינואר 2020 (עודכן בדצמבר 2020). מעלה תובנות דומות לתובנות העולות ממחקרים בינלאומיים, ודומות בחלקן גם לאלו העולות ממבחני המיצ"ב.

ראשית, הפערים בהישגים הלימודיים בין קבוצות האוכלוסייה בישראל גדולים למדי (תופעה החוזרת על עצמה גם במבחנים בינלאומיים אחרים). שנית, יש מתאם (קשר חיובי) בין הרקע החברתי־כלכלי של התלמידים לבין רמת ההישגים שלהם במתמטיקה ובמדעים. מתאם זה ניכר גם בתוך כל קבוצת אוכלוסייה — התלמידים הערבים והתלמידים היהודים. שלישית, פערים ניכרים גם בשיעורי התלמידים המצטיינים והמתקשים. אולם כאשר מפקחים על משתנה הרקע החברתי־כלכלי, הפערים בין התלמידים הערבים לבין התלמידים היהודים מצטמצמים או נעלמים (ובמדעים לעיתים הם אף מתהפכים לטובת הערבים). רביעית, בשתי הקבוצות יש גם פערים מגדריים — בקרב התלמידים הערבים הפערים האלה הם לטובת הבנות, והפער לטובת הבנות בהישגים במדעים — מובהק.

הישגי התלמידים בחטיבה העליונה

הישגי התלמידים בחטיבה העליונה יוצגו כאן באמצעות נתונים על שיעור הזכאות לבגרות (לרבות נתונים בדבר מספר התלמידים שנבחנו בבגרות, שיעור הזכאים מתוך תלמידי י"ב ומתוך התלמידים שנבחנו ושיעור הזכאות לבגרות אקדמית), וכן דרך נתונים על הישגי תלמידים בני 15 ומעלה במבחן הבינלאומי פיזה (PISA).

שיעור הזכאות לבגרות

מספר התלמידים שנבחנו בבחינות הבגרות ושיעור הזכאים לתעודת בגרות

הנתונים על מספר התלמידים שנבחנו בבחינות הבגרות מתוך כל תלמידי י"ב, על שיעור הזכאים לבגרות מתוכם, ועל שיעור הזכאים מתוך התלמידים שנבחנו בבחינות הבגרות, כפי שמוצגים בלוח ד/13, מבוססים על נתוני הלמ"ס.הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, השנים הרלוונטיות. חשוב לציין זאת, שכן הנתונים על שיעור הזכאים מתוך תלמידי י"ב שמפרסמת הלמ"ס נמוכים מהנתונים שמפרסם משרד החינוך ב"תמונה החינוכית".ראו נחום בלס, "הישגי מערכת החינוך בישראל: מבט־על", בתוך: אבי וייס (עורך), דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות 2022, ירושלים: מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, 2022, עמ' 138-95 (הערת שוליים 15 בעמ' 110). עם זאת, התמונה הכללית והרחבה המשתקפת מהנתונים מעידה על עלייה משמעותית מאוד בשיעור התלמידים הנבחנים מתוך כלל תלמידי י"ב בכל המגזרים.

לוח ד/13 שיעור הזכאות לבגרות מתוך תלמידי י"ב ומתוך הנבחנים, בחינוך הערבי ובחינוך העברי, 2009 – 2020 (במספרים מוחלטים וב־%)

מקור: הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, השנים הרלוונטיות.

לפי לוח ד/13, לאורך כל השנים המוצגות בלוח (2009–2020) נמצא מספר תלמידי י"ב שנבחנו בבחינות הבגרות (כמעט) תמיד במגמת עלייה, למעט בשנים ספורות (2011 — בחינוך העברי ובחינוך הערבי, 2012 — רק בחינוך העברי, 2014 — רק בחינוך הערבי ו־2019 – בשני המגזרים) — בשנים האלה היה מספר הנבחנים נמוך (בדרך כלל במעט) מהשנים שקדמו להן, אך מספרם חזר ועלה בשנים שאחריהן.

גם הנתונים על שיעורי הזכאים לבגרות מתוך תלמידי י"ב מראים מגמת עלייה עקבית בחינוך העברי ובחינוך הערבי, למעט ירידה קלה של 0.3 נקודות האחוז בחינוך העברי בשנת 2014 לעומת שנת 2013, ושתי ירידות בשיעור הזכאים בחינוך הערבי, בשנת 2015 ובשנת 2019 (ירידה של 0.7 ו־1.2 נקודות האחוז, בהתאמה).

ב־11 השנים שנחקרו, משנת 2009 עד שנת 2020, עלה שיעור התלמידים הערבים הזכאים לתעודת בגרות ב־22.5 נקודות האחוז, מ־45.3% בשנת 2009 ל־67.8% בשנת 2020. בשנים האלה הייתה העלייה בשיעור הזכאים לתעודת בגרות בחינוך העברי מתונה יותר, 12.5 נקודות האחוז, מ־56.4% בשנת 2009 ל־68.9% בשנת 2020. אם כך, הפער בשיעור הזכאים לתעודת בגרות בין התלמידים הערבים לבין התלמידים היהודים הצטמצם בתקופה זו, מ־11.1 נקודות האחוז בשנת 2009 ל־1.1 נקודות האחוז בשנת 2020.

חשוב לציין, הנתונים על החינוך העברי כוללים גם את החינוך החרדי. שיעור הזכאות לתעודת בגרות בחינוך העברי ללא החינוך החרדי גבוה בהרבה (ראו בפירוט בהצגת התרשים הבא), ואם כך, למרות מגמות השיפור בשיעור הזכאים לתעודת בגרות בכלל האוכלוסייה, הפער המשמעותי בין התלמידים הערבים לבין התלמידים היהודים (ללא החרדים) אינו מצטמצם. לנוכח זאת, חשוב לבחון את שיעורי הזכאות לתעודת הבגרות לפי מגזרי החינוך, לרבות המגזרים בתוך החברה הערבית.

תרשים ד/12 מציג את שיעור הזכאות לבגרות מתוך תלמידי י"ב משנת הלימודים 2014/15 עד שנת הלימודים 2021/22 לפי מגזר חינוכי בחינוך הערבי, אולם שיעור הזכאים בחינוך העברי כולל גם את החינוך החרדי. הנתונים בתרשים מבוססים על נתוני משרד החינוך.משרד החינוך, התמונה החינוכית — חטיבה עליונה, נתונים ארציים, תשפ"ב (מצגת), שקף מס' 7.

תרשים ד/12 שיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידי י"ב, לפי מגזר חינוכי, 2014/15 – 2021/22 (ב־%)

מקור: משרד החינוך, התמונה החינוכית — חטיבה עליונה, נתונים ארציים, תשפ"ב (מצגת).

כפי שראינו קודם, בדיון בלוח ד/13, גם לפי תרשים ד/12, שיעור הזכאים לתעודת בגרות בקרב התלמידים בחינוך הערבי והחינוך העברי עולה בהתמדה. הממצא המעניין והחשוב בתרשים ד/12 הוא השונות הגדולה בחברה הערבית. הישגיהם של התלמידים בחינוך הדרוזי הם הגבוהים ביותר, בפער ניכר מהישגיהם של התלמידים במגזר הערבי ובמגזר הבדואי (בנגב) ולאורך כל השנים, מ־2014/15 ועד 2021/22. שיעור הזכאים לתעודת בגרות בחינוך הדרוזי בשנת 2021/22 הגיע ל־91.6%, כלומר עלייה של 20.3 נקודות האחוז מהשיעור בשנת 2014/15 (71.3%). גם בחינוך הבדואי (בנגב) ובחינוך הערבי חלה עלייה משמעותית בשיעור הזכאית לתעודת הבגרות בשנים האלה, ב־17.6% וב־17.2%, בהתאמה. אך למרות עלייה משמעותית זו, שיעור הזכאים לתעודת בגרות בשני המגזרים האלה היה בשנת 2021/22 63.7% ו־75.6% (בהתאמה) בלבד.

שיעורי הזכאות הגבוהים והמרשימים בקרב התלמידים בחינוך הדרוזי מציבים אותם, לכאורה, בפער ניכר גם מעל שיעורי הזכאות לבגרות בחינוך העברי. "לכאורה" משום שכזכור הנתונים על שיעורי הזכאות בחינוך העברי כוללים גם את החינוך החרדי, ובלא החרדים שיעורי הזכאות בחינוך העברי גבוהים יותר גם מהשיעורים בחינוך הדרוזי. כך, למשל, בשנת 2021/22 היה שיעור הזכאות לבגרות בחינוך העברי ללא חרדים 86.2% (שיעור הזכאים לבגרות בחינוך העברי לפי תרשים ד/12 הוא 77.2%). שיעורי הזכאים לבגרות בחינוך העברי ללא חרדים בשנים 2020/21, 2019/20, 2018/19 ו־2017/18 היו 86.6%, 84.3%, 81.2% ו־80.6%, בהתאמה.משרד החינוך, התמונה החינוכית — חטיבה עליונה, נתונים ארציים, תשפ"ב (מצגת). אומנם נתונים אלו אינם גורעים ממיקומו המוביל של החינוך הדרוזי בשיעור הזכאים לתעודת בגרות, אך הם מספקים תמונה אחרת, מדויקת יותר, של הפער בזכאות לתעודת בגרות בין החינוך הדרוזי לבין החינוך העברי הלא־חרדי.

יתר על כן, שיעור הזכאות לבגרות "רגילה" (גם כשמביאים בחשבון את הנתונים של כל קבוצת אוכלוסייה בנפרד), אינו מספיק להבנת התמונה המקיפה. ולראיה, עלייה בשיעור הזכאות לבגרות בלבד יכולה לגרום להרחבת אי־השוויון בחברה או בקבוצת האוכלוסייה הנדונה דווקא, אלא אם כן ניכרת עלייה גם בשיעור הזכאות לתעודת בגרות אקדמית (כלומר, בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות). ניתוח הפערים בין שיעור הזכאים לתעודת בגרות "רגילה" לבין שיעור הזכאים לתעודת בגרות אקדמית בשנים 2000–2012 בקרב נוצרים, מוסלמים ודרוזים בישראל, הראה שהפערים האלה גדלים ומתרחבים, במיוחד משנת 2008. הפער הגדול ביותר בין שיעור הזכאים לתעודת בגרות "רגילה" לבין שיעור הזכאים לתעודת בגרות "אקדמית" נמצא דווקא בקרב הדרוזים, והפער הקטן ביותר — בקרב הנוצרים (הפער אצל הדרוזים גדול פי שניים מהפער אצל הנוצרים).אחמד בדראן, "ההשלכות הריבודיות של בחירה בחינוך: בחירת בית הספר היסודי בקרב הורים ערבים בישראל", עבודת דוקטור, אוניברסיטת חיפה, 2021. כלומר, לפי מדד זה, אי־שוויון מתהווה וגדל בקרב הדרוזים עצמם. אולם, נתונים אלו הם מלפני יותר מעשר שנים, ולכן ראוי לערוך מחקר עדכני בנושא.

בתרשים ד/13 נציג את שיעור הזכאות לבגרות אקדמית בחינוך העברי ובחינוך הערבי (בלא חלוקה פנימית), לשנים 2010 עד 2020, לפי מגדר.

תרשים ד/13 זכאות לבגרות אקדמית בחינוך הערבי ובחינוך העברי, לפי מגדר, 2010 – 2020 (ב־%)

מקור: הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, השנים הרלוונטיות.

בתרשים ד/13 ניתן להבחין בכמה מגמות מרכזיות: ראשית, הישגי הבנות, היהודיות והערביות, טובים מהישגי הבנים היהודים והערבים מבחינת שיעור הזכאות לתעודת בגרות אקדמית. שנית, יתרונן של הבנות היהודיות נצפה לאורך כל התקופה המופיעה בתרשים, משנת 2010 עד שנת 2020. אולם מ־2014 ואילך היו הישגיהן של הבנות הערביות טובים יותר מהישגי הבנים היהודים, ומגמה זו המשיכה והתחזקה עד 2020. שלישית, הישגיהם של הבנים הערבים הם הנמוכים ביותר לאורך כל התקופה הנדונה. בשנת 2020 היו רק ארבעה מכל עשרה תלמידים ערבים זכאים לתעודת בגרות אקדמית, לעומת 5.6 מהבנים היהודים, 5.9 מהבנות הערביות ו־6.3 מהבנות היהודיות.

נתונים אלו הם בסיס ההסבר לעלייה בשיעורי ההשכלה הגבוהה בקרב הבנות והנשים הערביות, ולייצוג הנמוך יחסית של בנים וגברים ערבים במוסדות להשכלה גבוהה, לעומתו. ההסבר להישגים הנמוכים של הבנים הערבים קשור לתופעות שליליות רחבות ומתרחבות אחרות, כמו חוסר מעש ומעורבות באלימות ובפשיעה.

הישגי התלמידים בני 15 במבחן פיזה

מבחן פיזה (Programme for International Student Assessment, PISA) הוא מחקר של ארגון ה־OECD, ומשתתפות בו מדינות רבות מכל רחבי העולם. המחקר בודק את רמת האוריינות של תלמידים בני 15 בשלושה תחומים: קריאה, מתמטיקה ומדעים. המחקר בוחן באיזו מידה רכשו תלמידים הקרובים לסוף חינוך החובה כלי חשיבה כלליים והבנה של הנושאים הנבדקים ויכולים להתמודד התמודדות טובה ויעילה עם סביבתם, ולאו דווקא באיזו מידה הם רכשו ידע ותכנים מסוימים על פי תוכנית לימודים זאת או אחרת. משום כך השאלות במחקר בוחנות ידע בגישה מעשית, ידע החיוני ל"עולם המבוגרים", כישורי חיים ויכולת לפתור בעיות מורכבות המצריכות שילוב בין תחומים, מתוך דגש על מיומנויות. המחקר נערך כל שלוש שנים, ובכל פעם מושם דגש מיוחד על אחד משלושת התחומים.אתר ראמ"ה. מחקר פיזה שהיה אמור להיערך בשנת 2021 נדחה לשנת 2022, בגלל מגפת הקורונה, ותוצאותיו התפרסמו בדצמבר 2023.

תרשים ד/14 ממוצע ציונים במבחן פיזה, דוברי עברית וערבית, לפי תחום אוריינות, 2022-2006

מקור: ראמ"ה, מחקר פיזה PISA) 2022) — אוריינות במתמטיקה, במדעים ובקריאה: תמונת מצב תלמידים בני 15, משרד החינוך, 2023.

הציון הממוצע של התלמידים הערבים והתלמידים היהודים בישראל בשלושת תחומי האוריינות (המדעים, המתמטיקה והקריאה) משקפים פערים גדולים בהישגים, לטובת התלמידים היהודים. נוסף על כך, הישגיהם של התלמידים הערבים בשלושת המבחנים האחרונים (2015, 2018 ו־2022) אינם משקפים מגמת שיפור משמעותית, במיוחד במתמטיקה ובקריאה.

פערי ההישגים בין התלמידים הערבים לבין התלמידים היהודים במתמטיקה ובמדעים במבחן פיזה 2022 (98 ו־100 נקודות, בהתאמה) נמוכים מהפערים שהיו במבחן פיזה 2018 (111 ו־116 נקודות, בהתאמה). פערים אלו עדיין גדולים מאוד, וכאשר מתרגמים את פערי ההישגים האלה שבין התלמידים הערבים לבין התלמידים היהודים לשנות לימוד, יוצא שקיים ביניהם פער של 5-3 שנות לימוד (על פי חוקרי חינוך כל 25-20 נקודות, ויש הטוענים — כל 30 נקודות, שוות לשנת לימודים אחת). כמו כן, חשוב לציין שצמצום הפער במתמטיקה נובע בעיקרו מירידה בממוצע הציונים של התלמידים היהודים. גם הפער באוריינות הקריאה גדול מאוד — 136 נקודות לטובת התלמידים היהודים — ירידה קטנה מהנתון במבחן פיזה 2018 — 144 נקודות.

מבחן פיזה מספק תמונה גם על שיעור התלמידים המתקשים בו. שיעורי התלמידים הערבים המתקשים במבחן פיזה לאורך השנים גבוהים מאוד וגדולים בהרבה משיעור המתקשים בקרב התלמידים היהודים. לשם הדגמה נציג כאן את שיעור המתקשים באוריינות מתמטיקה במבחני פיזה בשנים 2022-2006.

תרשים ד/15 שיעור המתקשים באוריינות מתמטיקה במבחן פיזה, 2022-2006 (ב־%)

מקור: הנתונים לשנים 2018-2006 מתוך הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2020, תרשים 32; ראמ"ה, מחקר פיזה PISA) 2022) — אוריינות במתמטיקה, במדעים ובקריאה: תמונת מצב תלמידים בני 15, משרד החינוך, 2023.

שיעור המתקשים בכל הקבוצות שנחקרו (בממוצע OECD, בכלל מדינת ישראל, בקרב התלמידים היהודים ובקרב התלמידים הערבים) עלה במבחן פיזה 2022 לעומת מבחן 2018. יש הטוענים שירידה זו קשורה במגפת הקורונה, אך ממבחני פיזה עצמם אי אפשר ללמוד על קשר סיבתי. שיעור המתקשים במדינות ה־OECD עלה במבחן 2022 לעומת מבחן 2018 ב־7%, ובכלל ישראל הוא עלה ב־3% — שיעור המתקשים בחינוך העברי עלה ב־6% ובחינוך הערבי רק באחוז אחד. עלייה קטנה זו בשיעור המתקשים בחינוך הערבי נובעת אולי משיעור התלמידים הערבים המתקשים הגבוה מאוד מלכתחילה, כמעט 70%, שממנו קשה לרדת עוד.

תרשים ד/16 שיעור המתקשים באוריינות מתמטיקה במבחן פיזה, בחינוך הערבי ובחינוך העברי, לפי מגדר, 2022-2006 (ב־%)

מקור: הנתונים לשנים 2018-2006 מתוך: הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2020, תרשים 33; ראמ"ה, מחקר פיזה PISA) 2022) — אוריינות במתמטיקה, במדעים ובקריאה: תמונת מצב תלמידים בני 15, משרד החינוך, 2023.

תוצאות מבחני פיזה משקפים גם הבדלים מגדריים וגם הבדלים על רקע חברתי־תרבותי־כלכלי,להרחבה בנושא הפערים על רקע חברתי־תרבותי־כלכלי במבחני פיזה, ראו אריאלה סבין, איל קמחי ודן בן־דוד, "ההשפעה של השכלת הורים על הישגי ילדיהם — השוואת ישראל למדינות המובילות במבחני הפיזה בשנים 2006–2018", מחקרי שורש, 2023, אתר שורש — מוסד למחקר כלכלי־חברתי. במיוחד בשיעור המתקשים והמצטיינים. לשם המחשה נציג להלן (תרשים ד/16) את שיעור המתקשים באוריינות מתמטיקה במבחני פיזה בשנים 2022-2006 לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר.

שיעור המתקשים במבחן פיזה 2022 עלה יחסית למבחן 2018, במיוחד בקרב כלל הבנות בישראל (מ־31% ל־37%), אך לא בקרב כלל הבנים. בחינוך העברי עלה שיעור המתקשים בקרב הבנים ב־5% ובקרב הבנות ב־7%. בחינוך הערבי, לעומת זאת, הייתה ירידה של 2% בשיעור המתקשים הבנים ועלייה של 5% בשיעור המתקשות. למרות זאת, בחינוך הערבי שיעור המתקשים ממשיך להיות גבוה יותר משיעור המתקשות.

התמונה בשני תחומי האוריינות האחרים, מדעים וקריאה, אינה שונה בהרבה מהתמונה בתחום המתמטיקה (ועל כן לא נציג נתונים על שני התחומים האלה), אם כי חשוב לציין שהישגי התלמידים במבחן פיזה 2022, במיוחד במתמטיקה ובמדעים, מעידים על התרחבות הפערים על רקע חברתי־תרבותי־כלכלי יחסית למבחן 2018.להרחבה, ראו ראמ"ה, מחקר פיזה 2022 (PISA) — אוריינות במתמטיקה, במדעים ובקריאה: תמונת מצב תלמידים בני 15.

אם כן, גם ציוני מבחן פיזה 2022 הראו שהישגיהם של התלמידים הערבים בשלושת תחומי האוריינות ממשיכים להיות נמוכים מאוד, הן ביחס לתלמידים היהודים, אך גם ביחס למדינות "עולם שלישי", כפי שתיאר זאת החוקר דן בן־דויד בדבריו על תוצאות מבחן פיזה 2018: "הממוצע בתחומי היסוד של ישראלים דוברי ערבית אינו רק הרבה מתחת לכל העולם המפותח, הוא נמוך יותר מכל המדינות המוסלמיות, מלבד אחת, שהשתתפו במבחן ה־PISA האחרון".דן בן־דוד, מדריך שורש 2021 — מערכת החינוך של ישראל: תמונת מצב, מזכר מדיניות, שורש — מוסד למחקר כלכלי־חברתי, 2021. ממוצע רמת הידע בתחומי היסוד של דוברי ערבית בישראל על פי מבחן פיזה שנעשה בשנת 2018 היה 372. מתחתם היו רק תלמידי מרוקו — ממוצע של 368, ומעליהם תשע מדינות שיש בהם רוב מוסלמי גדול שהשתתפו במבחן באותה השנה: לבנון — 377, אינדונזיה — 382, ערב הסעודית — 386, קזחסטן — 402, קטר — 413, ירדן — 416, ברוניי — 423, מלזיה — 431 ואיחוד האמירויות הערביות — 433. נתונים אלו מחזקים את הטענה שההסבר להישגיהם הנמוכים (מאוד) של התלמידים הערבים בישראל מקורו בסוגיות מבניות — הקצאת משאבים, תשתיות, שיטות הוראה ואיכותה.

נשירה גלויה ממערכת החינוך

בשנתון החברה הערבית בישראל 2021 הוצגו נתונים על תופעת הנשירה לאורך תקופה ארוכה יחסית — 19 שנים, מ־2000/01 עד 2018/19, והם מספקים תמונה מקיפה על התופעה. משום כך, בשנתון הזה נציג רק את הנתונים המעודכנים על התופעה, וכן נתונים המאפשרים להצביע על שלב החינוך הקריטי, השלב שבו הנשירה גבוהה במיוחד, הן בחינוך הערבי הן בחינוך העברי. לזיהוי השלב הזה חשיבות מכרעת בניסיון למצוא פתרונות לתופעה.

חשוב לציין כבר בשלב זה, פרק זה עוסק בנשירה הגלויה, כלומר בתלמידים שמפסיקים לגמרי לפקוד את מוסדות החינוך. משרד החינוך אוסף את הנתונים האלה והם מפורסמים בדוחותיו ובלמ"ס. פרק זה אינו עוסק בנשירה הסמויה, כלומר בתלמידים הנעדרים תכופות מבית הספר או מהמוסד החינוכי שהם אמורים ללמוד בו, אך חוזרים אליהם, ובתלמידים המגיעים לבתי הספר ולכיתות הלימוד שלהם אך אינם פעילים ואינם מתפקדים כפי שמצופה מתלמידים. אף שהתופעה הזאת נפוצה במערכת החינוך, אין עליה נתונים רשמיים ומהימנים.

לוח ד/14 מציג את שיעורי הנשירה בקרב תלמידי ז'–י"ב, בחינוך העברי ובחינוך הערבי ולפי מגדר, מהמעבר בין שנת הלימודים 2009/10 לשנת 2010/11 ועד המעבר בין שנת הלימודים 2021/22 לשנת 2022/23.

על פי לוח ד/14 ותרשים ד/17 שיעור הנשירה בחינוך הערבי גבוה מהשיעור בחינוך העברי לאורך כל השנים. עם זאת, ניכרת מגמת ירידה בשיעור הנשירה הן בחינוך הערבי הן בחינוך העברי, וחשוב לא פחות, הפער בין שיעור הנשירה בחינוך הערבי לבין שיעור הנשירה בחינוך העברי הולך ומצטמצם.

בשנתיים האחרונות (במעבר בין 2020/21 ל־2021/22 ובמעבר מ־2021/22 ל־2022/23), עלה שיעור הנשירה הן בחינוך הערבי הן בחינוך העברי לעומת השיעור שהיה בשנה לפניהן. בחינוך הערבי עלה השיעור בעשירית האחוז, ונשאר 2.2% בשנתיים האחרונות. בחינוך העברי עלה השיעור בשלוש עשיריות האחוז בשנה האחרונה (ועמד על 1.9%) ובשתי עשיריות האחוז בשנה שקודם לכן (ועמד על 1.8%), יחסית ל־1.6% בשנת 2019/20-2020/21.

כדי לבדוק עד כמה קשורים השינויים האלה בשיעורי הנשירה למגפת הקורונה, נדרשת עבודת מחקר מעמיקה. בתקופת הקורונה הופעלה מדיניות סגרים, שהשפיעה, כמובן, על פעילותם של מוסדות החינוך — גובש מודל "למידה מרחוק" (ובחלק מהתקופה מודל משולב של למידה פיזית במוסדות החינוך ולמידה מרחוק).

לוח ד/14 שיעורי נשירה בקרב תלמידי ז'–י"ב, בחינוך העברי ובחינוך הערבי, לפי מגדר, 2022/23-2009/10 (ב־%)

מקור: הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, השנים הרלוונטיות.

תרשים ד/17 שיעורי נשירה בקרב תלמידי ז'–י"ב, בחינוך הערבי ובחינוך העברי, 2022/23-2009/10 (ב־%)

מקור: שם.

הנתונים בלוח ד/14 מעידים על שיעורי הנשירה גבוהים יותר בקרב הבנים, הערבים והיהודים, לעומת הבנות הערביות והיהודיות. כמו כן, שיעורי הנשירה בקרב הבנים בחינוך הערבי גבוהים בהרבה משיעורי הנשירה בקרב הבנים בחינוך העברי.

תרשים ד/18 מציג תמונה ברורה עוד יותר של הנתונים והמגמות האלה: ירידה חדה בשיעורי הנשירה בקרב בנים ובנות בחינוך הערבי ובחינוך העברי, ובמיוחד בשיעורי הנשירה של הבנים בחינוך הערבי — מ־6.7% במעבר בין 2009/10 ל־2010/11 ל־­2.9% במעבר בין 2021/22 ל־2022/23, ושיעור נמוך קצת יותר (2.8%) במעבר בין 2019/20 ל־2020/21.

תרשים ד/18 שיעורי נשירה בקרב תלמידי ז'–י"ב, בחינוך הערבי ובחינוך העברי ומגדר, 2022/23-2009/10 (ב־%)

מקור: שם.

תמונה זו עוזרת למקד את הבעיה ולהתמודד עימה. להשלמת התמונה ננסה להצביע על שלב החינוך "הקריטי" בהקשר של הנשירה, כלומר לברר באיזה שלב בחינוך, או באיזו כיתה מופיעים שיעורי הנשירה הגבוהים ביותר במערכת החינוך. לוח ד/15 מראה את שיעורי הנשירה בשנים שעסקנו בהן קודם, בחינוך הערבי ובחינוך העברי, לפי כיתה.

לוח ד/15 שיעורי נשירה בבתי ספר על־יסודיים בחינוך העברי ובחינוך הערבי, לפי כיתות, 2009/10 – 2022/23 (ב־%)

מקור: שם.

כדי להבהיר את התמונה נציג את הנתונים של החינוך הערבי ושל החינוך העברי בשני תרשימים נפרדים (תרשים ד/19 ותרשים ד/20).

תרשים ד/19 שיעורי נשירה בקרב תלמידי ז'–י"ב בחינוך הערבי, לפי כיתות, 2009/10 – 2022/23 (ב־%)

מקור: שם.

תרשים ד/20 שיעורי נשירה בקרב תלמידי ז'–י"ב בחינוך העברי, לפי כיתות, 2009/10 – 2022/23 (ב־%)

מקור: שם.

עיון בשני התרשימים מעלה ששלב החינוך הקריטי, השלב שבו שיעורי הנשירה הם הגבוהים ביותר, בחינוך הערבי מתרחש בסוף כיתה ט', עם סיום חטיבת הביניים והמעבר לחטיבה העליונה. לעומת זאת, שלב החינוך הקריטי בחינוך העברי הוא סוף כיתה י"א, השנה השנייה של החטיבה העליונה ושנה אחת לפני סיום התיכון. כלומר, "משהו" המתרחש בחינוך הערבי במהלך הלימודים בחטיבת הביניים מביא לשיעור הנשירה הגבוה ביותר בכיתה ט', ובחינוך העברי קורה "משהו", דומה או שונה כנראה, בכיתה י"א. ממצאים אלו דורשים מחקר מעמיק יותר שיבחן מה מתרחש בשלבים האלה דווקא בכל מערכת חינוך.

לנוכח העובדה שהנתונים מראים על ירידה חדה ומרשימה בשיעור הנשירה בחינוך הערבי גם בסוף כיתה ט' מ־10.4% (בין 2009/10 ל־2010/11) ל־4.3% (בין 2021/22 ל־2022/23), אפשר להיות אופטימיים ולקוות שבזכות בניית תוכניות פעולה מותאמות לצמצום שיעור הנשירה בשכבה זו המגמה תמשיך ותגרום לצמצום משמעותי עוד יותר בשיעורי הנשירה בכלל החינוך הערבי. בחינוך העברי ניכרת אותה מגמה בשכבה י"א, אם כי מגמת הירידה בשיעור הנשירה בשכבה זו בחינוך העברי לאורך השנים חדה פחות, ובשנתיים האחרונות חלה דווקא עלייה בשיעור הנשירה בקרב תלמידי י"א.

הבחינה הפסיכומטרית ובחינת יע"ל

הבחינה הפסיכומטרית ובחינת יע"ל (בחינת ידע בעברית) הם תנאי סף לקבלה ללימודים באוניברסיטאות המחקר בישראל, ומשום כך הם חסמים חשובים במסלול ההשכלה גבוהה של הצעירות והצעירים בישראל בכלל, ושל הערבים בפרט. משום כך יש להם גם חשיבות רבה בקביעת מערך התגמולים שהסטודנטים יכולים לזכות בהם, והשפעה רבה על סיכויי ההשתלבות שלהם בשוק העבודה עם תום לימודיהם. תחילה נדון בבחינה הפסיכומטרית ולאחר מכן בבחינת יע"ל.

הבחינה הפסיכומטרית

לבחינה הפסיכומטרית חשיבות מכרעת בתהליך הקבלה לאוניברסיטאות בישראל, ולפי הציון בה מתקבלות החלטות גורליות על קבלת או אי־קבלת הנבחנים ללימודים בחוגים ובבתי הספר למיניהם במגוון המוסדות להשכלה גבוהה.

חשוב לציין שתהליך המיון לאוניברסיטאות בארץ מבוסס על ציון סֶכֶם — ציון המשקלל את הציונים בתעודת הבגרות (המביאים בחשבון את הציונים בבחינות הבגרות הארציות של משרד החינוך, וגם את הציונים בתיכון, למשל, "ציוני המגן"), ואת ציון הבחינה הפסיכומטרית. אף על פי שמשתמע מכך שהציון בבחינה הפסיכומטרית הוא רק מרכיב אחד מתוך שניים בתהליך המיון, ואף ש"בין 5%–10% מהמועמדים ללימודים גבוהים בישראל מתקבלים שלא על בסיס הציון בבחינה הפסיכומטרית".דביר קלפר, תמר קנת־כהן וצור קרליץ, השפעת קיומם של ערוצי קבלה "עוקפי פסיכומטרי" על איכות האמידה של תוקף הבחינה הפסיכומטרית, דוח מחקר RR-23-10, מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, אוגוסט 2023. הבחינה הפסיכומטרית היא בכל זאת תנאי סף לקבלה, "מבחן גורלי" וחסם עיקרי עבור מועמדים רבים הבאים מרקע תרבותי שאינו מערבי, כמו מועמדים מהפריפריה החברתית, בעלי רקע מזרחי, ובמיוחד עבור מועמדים ערבים.יובל בנזימן, ״דו״ח מג'ד אל־חאג': קידום ההשכלה הגבוהה בקרב האוכלוסייה הערבית״, הכנסת — מרכז המחקר והמידע, 2002. ספרות מחקרית ענפה עסקה בבחינה הפסיכומטרית בישראל, במגוון הקשרים, ובהם יכולת הניבוי שלה את סיכויי ההצלחה בלימודים בשנה הראשונה של התואר הראשון וסיום התואר הראשון; הקשר בין הציון בבחינה לשכר עתידי;כרמל אורן, יואל רפ ודוד מעגן, התשואה של ציוני הבחינה הפסיכומטרית וציוני הבגרות במונחי שכר עתידי, דוח מחקר RR-21-01, מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, פברואר 2021. ההטייה התרבותית של הבחינה; מהימנות הבחינה ותוקפה;דביר קלפר ונועה סקה, "המבחן הפסיכומטרי החדש: בדיקת תוקף רב־מימדית", מגמות נב (1) (2017): 244-221. היותה כלי למיון או להדרה,מוהנד מוסטפא, המבחן הפסיכומטרי: כלי למיון או להדרה?, נצרת: דיראסאת — המרכז הערבי למשפט למדיניות (בערבית). ועוד.ראו למשל ניצה דוידוביץ ודן סואן, "על מריטוקרטיה ועל כושר הניבוי של תנאי קבלה בנוגע להצלחה בלימודים", החינוך וסביבו לז (2019): 89–112; תמר קנת־כהן, ויונתן סער, "תגובה למאמרם של דוידוביץ וסואן 'על מריטוקרטיה ועל כושר הניבוי של תנאי קבלה בנוגע להצלחה בלימודים' (2015)", החינוך וסביבו לח (2016): 261–270.

הנתונים על שיעור הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית בשפה הערבית בשנים 2006–2022 מראים עלייה ניכרת בשיעור הנבחנים בערבית מתוך כלל הנבחנים. לפי תרשים ד/21 שיעורם בשנת 2006 עמד על 26.4%, והוא עלה לכמעט שליש בשנים 2019-2015. בשנת 2020 חלה ירידה ל־29.4%, כנראה בעקבות השפעת מגפת הקורונה. אולם בשנת 2021 החלה שוב מגמת עלייה — ל־32.5%, והיא נמשכה לשיא של נבחנים בשפה הערבית של 36% ב־2022.

תרשים ד/21 שיעור הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית בערבית, 2022-2006 (ב־%)

מקור: עיבוד המחברים לנתוני המרכז הארצי לבחינות ולהערכה — "הבחינה הפסיכומטרית: דוח סטטיסטי לשנים 2006 – 2020", לוח 1 ולוח 3; "הבחינה הפסיכומטרית: דוח סטטיסטי לשנים 2008 – 2022", לוח 1 ולוח 3.

חשוב לציין, שיעורים אלו גבוהים בהרבה משיעורם של הערבים באוכלוסייה, אך יש להביא בחשבון שיעור גבוה של נבחנים חוזרים. למשל, שיעור הנבחנים בפעם הראשונה בשנים 2022-2021 היה 46% ו־43.1%, בהתאמה. שיעור הנבחנים בפעם השנייה היה באותן השנים 26.3% ו־26.6%, בהתאמה, ושיעור הנבחנים ארבע פעמים ויותר בשנים אלו היה 13.6% ו־15.2%.המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, "הבחינה הפסיכומטרית: דוח סטטיסטי לשנים 2008–2022", לוח 20.

הנתונים על העלייה בשיעור הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית בשפה הערבית, לרבות מספר הנבחנים החוזרים, משקפים רצון עז של הערבים להתקבל ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, וגם ניסיון להעלות את סיכוייהם להתקבל למקצועות ולתחומי לימוד הדורשים ציון גבוה בבחינה, שהם בדרך כלל גם המקצועות המתגמלים את בוגריהם בשכר גבוה יותר.

אשר להישגי הערבים בבחינה הפסיכומטרית, לאורך שנים רבות אנו עדים לפערים גדולים בין ממוצע הציונים של הנבחנים בערבית לבין ציוניהם של הנבחנים בעברית, לטובת האחרונים. אומנם ניכרת מגמה של צמצום הפערים האלה, אך היא איטית מאוד, והפערים עדיין גדולים. נוסף על כך, הפערים הגדולים האלה ומגמת הצמצום האיטית שונים מאוד ממגמות השיפור המהיר יחסית בהישגיהם של התלמידים הערבים במבחני הבגרות, כפי שהצגנו קודם לכן.

לוח ד/16 מרכז את ציוני הבחינה הפסיכומטרית של נבחנים בערבית ובעברית בשנים 2006–2022. ראשית, אפשר לראות שיש פערים מהותיים בציונים בין הנבחנים בערבית לנבחנים בעברית. הפער הממוצע בציון הכללי בשנים האלה עמד על 95 נקודות לטובת הנבחנים בעברית. בשנים אלו היה ממוצע הציון הכללי של הנבחנים בערבית 477, לעומת 572 בקרב הנבחנים בעברית. בשנת 2006 עמד הפער על 104 נקודות (ממוצע הציונים של הנבחנים בערבית היה 460, ושל הנבחנים בעברית — 564). הפער המשיך לגדול גם בשלוש השנים שלאחר מכן — 107 נקודות בשנת 2007, שיא של 109 נקודות ב־2008 ו־108 נקודות ב־2009.

לוח ד/16 ממוצע ציונים בבחינה הפסיכומטרית, לפי שפת בחינה, 2006 – 2022

מקור: המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, "הבחינה הפסיכומטרית: דוח סטטיסטי לשנים 2006 – 2020; המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, "הבחינה הפסיכומטרית: דוח סטטיסטי לשנים 2008 – 2022".

בלוח ד/16 אפשר להבחין במגמת צמצום מתונה של הפער בין הישגיהם של התלמידים הערבים להישגי התלמידים היהודים. תחילת המגמה הייתה בשנים 2010–2012, שבהן ירד הפער בממוצע הציונים ל־97 ב־2010, אך עלה שוב בשנים 2011–2012 ל־100 ו־103. בשנת 2013 שוב הצטמצם הפער ל־95 נקודות, ומאז נמשכת מגמת הצמצום עד 84 נקודות בשנת 2021, למעט פער של 99 נקודות ב־2015. בשנת 2022, בפעם הראשונה, הצטמצם הפער ל־75 נקודות, הפער הקטן ביותר. חשוב לציין כאן שהצמצום מקורו בשני הכיוונים: הראשון, עלייה בציוניהם של הנבחנים בערבית (בהמשך נראה שעלייה זו גדולה יותר בקרב הנשים הערביות), והשני, ירידה בהישגיהם של הנבחנים בעברית (בשני המגדרים).

מבחינת שלושת תחומי הבחינה הפסיכומטרית (חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית), הפער הגדול ביותר בין יהודים לערבים, 23 נקודות בממוצע, היה בפרק האנגלית. בשנת 2006 עמד הציון הממוצע בפרק האנגלית של הנבחנים בערבית על 85, לעומת 112 של הנבחנים בעברית (פער של 27 נקודות), ובשנת 2022 הצטמצם הפער — הציון הממוצע של נבחנים בערבית עמד על 97 ושל נבחנים בעברית — 114 (פער של 17 נקודות).

הפערים בין הנבחנים בערבית לנבחנים בעברית בחשיבה מילולית ובחשיבה כמותית קטנים יותר (18 ו־13 נקודות בממוצע, בהתאמה). ממוצעי הציונים בחשיבה מילולית ובחשיבה כמותית משקפים שתי מגמות: בחשיבה מילולית נשמר הפער בין הנבחנים בערבית לבין הנבחנים בעברית, ובחשיבה כמותית הצטמצם הפער ביניהם. הפער בחשיבה מילולית בשנת 2006 עמד על 17 נקודות, לעומת 16 נקודות בשנת 2022. לעומת זאת, בחשיבה כמותית הצטמצם הפער בשנים האלה מ־14 ל־8 נקודות.

כאשר בודקים את ממוצע הציונים של הנבחנים בערבית והנבחנים בעברית בבחינה הפסיכומטרית לפי מגדר, כפי שמתואר בתרשים ד/22, עולה שהישגיהם של הגברים בכל קבוצת אוכלוסייה בנפרד טובים יותר מהישגיהן של הנשים, ושקצב צמצום הפער המגדרי בקרב הערבים בולט יותר מבקרב היהודים. אצל הערבים עמד הפער בין הנשים לגברים בשנת 2008 על 34 נקודות, וב־2022 על 22 נקודות. בקרב היהודים היו הפערים בשנים האלה 37 ו־29 נקודות.

תרשים ד/22 ממוצע ציונים בבחינה הפסיכומטרית, לפי שפת בחינה ומגדר, 2008 – 2022

מקור: המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, "הבחינה הפסיכומטרית: דוח סטטיסטי לשנים 2008 – 2022".

כפי שנרמז לעיל, חשוב לציין שהפער המגדרי בממוצע ציונים במבחן הפסיכומטרי בקרב הערבים (לאורך השנים ולמרות מגמת צמצומו), משקף תמונה הפוכה מהפערים המגדריים שנצפו בהישגיהם של התלמידים הערבים והתלמידות הערביות בשלבי החינוך המוקדמים יותר. בבית הספר היסודי, בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה הישגי הבנות גבוהים יותר, ואילו בציוני בחינת הפסיכומטרי הפער הוא לטובת הגברים הערבים.

הסבר אפשרי לממצאים אלו קשור למה שידוע בספרות המחקר בדבר השפעותיה המנוגדות של התרחבות מערכת ההשכלה (כלומר, של פנייה של יותר קבוצות באוכלוסייה לרכישת השכלה) על אי־השוויון ההשכלתי: צמצום אי־השוויון המגדרי והלאומי ברמות הנמוכות של ההשכלה (בחינוך היסודי והעל־יסודי), לעומת שמירה על הפערים ברמות ההשכלה הגבוהות (כלומר באקדמיה).להרחבה, ראו אייל בר־חיים, מאיר יעיש ויוסי שביט, "במעלה המדרגות היורדות: התרחבות וריבוד במערכת החינוך", סוציולוגיה ישראלית (1) (2008): 61–79.

בחינת יע"ל

לפי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה — בחינת יע"ל היא בחינת ידע בעברית המיועדת לנבחנים ששפת אימם אינה עברית. הבחינה נועדה לבחון את רמת השליטה של הנבחן בשפה העברית. רוב המוסדות להשכלה גבוהה בארץ דורשים ציון בבחינת יע"ל ממי שנבחן בבחינה הפסיכומטרית בשפה שאינה עברית, וממי שלא נדרש להיבחן בבחינה הפסיכומטרית ונבחן בבחינות הבגרות בשפה שאינה עברית. הציון בבחינת יע"ל משמש את מוסדות הלימוד כדי למיין את הנבחנים לפי רמת העברית שלהם ולקבוע אם הם יחויבו בלימודי עברית, ואם כן, בכמה קורסים יחויבו ובאיזו רמה. יש מוסדות לימוד שדורשים ציון סף בבחינת יע"ל כתנאי קבלה ללימודים. לכל מוסד לימוד מדיניות משלו בנוגע לשימוש בציוני בחינת יע"ל.המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, "הבחינה הפסיכומטרית: דוח סטטיסטי יע"ל לשנת 2022", עמ' 1.

עוד לפני שנת 2010 הציבו המוסדות להשכלה גבוהה את מבחן יע"ל כתנאי סף לקבלה,דוח מבקר המדינה, "הטיפול הממשלתי בחוסר מעש בקרב צעירים בחברה הערבית: נושאים מערכתיים", מאי 2023. והם שקובעים את הסף הזה. האוניברסיטאות שונות זו מזו מבחינת ציון הפטור שהן דורשות (בין 105 ל־132 נקודות) וציון הסף לקבלה על־תנאי (90–120 נקודות).שם.

עיון בדוחות הסטטיסטיים של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה על מבחן יע"ל לשנים 2022-2021 מעלה שמספר הנבחנים בבחינת יע"ל שנבחנו בבחינה הפסיכומטרית בשפה הערבית (רק כך אפשר לזהות את שפת אימם של מי שעברו את מבחן יע"ל), עמד בשנים 2021 ו־2022 על 25,819 ו־27,518 נבחנים, בהתאמה.המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, "דוח סטטיסטי יע"ל לשנת 2022"; המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, "דוח סטטיסטי יע"ל לשנת 2021". מספרים אלו גבוהים בהרבה ממספר הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית בערבית באותן שנים (24,263 ו־23,760 נבחנים, בהתאמה). מכאן שרבים ניגשים לבחינת יע"ל חוזרת, בנפרד מהבחינה הפסיכומטרית (ובתשלום נוסף), כנראה בניסיון נוסף להשיג את הציון הנדרש (שכן על פי רוב מועמדים נבחנים בבחינת יע"ל בהמשך לבחינה הפסיכומטרית, ללא תשלום נוסף). במילים אחרות, הם מתקשים להשיג את ציון הסף בבחינת יע"ל.

מבחינת הציון עצמו, שיעור הנבחנים בערבית שקיבלו יותר מ־90 נקודות90 הוא ציון הסף לקבלה על תנאי באוניברסיטת חיפה. לפירוט ראו דוח מבקר המדינה, "הטיפול הממשלתי בחוסר מעש בקרב צעירים בחברה הערבית: נושאים מערכתיים", מאי 2023, עמ' 235. במבחן יע"ל היה 46% בשנת 2021 ו־44.9% בשנת 2022, ושיעור מי שקיבלו עד 105 נקודות105 הוא ציון הסף לקבלה על תנאי באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת בר־אילן ובאוניברסיטת תל אביב. — 68.2% ו־67.3%, בהתאמה. שיעור הנבחנים בערבית שהשיגו ציונים גבוהים יותר נמוך עוד יותר. למשל, שיעורם של מי שקיבלו עד 120 נקודות120 הוא ציון הסף באוניברסיטת אריאל בשומרון. היה 86.5% ו־87.0%, בהתאמה, ושיעורם של מי שקיבלו עד 130 נקודותציון הפטור באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בן־גוריון בנגב הוא 132. — 93.8% ו־94.6%. נתונים אלו משקפים את היותה של בחינת יע"ל מחסום משמעותי בדרכם של המועמדים הערבים החפצים ללמוד באוניברסיטאות המחקר בישראל.

לסיכום, הבחינה הפסיכומטרית ובחינת יע"ל הן חסמים מרכזיים להשתלבותם של צעירים ערבים במוסדות המחקר האקדמיים בישראל. משום כך, ובשל מגמות של התרחבות ההשכלה, העלייה בחשיבותה של ההשכלה בחברה הערבית בישראל, והשאיפה העזה של צעירים ערבים להשיג השכלה גבוהה, בעיקר בתחומי הרפואה ומקצועות העזר הרפואיים — שני התחומים ששיעור הדחייה בהם בישראל גבוה במיוחד — מועמדים ערבים רבים פונים להשיג את השכלתם מחוץ לגבולות מדינת ישראל, ברשות הפלסטינית, בירדן, במזרח אירופה ועוד.לפירוט ראו אסף וינינגר, "נתונים על סטודנטים ישראלים שלומדים במוסדות זרים", הכנסת — מרכז המחקר והמידע, דצמבר 2021.

השכלה גבוהה

בסעיף זה נציג נתונים על מערכת ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית בישראל. לפי המועצה להשכלה גבוהה, וכמוצג בלוח ד/17, שיעור הסטודנטים הערבים הלומדים לתואר הראשון במוסדות אקדמיים בישראל עלה מ־10% (22,268) בשנה האקדמית 2009/10 ל־19% (47,936) בשנה האקדמית 2021/22. כלומר שיעורם של הסטודנטים הערבים לתואר הראשון כמעט שהוכפל בעשור האחרון.

חשוב לציין, למרות העלייה המשמעותית בשיעור הסטודנטים הערבים לתואר הראשון, שיעור הסטודנטים מתוך קבוצת הגיל הפוטנציאלית ללימודים באקדמיה עדיין נמוך מאוד.

הנתונים מצביעים על עלייה ניכרת גם בשיעור הסטודנטים הערבים הלומדים לתואר שני. שיעורם ומספרם עלה מ־6.5% (3,270) ב־2009/10 ל־17% (11,665) ב־2021/22, כמוצג בלוח ד/18. חלק מעלייה זו אפשר לזקוף לזכות עידוד עובדי הוראה (כפי שהוצג להלן בסעיף שעסק בעובדי הוראה) ועובדי המגזר הציבורי (למשל ברשויות מקומיות) להשלים לימודי תואר שני במהלך עבודתם.

לוח ד/17 סטודנטים לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2009/10 – 2021/22 (במספרים מוחלטים וב־%)

מקור: המועצה להשכלה גבוהה, "הודעה לעיתונות לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ"ג", 18.10.2022.

לוח ד/18 סטודנטים לתואר שני במוסדות להשכלה גבוהה, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2009/10 – 2021/22 (במספרים מוחלטים וב־%)

מקור: שם.

העלייה בשיעור הסטודנטים הערבים הלומדים לתואר שלישי מרשימה גם היא, אם כי ביחס לשיעור היהודים השיעור עדיין נמוך. כפי שאפשר לראות בלוח ד/19, שיעור הערבים שלמדו לתואר שלישי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל עמד בשנת 2009/10 על 4% (413) והגיע בשנת 2021/22 ל־8% (993).

לוח ד/19 סטודנטים לתואר השלישי במוסדות להשכלה גבוהה, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2009/10 – 2021/22 (במספרים מוחלטים וב־%)

מקור: שם.

נוסף על השיעור הנמוך של הערבים הלומדים לתואר הראשון מתוך קבוצת הגיל הפוטנציאלית ללימודים אקדמיים שהזכרנו קודם, חשוב לציין את הפער הניכר בין שיעור הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה לבין משלימי הלימודים ומקבלי התואר באותם המוסדות. שיעור הסטודנטים הערבים בכל שנתון גבוה משיעור מקבלי התארים באותו שנתון. תופעה זו ידועה, ויש לה שני גורמים עיקריים: ראשית, סטודנטים ערבים רבים אינם מסיימים את לימודיהם בזמן התקני ו"מושכים את התואר" יותר שנים. "משיכת התואר" היא תוצאה של קשיים וחסמים שסטודנטים ערבים נתקלים בהם בשנה הראשונה ללימודיהם ומונעים מהם השתלבות מיטבית. הסטודנטים נכשלים בקורסים ועליהם לחזור עליהם, וכך מתארך זמן השלמת התואר; שנית, סטודנטים ערבים רבים בוחרים מסלולי לימוד שאינם הולמים את הרצון שלהם, בדרך כלל בשל אילוצים מבניים, כגון רצון ההורים (למרות מגמות של שינוי גם בנושא זה),לפירוט, ראו אדם הישראלי, "השכלה גבוהה במשפחות של צעירים ערבים ודרוזים בישראל: ממוביליות חברתית למימוש עצמי", גילוי דעת 19 (2022): 70-41. אי־עמידה בתנאי הסף של החוגים שאליהם רצו להתקבל או הגבלת גיל. בעקבות זאת, סטודנטים ערבים לומדים פרק זמן מסוים בתוכנית מסוימת, מפסיקים את הלימודים ומחפשים חלופות. גם המעבר בין תחומים ומסלולי לימוד מאריך את זמן הלימודים לתואר.

כפי שאפשר לראות בלוח ד/20, שיעור מקבלי תואר ראשון בחברה הערבית עלה מ־10.7% ב־2004/05 ל־15.1% ב־2020/21. בתואר השני העלייה גבוהה הרבה יותר: מ־4.2% ב־2004/05 ל־16.8% ב־2020/21. בתואר השלישי העלייה היא מ־2.5% ב־2004/05 ל־7.4% ב־2020/21.

לוח ד/20 שיעור מקבלי תארים במוסדות להשכלה גבוהה, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2020/21-2004/05 (במספרים מוחלטים וב־%)

מקור: המועצה להשכלה גבוהה, ״פתיחת שנת הלימודים האקדמית״, שנים שונות.

הנתונים על שיעור מקבלי התארים בלוח ד/20 משקפים תופעה מעניינת. הנתונים מצביעים על עלייה מתמדת בשיעור הערבים המקבלים תארים (ראשון, שני ושלישי) במוסדות להשכלה גבוהה, לעומת ירידה מתמדת בשיעור היהודים המקבלים תארים במוסדות להשכלה גבוהה. שלושת התרשימים שלהלן (ד/23, ד/24 ו־ד/25) מציגים את התופעה הזאת בבירור.

תרשים ד/23 שיעור מקבלי תואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2020/21-2004/05 (ב־%)

מקור: המועצה להשכלה גבוהה, הודעה לעיתונות לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ"ג, 18.10.2022.

תרשים ד/24 שיעור מקבלי תואר שני במוסדות להשכלה גבוהה, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2020/21-2004/05 (ב־%)

מקור: שם.

תרשים ד/25 שיעור מקבלי תואר שלישי במוסדות להשכלה גבוהה, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2020/21-2004/05 (ב־%)

מקור: שם.

השינוים בתחום החינוך וההשכלה הגבוהה כוללים גם שינוי בתחומי הלימוד והמקצועות שבחרו הסטודנטים הערבים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה. לוח ד/21 מציג את שיעור הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה לפי תחומי לימוד בשנים נבחרות.

לוח ד/21 הסטודנטים הערבים במוסדות להשכלה גבוהה, לפי תחומי לימוד, 1999 – 2021/22 (ב־%)

מקור: הלמ״ס, ״סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה תשס״ח–תש״ף״, לוח 2.29.1; הלמ"ס, "סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, תשס"ח-תשפ"ב", לוח 2.29.1.

לפי לוח ד/21, תחומי הלימוד שיש בהם השיעור הגבוה ביותר של סטודנטים ערבים בשנת 2021/22 הם חינוך והכשרה להוראה (28.7%) — עלייה לעומת שנה קודמת (22.1%); מקצועות העזר הרפואיים (26.4%), דומה לשיעור בשנה הקודמת (26.7%). שיעורי הסטודנטים הלומדים מדעי הרוח (24.4%) ועסקים ומדעי הניהול (24.6%), משקפים עלייה של ממש לעומת השיעורים שנה אחת קודם לכן (17.9% ו־10.9%, בהתאמה).

חשוב לציין את הירידה שחלה בשנת 2021/22 בשיעור הסטודנטים הערבים הלומדים מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, וגם במדעים הפיזיקליים, יחסית למגמת העלייה שאפיינה את התחומים האלה בשנים קודמות. לעומת זאת, נמשכת מגמת העלייה בשיעור הלומדים מדעים ביולוגיים ונצפית עלייה ניכרת בשיעור הלומדים הנדסה ואדריכלות (אם כי יש לשים לב שבשנת 2021/22 הנתונים על תחום המדעים הביולוגיים כוללים גם חקלאות).