צוות שוק העבודה העתידי - פעילות העבר ומחקרים תומכים
צוות שוק העבודה העתידי פועל לגיבוש תוכנית אסטרטגית מקיפה ויישומית אשר תתווה את הדרך ותציע קווים מנחים לקובעי המדיניות כיצד להיערך לאתגרי שוק העבודה העתידי
Flash 90
בפברואר 2017 התניע המכון צוות עבודה רחב שנקרא אז "צוות שוק העבודה העתידי", ששם לעצמו כמטרה לגבש תכנית היערכות לאתגרי שוק העבודה העתידי. הצוות שכולל את כל השחקנים בשוק העבודה (נציגי הממשלה הרלבנטיים, אקדמיה, נציגי המכללות והאקדמיה, נציגי המגזר העסקי ועמותות), התבסס בפעילותו על סדרת מפגשים של כלל השחקנים בתחום ומחקרי עומק של חוקרי המכון.
הרקע להקמת הצוות היה המחסור המשמעותי שקיים בכוח אדם מקצועי בתחומי המדע והטכנולוגיה, שהביא לעליית השכר בתחום, לצד עודף היצע של עובדים במקצועות שאיבדו או שצפויים לאבד רלבנטיות לצרכי השוק (מה שמכונה "mismatch"). המכון זיהה שהיעדר היערכות לתמורות הצפויות בשוק העבודה בארץ כמו בעולם כולו (שינויים טכנולוגיים, דמוגרפיים וגלובליזציה) טומנת בחובה סכנות רבות, בהן העמקת אי השוויון בין קבוצות האוכלוסייה בחברה הישראלית וחידוד הקוטביות בחברה על רקע הפערים המתחדדים בין קבוצות בשוק העבודה. גידול הפערים מהווה סכנה לא רק ליציבות הכלכלית-חברתית, אלא גם ליציבות השלטון, ולהצבעות קיצון, כפי שקורה בחלק ממדינות אירופה כבר היום.
הצוות הוקם במטרה לגבש במשותף תכנית אסטרטגית מקיפה ויישומית, אשר תתווה את הדרך ותיתן קווים מנחים לקובעי המדיניות, במטרה להיערך כראוי ומבעוד מועד לאתגרי העתיד בשוק העבודה. מאז הוקם, מתכנס הצוות מדי חודש/חודשיים על מנת לשתף בידע ולגבש המלצות משותפות להיערכות נכונה לאתגרי שוק העבודה העתידי ולהתוויית מדיניות. ראייה רב-מערכתית שכזו מחייבת שיתוף פעולה עם מגוון משרדים בהם משרד החינוך, העבודה והרווחה, הכלכלה, משרד רה"מ, משרד האוצר וכן נציגויות העובדים והמעסיקים, כמו גם גופי חברה אזרחית פעילים כגון התאחדות הסטודנטים וקרנות מהמגזר השלישי המתמקדות בתחומים הללו.
צוות שוק העבודה העתידי שם לעצמו כמטרה ראשונית לגבש תכנית היערכות לאתגרי שוק העבודה העתידי - תכנית אסטרטגית רחבת היקף, מבוססת מחקרי עומק, המשלבת מגוון היבטים ומתייחסת למספר טווחי זמן: טווח קצר (חקיקה, הסכמי עבודה והכשרות), טווח בינוני (השכלה גבוהה) וטווח ארוך (חינוך). הצוות כולל את כל השחקנים בשוק העבודה (נציגי הממשלה הרלבנטיים, אקדמיה, נציגי המכללות והאקדמיה, נציגי המגזר העסקי ועמותות).
עבודת הצוות כללה ארבעה נדבכים מרכזיים:
- מיפוי וניתוח מגמות על בסיס מחקרים קיימים בארץ ובעולם.
- עריכת מחקרי רקע לשם הבאת ידע ותובנות חדשות לשולחן הדיונים.
- גיבוש המלצות מדיניות, כאשר טווח התכנון המקסימלי עליו הוחלט הינו שנת 2030.
- סיוע בקידום וביישום ההמלצות.
משבר הקורונה האיץ את מגמות השינוי שאובחנו ע"י הצוות כצפויות בשוק העבודה, וחלק לא מבוטל ממה שצפינו שיקרה בתוך כעשור קרה בתוך מספר חודשים בודדים. כך, המכון הגיע למשבר במצב של מוכנות גבוהה יחסית, עם סדרת המלצות מדיניות שנותנת מענה לשוק העבודה החדש – פוסט קורונה.
מודל העבודה של המכון, המבוסס על מחקרי עומק מקצועיים לצד שיתוף פעולה מתמשך עם גורמי המקצוע בממשלה, במגזר העסקי, ובחברה האזרחית מגיע לשיאו מדי שנה ב"כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה".
בין התובנות שהוצפו בדו"ח הביניים שפרסמו חברי הצוות לקראת כנס אלי הורביץ (2017) , עלה הצורך בהשגת מגוון יעדים, בהם: צמצום הפערים החברתיים המושפעים מפערים בין קבוצות בשוק העבודה; צמצום אי ההתאמה (mismatch) בין היצע כוח האדם שמספקות מערכות החינוך, ההשכלה הגבוהה וההכשרה המקצועית לבין הביקוש שנגזר מצרכי המעסיקים; חיזוק המדיניות האקטיבית בשוק העבודה (ALMP – Active Labor Market Policy); חיזוק יכולת הלמידה לאורך החיים (LLL- Lifelong Learning), לצד מתן דגש לפיתוח סט-כישורים להתמודדות עם סביבה משתנה; התאמת החקיקה ויחסי העבודה הקיימים לשינויים בשוק העבודה, בדגש על גיבוש המלצות להתאמת חוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א-1951 לשינויים המתהווים. הדו"ח הוצג במושב גדול בכנס אלי הורביץ של שנת 2017, שכלל דיון של מקבלי ההחלטות בנושאים הללו לקראת המשך עבודת הצוות.
על רקע זאת, החליטו חברי הצוות להתעמק בשלושה תחומים עיקריים:
- היערכות מערכת החינוך
- היערכות מערכת ההכשרה וההשכלה הגבוהה
- שינויים נדרשים בחקיקה/הסכמי העבודה.
בכנס השנתי "כנס הורביץ לכלכלה וחברה" בשנת 2018 הוקדש מושב נוסף לנושא "שוק העבודה העתידי". הדיון כלל היערכות לשוק העבודה מבחינת חינוך, הכשרות מקצועיות והסכמי עבודה. מושב בשיתוף פעולה עם עמותת צורים, שכלל עבודה מקדימה של צוות שוק העבודה שמוביל המכון. מדוח שפורסם בנושא בכנס אלי הורביץ ביוני 2018 עולה כי "היעדר היערכות אסטרטגית" רב-מערכתית לאיומים הללו, עלולה להביא לפגיעה בצמיחת המשק ובכושר התחרות, כאשר ענף ההי-טק שמהווה כיום את קטר הצמיחה עלול למצוא עצמו ללא כוח האדם הנדרש כדי להמשיך בהתרחבותו ובמקביל, יתר ענפי המשק עלולים לאבד את ההזדמנות למצות את פוטנציאל הצמיחה שטומנות בחובן הטכנולוגיות החדשות.
מדי שנה מקדיש המכון מושב מרכזי בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה לנושאי שוק העבודה, תוך מתן "חלון ראווה" להתקדמות המחקרים והפעילות היישומית של הצוות יחד עם השותפים לדרך, ועל ידי קיום דיוני עומק בדרכים לקדם הלאה את המלצותינו.
בכנס אלי הורוביץ שנערך בדצמבר 2019 התמקד הצוות בהון האנושי בישראל ובפרט צמצום פערי הפריון כמפתח לסגירת פערים בהכנסה בישראל. לפיכך, עסקו מחקרי הצוות במוכנות מוסדות ההשכלה הגבוהה לקליטת הגידול בבוגרי 5 יח"ל מתמטיקה ובקשר בין הכשרות מקצועיות לבין הפריון. נסקרו מערכי ההכשרות הקיימים בעולם, זוהו הכשלים במערך ההכשרות הישראלי ולבסוף הוצגו המלצות לשיפור תפקודו. בתוך כך, נעשתה העמקה בהיערכות להזדקנות האוכלוסייה ובפרט נערך מחקר בנושא תעסוקת מבוגרים בישראל שכלל המלצות למדיניות לשילוב, שימור והכשרה מחודשת של קבוצת גילאי 50+ בשוק העבודה.
בדצמבר 2020 הציג צוות שוק העבודה העתידי בכנס אלי הורוביץ המקוון את תמונת המצב של שוק העבודה הישראלי על רקע משבר הקורונה שפקד אותו לצד תחזיות להמשך ההתפתחויות. קונקרטית, הוצג מצב התעסוקה וההשפעה על הכנסות העובדים והמעסיקים בפילוחים דמוגרפיים, ענפיים, גיאוגרפיים ואחרים. יתרה מזאת, הצוות הפנה זרקור לתופעת המעבר לעבודה מהבית בעקבות המשבר והעמיק בהשפעתה על הפריון ועל אי השוויון בחברה הישראלית. בנוסף על כך, ערכו חוקרי הצוות סקירה משווה של מדיניות הסיוע הממשלתי לעובדים ומעסיקים במשבר בישראל ובעולם.
להלן הצצה לחלק מהמחקרים שפורסמו עד כה:
1. היערכות מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה
- מחקר התאמת מערכת החינוך לאתגרי המאה ה-21 - מחקר מקיף שבחן מהם הכישורים הנחוצים היום, ואשר יידרשו בעתיד אפילו יותר, מבוגרות ובוגרי מערכת החינוך כך שיוכלו להגיע לידי מיצוי אישי משמעותי וכדי שיהיו מוכנים טוב יותר לחברה ולתעסוקה העתידיים? מדוע מערכת החינוך בישראל אינה מתאימה את עצמה להתפתחויות בעולם הדינמי והמשתנה של היום, עד כדי אבדן הרלוונטיות שלה אצל דור העתיד? מהן התובנות, המסקנות והדרכים שיסייעו להחליש, ואף להסיר, את החסמים במערכת החינוך כך שהיא תתאים את עצמה באופן מתמיד לאתגרי העתיד?
- מחקר בנושא הובלת שינוי במערכת החינוך | חילוץ עקרונות מניסיון העבר – מחקר הבוחן את הרפורמות שנערכו במערכת החינוך בשנים האחרונות, ואת הספרות הקיימת בנוגע להיבטים של רפורמות (כגון מניעים ומוטיבציות לשינוי, סוגים שונים של שינויים, קשיים הכרוכים בביצוע שינוי במערכות ציבוריות) – ומגבש מתוכן מתווה של הפעולות והעקרונות שיש לבחון בעת הובלת השינוי, ושיש בכוחם להגדיל את הסיכוי שהשינוי ייושם בהצלחה ויוטמע במערכת. המחקר בחן את אופן ורמת יישום עקרונות המתווה במהלך הפעלת התוכנית הלאומית לקידום המתמטיקה (5 פי 2).
- באפריל 2019 התניע המכון מחקר שעסק בבחינת מוכנות מערכת ההשכלה הגבוהה לקלוט את הגידול הצפוי בבוגרי 5 יחל מתמטיקה. מחקר זה בוצע במטרה לבחון האם ההשקעה בהגדלת מלאי בוגרים אלו, תוכל לשאת פירות – האם האקדמיה ערוכה לקלוט את תוספת הבוגרים הצפויה ללימודים בתחומי המתמטיקה ובתחומים הטכנולוגיים. משתנה זה הוא קריטי במטרה להשיג את התוצאה לשמה הוכפל מספר בוגרי 5 יח"ל מתמטיקה - הגדלת היצע כוח האדם הטכנולוגי, שנמצא כיום במחסור בענפי ההיי-טק והתעשייה. במילים אחרות – האם מערכת ההשכלה הגבוהה ערוכה לקלוט את הגידול הצפוי בבוגרי 5 יח"ל מתמטיקה, אשר יבקשו להירשם ללימודים באקדמיה במקצועות הריאליים והטכנולוגיים (מקצועות המחייבים 5 יח"ל מתמטיקה).
2. היערכות מערכת ההכשרה
לנוכח ריבוי האתגרים וזיהוי ההזדמנות להוביל לשינוי ממשי בתחום זה, החליט המכון הישראלי לדמוקרטיה להעמיק את מעורבותו בתחום ההכשרות המקצועיות וההשכלה הגבוהה. לאור זאת הוקמה במכון בתחילת 2018 יחידה שעוסקת ומתמחה במחקר ובגיבוש המלצות מדיניות לטיוב מערך ההכשרות המקצועיות , מתוך ראייה רחבה של שוק העבודה וצרכיו. היחידה שואפת לגיבוש המלצות שיובילו לשיפור תמהיל ההון האנושי ואיכותו, במטרה להשיג הלימה טובה יותר בין כישורי העובדים לבין צרכי השוק.
- מחקר בנושא מערך ההכשרות המקצועיות בישראל - בסוף 2019 פרסם המכון לראשונה את טיוטת המחקר שעסק בנושא "מערך ההכשרות המקצועיות בישראל" (לינק למחקר הסופי: אבחון מצב מערך ההכשרות המקצועיות וזיהוי החסמים והאתגרים העיקריים להגדלת כוח העבודה המיומן במשק ושיפור ההלימה עם צרכי שוק העבודה). המחקר כולל סקירה בינלאומית של הנעשה בעולם בתחום זה ומטרתו לספק למקבלי ההחלטות תמונה ברורה לגבי האתגרים והכשלים בתחום. המחקר שם סט המלצות מדיניות להעלאת הפריון ושיפור איכות ההון האנושי באמצעות הכשרות מקצועיות. המחקר מצא שבהיעדר גוף אחד שמרכז את תחום ההכשרות המקצועיות, מערך ההכשרות סובל מחוסר אפקטיביות שפוגעת באוכלוסיות החלשות. ככל שנשכיל להפוך את מערך ההכשרות המקצועיות ליעיל, אטרקטיבי ורלוונטי יותר לצורכי המעסיקים, הדבר יתרום לתעשייה ולכלכלה הישראלית. מצ"ב סרטון שהפקנו בנושא.
- דוח פריון שעוסק באתגר העלאת פריון העבודה במשק כמפתח לצמיחה מכלילה ומקיימת תפקיד המגזר העסקי: על מנת להאיץ את הטיפול בכשלים שבמערך ההכשרות המקצועיות, שהודגשו אף יותר לאור משבר הקורונה ערך המכון ערב פרוץ משבר הקורונה בהובלת פרופ' קרנית פלוג, לשעבר נגידת בנק ישראל וסגנית נשיא במכון, ודפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון דוח המלצות לבחינת תפקיד המגזר העסקי בהעלאת פריון העבודה.
- כפועל יוצא מהמלצות דוח זה של המכון, הוקמה בתחילת 2021 'מינהלת המעסיקים'- מיזם משותף של נציגי המעסיקים, העובדים והממשלה. מנהלת המעסיקים מבוססת על המלצות לפעולה שנכתבו בדוח זה. המנהלת תסייע להגדיר את צרכי שוק העבודה הנדרשים בכל תעשייה, תבטיח את מעורבות המעסיקים בעיצוב תכני הלימוד בהכשרות מקצועית, תקדם מודל 'לימוד מתמשך לאורך הקריירה' (Life Long Learning) לצד הכרה ממסדית בהכשרות מקצועיות ותעודד למידה מבוססת התמחויות. נכון להיום מוקמות שתי מנהלות – האחת במשרד האוצר לטיפול בהכשרות לעובדים בפריון גבוה והשנייה בזרוע העבודה של משרד העבודה. מחקר לבחינת אפקטיביות מתן דמי קיום למשתתפי הכשרות מקצועיות – בשת"פ עם משרד העבודה ועמותת צורים – המחקר נמצא בשלבי עבודה מתקדמים.
מחקרים נוספים שהותנעו על רקע משבר הקורונה:
3. שינויים נדרשים בחקיקה/הסכמי העבודה
בהקשר זה עסק צוות שוק העבודה העתידי במספר נושאים שקשורים לקידום הגמישות בשוק העבודה, לרבות מחקרי עומק בנושאים הבאים:
- היבטים של גמישות בשעות העבודה וניוד זכויות סוציאליות של עובדים (2018):
חוק שעות עבודה ומנוחה ומנגנונים לגמישות בשוק העבודה- המחקר עסק באיזון בין עבודה ופנאי בישראל ובשינויי החקיקה הנדרשים להגברת הגמישות בשוק העבודה. בתוך כך, במטרה לשקף את צרכי המעסיקים והשכירים במשק נערכו גם סקרי שכירים ומעסיקים בנושא גמישות תעסוקתית ששיקפו את צורכי הגמישות השונים שלהם.
- ניוד זכויות סוציאליות במעבר בין עבודות- המחקר נערך על רקע חוסר התאמתה של החקיקה בתחום הזכויות הסוציאליות לשינויים שעובר שוק העבודה, במסגרתם עובדים עוברים בין מספר עבודות לאורך הקריירה בעוד החוק קושר את מידת זכאותם לזכויות הסוציאליות לוותק שלהם אצל מעסיק נוכחי. החוקרים דנו בשאלה האם המודל הקיים משרת את צרכי המשק, סקרו מודלים חלופיים של זכאות לזכויות סוציאליות והציעו אמצעי מדיניות לפתרון הבעיה.
4. אתגרים בשילוב אוכלוסיות בשוק העבודה
בהקשר זה עסק צוות שוק העבודה במספר נושאים הקשורים לאפיון אוכלוסיות שמתקשות להשתלב בשוק העבודה הקיים והעתידי, במאפייניהן ובדרכי ההתמודדות וכלי המדיניות הנדרשים על מנת לשלב אותן. ההתמקדות אינה באוכלוסיות ידועות שקיים לגביהן שיח נרחב, כגון נשים ערביות או גברים חרדים, אלא באוכלוסיות נוספות שיש לתת עליהן את הדעת, כגון עובדים מבוגרים או בעלי מוגבלויות.
- מחקר רחב היקף בנושא אפליה תעסוקתית, אשר תקצירו הוגש לעו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות במשרד העבודה.
- מחקר מקיף המאבחן וממפה את נושא המעמדות בשוק העבודה והדואליזציה – חלוקת שוק העבודה לשני שווקי עבודה שונים על פי מעמד ורקע סוציואקונומי (2020).
- מחקר חשוב שעובר בימים אלו עדכון לאור התפתחויות משבר הקורונה, העוסק בקידום ועידוד תעסוקת מבוגרים בשוק העבודה, מחקר אשר עיקריו הוצגו בכנס אלי הורביץ (2019).
מחקרים נוספים בנושא שילוב אוכלוסיות:
- שילוב אנשים עם מוגבלויות בהיי-טק – בשת"פ עם משרד העבודה
- סיכויי ההשתלבות חזרה בשוק העבודה של מובטלי הקורונה- בשת"פ עם שירות התעסוקה (קישור לדיון שהתקיים במכון בשיתוף הגורמים הרלוונטיים)
סקירות מצב שוק העבודה במשבר הקורונה (2020)
- שוק העבודה והמשק הישראלי בתקופת הקורונה: תמונת מצב- הסקירה הציגה את השפעות המשבר על ענפי המשק ומצב העסקים לאור הסגרים וגלי התחלואה. בנוסף, נסקר מצב התעסוקה בתקופת הקורונה תוך שימוש בפילוח גילאי ואבחנה בהשפעות על שכירים ועצמאים ונבחנה השפעת המשבר על הכנסות העובדים במשק בפילוח דמוגרפי וגיאוגרפי. עוד הציגה הסקירה תחזית להתפתחויות שוק העבודה בהמשך.
- ההשפעה של משבר הקורונה על העבודה מהבית- סקירה זו בחנה את התרחבות תופעת העבודה מהבית בעקבות ההגבלות שהוטלו על מנת לבלום את התפרצות המגפה. היא העמיקה בהשפעת העבודה מהבית על אי-השוויון בישראל, באתגרים ובתועלת של הגידול בתופעה. (ראו סקירה נוספת באתר המכון).
- שוק העבודה בימי הקורונה: סקירה משווה (ראו עמ' 60 במסמך) - בסקירה השוואתית זו הוצגו סוגים שונים מדיניות סיוע ממשלתי לעובדים ולעסקים במשבר הקורונה ברחבי העולם תוך העמקה ביתרונות ובחסרונות של התכניות השונות. בנוסף הוצגו המלצות ליישום בישראל של אלמנטים מתכניות הסיוע הממשלתי שנסקרו.