אורחות חיים

לכל לוחות האקסל בפרק אורחות חיים

אורחות החיים בחברה החרדית נמצאים בשינוי מתמיד ואפשר ללמוד מהם על מערכת היחסים בין החרדים לחברה הישראלית בכללותה. אומנם יש פערים גדולים בין האוכלוסייה החרדית לזו הלא־חרדית בהשתתפות בשירות הצבאי והלאומי (רק 2530 גברים חרדים המהווים 25% מהבנים הבוגרים במערכת החינוך החרדית), בשיעור המשתמשים במחשב (61% מהחרדים לעומת 79% מהיהודים הלא-חרדים) ובאינטרנט (54% מהחרדים לעומת 90% מהיהודים הלא -חרדים)  ובדפוסי היציאה לחופשה בחו"ל (16% מהחרדים לעומת 51% מהיהודים הלא חרדים), אך בשל העלייה בשיעור ההשתתפות של החרדים בכל אחד מתחומי החיים האלה ניתן לקבוע בבירור כי מגמת ההשתלבות של החברה החרדית בחברה הכללית מתחזקת.  אחד הגורמים המחזקים מגמה זו הוא ההצטרפות ההולכת וגוברת של חרדים — נשים וגברים — ללימודים במערכת ההשכלה הגבוהה ולשוק התעסוקה. אלו מאפשרים הכנסה פנויה, מודעות מתפתחת בהדרגה לתרבות הצריכה והפנאי וצמיחת שיח מודרני בקרב קבוצות מעמד הביניים הגדלות ומתעצבות בחברה החרדית.  

אל מול אלו מעניין להוסיף ולעקוב אחר מאפייניה הקהילתיים-חברתיים המשתנים של האוכלוסייה החרדית במה שקשור לפעילות התנדבותית (39% מהחרדים מתנדבים לעומת 24% מהיהודים הלא-חרדים) ולהרמת תרומה כספית גדולה לקהילה שנפוצות הרבה יותר בחברה זו בהשוואה לחברה היהודית הלא־חרדית   (90% מהחרדים בני 20+ תרמו תרומה כספית לעומת 61% מהיהודים הלא-חרדים).

פרק זה עוסק גם בסוגיות הקשורות במשפחתיות ומראה כי החרדים מחזיקים בעמדות שמרניות בכל הנוגע למעמד האישה, גידול הילדים, חלוקת התפקידים ותפיסת מבנה המשפחה הגרעינית. באשר לזוגיות החרדים סבורים שהערכה וכבוד (87% לעומת 77% מהיהודים הלא חרדים), נאמנות (76% לעומת 69% מהיהודים הלא-חרדים) ותמיכה והקשבה (63% לעומת 55% מהיהודים הלא חרדים) הם הגורמים החשובים ביותר להצלחתו של קשר זוגי. לעומת זאת, הם מייחסים חשיבות פחותה לגורמים כמו אהבה (31% לעומת 44% מהיהודים הלא חרדים), מין (6% לעומת 12% מהיהודים הלא חרדים) וביטחון כלכלי (6% לעומת 16% מיהודים הלא חרדים).

פרק זה מציג גם את דפוסי ההצבעה לרשימות יהדות התורה וש"ס בבחירות לכנסת,  שיש בהם משום אינדיקציה לכוחן הפוליטי של המפלגות החרדיות, לתפרושׂת הגאוגרפית של חרדים בישראל ולחלוקה הפנים־קהילתית בריכוזים החרדיים.  ואולם במקרה של ש"ס חלק מן המצביעים אינם חרדים אלא מסורתיים ודתיים.  שיעור המצביעים ליהדות התורה וש"ס מתוך כלל המצביעים לכל המפלגות עלה בשנים  1992 – 2020  מ־ 8.2% ל־  13.7%  נוסף על כך, יש שינוי בתפרושת של המצביעים לרשימות אלו,  המתבטא בעלייה במשקל ערי הפרוור החרדיות וירידה במשקלן של ירושלים ובני ברק.

האם המאפיינים הקהילתיים והמרחביים של החברה החרדית הישראלית ישתנו בעקבות התהליכים הכלכליים והחברתיים המשנים את פניה,  או ישתמרו לצידם?  ימים יגידו. נציין שמגפת הקורונה שפרצה בישראל במרץ 2020 הדגישה את היתרון שבקהילתיות המאפיינת את הקהילה החרדית,  אך גם את הצורך במחשב אישי ובחיבור לרשת בכל בית בקרב המשפחות החרדיות.  אלו הפכו ממותרות או מטאבו חברתי לצורך קיומי להמשך שגרת החיים הן בהקשרים של תעסוקה והן בהקשרים של חינוך,  קיום קשרי משפחה ולימוד תורה. פרק ו של השנתון עוסק בפירוט בנושא זה.

כל הלוחות