עבודה מהבית- בעיקר למשכילים ובעלי הכנסה גבוהה

לא כולם יכולים ליהנות מיתרונות העבודה מהבית בתקופת הקורונה. למעשה, האופציה הזו פתוחה בעיקר בפני אקדמאים ובעלי רמת הכנסה גבוהה מהממוצע. כך, רק 35% מהמשתכרים שכר מינימום עובדים מהבית, לעומת שני שלישים (66%) מאלה המרוויחים הרבה מעל הממוצע. בדומה לכך, שיעור העובדים מהבית עולה עם רמת ההשכלה

Shutterstock

לפני משבר הקורונה עבדו או שילבו עבודה מהבית כ-9% מהעובדים בישראל, כך עולה מסקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה ביולי 2020.

שיעור זה זינק משמעותית עם פרוץ משבר הקורונה: מסדרת סקרים שערך המכון מאז פרוץ המשבר בקרב הציבור בשוק העבודה (שכירים ועצמאיים שעבדו עד פרוץ משבר הקורונה) עולה כי שיעור העובדים מהבית בישראל בסוף מרץ 2020, עם הטלת הסגר הראשון, זינק ל-55%, ובחודש יולי 2020, עם החזרה ההדרגתית לפעילות תחת מגבלות הריחוק החברתי, ירד לכ-43%.  שיעור זה מאפיין ככל הנראה את המצב בתקופות שבין הסגרים, דהיינו את המצב ב"שגרת קורונה". נתוני סקר דצמבר 2020 (טרם הכניסה לסגר השלישי) מחזקים הערכה זו, כאשר שיעור העובדים מהבית בשבוע השני של דצמבר 2020 היה דומה לשיעור בחודש יולי ועמד על 45%.סקר סוף חודש מרץ תחילת אפריל - https://www.idi.org.il/blogs/special-economic-survey/march-april-2020/31797. סקר חודש יולי 2020 https://www.idi.org.il/media/14897/economic-poll.pdf  שיעור זה משקף כ- 13% שכירים ועצמאיים שעבדו רק מהבית (כ- 5% עבדו רק מהבית גם לפני המשבר), ו- 32% ששילבו עבודה מהבית וממקום העבודה (בהם כ- 7% שילבו עבודה מהבית וממקום העבודה גם לפני המשבר) (תרשים 1).  

תרשים 1: העובדים (עצמאים ושכירים) בחודש דצמבר 2020, לפי מיקום ביצוע העבודה

מקור: סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה, דצמבר 2020

שיעור העצמאיים שעבדו מהבית בתחילת דצמבר 2020 היה גבוה משמעותית (כ-74%, כאשר 44% שעבדו רק מהבית) בהשוואה לשיעורם בקרב השכירים (40%, 8% עבדו רק מהבית). גם בחודש יולי עמד שיעור העבודה מהבית בקרב עצמאיים על כ-70% אולם שיעור המדווחים שעבדו רק מהבית היה נמוך משמעותית ביולי ועמד על 14% בלבד  (תרשים 2).

תרשים 2: שיעור העובדים מהבית (רק מהבית או משולב)  בחודשים יולי ודצמבר 2020, אחוזים

שיעור העובדים מהבית בהיי-טק בחודש יולי (70%) ובתחילת דצמבר 2020 (72%) היה גבוה משמעותית בהשוואה לשיעורם בקרב עובדים מהסקטור הפרטי ללא היי-טק (43%-46%) ועובדים מהמגזר הציבורי (33%-38%). בעוד שבסקטור הפרטי (ללא היי-טק) ירד מעט שיעורם בין החודשים יולי לדצמבר, במגזר הציבורי השיעור דווקא עלה (תרשים 3).

תרשים 3: שיעור העובדים מהבית (רק מהבית או משולב)  בחודשים יולי ודצמבר 2020 לפי ענף

מקור: סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה, דצמבר 2020

גם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בוחנת מעת לעת את שיעור העובדים מהבית בתקופת הקורונה, אולם בעוד סקרי המכון בחנו את המדווחים על עבודה מהבית בתקופת הקורונה (בימים אלה) בקרב כלל הציבור בשוק העבודה (שכירים ועצמאיים שעבדו רק מהבית או בשילוב בין בית ומקום העבודה), הרי שנתוני הלמ"ס מציגים את שיעור השכירים העובדים מהבית ביום ספציפי (יום ביצוע הסקר).

למרות ההבדלים, מצביעים נתוני הלמ"ס כי בממוצע בחודשי הקיץ (בתקופה שבין הסגר הראשון לשני ) עבדו כ- 10% מהשכירים מהבית, זאת בדומה ל- 9% מהשכירים שדיווחו שעבדו רק מהבית בסקר המכון שנערך באמצע יולי 2020 ו- 8% מהם בסקר המכון שנערך בדצמבר 2020.

מסקרי הלמ"ס ניתן ללמוד כי האפשרות לעבוד מהבית לא הייתה נחלת השכירים בכלל ענפי המשק.  בעיצומו של הסגר הראשון (סוף מרץ 2020) עבדו מהבית כמחצית מהשכירים בענפי ההיי-טק וכ- 41% מהשכירים בענף השירותים הפיננסיים וביטוח, זאת לעומת  אחוזים בודדים בענפי הבינוי, המסחר הקמעוני והשירותים האישיים.  ניתן לראות שהפערים בין הענפים נותרו בעינם גם עם הירידה בנתוני התחלואה וההקלה במגבלות בחודשי הקיץ (יוני-יולי 2020), אז ירד שיעור השכירים שעובדים מהבית בכל הענפים, אך שיעורם בענף ההייטק נותר הגבוה ביותר - כ 34%. זאת, לעומת כ- 1% עד 2% בענפי הבינוי והמסחר הקמעונאי (תרשים 4).

תרשים 4: שיעור העובדים מהבית לפי ענף כלכלי בעסקים עם 5 עובדים ומעלה, מרץ עד יולי 2020

מקור: לשכה מרכזית לסטטיסטיקה, 2020

שיעור העבודה מהבית בישראל ובמדינות האיחוד האירופי דומה. כאשר נשאלו "היכן עבדת במהלך המגפה?" ענו 45% מהעובדים במדינות האיחוד כי עבדו מהבית (בחודשים יוני יולי 2020). שיעור גבוה יחסית בבלגיה (66%), אירלנד (53%) ופורטוגל (50%) לעומת 41% בהולנד וגרמניה ו-35% בהונגריה (תרשים 5).

תרשים 5: שיעור העובדים מהבית במדינות האיחוד האירופי, יוני יולי 2020סקר מיוחד של היורופאונד שנערך במדינות האיחוד האירופי חודש יולי, כאשר המשק החל להיפתח לאחר הגל הראשון של הקורונה. הגרף אינו לא כולל מדינות בהן רמת מהימנות הנתונים נמצאה נמוכה.

מקור: Eurofound (2020), Living, working and COVID-19 dataset, Dublin, http://eurofound.link/covid19data

למרות שנהוג לחשוב שהעבודה מרחוק, המאפשרת נגישות למקומות עבודה מרוחקים, מרחיבה את אפשרויות העבודה לאנשים מאוכלוסיות שונות (גרים בפריפריה, אנשים עם מוגבלות פיזית, הורים לילדים קטנים ועוד), נראה כי בתקופת הקורונה דווקא האוכלוסיות החלשות נהנו ממנה פחות.  

חיזוק לכך ניתן לקבל מסקר המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך בתחילת דצמבר 2020, לפיו שיעור העובדים  מהבית עולה עם רמת ההשכלה: מ- 18% בקרב בעלי ההשכלה הנמוכה (12 שנות לימוד ומטה) ל- 35% בקרב בעלי 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות, ל-42% בקרב בעלי השכלה על-תיכונית לא טכנולוגיתלמשל סמינר למורים, בי"ס לסיעוד, הכשרה מקצועית לא טכנולוגית, לימוד באקדמיה ללא תואר ועוד, ועד לכמחצית מבעלי ההשכלה העל-תיכונית הטכנולוגית.כולל הנדסאי, טכנאי, חשמלאי QA וכו'.

השיעור הגבוה ביותר של העובדים מהבית נמצא בקרב בעלי תואר אקדמי והוא עומד על  52% (59% בחודש יולי 2020). ממצאים אלו ממחישים כי השכלה גבוהה (אקדמאית וטכנולוגית שאינה אקדמית) מאפשרת עבודה במקצועות שבהם ניתן לבצע חלק ניכר מהעבודה גם מרחוק/מהבית. לפיכך, מי שרכש השכלה אקדמאית או טכנולוגית נהנה במהלך המשבר מעמידות וביטחון תעסוקתי גבוהים יחסית בשוק העבודה  (תרשים 6).

למעשה, העבודה מרחוק בתקופת הקורונה הורחבה משמעותית בעיקר עבור עובדי צווארון לבן, אקדמאים או עובדים עם שכר גבוה. בחלק מהמקרים הדבר קשור לאופי עבודתם של העובדים האחרים, המחייב הגעה פיסית לבית העסק ולא מאפשר עבודה מרחוק וכן לאיכות תשתיות האינטרנט שמקשות על העבודה מרחוק (המכון הישראלי לדמוקרטיה, יולי 2020).

תרשים 6: שיעור העובדים מהבית לפי רמת השכלה, יולי ודצמבר 2020, אחוזים

מקור: סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה, דצמבר 2020

מחקר של קרן המטבע העולמית שבדק את היכולת לעבוד מרחוק במדינות שונות מראה אף הוא כי היכולת לעבוד מהבית מתואמת עם רמת ההשכלה אבל  רק מעט עם הגיל (תרשים 7).

תרשים 7: יכולת לעבוד מרחוק לפי גיל ורמת השכלה

מקור: 2020 , Brussevich, Dabla-Norris and Khalid

ביולי 2020 פורסם מחקר שמצא קשר חיובי בין היכולת לעבוד מהבית לבין תוצר לנפש (Sanchez et al., July 2020). מהמחקר עולה כי אחוז העבודות שניתן לבצע מרחוק במדינות בהן הכנסות גבוהות עומד על 38% לעומת 25% במדינות בהן הכנסות בינוניות עד גבוהות. כאשר מביאים בחשבון את הפערים בגישה לאינטרנט רואים כי ככל ששיעור העובדים להם לא מתאפשרת גישה לאינטרנט גבוה שיעור העובדים מהבית יורד (ל-33.6% במדינות בהן הכנסות גבוהות ו-17.8% במדינות בהן הכנסות נמוכות עד בינוניות). הנתונים על ישראל (תרשים 8) מציגים שיעור גבוה יחסית של העבודות שניתן לבצע מרחוק  - מעל 40%, גם כאשר מביאים בחשבון את שיעור העובדים להם יש גישה לאינטרנט.

תרשים 8: הקשר בין עבודה מהבית ללוג תוצר לנפשSanchez, Daniel Garrote, Nicolas Gomez Parra, Caglar Ozden, Bob Rijkers, Mariana Viollaz, and Hernan Winkler. "Who on earth can work from home?." Development Research (2020) https://openknowledge.worldbank.org/bitstream/handle/10986/34277/Who-on-Earth-Can-Work-from-Home.pdf?sequence=1&isAllowed=y

מקור: Sanchez et al, 2020

חיזוק לכך ניתן למצוא גם בסקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנערכו  ביולי ובדצמבר 2020, לפיהם שיעור העובדים מהבית עולה עם רמת ההכנסה. דהיינו, קיים קשר חיובי בין רמת השכר לאפשרות לעבוד מהבית: מהסקר האחרון עולה כי בעוד בקרב בעלי הכנסות נמוכות (עד שכר מינימום וכולל) שיעור העבודה מהבית עומד על 35%, הרי שבקרב בעלי הכנסות גבוהות (הרבה מעל השכר הממוצע) עומד שיעורם על 66% (תרשים 9).

תרשים 9: שיעור העובדים מהבית לפי רמת הכנסה, אחוזים

מקור: סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה, דצמבר 2020

גם סקר של ה-OECD שנערך בחודש אפריל  במדינות נבחרות מראה שבדומה לממצאי הסקר בישראל, גם במדינות אלה קיים קשר חיובי בין שיעור העבודה מהבית לבין רמת ההכנסה. תרשים 10 מציג את העלייה בשיעור העבודה מהבית עם העלייה ברבעוני ההכנסה.

תרשים 10: שיעור העובדים מהבית לפי רבעוני הכנסה, אחוזים

מקור: Galasso and Foucault, 2020‏

סביבת עבודה נוחה היא אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפני העובדים מהבית, בכלל זה היכולת לעבוד ללא הסחות דעת, ברציפות וביעילות. ממצאי סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מחודש יולי  הראו כי 52% מהמשיבים שעבדו מהבית מצליחים לבצע את עבודתם במידת יעילות די רבה עד רבה מאוד בדומה לביצועה במקום העבודה (55% מהנשים ו-50% מהגברים), 31% במידה בינונית ו- 13% במידה מועטה עד מועטה מאוד. בסקר שנערך ע"י המכון בתחילת דצמבר 2020 היו דיווחים די דומים אם כי הפער בין נשים לגברים גדל כאשר 64% מהנשים העידו שהן מבצעות את עבודתן מהבית במידת יעילות רבה עד רבה מאוד אל מול 51% מהגברים (תרשים 11).

תרשים 11: מידת היעילות בעבודה מהבית, בהשוואה למקום העבודה, לפי מין חודשים יולי ודצמבר 2020

מקור: סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה, דצמבר 2020

דיווחי המשיבים לסקרי יולי ודצמבר 2020 מחזקים את הנחת היסוד שנוכחות הילדים בבית בתקופת משבר הקורונה פגעה ביעילות העבודה מהבית: 81% מהגברים ו-70% מהנשים דיווחו בדצמבר שהעבודה מהבית נפגעה כתוצאה מהימצאות הילדים בבית (76% בממוצע), בדומה לממצאי סקר יולי 2020 (77% בממוצע). 35% מהנשים דיווחו כי הדבר פגע מאוד בעבודתם (34% בסקר יולי 2020) לעומת 43% מהגברים (37% בסקר הקודם). כ-30% ציינו כי עבודתם נפגעה רק במקצת ו-5% מהנשים ציינו כי הפגיעה הייתה במידה שלא אפשרה כלל לעבוד (9% בסקר יולי 2020) (תרשים 12).

תרשים 12: מידת הפגיעה של נוכחות הילדים בבית ביעילות העבודה מהבית, לפי מין חודשים יולי ודצמבר 2020

מקור: סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה, דצמבר 2020

אתגרים נוספים בעבודה מהבית הם התנאים הפיסיים הבסיסיים הנדרשים, כגון שולחן עבודה, כיסא מתאים, מחשב, תאורה ראויה, חדר שקט וכו'. במסגרת סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנערך בחודש יולי 2020, דיווחו 74% מהעובדים מהבית כי נתקלו בקשיים. 34% ציינו קושי מהיעדר קשר אישי פיסי, 33% ציינו שנתקלו באי נוחות פיסית (העדר ריהוט או ציוד משרדי) או העדר פינת עבודה/חדר שקט לעבוד ממנו. כחמישית מהעובדים נאלצו לחלוק מחשב עם בני הבית ול-16% היו בעיות בהתחברות לרשת (תרשים 13). 

תרשים 13: שיעור המדווחים על קשיים בעבודה מהבית לפי סוג, יולי 2020

מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה, יולי 2020

במטרה להבין את רמת התמיכה שמקבלים העובדים מהבית ממקום העבודה הם נשאלו על התמיכה/ציוד שהם מקבלים ממקום העבודה. כמחצית (49%) מהשכירים העובדים מהבית השיבו שלא קיבלו מהמעסיק סיוע כלל, 37% דיווחו שהם קיבלו מחשב נייד, 13% קיבלו כלי טכנולוגי אחר ו-10% קיבלו ממשק מיוחד ליצירת קשר עם עמיתים לעבודה או מנהל. 2% בלבד ציינו שהם מקבלים חיזוק או חיבור או חיזוק לרשת ואחוז דומה דיווחו שקיבלו תוספת שכר על הוצאות בעבודה מהבית (תרשים 14).

תרשים 14: שיעור המדווחים על תמיכה בעבודה מהבית לפי סוג, דצמבר 2020 אחוזים

מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה, דצמבר 2020

מהעובדים בענף ההיי-טק דיווחו 69% שקיבלו תמיכה או ציוד מהחברה. זאת לעומת 46% מהעובדים בענף הפרטי (ללא היי-טק) ו-42% מהעובדים בענף הציבורי. התמיכה העיקרית בה זוכים העובדים היא מחשב נייד -  42% מהעובדים בהיי-טק, 37% מהעובדים בענף הפרטי (ללא היי-טק) ו-30% מהעובדים בענף הציבורי. 34% מהעובדים בענף ההיי-טק קיבלו כלי טכנולוגי אחר ו-13% דיווחו על תמיכה באמצעות  ממשק מיוחד ליצירת קשר עם עמיתים לעבודה או מנהל (תרשים 15).

תרשים 15: שיעור המדווחים על תמיכה בעבודה מהבית לפי ענף, דצמבר 2020

מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה, דצמבר 2020

המעבר המהיר לעבודה מהבית בתקופת הקורונה מאפיין את עולם העבודה בכל רחבי העולם. על פי נתוני לינקדאין למחצית הראשונה של שנת 2020 (תרשים 16), מספר העובדים המחפשים עבודה מרחוק כמעט והוכפל בסוף חודש יוני 2020 בהשוואה לפברואר 2020 (מדד פברואר=100).

תרשים 16: שיעור המחפשים עבודה מרחוק, פברואר עד יוני 2020

מקור: WEF report, LinkedIn Economic Graph.

מסקר המעסיקים שערך  ה- WEF במחצית הראשונה של 2020  עולה כי בטווח של כ- 5 שנים בכוונת מרבית המעסיקים (83%) לפעול להגדלת היקף העבודה מרחוק. כדי לענות על האתגרים שמציגה העבודה מרחוק ומתוך דאגה לתפוקות ורווחת העובדים, כשליש מהמעסיקים דיווחו שבכוונתם לנקוט בצעדים לשמירה על תקשורת בין העובדים ותחושת שייכות לארגון באמצעות כלים דיגיטליים.

אמנם בתקופת המשבר הוכח כי העבודה מרחוק אפשרית בקנה מידה גדול יותר ממה שהיה בעבר, אך המעסיקים מטילים ספק רב ביעילותה. רוב המעסיקים (78%) צופים שלעבודה מרחוק תהיה השפעה שלילית כלשהי על תפוקת העובדים, כאשר 22% מצפים שתהיה לעבודה מרחוק השפעה שלילית חזקה. רק 15% מאמינים כי לא תהיה לכך השפעה על התפוקה או שההשפעה תהיה חיובית. חוקרי  ה- WEF סבורים כי הספק שמטילים המעסיקים ביעילות העבודה מהבית משקף מספר גורמים: המעבר החד לעבודה מרחוק אירע בתקופה בה יש תחושת לחץ וחשש רב לבריאות, הורים לילדים קטנים צריכים להתמודד איתם בבית חלק ניכר מהזמן בהיעדר מוסדות חינוך פעילים והתמודדות החברות עם הריחוק הפיזי הדורש הקניית הרגלי עבודה מרחוק ושמירה על תקשורת ושייכות ארגונית. עם זאת, סקר ה- WEF  הראה כי הסתגלות החברות לעבודה היברידית ומרחוק נמצאה כבר אז בעיצומה והבטחת הרווחה של העובדים היא בין הצעדים המרכזיים שננקטו ע"י המעסיקים, כאשר 34% מהם דיווחו שנקטו בצעדים ליצירת קהילה מקוונת.

סיכום

שוק העבודה העתידי כבר כאן לחלק ניכר מהעובדים בעלי צווארון לבן אשר עובדים מרחוק כבר תקופה ארוכה וניכר כי המעסיקים הגדולים ברחבי העולם מתחילים להפנים זאת ולהכין את הארגון שלהם לעבודה מסוג זה. לעבודה מהבית יתרונות רבים ולכן יש להרחיבה ולאפשר אותה לכל שכבות האוכלוסייה. הממצאים בישראל מראים כי העובדים נתקלים בקשיים בעבודה מהבית והתמיכה בהם אינה מספקת ברוב חלקי המשק.

לפיכך, יש לנקוט בצעדים נוספים על מנת להקל עליהם את העבודה. כדי לקדם זאת על הממשלה לפעול בכמה מישורים:

• התאמת חקיקת העבודה כך שתתמוך ותאפשר הסדרים לעבודה גמישה (כמקובל בעולם).
• שדרוג רשת האינטרנט לפס מהיר (בעיקר רגולציה – הדגש על תחרות במחיר של הרפורמה בתחום התקשורת פגע בהשקעה בתשתיות)
• הנגשת הדרכות וקורסים לעובדים ולמנהלים בשיטות של ניהול זמן ועבודה מהבית והטמעת כלים דיגיטליים הנדרשים לעבודה מרחוק.
• סיוע תקציבי לעסקים (בעיקר קטנים ובינוניים) לבצע את ההשקעה הנדרשת בהתאמת העסק לעבודה מרחוק (אבטחת מידע, מערכות תקשורת, גישה מרחוק וכו').
• פיתוח שיטות לבקרת והערכת ביצועים ותפוקות בזמן העבודה מהבית – על הממשלה כמעסיק הגדול ביותר להבטיח מנגנוני הערכת תפוקות לעובדי הסקטור הציבורי.
• סיוע לאוכלוסיות חלשות ליהנות מהאפשרות לעבוד מהבית – באמצעות הבטחת נגישות למחשב, חיבור לאינטרנט וכדומה.

מקורות