שדרוג ההון האנושי עובר בהכשרות מקצועיות

על גורמי הממשל לנצל את פסק הזמן שנכפה על חלקים נרחבים משוק העבודה בשל מגפת הקורונה, כדי לעבור תהליך משמעותי של שדרוג יכולות העובדים. וכדי שהמאמץ לעידוד המובטלים לעבור הכשרות מקצועיות יביא לשינוי התנהגות בפועל, על הממשלה לצאת במהלך הסברתי רחב להעלאת המודעות למגוון האפשרויות העומדות בפניהם

Shutterstock

הצורך הבוער בשדרוג כישורי ההון האנושי בישראל- טרום קורונה

עוד לפני פרוץ משבר הקורונה הייתה הסכמה גורפת בקרב כלכלנים ומומחים בתחום כי ההון האנושי בישראל חייב לעבור קפיצת מדרגה ושדרוג משמעותי, הכולל העלאת סט מיומנויות הבסיס של העובד הישראלי והתאמת ההכשרות לצרכי המעסיקים. הצורך הינו בוער הן במטרה להעלות את פריון העבודה כמפתח להעלאת השכר בקרב האוכלוסיות החלשות וצמצום הפערים והן ככלי לשיפור כושר התחרות של המשק הישראלי.

עדויות ואסמכתאות לנחיתות היחסית של כישורי העובד הישראלי בהשוואה לעמיתיו בעולם לא חסרים: כבר בשנת 2012 התריעו כלכלני בנק ישראל, בדוח השנתידוח בנק ישראל 2012, פרק ה: https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/RegularPublications/DocLib3/BankIsraelAnnualReport/%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%91%D7%A0%D7%A7%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%202018/new-chap-5.pdf כי "מיומנויות היסוד בישראל מתאפיינות ברמה נמוכה, והדבר ממלא תפקיד משמעותי בהסבר העובדה שפריון העבודה (התוצר לעובד) במדינה נמוך בהשוואה לפריון במדינות המפותחות האחרות". כלכלני בנק ישראל הוסיפו וקבעו כי "פריון נמוך זה משמש הסבר עיקרי לכך שרמת השכר בישראל נמוכה יחסית לשכר במדינות אלו".

באוגוסט 2019, כחצי שנה לפני פרוץ משבר הקורונה, פרסם בנק ישראל דוח מיוחד שעסק ב"העלאת רמת החיים באמצעות הגדלת פריון העבודה".דוח בנק ישראל "העלאת רמת החיים באמצעות הגדלת פריון העבודה": https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Documents/%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94%20%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.pdf מהדוח עולה כי התוצר לשעת עבודה בישראל (פריון העבודה) נמוך ב-24% מהממוצע במדינות ה- OECD וכי הפער לעומתן אינו מצטמצם בעשורים האחרונים.

גם סקר PIAAC של ה- OECD, אשר בדק את רמת המיומנויות (כישורים) של האוכלוסייה בגיל העבודה והיכולת להתמודד עם האתגרים התעסוקתיים והחברתיים של המאה ה-21, הצביע על נחיתות כישוריו של העובד הישראלי בהשוואה לממוצע המדינות המפותחות. הסקר בחן את המיומנויות בשלושת תחומים: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות בסביבה מתוקשבת. לפי נתוני הלמ"ספרסום הלמ"ס בנושא מיומנויות בוגרים בישראל, 2014–2015: https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2016/adult_skills15_1640/pdf/part_2_h.pdf הציון הממוצע באוריינות קריאה ובאוריינות מתמטית היה נמוך יחסית לממוצע ה-OECD, וישראל דורגה במקום ה-28 וה- 29, בהתאמה, מבין 34 המדינות שהשתתפו בסקר.

הצורך הבוער בשדרוג כישורי ההון האנושי בישראל – התחדד על רקע משבר הקורונה

עם פרוץ המשבר, זינק שיעור האבטלה בישראל ליותר ממיליון איש וגם לאחר תהליך הדרגתי של חזרה לפעילות ב"שגרת קורונה", נותר שיעור האבטלה בישראל דו-ספרתי: בין 12.1% לפי נתוני הלמ"ס (שמשמעותו כ-504 אלף מובטלים) ל-21.5% לפי נתוני שירות התעסוקה (שהם כ-879 אלף איש). מדובר באתגר עצום לשוק העבודה, כאשר כיום כבר ברור שמצב זה צפוי להימשך לפחות עד הקיץ הבא, וכי הביקוש לעובדים הינו פחות מ- 10% מסך המובטלים (לפי נתוני הלמ"ס ביולי 2020 היו במשק רק כ-52.5 אלף משרות פנויות).  

לאורך זמן - מצב שכזה, בו מאות אלפים יושבים בבתים ומקבלים דמי אבטלה מהממשלה, אינו בריא לא לעובד המובטל ולא למשק. לפיכך, על הממשלה מוטלת האחריות לפעול באופן אקטיבי כדי להוציא את המובטלים מ"מצב הנוחות כמקבל דמי אבטלה עד יוני 2021", ולעודד אותם לצאת לעבודה או לעבור הכשרה מקצועית, אם כדי לשדרג את כישוריהם ולשפר את התאמתם לצרכי שוק העבודה במאה ה- 21 או כדי לסייע להם לעבור הסבה מקצועית לתחומים בהם יוכלו לעסוק לפחות עד שיוכלו לחזור לעיסוקם הקודם, טרום קורונה.

במסמך זה לא נתעמק בצעדים הנדרשים כדי לעודד את העובדים לצאת חזרה לעבודה, אך נציין כי אימוץ "המודל הגרמני", אשר יאפשר העסקה חלקית חייב להיות חלק מרכזי במתן מענה לסוגיית החזרה לעבודה.

מסמך זה יתמקד בדרכים לעודד את "מובטלי הקורונה" לעבור הכשרות מקצועיות במהלך תקופה מאתגרת זו. נציין כי הרקע של מסמך זה, אשר הציג את נחיתות כישוריו של העובד הישראלי, מספק תשובה הולמת לגבי הצורך הבוער של שדרוג ההון האנושי בישראל, כאשר תקופה זו מהווה הזדמנות פז לשוק העבודה. על גורמי הממשל לנצל את פסק הזמן שנכפה על חלקים נרחבים משוק העבודה, כדי לעבור תהליך משמעותי של שדרוג יכולות העובדים בישראל. גם דוח התעסוקה שפרסם ארגון ה- OECD בתחילת יולי 2020 הדגיש את חשיבות ההכשרות המקצועיות בעת הזו. הארגון קרא להפעיל הכשרות ממוקדות לצעירים ולאוכלוסיות חלשות. על פי הדוח, יש לפעול באופן ממוקד בהכשרת צעירים, שנפגעו קשה מהמשבר, זאת כדי להימנע מדור אבוד של צעירים שנקלע לאבטלה כרונית בשל הקורונה (כפי שהיה בספרד וביוון לאחר משבר 2008). עוד מדגיש ארגון ה- OECD את העובדה שבישראל אין הכשרות ממוקדות לצעירים. 

כדי שהמאמץ לעידוד המובטלים לעבור הכשרות מקצועיות יביא לשינוי התנהגות בפועל, על הממשלה לצאת במהלך הסברתי רחב היקף כדי להעלות את מודעות המובטלים לאופציה ולמגוון האפשרויות של הכשרה מקצועית. לצד זאת, יש להבטיח שהשתתפות בהכשרות לא תהיה כרוכה בפגיעה בדמי האבטלה. בפועל, ממשלת ישראל עשתה עד לאחרונה בדיוק את ההיפך, כאשר מי שניגש להכשרה מקצועית נאלץ לספוג הפחתה של 30% בדמי האבטלה. 

לפיכך, יש לבטל באופן מיידי את הקנס בשיעור של 30% מדמי האבטלה, שמוטל כיום על המובטלים שמשתתפים בקורסי הכשרה מקצועית. בנוסף, יש לפעול למתן דמי קיום למי שאינו זכאי לדמי אבטלה ולבחון תמריצים נוספים לעידוד מובטלי הקורונה לעבור הכשרות מקצועיות, זאת תוך בחינת התמריצים הנהוגים בעולם. 

מסקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בחודש יולי 2020 בקרב הציבור בשוק העבודה,סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה בקרב הציבור בשוק העבודה, בנושא הכשרות מקצועיות:  https://www.idi.org.il/blogs/special-economic-survey/july-2020/32317 עולה כי שני שליש (66%) מ"מובטלי הקורונה"מפוטרים, בחל"ת או עצמאים שאינם עובדים בשל המצב מעוניינים לקחת חלק בהכשרה מקצועית קצרה בת 3 עד 6 חודשים, במימון ממשלתי (ולמעלה ממחציתם, 52%, בסך הציבור בשוק העבודה). השכירים נכונים יותר לקחת חלק בהכשרה מקצועית במימון ממשלתי בהשוואה לעצמאים (53% לעומת 45% מהעצמאים).

אולם, קבלת דמי קיום בעת ההכשרה המקצועית הינו תנאי חשוב לרובם: 56% מבין אלו שמוכנים להשתתף בהכשרה מקצועית קצרה במימון ממשלתי, ציינו כי האפשרות לבחור את תחום הכשרתם הינה תנאי להשתתפותם ואחוז דומה (54%) ציינו כתנאי את קבלת דמי הקיום בגובה דמי האבטלה. 48% ציינו כתנאי להשתתפותם בהכשרות בכך שתובטח להם עבודה בתחום ההכשרה ו- 19% בלבד ציינו כתנאי את מעורבות המעסיק. רק 6% הסכימו להשתתף בהכשרה שכזו ללא כל תנאי.

התנאי של קבלת דמי קיום כתנאי להשתתפות בהכשרה מקצועית גבוה במיוחד (67%) בקרב אלו שאינם עובדים בתקופה הזו (מפוטרים, חל"ת, ועצמאים שאינם עובדים בשל המצב), בהשוואה לשיעורו (50%) בקרב ציבור העובדים.  הדבר משקף את החשש המוגבר בקרב אלו שאינם עובדים מאובדן הזכאות לדמי אבטלה בעת ההכשרה המקצועית.

את ההכשרות מוצע לבצע בכמה מסלולים חלופיים:

מודל משולב של הכשרה אצל/מטעם המעסיקים – מדובר במודל משולב במהלכו העובד יעבור הכשרה מקצועית של יומיים או שלושה בשבוע וביתרת השבוע העובד יעבוד במקום העבודה בשכר ישיר מהמעסיק.  ההכשרה עצמה תיעשה במימון המדינה, ובנוסף תממן המדינה חלק מהשכר עבור אותם ימי הכשרה (בהתאם לסכום שהיה מקבל בעודו מובטל). התשלום יהיה ישיר לעובד כשמדובר בעובד בחל"ת (על חשבון חלק/כל דמי האבטלה), או דרך המעסיק,  כשמדובר בעובד שעדיין מועסק (כתחליף להפחתת אחוזי המשרה). ההכשרה תהיה למקצועות שלהערכת המעסיקים ו/או נציגי המגזר העסקי יש ביקוש בשוק העבודה.  מדוח התעסוקה של ה- OECD עולה כי שילוב של הכשרה עם עבודה חלקית מסייע לעובדים להגדיל את חיוניות העבודה ולשפר סיכוי למצוא עבודה בעתיד. 

הסבות מקצועיות לעצמאיים ושכירים שהענפים והתחומים בהם עסקו עד כה הושבתו ולא צפויים לחזור לפעילות בשנה הקרובה. הפונים לקורסי ההסבה (במימון המדינה) יהיו זכאים לדמי קיום בגובה דמי האבטלה. הזכאות תהיה באמצעות קבלת שובר להכשרות שיעמדו בקריטריונים שייקבעו (על בסיס רלבנטיות לצרכי השוק, בדגש על עבודות בתקופת הקורונה). כך, למשל טייסים יוכלו להיות מופנים לקורסים קצרים בתחומי התכנות והמחשוב במטרה להשתלב בעבודה בחברות היי-טק וסטארטאפים וכך לתרום מניסיונם לענף ההיי-טק הישראלי ולעבוד לפחות עד שענף התעופה יחזור לפעילות סבירה.

הכשרות לכישורי בסיס (שפות, כישורים דיגיטליים), באמצעות שוברים במימון ממשלתי: לכל הזכאים לדמי אבטלה (מובטל/חל"ת) וגם לעצמאיים שיהיו מעוניינים בכך, ללא פגיעה בזכאות לדמי האבטלה. הזכאות תהיה באמצעות קבלת שובר להכשרות שיעמדו בקריטריונים שייקבעו.

כיצד מעודדים הכשרות מקצועיות בעולם?

באירופה הבינו את חשיבות ההכשרות המקצועיות עוד לפני הקורונה. מדינות כמו גרמניה, שוויץ, דנמרק, פינלנד ואוסטריה מציעות מערך הכשרות גמיש ודינמי, אשר מותאם לצרכי המעסיקים, הודות לקשר ההדוק של מערכות ההכשרה עם המעסיקים (קשר שבישראל לוקה בחסר), מנגנון התמחויות במקום העבודה ודגש על לימוד לאורך הקריירה (Life Long Learning) והיערכות למקצועות העתיד.  הדבר מקנה לאותן מדינות כעת, בעיצומו של המשבר, גמישות ומהירות תגובה הודות ליכולת להציע הכשרות והסבות מקצועיות למובטלי  הקורונה.

כך, לדוגמא, בפינלנד לימודי ההכשרה המקצועית היא ללא תשלום. תלמיד שלומד תכנית מלאה זכאי לתמיכה כספית (מענק לימודים, סבסוד שכ"ד, סבסוד תחב"צ, והלוואות בערבות מדינה), מבוגר (שכיר/עצמאי) שמעוניין לעבור הכשרה מקצועית בלי לעבוד זכאי לתשלום בגובה דמי האבטלה להם הוא זכאי. גם אוסטריה, שוויץ, גרמניה ודנמרק שמות דגש על הכשרה מעשית והתמחויות במקום העבודה כבר במהלך תקופת הלימודים, הודות לשיתוף פעולה הדוק עם המעסיקים. בדנמרק ישנם מנגנוני התמחות בשכר במקומות העבודה - מי שאין לו הסכם התמחות בשכר במקום העבודה זכאי לקצבה מהמדינה בגובה דמי האבטלה ועד כ- 600 יורו בשבוע.

צרפת מספקת מאז פרוץ המשבר קורסים בחינם, אשר פתוחים לכל, בתחום של הכשרות מקצועיות למשך שלושה חודשים. כולל קורסים הנכללים בתוכנית הלימודים בבתי ספר מקצועיים, והשתלמויות מקצועיות ראשוניות.

בהולנד דאגה המדינה להכשרות בקבוצות קטנות, עבור תלמידים שאין להם גישה למשאבים דיגיטליים ובתי הספר המקצועיים מספקים גישה למקומות עבודה גם באמצעות עם גישה לאינטרנט ולמחשבים, כדי לאפשר את הקשר עם מקום העבודה ולבצע התמחות.

אוסטריה, המעניקה במהלך המשבר סיוע כספי לעובדים שהיקף משרתם צומצמה ומפצה אותם על אובדן הכנסותיהם, הרחיבה את הזכאות גם למתמחים הנמצאים אצל המעסיק במסגרת הכשרה מקצועית, כדי למנוע את פיטוריהם.

גם בגרמניה ושוויץ קיימות תכניות סיוע כספי למקומות עבודה שנאלצו לצמצם את היקף המשרה של עובדיהם, אשר מפצה את העובדים על אובדן ההכנסה. עקב המשבר הורחבו התוכניות והן כוללות סיוע למתמחים שנמצאים בהכשרה מקצועית אצל המעסיק.

בשוודיה, כחלק מחבילת הסיוע הכלכלית עקב משבר הקורונה, הוגדלה התמיכה בלימודי ההכשרה המקצועית, כולל מתן אפשרויות של למידה מרחוק למתמחים.

בבריטניה משקיעים בשימור העובדים. במסגרת תכנית 'קיקסטארט', שהושקה בתחילת יולי 2020, תממן המדינה את שכרם של כ- 350 אלף צעירים (בני 18 עד 24) בתקופת התמחות מקצועית של שישה חודשים. הפונים למסלול זה יקבלו שכר מינימום עבור שבוע עבודה של 25 שעות, והמעסיקים יוכלו להוסיף לסכום זה במידת הצורך. חלק מההתמחויות מתבצעות באמצעים דיגיטליים – מרחוק גם בתקופה זו. בנוסף, מפעילה בריטניה תכנית לשימור העובדים, במסגרתה המעסיקים יכולים לקבל עד 80% מעלות השכר החודשית של המתמחה במקום העבודה, בתוספת דמי ביטוח לאומי. בנוסף, ניתן דגש למקצועות הרפואה, הכשרות מתחום הבריאות הפכו לזמינות בצורה מקוונת עבור עובדי הבריאות.  

בסקוטלנד הושקה תכנית תמריצים המעודדת מעסיקים לקלוט מתמחים שנאלצו לעזוב את מקום התמחותם האחר, ולהתחיל להתמחות אצלם. התמריץ הוא בדמות מענק שנע בין 5,000 ל- 2,000 פאונד למעסיק (תלוי בענף).

ולא רק באירופה..
גם קנדה תומכת בהכשרות מקצועיות בתחומים בהם יש מחסור בעובדים כמו למשל בענף הבריאות:  קנדה החלה בהליך מהיר של מתן תעודות הסמכה למהגרים שהגיעו למדינה עם הכשרה רפואית מארץ מוצאם וטרם הסדירו את האישור לעסוק ברפואה.

באוסטרליה ניצלו את המשבר כדי לשדרג את יכולות המורים. המדינה יצאה עם תכנית לימודית מסיבית להכשרת המורים ללמידה בסביבה דיגיטלית. כך יהיו המורים ערוכים להתמודד טוב יותר עם הגל השני. בנוסף, תומכת אוסטרליה בעסקים קטנים באמצעות סבסוד של 50% משכר המתמחים שנמצאים באמצע הכשרה מקצועית, זאת לתקופה של עד 9 חודשים עד ספטמבר 2020.

בדרום קוריאה סיפקה הממשלה פלטפורמת למידה וירטואלית המאפשרת לספקי ההכשרות להעלות את תכני הקורסים און-ליין, זאת בנוסף לכ-300 קורסים הקיימים שם. המדינה תומכת בפלטפורמה באמצעות סובסידיות ומנגנונים של בקרת איכות התכנים המועלים למערכת.

בסינגפור, שנהנתה ממערך הכשרות מפותח עוד לפני הקורונה, מציעה הממשלה תכניות הכשרה מקצועית למי שאיבדו את עבודתם במשבר. הקורסים נמשכים בין 6 חודשים לשנה וכוללים לימודים במשרה מלאה. הקורסים מסובסדים, וכל תלמיד מקבל דמי קיום חודשיים בסך 1,200 דולר סינגפורי ובסיום הקורס יש סיוע במציאת עבודה. תכנית נוספת מיועדת לפיתוח מיומנויות, הסבות והכשרות מקצועיות לעצמאים ופרילנסרים, במסגרתה מקבלים הלומדים כ- 10 דולר סינגפורי לכל שעת לימוד. בנוסף, השיקה סינגפור קרן שנקראת SkillsFuture המאפשרת לאזרחים למשוך 500 דולר סינגפור למימון הלימודים. בנוסף, החל מאפריל 2020 מוצע סיוע כספי חד פעמי לבני 25+ עד סוף 2025. האזרחים יכולים לבחור מבין אלפי הקורסים שמציעה מערכת ההשכלה הגבוהה, כולל קורסים מקוונים. מבוגרים בגילאי 40 עד 60 זכאים למימון בסך 500 דולר נוספים ללימודים בלבד.

גם בארה"ב הוקצו במסגרת חבילת הסיוע תקציבים לתוכניות חניכה מקצועית לבני נוער. התוכניות מעודדות אנשים בגילאי 16-24 להירשם לתוכניות חונכות במקומות העבודה. קשה להתעלם מהעובדה שהמשותף כמעט לכל התוכניות הללו הוא השיתוף עם המעסיקים לביצוע לפחות חלק מההכשרה במקומות העבודה.