אורחות חיים

לכל לוחות ה-Excel בפרק אורחות חיים >>

אורחות החיים בחברה החרדית נמצאים בשינוי מתמיד, ואפשר ללמוד מהם על מערכת היחסים בין החרדים לחברה הישראלית בכללותה. בין האוכלוסייה החרדית לזו הלא־חרדית יש, למשל, פערים גדולים בהשתתפות בשירות הצבאי והלאומי, אך בשיעור המשתמשים במחשב ובאינטרנט הפערים מצטמצמים. צמצום פערים ניכר גם ברמת המינוע ובמספר בעלי רישיונות הנהיגה. בשל העלייה בשיעור ההשתתפות של החרדים בכל אחד מתחומי החיים האלה ניתן לקבוע כי ניכרת מגמה של השתלבות כלכלית־חברתית של החברה החרדית בחברה הכללית. אל מול אלו מעניין להוסיף ולעקוב אחר מאפייניה הקהילתיים־חברתיים של האוכלוסייה החרדית בכל הקשור לפעילות התנדבותית ולהרמת תרומה כספית גדולה לקהילה, הנפוצות הרבה יותר בחברה זו בהשוואה לחברה היהודית הלא־חרדית.

בפרק זה מוצגים גם דפוסי ההצבעה לרשימות יהדות התורה וש"ס בבחירות לכנסת, בכלל זה בבחירות 2022, שיש בהם משום אינדיקציה לכוחן הפוליטי של המפלגות החרדיות, לתפרושׂת הגאוגרפית של חרדים בישראל ולחלוקה הפנים־קהילתית בריכוזים החרדיים.

האם בעקבות התהליכים הכלכליים והחברתיים המשנים את פניה, המאפיינים הקהילתיים והמרחביים של החברה החרדית הישראלית ישתנו, או ישתמרו לצידם? ימים יגידו.

ה.1. שירות צבאי ואזרחי

תמונת מצב

בשנת הגיוס 2021 הצטרפו לשירות הצבאי והאזרחי כ־1,754 גברים חרדים, שהם כ־15% מהבנים בוגרי מערכת החינוך החרדית. 1,185 מהם התגייסו לצה"ל ו־569 התנדבו לשירות האזרחי. בשנת הגיוס 2022, שלגביה יש נתונים על השירות האזרחי בלבד, הגיע מספר המשרתים החרדים ל־480 בלבד.

נראה אפוא שמקרב הגברים החרדים המתגייסים הרוב פונים לשירות צבאי ולא לשירות אזרחי. הסבר אפשרי לכך הוא האפשרויות שהשירות הצבאי מציע בכל הנוגע להכנה
לשוק העבודה, שכן במקרים מסוימים הוא מלוּוה בלימודי מקצוע. סיבה נוספת היא שהשירות הצבאי נתפס בעיני הצעירים החרדים כתרומה משמעותית יותר לחברה מהשירות האזרחי.

הפונים לשירות האזרחי מעוניינים בדרך כלל לשלבו עם לימוד תורה. כאשר הם מצטרפים לשירות לאחר נישואיהם, הם רואים בו תחליף ליציאה מלאה לעבודה. נוסף על כך, האינטרס של המדינה הוא להעדיף את השירות הצבאי, ולכן חרדים יכולים לפנות לשירות האזרחי רק מגיל 21.

מגמות

בשנים 2010-2007 ניכר גידול מהיר במספר החרדים שפנו לשירות צבאי ואזרחי – ממאות ספורות של מתגייסים בשנה הגיע מספר הפונים החרדים לכל אחת מהמסגרות, השירות הצבאי והאזרחי, ל־1,000 בשנה. מספר החרדים המתגייסים לשירות צבאי הוסיף לעלות עד שנת 2015, והגיע לכ־2,000 בשנה, אך מאז חלה ירידה דרמטית במספר המתגייסים החרדים, ומספרם בשנים האחרונות התייצב על מעט יותר מ־1,000 בלבד.

הכרסום במספר החרדים מתנדבי השירות האזרחי רצוף. הוא החל כבר בשנת 2011, ובשנת הגיוס 2022 הוא הצטמצם עד כדי פחות מ־500 מתנדבים בשנה. הירידה במספר המתנדבים החרדים לשתי מסגרות הגיוס הביאה לכך שלמרות הגידול הטבעי במחזורי הגיוס, מספר הפונים החרדים לשירות עמד בשנת הגיוס 2022 על 55% בלבד מהמספר בשנת הגיוס 2015.

העצירה בגידול במספר המתגייסים החרדים לצה"ל עשויה לנבוע מהמתח שנוצר בין המגזר החרדי לצבא בעקבות התיקון לחוק שירות ביטחון משנת 2014, שנחשב מאיים מבחינת החברה החרדית. עם זאת, מספר המתגייסים חזר וירד גם לאחר העברת התיקון לחוק שיזמו המפלגות החרדיות. גם המוטיבציה של הצבא לגיוס חרדים ירדה במרוצת השנים, בין השאר לנוכח העובדה שלא הוצבו לצבא יעדים מספריים לגיוס חרדים, בחוק או בהחלטת ממשלה (עד שנת 2016 היו יעדים לגיוס בחוק או בהחלטת ממשלה).

הירידה במספר החרדים הפונים לשירות האזרחי בעשור האחרון עשויה לנבוע מהורדת גיל הפטור מגיל 28 לגיל 24 (עומד כרגע על 26), וכן מהארכת משך השירות האזרחי משנה לשנה וחצי (2014). סיבות אלו ואחרות הפכו את השירות הזה לאטרקטיבי פחות לגברים חרדים.

 

ה.2. שימוש במחשב

תמונת מצב

בשנים 2022-2021 השתמשו 66% מהחרדים בני 20+ במחשב, לעומת 80% מהיהודים הלא־חרדים. פילוח לפי מגדר מלמד על שיעור שימוש גבוה קצת יותר בקרב הנשים החרדיות (68%), לעומת הגברים החרדים (63%).

מגמות

בשנים 2022-2007 גדל השימוש במחשב באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית מ־70% ל־80%. בציבור החרדי נרשמה עלייה דרמטית יותר מ־44% ל־66%.

הסיבה לעלייה בשימוש במחשב בחברה החרדית היא חדירה כללית של טכנולוגיה לעולם החרדי, גם מפאת צורכי פרנסה וגם בגלל החשיפה ההולכת וגוברת לתרבות הצריכה והפנאי. מגמות אלו מתחזקות גם בהשפעת הגידול במספר המועסקים ובמספר הסטודנטים החרדים. מאז מגפת הקורונה מחשב הפך ממותרות או טאבו לצורך קיומי להמשך שגרת החיים הן בהקשרים של תעסוקה והן בהקשרים של חינוך, קיום קשרי משפחה ולימוד תורה.

 

ה.3. שימוש באינטרנט

תמונת מצב

בשנים 2021—2022 דיווחו רוב משמעותי מהאוכלוסייה החרדית הבוגרת – שני שלישים – על שימוש באינטרנט (68%), ולא נמצאו הבדלים משמעותיים בין גברים (67%) לנשים (69%). שיעור המשתמשים בקרב היהודים הלא־חרדים עמד על 94%.

מגמות

בעשור האחרון חלה מהפכה של ממש בשימוש האוכלוסייה החרדית באינטרנט. שיעור המשתמשים ברשת הכפיל את עצמו ויותר — מ־28% בשנים 2009-2008 ל־69% בשנים 2021–2022. גם באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית גדל שיעור המשתמשים באינטרנט, אך בקצב מתון בהרבה — מ־70% ל־95% באותן שנים.

היקף השימוש באינטרנט נגזר מהחדירה רחבת ההיקף והממדים של הטכנולוגיה לעולם החרדי, וכן מהפלטפורמות הרבות שאפשר להיכנס דרכן לאינטרנט, למשל טלפונים חכמים. יש לשער שגם הגידול במספר המועסקים ובמספר הסטודנטים החרדים משפיע על החשיפה של אוכלוסייה זו לאינטרנט ועל השימוש ברשת. לכל אלו יש להוסיף את השינויים במאפייני תרבות הפנאי והצריכה החרדית, כלומר שימוש הולך וגדל באינטרנט לשם רכישת מוצרים וגם לצריכת אמצעי תקשורת ולצרכים חברתיים (השתתפות ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, ווטסאפ וטוויטר). בעקבות מגפת הקורונה עלה במהירות שיעור המשתמשים באינטרנט בחברה החרדית. הקורונה הדגישה את הצורך בחיבור לאינטרנט בכל בית, כדי להמשיך בשגרת החיים בהקשרים של תעסוקה, חינוך, קיום קשרי משפחה ולימוד תורה. החרדים שהתחברו לרשת האינטרנט בתקופה זו בחרו שלא להתנתק ממנה גם לאחריה. ניתן גם לראות שההבדל המגדרי, שבעבר שיחק תפקיד בשל היותה של האישה החרדית המפרנסת הראשית של הבית, כבר לא קיים, ושיעור הגברים החרדים המשתמשים באינטרנט דומה לשיעורן של הנשים החרדיות.

 

ה.4. חופשה בארץ ובחו”ל

תמונת מצב

בשנים 2021–2022 נפשו בארץ 44% מהחרדים בני 20+, שיעור מקורב לשיעור הנופשים בישראל מתוך האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית (50%). 10% בלבד מהחרדים בני 20+ יצאו לחופשה בחו"ל בשנים האלה, פחות משיעור הנופשים בחו"ל מקרב האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית (25%). חופשה בחו"ל מחייבת תקציב גדול מחופשה בישראל, ההתארגנות בכל מה שקשור למזון כשר מורכבת הרבה יותר, ונדרשת גם תודעה והשקפת עולם פתוחות יותר, שהן במידה מסוימת אנטיתזה לאורח החיים השמרני המתחייב מהשתייכות לחברה החרדית. כפי הנראה, אלו הסיבות להבדלים בהרגלי החופשה בין החרדים ליהודים הלא־חרדים. למאפיינים אלו יש להוסיף את ההשפעה של מגפת הקורונה בשנים 2021-2020 על דפוסי הנסיעה, הן של קהל הנופשים החרדי והן של קהל הנופשים הלא־חרדי — הסגרים הממושכים וסגירת השמיים בתקופה זו. השפעתה של המגפה על דפוסי היציאה לנופש נמשכה גם לאחר סיומה.

מגמות

בשנים 2019-2003 חלה עלייה בשיעור החרדים היוצאים לחופשות: בארץ — מ־46% ב־2003 ל־53% ב־2019; ובחו"ל — מ־12% ב־2004-2003 ל־17% ב־2019-2018. העלייה בשיעור החרדים הנופשים בישראל משקפת את הפיכת הבילוי מסוג זה לנורמה רווחת בקרב חרדים, בהיקף דומה ליהודים לא־חרדים.

העלייה בשנים אלו בשיעור הבוחרים לנפוש בארץ ובחו"ל הוסברה במידה מסוימת בגורמים המשפיעים גם על כלל האוכלוסייה, למשל רפורמת "השמיים הפתוחים", ההצטרפות לשוק התעסוקה, המאפשרת עלייה בהכנסה הפנויה והמודעות ההולכת ומתפתחת לתרבות הפנאי והנופש גם באוכלוסייה החרדית ובקבוצות מעמד הביניים המתפתחות בתוכה.

עם זאת, בזמן מגפת הקורונה נסגרו השמיים, עלויות הנסיעה עלו, נסיעות משפחתיות לחו"ל (ואף בישראל) נעשו מורכבות מאוד מבחינה בריאותית ולוגיסטית, וחרדים, כמו אוכלוסיות אחרות, נמנעו מטיסה לחו"ל. משום כך ניתן לראות ירידה בשיעור החרדים שיצאו לחופשות: בארץ — מ־54% בשנים 2017—2018 ל־44% בשנים 2021-2022. ובחו"ל — מ־17% ב־2018-2017 ל־10% בשנים 2022-2021.

 

ה.5. התנדבות

תמונת מצב ומגמות

בשנים 2021–2022 עסקו 40% מהחרדים בפעילות התנדבותית, שיעור גדול משיעור המתנדבים היהודים הלא־חרדים (23%). במרוצת השנים 2010–2022 נשאר שיעור החרדים שעסקו בפעילות התנדבותית דומה ועמד על 40%. באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית, לעומת זאת, גדל בשנים אלו שיעור המתנדבים — מ־19% ל־23%, אך עדיין הוא רחוק משיעורו באוכלוסייה החרדית. ההתנדבות נתפסת כחלק מרכזי וחשוב באורח החיים של הקהילה החרדית. רבים מהם מתנדבים בתדירות גבוהה, וההתנדבות היא חלק בלתי נפרד מחיי היום־יום שלהם.

 

ה.6. תרומה כספית

תמונת מצב

בשנים 2022-2021 תרמו 89% מהחרדים בני 20+ תרומה כספית כלשהי, שיעור גבוה בהרבה משיעור היהודים הלא־חרדים שתרמו תרומה כזאת (61%). בשנים אלו הצהירו 63% מהחרדים שהם תרמו יותר מ־1,000 ש"ח, לעומת 24% בלבד מהאוכלוסייה היהודית הלא־חרדית שהצהירו על תרומה בסדר גודל כזה.

מגמות

שיעור החרדים שהצהירו כי תרמו תרומה כספית נותר יציב יחסית לאורך השנים (86% בשנים 2007–2008 ו־89% בשנים 2022-2021), לעומת ירידה בשיעור המצהירים על תרומה כספית באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית (72% בשנים 2008-2007 ו־61% בשנים 2022-2021).
בשיעור החרדים שהצהירו על תרומה כספית גדולה נרשמה עלייה ניכרת (46% בשנים 2008-2007 ו־63% בשנים 2022-2021), הדומה לעלייה בשיעור התורמים תרומה כזאת
מקרב האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית (10% בשנים 2008-2007 ו־24% בשנים 2022-2021). בשתי האוכלוסיות חל אפוא גידול בתרומות הכספיות הגדולות, אך הפער ביניהן נותר גדול.

הממצאים מלמדים שהחברה החרדית מתאפיינת בתרבות המקדשת את התרומה, גם בתדירויות תכופות ובסכומים גבוהים, ורואה בה חלק בלתי נפרד מאורח החיים.

 

ה.7. בחירות לכנסת

תמונת מצב

בבחירות לכנסת ה־25 (2022) היה שיעור ההצבעה לרשימת יהדות התורה 5.9% (280,194 קולות) מכלל הקולות הכשרים, ולרשימת ש"ס — 8.3% (392,964 קולות). סך כל הקולות לשתי המפלגות יחד עמד על 14.1% (673,158 קולות).

המצביעים החרדים מצביעים בעיקר לשתי מפלגות: ש"ס, שזכתה ב־11 מנדטים בבחירות 2022, ויהדות התורה, שזכתה ב־7 מנדטים. ההצבעה לשתי המפלגות מייצגת שוני במוצא ובאורח החיים. מפלגת יהדות התורה היא מפלגה שכמעט כל מצביעיה הם חרדים, ואילו ש"ס פונה גם לקהל מסורתי ודתי לא־חרדי. עם זאת, בשנים 2021-2015, לאחר פטירתו של הרב עובדיה יוסף שידע לפנות גם לציבור מסורתי, ש"ס הדגישה יותר את האופי החרדי שלה ופחות את ההיבטים המזרחיים־פריפריאליים. וכך, אם בשנים 1999-1994 עמד שיעור החרדים מתוך מצביעי ש"ס על שליש בלבד, בשנת 2021 היו כמעט שני שלישים (64%) ממצביעיה חרדים, ובעקבות זאת היא ירדה מ־11 מנדטים בבחירות 2013 ל־9 מנדטים ב־2021. הסיבה לגידול במנדטים של ש"ס בבחירות 2022 נעוצה בהצלחתה להשיב אליה מצביעים מסורתיים ודתיים, והם שהחזירו אותה לייצוג של 11 מנדטים.

המפלגות החרדיות משקפות גם את השסע העדתי הפנימי במגזר החרדי ומייצגות את שלוש הקבוצות העיקריות שבו: יהדות התורה מייצגת את שתי הקבוצות האשכנזיות – החסידית (סיעת אגודת ישראל) והליטאית (סיעת דגל התורה) – וש"ס את הקבוצה המזרחית־ספרדית.

 

תפרושׂת המצביעים ליהדות התורה ולש"ס

שתי ערים שכמעט שליש מהמצביעים למפלגות החרדיות מתרכזים בהן הן ירושלים ובני וברק. בבחירות 2022 היו 17% מסך המצביעים לרשימות יהדות התורה וש"ס מירושלים ו־12% מבני ברק. ערי הפרוור החרדיות (מודיעין עילית, ביתר עילית, אלעד ובית שמש) משקפות התפתחות משמעותית במרחב החרדי במדינה. וכך, בבחירות 2022 עמד שיעור ההצבעה לרשימות יהדות התורה וש"ס בארבע ערי הפרוור החרדיות על 14% מכלל הקולות לרשימות אלו.

מקור נוסף לחרדים שהצביעו לרשימות יהדות התורה וש"ס בבחירות 2022 היו ערים גדולות שמתגורר בהן מיעוט חרדי המונה מעל 5,000 מצביעים (אשדוד, פתח תקווה, רחובות, חיפה, נתניה, תל אביב, אשקלון, באר שבע, בת ים, חולון וראשון לציון), ומהן הגיעו לשתי רשימות אלו 22% מכלל הקולות. שש ערי פריפריה (רכסים, צפת, ערד, קריית גת, אופקים ונתיבות) היו מקור ל־6% נוספים מכלל הקולות ליהדות התורה וש"ס בבחירות אלו.

בסך הכול היישובים שהוזכרו הם המקור לכ־70% מכלל המצביעים החרדים לרשימות יהדות התורה וש"ס, והם גם ריכוזי האוכלוסייה החרדית העיקריים.

שיעור המצביעים ליהדות התורה ולש"ס בערים נבחרות מתוך כלל הבוחרים באותה עיר

שיעורי ההצבעה למפלגות החרדיות מלמדים על גודלו של הריכוז החרדי ועל החלוקה האתנית הפנים־חרדית בתוכו.

בבחירות 2022 היה שיעור ההצבעה למפלגות יהדות התורה וש"ס בבני ברק 90% מכלל הבוחרים בעיר (78,892 קולות בחלוקה הזאת: 60% ליהדות התורה ו־30% לש"ס), ובירושלים –
42% (111,478 קולות בחלוקה הזאת: 24% ליהדות התורה ו־18% לש"ס).

שיעור המצביעים ליהדות התורה ולש"ס משתנה בכל אחת מערי הפרוור החרדיות בשל המשקל היחסי השונה של חרדים אשכנזים וחרדים מזרחים ביישוב. במודיעין עילית שיעור ההצבעה ליהדות התורה היה 78% (20,662 קולות) מכלל הבוחרים בעיר, לעומת 20% (5,277 קולות) שהצביעו לש"ס; בביתר עילית — 59% (14,081 קולות) ליהדות התורה, לעומת 31% (7,303 קולות) לש"ס; באלעד — 35% (6,862 קולות) ליהדות התורה, לעומת 50% (9,743 קולות) לש"ס; ובבית שמש — 39% (19,871 קולות) ליהדות התורה, לעומת 22% (11,076 קולות) שהצביעו לש"ס.

במבט על הערים הגדולות שיש בהן מיעוט חרדי ניכר שבדרך כלל רוב המצביעים הם לש"ס או שהחלוקה בין שתי הרשימות מאוזנת. בערים אלו חלק ממצביעי ש"ס אינם חרדים: כך למשל, באשדוד היה שיעור ההצבעה ליהדות התורה ולש"ס 29% (33,891 קולות), בחלוקה דומה בין המפלגות: 14% ליהדות התורה ו־16% לש"ס; בפתח תקווה — 13% (17,832 קולות), ושיעור ההצבעה לש"ס גבוה יותר (9%) משיעור ההצבעה ליהדות התורה (4%); בנתניה — 15% (16,930 קולות) הצביעו למפלגות החרדיות, עם רוב מוחלט לש"ס (12%), לעומת 3% שהצביעו למפלגת יהדות התורה.

הריכוזים החרדיים בפריפריה מורכבים מאוכלוסייה מסורתית, מאוכלוסייה חרדית מזרחית ומאוכלוסייה חרדית אשכנזית, שהולכת וגדלה בעשור האחרון. נתוני הבחירות מראים שבריכוזים החרדיים בערי פריפריה נבחרות הרוב מצביעים בדרך כלל לש"ס. כך למשל, בנתיבות היה שיעור ההצבעה ליהדות התורה ולש"ס יחד 49% (10,284 קולות) עם רוב גדול למצביעי ש"ס (43%), לעומת יהדות התורה (6%); באופקים — 38% (6,210 קולות) עם רוב למצביעי ש"ס (23%), לעומת יהדות התורה (15%); ובקריית גת — 24% (7,427 קולות) עם רוב למצביעי ש"ס (15.5%), לעומת יהדות התורה (9%); בערד התמונה הפוכה, 33% הצביעו בה לשתי המפלגות עם רוב גדול ליהדות התורה (31%), לעומת ש"ס (2%).

 

מגמות

בשנים 2022-1992 גדל שיעור המצביעים לרשימות יהדות התורה וש"ס מתוך כלל המצביעים בבחירות פי 1.7 — מ־8.2% ל־14.1%. באותן שנים עלה שיעור המצביעים ליהדות התורה מ־3.3% ל־5.9%; ושיעור המצביעים לש"ס עלה מ־4.9% ל־8.3%. בשנים אלו התרחש גם שינוי בתפרושת המצביעים לרשימות אלו — עלייה במשקלן של ערי הפרוור החרדיות וריכוזי הפריפריה, וירידה במשקלן של ירושלים ובני ברק.

תפרושׂת המצביעים ליהדות התורה ולש"ס

בבחירות 2022 היה שיעור המצביעים מירושלים ומבני ברק לרשימות יהדות התורה וש"ס 29% מכלל המצביעים לשתי הרשימות (17% בירושלים ו־12% בבני ברק) – ירידה לעומת נתוני הבחירות בשנת 1992, שבהן היה שיעור המצביעים לרשימות מערים אלו 34% מכלל המצביעים להן (19% בירושלים ו־15% בבני ברק). שינוי זה מוסבר בעיקר בהגירה מערים אלו לריכוזים חרדיים אחרים.

בבחירות 2022 היה שיעור ההצבעה לרשימות יהדות התורה וש"ס בערי הפרוור החרדיות (מודיעין עילית, ביתר עילית, אלעד ובית שמש) 14% מכלל הקולות לרשימה, לעומת 7% בבחירות בשנת 2003. העלייה נובעת בעיקר מהגידול המהיר במספר החרדים בעיר בית שמש, שהפכה לעיר שמספר המצביעים בה למפלגות החרדיות הוא הגבוה ביותר לאחר ירושלים ובני ברק.

בכל הערים המרכזיות שבהן היו בשנת 1992 מעל 5,000 מצביעים למפלגות החרדיות (אשדוד, פתח תקווה, רחובות, חיפה, נתניה, אשקלון, באר שבע, בת ים, חולון וראשון לציון) חלה בבחירות 2022 עלייה ניכרת במספר המצביעים לש"ס ויהדות התורה, בעיקר בשל הגידול הדמוגרפי החרדי. יוצאת מהכלל יחידה לכך היא העיר תל אביב שבה דווקא חלה ירידה במספר המצביעים בשל הגירה של חרדים ממנה. עם זאת, בשנים אלו ירד שיעור המצביעים לרשימות יהדות התורה וש"ס בערים אלו מסך כל המצביעים לרשימות הללו: בבחירות 2022 ניתנו 22% מכלל הקולות ליהדות התורה ולש"ס בערים אלו, לעומת 31% בבחירות בשנת 1992. הקמתן של ערי הפרוור החרדיות הביאה לירידה בנתח של ערים אלו מכלל המצביעים החרדים.

בבחירות 2022, שיעור המצביעים ליהדות התורה ולש"ס בערי פריפריה נבחרות (רכסים, צפת, ערד, קריית גת, אופקים ונתיבות) מכלל הקולות לרשימה (6%) נשאר דומה לשיעורם בבחירות בשנת 1992.

שיעור המצביעים ליהדות התורה ולש"ס בערים נבחרות מתוך כלל הבוחרים באותה עיר

בשנים 1992–2022 חלו תהליכי התחרדות בשתי הערים שמתגוררים בהן מרבית החרדים (ירושלים ובני ברק). שיעור המצביעים ליהדות התורה ולש"ס בירושלים, שב־1992 היה 22% מכלל המצביעים בעיר, כמעט הכפיל את עצמו ב־2022 — ל־42% מכלל המצביעים. בבני ברק עלה שיעור המצביעים מ־56% (ב־1992) ל־90% (ב־2022).

שיעור המצביעים ליהדות התורה וש"ס בערי הפרוור החרדיות עלה במעט בין הבחירות ב־2003 לבחירות ב־2022. כך, באלעד עלה השיעור מ־83% ל־85%, במודיעין עילית מ־96% ל־97%, ובביתר עילית חלה עלייה גדולה יותר — מ־76% ב־2003 ל־90% ב־2022. השיאנית מבחינה זו היא בית שמש, ששיעור המצביעים בה ליהדות התורה ולש"ס זינק בשנים האלה מ־15% ל־60% מכלל המצביעים. הסיבה לכך היא ההתחרדות שעברה העיר בעקבות ההתרחבות והפיתוח המואצים של רמת בית שמש.

בדיקה של שיעור המצביעים ליהדות התורה ולש"ס בשנים 1992–2021 בערי מרכז שחי בהן מיעוט חרדי גדול מעלה שברובן הייתה עלייה: בפתח תקווה — מ־7% ל־13%; ברחובות — מ־6% ל־12%; בחיפה — מ־3% ל־7%; ובנתניה — מ־8% ל־15%. באשדוד, העוברת תהליכי התחרדות, שיעור המצביעים ליהדות התורה ולש"ס באותן השנים הכפיל את עצמו — מ־15% ל־29%; ואילו בתל אביב ה"חילונית" הוא ירד במעט מ־6% ל־5%.

גם בערי הפריפריה הנבחרות עלה בשנים אלו שיעור המצביעים החרדים ליהדות התורה ולש"ס: ברכסים — מ־51% ל־89%; ובאופקים — מ־25% ל־38%. בצפת, שעברה תהליכי התחרדות, שיעור המצביעים למפלגות החרדיות הכפיל את עצמו ויותר — מ־17% ל־37%. ואולם העיר שחוותה את ההתחרדות הניכרת ביותר היא ערד, שבה קפץ שיעור המצביעים ליהדות התורה מ־8% בשנת 1992 ל־33% בשנת 2022. שינויים אלו משקפים מגמה של גידול טבעי ויותר מזה — של הגירה של זוגות צעירים חרדים לפריפריה.

לוחות ה-Excel בפרק אורחות חיים

מקורות