האינטרנט והעולם הדיגיטלי

לכל לוחות האקסל בפרק האינטרנט והעולם הדיגיטלי

מגפת הקורונה שפרצה בישראל במרץ 2020 הדגישה את היתרון שבקהילתיות המאפיינת את החברה החרדית, אך גם את הצורך בחיבור לאינטרנט במרבית משקי הבית החרדיים. חיבור כזה הפך ממותרות או מטאבו חברתי לצורך קיומי להמשך שגרת החיים הן בהקשרים של תעסוקה והן בהקשרים של חינוך, קיום קשרי משפחה ולימוד תורה. פרק זה בוחן את דפוסי השימוש בטכנולוגיה ובאינטרנט של האוכלוסייה החרדית בהשוואה לחברה היהודית הלא-חרדית.

שימוש באינטרנט
חשיפת החרדים לאינטרנט הגיעה בשנת 2020 לכדי כמעט שני שלישים (64%) מאוכלוסייה זו, לעומת 28% בלבד בשנת 2008; ואולם היא עדיין נמוכה בהשוואה ליהודים לא-חרדים (93%). החרדים נבדלים גם בדרך החיבור לרשת, ונוטים להתחבר בעיקר באמצעות המחשב הביתי (42%), ופחות באמצעות הטלפון הנייד (30%).

הערה: בשנת 2020 שיעור החרדים הגולשים באינטרנט זינק ל-64%.

דפוסי השימוש: אופן השימוש של חרדים באינטרנט נוטה להיות פונקציונלי יותר מאשר חברתי. ומהו השימוש המרכזי שלהם? במקום הראשון – הדואר האלקטרוני (88%); ולאחריו חיפוש מידע (73%), בנקאות דיגיטלית (62%), למטרות עבודה (58%) ולקבלת שירותים ממשרדי ממשלה (56%). שיעורי שימוש אלה נמוכים במעט משיעורי השימוש של היהודים הלא-חרדים. אומנם השימוש באינטרנט לצרכים חברתיים רווח פחות בקרב משתמשים חרדים, אך לא פחות ממחצית מהחרדים הגולשים באינטרנט משתמשים ברשתות החברתיות. פחות ממחציתם (46%) משתמשים בוואטסאפ, ורק 10% משתמשים באינטרנט לצורכי משחק.

מיומנויות דיגיטליות

בעידן המידע אוריינות דיגיטלית נחשבת למיומנות חיונית המשפיעה על היכולת להשתלב בשוק החופשי. יותר ממחצית (60%) מהחרדים תופסים את המיומנויות הדיגיטליות כמיומנויות בסיסיות, שיעור נמוך בהרבה מאשר בקרב היהודים הלא-חרדים (92%). ייתכן שהפערים נובעים גם מכך שחרדים מדווחים פחות שמיומנויות דיגיטליות נדרשות להם בחיי היום-יום: רק 37% זקוקים להן לצורכי עבודה, לעומת 57% מהלא-חרדים.

מיומנויות בשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות: רק כשליש (35%) מן החרדים הגולשים באינטרנט העידו כי הם בעלי מיומנות רבה בשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות חדשות באינטרנט בחיי היום-יום, לעומת כשני שלישים (63%) מהיהודים הלא-חרדים. עם זאת, שיעור המעידים על עצמם שקשה להם לרכוש מיומנויות דיגיטליות חדשות זהה ונמוך יחסית בשתי האוכלוסיות (28%).

בטיחות ברשת: חרדים הגולשים ברשת מדווחים פחות על פגיעות בה: 14% נפגעו מפשיעה באינטרנט ו-23% נחשפו לתוכן פוגעני (לעומת 24% ו-37%, בהתאמה, בקרב לא-חרדים). הסברים אפשריים לכך הם השימוש המוגבל יחסית של חרדים ברשתות החברתיות ומיעוט הגולשים בגיל צעיר.

שימוש באינטרנט של ילדים ונוער: שיעור הילדים והנוער (מתחת לגיל 18) שמשתמשים באינטרנט עומד על 13% בלבד בקרב הנשאלים החרדים – נמוך בהרבה בהשוואה ליהודים לא-חרדים (75%). הורים חרדים מגבילים את הגישה של ילדיהם לרשת יותר מהורים יהודים לא-חרדים (88% לעומת 57%, בהתאמה), וכן את זמן השימוש בה (76% לעומת 62%, בהתאמה).

שמירה על קשרים באמצעות טכנולוגיה? גם לחרדים הגולשים באינטרנט יש פחות קשרים חברתיים וירטואליים מאשר ללא-חרדים (12% לעומת 18%, בהתאמה); הם פחות, באופן משמעותי, מחדשים חברויות באמצעות האינטרנט (26% לעומת ל-51%); משתמשים פחות בקבוצות ייעודיות ברשת (22% לעומת 44%), ואחוזים ספורים מהם נרשמים לאתרי היכרויות (4% לעומת 19%). גם שיעור החושבים שטכנולוגיות משפרות קשרים משפחתיים וקשרים חברתיים נמוך יותר בקרב חרדים (27% ו-28%), לעומת לא-חרדים (54% ו-57%).

עמדות כלפי טכנולוגיה: כמחצית מהחרדים (48%) חושבים שטכנולוגיות דיגיטליות משפרות את איכות החיים, לעומת 82% מהיהודים הלא-חרדים, אבל בקרב הגולשים באינטרנט הפער מצטמצם מאוד (63% בקרב החרדים ו-84% בקרב הלא-חרדים). כמו כן, כמחצית מהחרדים (49%) חושבים שטכנולוגיות דיגיטליות מצמצמות פערים חברתיים.

סיכום הפרק

החברה החרדית נחלקת כיום לשלוש קבוצות עיקריות בכל הקשור לאינטרנט: הראשונה, השמרנית, נוטה להתעלם מהחידושים הדיגיטליים וממשיכה להחרים את השימוש ברשת; השנייה, הפרגמטית, מזהה את הצורך בשימוש באינטרנט ומאמצת אותו לצורך תקשורת, מידע, חיי העבודה ומגוון שירותים, מתוך הסתייגות מהפונקציות החברתיות שהרשת מציעה; והקבוצה השלישית, המודרנית, מאמצת את מרבית החידושים הטמונים באינטרנט. המשתייכים לקבוצה זו משתמשים במגוון הפלטפורמות שברשת, בכלל זה החברתיות, ואינם רואים באינטרנט איום לאורח חייהם. בשנים האחרונות חווינו תנועה גדולה של חרדים לעבר שימוש הולך וגובר באינטרנט, ובשנים הבאות נדע אם החדירה של המרחב הדיגיטלי למגזר החרדי תתרחב לא רק בהיקפי הגלישה אלא גם בדפוסי השימוש ברשת.

כל הלוחות