רמת חיים

לכל לוחות ה-Excel בפרק רמת חיים >>

היקפי העוני באוכלוסייה החרדית גדולים בהרבה מהיקפם באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית, והשפעתם על רמת החיים גדולה יותר אף היא. אומנם מ־2015 ניכרת ירידה בשיעורי העוני באוכלוסייה החרדית, אך נכון לשנת 2021 הם עדיין גבוהים (34% לעומת 15% בקרב יהודים לא חרדים).

רמת החיים קשורה קשר הדוק לרמת ההכנסות וההוצאות של משק הבית. בשנת 2021 הייתה ההכנסה החודשית ברוטו למשק בית חרדי 14,978 ש"ח – הכנסה נמוכה בהרבה מההכנסה ברוטו למשק בית יהודי לא־חרדי (22,047 ש"ח). הגורמים להכנסה הנמוכה הזאת הם תא משפחתי המבוסס פעמים רבות על מפרנסים (או מפרנסת יחידה) העובדים בהיקף משרה קטן במשלח יד שרמת ההכנסה בו נמוכה, וכן שימוש מופחת בהון ובקרנות פנסיה.

כאשר בודקים את ההוצאה החודשית של משקי הבית מתברר כי ב־2021 משק בית חרדי הוציא 13,972 ש"ח בחודש בממוצע, 11% פחות ממשק בית יהודי לא־חרדי (15,610 ש"ח), אף שמספר הנפשות הממוצע במשק בית חרדי עומד על קרוב לפי שניים. פערי ההוצאה יכולים להיות מוסברים במאפייני תרבות הצריכה החרדית, הדוגלת בחיסכון, וכן במרחבי צריכה קהילתיים ייעודיים לאוכלוסייה החרדית, המאפשרים לקנות מוצרים בזול ולפעמים אפילו לקבלם חינם אין כסף.

ניתוח דפוסי ההתנהגות הקשורים ברמת החיים של הציבור החרדי מלמד שהפערים בין שתי האוכלוסיות — החרדית והיהודית הלא־חרדית — עודם גדולים, הגם שהצטמצמו בשנים האחרונות. כך גם באשר לרמת ההכנסה, שיעורי העוני, הצריכה והמינוע. התחום היחיד שבו יש יתרון לאוכלוסייה החרדית על פני האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית הוא הבעלות על דירה. 

ג.1. תחולת עוני

תמונת מצב

לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי לשנת 2021, הכנסתן של 21% מהמשפחות בישראל נמוכה מקו העוני לאחר הוספת תשלומי העברה ומיסים (36% לפני הוספת התשלומים). באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית השיעור הוא 15% (30% לפני הוספת התשלומים); באוכלוסייה החרדית שיעור זה גבוה בהרבה — 34% (54% לפני הוספת התשלומים). את הפער הגדול בשיעורי תחולת העוני בין חרדים לכלל האוכלוסייה אפשר להסביר במבנה משק הבית החרדי, המאופיין במשפחות גדולות, בשיעור נמוך של גברים עובדים ובשכר נמוך יחסית אצל מי שעובדים. בשתי האוכלוסיות — החרדית וכלל האוכלוסייה — תשלומי ההעברה משפיעים השפעה ניכרת ודומה על שיעור העוני. בקרב כלל האוכלוסייה בעקבות התשלומים פוחת חלקה היחסי של האוכלוסייה שמתחת לקו העוני ב־41%, ואצל החרדים ב־38%.

תמונת המצב של תחולת העוני לאחר תשלומי ההעברה והמיסים בחלוקה לנפשות, למשפחות ולילדים לשנת 2021 מלמדת כי שיעור הנפשות באוכלוסייה החרדית החיות מתחת לקו העוני לאחר תשלומי העברה ומיסים (40%) גבוה בהרבה משיעורן בכלל האוכלוסייה (21%) ומשיעורן באוכלוסיית היהודים הלא־חרדים (12%).

הפערים בין הקבוצות גדולים יותר כאשר מחשבים את תחולת העוני בקרב ילדים. שיעור הילדים החרדים החיים מתחת לקו העוני לאחר תשלומי ההעברה (47%) גבוה מאוד יחסית לשיעורם בכלל האוכלוסייה (28%) ובאוכלוסייה היהודית הלא־חרדית (13%). הסיבה לכך היא מספר הילדים הגבוה במשפחה חרדית ממוצעת בשילוב עם שיעורי תעסוקה ושכר נמוכים מהממוצע של הוריהם.

מגמות

בשנים 2015—2021 חלה ירידה בתחולת העוני בקרב משפחות חרדיות — מ־39% ל־34%. ירידה זו יכולה להיות מוסברת בגידול בשיעור התעסוקה של נשים חרדיות, בעלייה ברמת ההכנסות בקרב העובדים ובגידול בתמיכת המדינה באברכים ובקצבאות הילדים. בשנים האחרונות חלה אפוא ירידה בשיעור תחולת העוני באוכלוסייה החרדית, והיא עומדת כיום על הרמה הנמוכה ביותר מאז שנת 2015.

 

ג.2. ביטחון תזונתי

לפי הגדרת המוסד לביטוח לאומי, רמת הביטחון התזונתי כוללת זמינות של מזון ושל משאבים לרכישת מזון וכן את איכות המזון מבחינה תברואתית ותזונתית.

לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי לשנת 2021, שיעור המשפחות באוכלוסייה החרדית החיות באי־ביטחון תזונתי קל, מתון או גדול (16%) זהה לשיעורן בכלל האוכלוסייה (16%) וגבוה משיעורן באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית (11%). פער זה בין חרדים ליהודים לא־חרדים קטן לעומת מדד תחולת העוני, שלפיו השיעור בקרב החרדים גבוה פי שניים וחצי מהשיעור בקרב יהודים לא־חרדים. נתון זה מלמד שרק חלק מהמשפחות החרדיות הנמצאות מתחת לקו העוני חיות באי־ביטחון תזונתי.

 

ג.3. הכנסה חודשית והוצאה חודשית למשק בית חרדי

תמונת מצב

הנתונים המתבססים על סקר הוצאות משק הבית של הלמ"ס מראים שבשנת 2021 ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו למשק בית חרדי הייתה 14,978 ש"ח, הכנסה הנמוכה ב־55% מההכנסה ברוטו למשק בית יהודי לא־חרדי (22,047 ש"ח).

מקובל לחשב את ההכנסה לנפש על פי סולם הנותן משקל פוחת והולך לכל נפש בשל העלות השולית שלה למשק הבית. לפי חישוב זה, ההכנסה נטו לנפש תקנית במשפחה חרדית היא 3,863 ש"ח, והיא נמוכה ב־110% מההכנסה לנפש תקנית במשפחה יהודית לא־חרדית (7,407 ש"ח). הפער הגדול מוסבר במספר הנפשות הגבוה במשק הבית החרדי (5.2), לעומת משק הבית היהודי הלא־חרדי (2.8); במספר המפרנסים הממוצע; ובהכנסה נמוכה מעבודה (9,995 ש"ח במשק בית חרדי, לעומת 16,021 ש"ח במשק בית יהודי לא־חרדי). אפשר שבמציאות הפערים בהכנסות קטנים יותר הודות להכנסות מעבודה שאינה מדוּוחת באוכלוסייה החרדית.

ההכנסה ברוטו במשק בית חרדי מתחלקת ל־67% מעבודה (לעומת 73% במשק בית יהודי לא־חרדי) ול־27% מקצבאות ותמיכות (לעומת 14% במשק בית יהודי לא־חרדי). יש הבדל גדול אפוא בשימוש בקצבאות ובתמיכות בין האוכלוסייה החרדית לאוכלוסייה היהודית הלא־חרדית.

ההוצאה של משקי בית חרדיים על תשלומי חובה — מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות —
עומדת בממוצע על כ־40% מההוצאה של משקי הבית הלא־חרדיים (1,531 ש"ח לעומת 3,860 ש"ח).

ההוצאה החודשית של משק בית חרדי לתצרוכת, שהיא סך כל התשלומים שמשק בית משלם על קניית מוצרים או שירותים, נמוכה ב־11% מזו של משק בית יהודי לא־חרדי (13,972 ש"ח לעומת 15,610 ש"ח), אף שמספר הנפשות הממוצע במשק בית חרדי גדול יותר. ההסבר לכך טמון כפי הנראה בהכנסה הנמוכה של משק הבית החרדי, בתרבות הצריכה החרדית המטיפה לצניעות ולחיסכון, וכן במרחב הצריכה הקהילתי המאפשר לקנות חלק ממוצרי הצריכה במחיר זול במיוחד.

למרות ההבדלים בגודל משק הבית ובהכנסות בין משק הבית החרדי למשק הבית היהודי הלא־חרדי אין ביניהם הבדלים ניכרים בחלוקת ההוצאות לתחומים השונים, למשל מזון, דיור, בריאות או חינוך. פער של ממש נמצא, עם זאת, בכל הקשור לתחבורה ולתקשורת (10% מההוצאות במשקי הבית החרדיים, לעומת 20% במשקי הבית היהודיים הלא־חרדיים). הגורמים להבדלים: בתחום התחבורה חרדים מסתמכים הרבה יותר על תחבורה ציבורית ונחשבים צרכנים חסכנים ויעילים שלה, ובתחום התקשורת הציבור החרדי משתמש פחות באינטרנט, בטלוויזיה ובטלפונים ניידים חכמים.

מגמות

בין 2015 ל־2021 גדלו גם ההכנסות וגם ההוצאות של משקי הבית החרדיים. בשנים אלו נרשמה עלייה של 19% בהכנסה החודשית ברוטו למשק בית חרדי (מ־12,616 ש"ח ל־14,978 ש"ח), לעומת עלייה מתונה יותר אצל האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית (6% בהכנסות
ברוטו — מ־20,807 ש"ח ל־22,047 ש"ח). בהיקף ההוצאה החודשית לתצרוכת של משק בית חרדי כמעט לא חל שינוי מ־13,676 ש"ח ל־13,972 ש"ח (גידול של 2% בלבד). כמו כן נרשמה עלייה של 21% בהוצאה של משקי בית חרדיים על תשלומי חובה — מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות, מ־1,261 ש"ח ל־1,531 ש"ח. בתשלומי החובה בשאר האוכלוסייה היהודית לא נרשם כמעט  שינוי, מ־3,853 ש"ח ל־3,860 ש"ח.

 

ג.4. בעלות על דירה

תמונת מצב

שיעור הבעלות על דירה באוכלוסייה החרדית גבוה מאוד ועמד בשנים 2022-2021 על 78%. בקרב האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית שיעור הבעלות על דירה עמד על 72% בלבד, ושיעור דומה של בעלות נמדד בכלל האוכלוסייה בישראל (73%).

בממוצע, בשנים 2022-2021 החזיקו 14% מכלל האוכלוסייה ו־17% מהאוכלוסייה היהודית הלא־חרדית יותר מדירה אחת בבעלותם. שיעור נמוך יותר נרשם באוכלוסייה החרדית — 11% הצהירו שבבעלותם יותר מדירה אחת.

מגמות

בשנים 2018-2006 נרשמה באוכלוסייה החרדית ירידה בשיעור בעלי הדירות — מ־79%
ל־74%, ככל הנראה בשל עלייה ביוקר הדיור המקשה על רכישת דירה. עם זאת, משנת 2019 אנו רואים עלייה מחודשת בבעלות על דירות בקרב חרדים, ושיעור בעלי הדירות שב ועלה ל־78% בשנים 2022-2021. ייתכן שהסיבה לעלייה המחודשת היא הטבה במצב הכלכלי של משקי הבית החרדיים המתבטאת בעלייה ברמת ההכנסה וירידה בשיעורי העוני, כפי שראינו בתחילת פרק זה. 

בשנים 2022-2003 נרשמה עלייה בשיעור הבעלים של יותר מדירה אחת, בשני המגזרים: באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית עלה שיעורם מ־9% ל־17%, ובאוכלוסייה החרדית מ־3% ל־11%.

 

ג.5. מחזיקים ברישיון נהיגה

תמונת מצב

בשנים 2022-2021 החזיקו 47% מהחרדים בגילי 20+ ברישיון נהיגה. שיעור זה נמוך בהרבה משיעור בעלי רישיונות הנהיגה באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית (84%). בפילוח לפי מגדר אפשר לראות שהפערים בין החרדים ליהודים הלא־חרדים היו גבוהים יותר בקרב הנשים: 31% מהנשים החרדיות החזיקו ברישיון נהיגה, לעומת 77% מהנשים היהודיות הלא־חרדיות. אצל הגברים הפער היה קטן יותר אך עדיין משמעותי ביותר — 62% לעומת 91%. את הפער בין הגברים החרדים לנשים החרדיות אפשר להסביר בכך שנהיגת נשים עדיין אינה מקובלת בחלק מהקהילות החרדיות.

מגמות

לאורך השנים אפשר לראות עלייה בשיעור החרדים בעלי רישיון נהיגה: בשנים 2005–2006 —
40%; ובשנים 2022-2021 — 47%. שינוי גדול יותר התרחש אצל הנשים החרדיות: 21% בשנים 2008-2007; ו־31% בשנים 2022-2021. הסיבות האפשריות למגמה זו בקרב הנשים הן השתלבותן של יותר חרדיות במערכת ההשכלה הגבוהה והצטרפותן לתעסוקה איכותית, וכן השיח המודרני שנכנס במובהק לכמה מהקהילות החרדיות. עם זאת, נתון זה נשאר יציב כבר שנים אחדות.

 

ג.6. זמינות רכב

תמונת מצב

בשנים 2021—2022 החזיקו ברשותם רכב 49% מבני 20+ באוכלוסייה החרדית, שיעור נמוך בהרבה מהשיעור באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית של מי שהצהירו שברשותם רכב (82%). אפשר לתלות את הפער הזה ביוקר הקנייה וההחזקה של מכוניות בישראל, בצורך בחברה החרדית בהחזקת מכונית יקרה יותר (המותאמת למשפחות מרובות ילדים) ובתפיסת השימוש בתחבורה הציבורית באוכלוסייה זו כחלק יום־יומי ובלתי נפרד מאורח החיים.

מגמות

בשנים 2022-2003 נרשמה עלייה גדולה בשיעור החרדים בני 20+ שהצהירו כי ברשות משק הבית שהם חיים בו יש רכב זמין (מ־31% ל־49%). גם בקרב היהודים הלא־חרדים נרשמה באותן שנים עלייה (מ־68% ל־82%), אך בשיעור נמוך יותר (21% לעומת 58% בקרב החרדים). הגידול החד במספר החרדים המחזיקים ברשותם רכב פרטי משקף שינוי ברמת החיים של משפחות חרדיות, גידול בשיעורי החרדים העובדים ואימוץ אורחות חיים המקובלים בחברה הכללית.

 

לוחות ה-Excel בפרק רמת חיים

מקורות