אוכלוסייה

לכל לוחות האקסל בפרק אוכלוסיה

גודל ומשקל האוכלוסיה החרדית

גידולה הדמוגרפי המהיר של האוכלוסייה החרדית משפיע גם על מעמדה — הכלכלי, החברתי והפוליטי — ולכן הוא מושך אליו תשומת לב ציבורית, תקשורתית ופוליטית. האוכלוסייה החרדית בישראל מונה בשנת 2020 כ־ 1,175,000 נפש, שהם 12.6% מכלל האוכלוסייה, והיא צפויה להגיע ל־ 16% מכלל האוכלוסייה בשנת 2030 ולכ-2 מיליון נפשות בשנת 2033.

קצב הגידול ושיעורי פריון

בהשוואה לקצב הגידול של אוכלוסיות במדינות המפותחות, קצב הגידול של האוכלוסייה החרדית בישראל הוא המהיר ביותר – כ-4% בשנה. הגורמים לקצב הגידול המיוחד הזה הם שיעורי פריון גבוהים, תנאי רפואה ומחיה מודרניים וגיל נישואים צעיר. ואכן, האוכלוסייה החרדית הישראלית צעירה מאוד – כמעט 60% ממנה הם מתחת לגיל 20, לעומת 30% מכלל האוכלוסייה בישראל.

ניתוח דפוסי התא המשפחתי החרדי בעשור וחצי האחרון מראה ירידה קלה בשיעורי הפריון – מ־7.5 בשנים 2004-1998 ל-6.6 בשנים 2019-2007. אצל הנשים היהודיות הישראליות הלא־חרדיות שיעור הפריון הממוצע בשנים 2019-2018 הוא 4 ילדים לאישה דתית; 3.2 לאישה מסורתית־דתית; 2.5 לאישה מסורתית־חילונית; ו־2.2 לאישה חילונית.

התפרושׂת הגיאוגרפית של האוכלוסיה החרדית

שתי "ערי הבירה" של האוכלוסייה החרדית הן ירושלים ובני ברק שגם כיום (2018) מתגוררים בהן 44.1% מאוכלוסייה זו. ירושלים ניצבת בראש עם 27.7% מן האוכלוסייה החרדית, ובני ברק שנייה לה עם 16.4% . עוד קבוצה של יישובים שאוכלוסייה חרדית גרה בהם היא ערי הפרוור החרדיות, ובהן מודיעין עילית, ביתר עילית ואלעד. ניתן להוסיף לקבוצה זו גם את בית שמש, שלצידה הוקמה רמת בית שמש ורוב מוחלט בקרב תושביה היום הם חרדים. בארבע הערים הללו גרים למעלה מ־ 22% מן האוכלוסייה החרדית.

רוב האוכלוסייה החרדית גרה בערים בהם החרדים מהווים רוב של מעל 80% (34%) או רוב קטן יותר (37%, כולל החרדים בירושלים שבה החרדים הינם רוב באוכלוסייה היהודית). 11% מן החרדים גרים ביישובים בהם החרדים מהווים בין 16% (שיעורם באוכלוסייה היהודית) ל-50%. שאר החרדים גרים ביישובים בהם הם מהווים מיעוט קטן יותר (18%).

לשנתון המלא >

כל הלוחות