אורחות חיים

לכל לוחות האקסל בפרק אורחות חיים

אורחות החיים בחברה החרדית נמצאים בשינוי מתמיד, ואפשר ללמוד מהם על מערכת היחסים בין החרדים לחברה הישראלית בכללותה. בתחום השירות הצבאי והאזרחי, למשל, ניכרת בשנים האחרונות ירידה במספר המשרתים החרדים – רק 1,222 גברים חרדים פנו לשירות צבאי בשנת 2019 ו-495 בלבד פנו לשירות אזרחי בשנת 2020. עם זאת, אנו רואים שהפערים בין חרדים ללא-חרדים מצטמצמים הן בכל הנוגע לשימוש במחשב (62% מהחרדים, לעומת 79% מהיהודים הלא-חרדים) והן בכל הנוגע לשימוש באינטרנט (60% מהחרדים, לעומת92% מהיהודים הלא-חרדים). שינויים אלו מצטרפים לעלייה ברמת המינוע ובמספר בעלי רישיונות הנהיגה בחברה החרדית. בשל העלייה בשיעור ההשתתפות של החרדים בכל אחד מתחומי החיים האלה ניתן לקבוע כי מגמת ההשתלבות הכלכלית-חברתית של החברה החרדית בחברה הכללית מתחזקת. אחד הגורמים המגבירים את המגמה הזאת הוא ההצטרפות ההולכת וגוברת של חרדים – נשים וגברים – ללימודים במערכת ההשכלה הגבוהה ולשוק התעסוקה. אלו מאפשרים הכנסה פנויה, מודעות מתפתחת בהדרגה לתרבות הצריכה והפנאי וצמיחת שיח מודרני בקרב קבוצות מעמד הביניים הגדלות ומתעצבות בחברה החרדית.

אל מול אלו מעניין להוסיף ולעקוב אחר מאפייניה הקהילתיים־חברתיים של האוכלוסייה החרדית בכל מה שקשור לפעילות התנדבותית  (40%מהחרדים מתנדבים, לעומת 25% מהיהודים הלא-חרדים) ולהרמת תרומה כספית גדולה לקהילה הלא־חרדית 86%) מהחרדים בני 20+ תרמו תרומה כספית, לעומת57% מהיהודים הלא-חרדים(, שנפוצות הרבה יותר בחברה זו בהשוואה לחברה היהודית.

השנתון מציג גם את דפוסי ההצבעה לרשימות יהדות התורה וש"ס בבחירות לכנסת, שיש בהם משום אינדיקציה לכוחן הפוליטי של המפלגות החרדיות, לתפרושׂת הגאוגרפית של חרדים בישראל ולחלוקה הפנים־קהילתית בריכוזים החרדיים. שיעור המצביעים ליהדות התורה וש"ס מתוך כלל המצביעים לכל המפלגות עלה בשנים 1992–2020 מ־8.2% ל־12.8%. נוסף על כך, יש שינוי בתפרושת של המצביעים לרשימות אלו, המתבטא בעלייה במשקל ערי הפרוור החרדיות וירידה במשקלן של ירושלים ובני ברק.

כל הלוחות