שני שליש ממפוטרי הקורונה מוכנים לעבור הכשרה מקצועית
שני שליש מהעובדים שנפלטו משוק העבודה בעקבות הקורונה, מוכנים לקחת חלק בהכשרה מקצועית קצרה במימון ממשלתי - 56% מתנים זאת בבחירת תחום ההכשרה, ואחוז דומה מתנים קבלת דמי קיום בגובה דמי האבטלה
Shutterstock
מוכנות להשתתף בהכשרה
למעלה ממחצית (52%) מהמשיבים לסקר ציינו כי היו מעוניינים לקחת חלק בהכשרה מקצועית קצרה בת 3 עד 6 חודשים, במימון ממשלתי. באופן לא מפתיע, שיעורם גבוה עוד יותר ומגיע ל- 66% בקרב ציבור "מובטלי הקורונה" (מפוטרים, בחל"ת או עצמאים שאינם עובדים בשל המצב).
השכירים נכונים יותר לקחת חלק בהכשרה מקצועית קצרה במימון ממשלתי בהשוואה לעצמאים – 53% מהשכירים לעומת 45% מהעצמאים.
בנוסף, שיעור המעוניינים לקחת חלק בהכשרה מקצועית קצרה במימון ממשלתי יורד ככל שעולה רמת ההשכלה: מ- 60% בקרב בעלי ההשכלה הנמוכה יחסית, ל- 54% בקרב בעלי ההשכלה הטכנולוגית ועד ל-45% בקרב האקדמאים.
הנכונות להשתתף בהכשרות מקצועיות פוחת משמעותית החל מגיל 55: כך, בעוד שיעור המעוניינים לקחת חלק בהכשרה מקצועית קצרה במימון ממשלתי עומד על כ- 55% עד גילאי 54, הרי שבקבוצת הגיל 55 עד 64 יורד משקלם ל- 46%, ובגילאי 65+ יורד עוד יותר עד ל- 27%.
סביר להניח שהירידה בנכונות לעבור הכשרה מקצועית החל מגיל 55 נובעת מכך שאופק הקריירה העתידית, כפי שנתפס ע"י האוכלוסייה המבוגרת יותר, נראה בעיניהם קצר מדי כדי להצדיק השקעה בהכשרה.
שיעור עובדי ההיי-טק שהביעו נכונות להשתתף בקורס הכשרה מקצועית קצרה במימון ממשלתי נמוך יחסית ליתר ענפי המשק: 42% לעומת יותר ממחצית המשיבים (53%), בהתאמה.
תנאים להשתתפות בהכשרה
מבין אלו שהשיבו שיהיו מוכנים לקחת חלק בהכשרה מקצועית קצרה במימון ממשלתי, 56% ציינו כי האפשרות לבחור את תחום הכשרתם הינה תנאי להשתתפותם ואחוז דומה (54%) ציינו כתנאי את קבלת דמי הקיום בגובה דמי האבטלה. 48% ציינו כתנאי להשתתפותם בהכשרות בכך שתובטח להם עבודה בתחום ההכשרה ו- 19% בלבד ציינו כתנאי את מעורבות המעסיק. רק 6% הסכימו להשתתף בהכשרה שכזו ללא כל תנאי.
באופן לא מפתיע, התנאי של קבלת דמי קיום כתנאי להשתתפות בהכשרה מקצועית גבוה (67%) בקרב אלו שאינם עובדים בתקופה הזו (מפוטרים, חל"ת, ועצמאים שאינם עובדים בשל המצב), בהשוואה לשיעורו (50%) בקרב ציבור העובדים. הדבר משקף את החשש המוגבר בקרב אלו שאינם עובדים מאובדן הזכאות לדמי אבטלה בעת ההכשרה המקצועית.
בנוסף, שיעור המציינים כתנאי להשתתפותם בהכשרה מקצועית את מעורבות המעסיקים היה גבוה (יותר מכפול) בקרב אלו שעובדים (22%) בהשוואה לאלו שאינם עובדים (9%).
הצעירים, בגילאי 18 עד 24, דרגו כתנאי ראשון להשתתפותם בהכשרה מקצועית ובפער גדול מול יתר התנאים את העבודה המובטחת בתחום (70%), ורק לאחר מיכן את האפשרות לבחור את תחום ההכשרה (58%) ואת קבלת דמי קיום בגובה דמי האבטלה (54%).
מנגד, המשיבים בגילאים המבוגרים יותר (25 - 44 ו- 45 – 64), דרגו שני תנאים אחרים כחשובים ביותר: אפשרות בחירת תחום ההכשרות וקבלת דמי קיום בגובה דמי האבטלה, ורק לאחר מכן ציינו את נושא העבודה המובטחת בתחום כתנאי להשתתפותם בהכשרות. פערים אלו מצביעים על הבדלים ברמת החשש של אוכלוסיות שונות מהסיכוי למצוא עבודה בתחום ההכשרה המקצועית, ויכולים להצביע על צורך שונה בכל אחת מהקבוצות.
בעוד בקרב בעלי ההשכלה האקדמאית והטכנולוגית התנאי השכיח ביותר להשתתפותם בהכשרה מקצועית היה האפשרות לבחור את תחום ההכשרה, ורק לאחר מכן קבלת דמי קיום, הרי שבעלי ההשכלה הנמוכה יחסית ציינו בשכיחות הגבוהה ביותר את קבלת דמי קיום כתנאי להשתתפותם בהכשרות מקצועיות. הדבר מתיישב עם העובדה שמדובר באוכלוסיות שמצבן הכלכלי מאתגר יותר, ולכן סביר שמקשה עליהן את ההשתתפות בהכשרה מקצועית ללא קבלת דמי קיום במהלכה.
עוד עולה מהסקר שלמשתייכים לענף ההיי-טק חשובה יותר מעורבות המעסיק בהכשרתם, בהשוואה ליתר ענפי המשק: בקרב המשתייכים לענף ההיי-טק 29% ציינו זאת כתנאי לעומת 18% בלבד ביתר הענפים. מנגד, לעובדי ההיי-טק פחות חשוב התנאי של עבודה מובטחת בתחום: 35% מעובדי ההיי-טק ציינו זאת לעומת 50% ביתר הענפים. הבדל זה אינו מפתיע לאור הביקוש הגבוה יחסית לעובדי היי-טק, בהשוואה ליתר ענפי המשק. כולם, באופן גורף דרגו במקום האחרון את התנאי שהמעסיק יהיה מעורב בתחומי ההכשרה.
תחומי הכשרה מועדפים
שאלה נוספת בסקר התייחסה לתחומי ההכשרות המועדפים, ממנה עולה כי רוב המשיבים (62%) היו מעוניינים לעבור הכשרה מקצועית בתחומים כלליים (כגון כישורי עבודה מהבית, כישורי שפה, עבודת צוות, ניהול זמן וכישורי ניהול כללים) ו-56% מעדיפים הכשרות בכישורים דיגיטליים, כולל כישורי שיווק ומכירה און-ליין. כמחציתם מעוניינים בהכשרות בתחום שלהם, ואחוז דומה מעוניינים בהסבה מקצועית לתחום אחר. לעומת זאת, רק 23% מעוניינים לעבור הכשרה מקצועית בתחום שהמעסיק חושב שנדרש, זאת למרות שהכשרה בתחומים שהמעסיק צריך צפויה להגביר את הסיכוי לעבוד בתחום (סוגיה שצוינה כחשובה לכמחצית מהמשיבים שציינו שיהיו מוכנים להשתתף בהכשרות).
בעוד הצעירים דרגו בהעדפתם הראשונה בשכיחותה הכשרות בכישורים כללים (85%) ולאחר מכן כישורים דיגיטליים (61%), שגם הם סוג של כישורים כלליים, הרי שבגילאי 25 עד 44 העדיפו יותר הכשרות בתחום שלהם (63%) בשכיחות דומה לכישורים כלליים (60%) ולאחריהם נרשמה ההעדפה להכשרה בתחום הכישורים הדיגיטליים (56%). לעומתם, האוכלוסייה המבוגרת יותר בשוק העבודה מעדיפה בשכיחות הגבוהה ביותר הסבה מקצועית לתחום אחר/חדש (59%) ולאחר מיכן הכשרה בכישורים דיגיטליים וכישורים כלליים (55%).
בכל הגילאים דרגו בשכיחות הכי נמוכה את האופציה של הכשרה בתחום שהמעסיק חושב שנדרש, אשר כפועל יוצא דורג במקום האחרון.
תחומי ההכשרה המקצועית המועדפים שונים זה מזה גם לפי השכלה. בעוד בעלי השכלה אקדמאית מתעניינים בשכיחות דומה בהכשרות בכישורים כללים (59%), כישורים דיגיטליים (57%) ובהכשרות בתחום שלהם (58%), הרי שבעלי ההשכלה הטכנולוגית מעוניינים בשיעור גבוה יחסית בהסבה מקצועית לתחום חדש/אחר (62%) ולאחר מכן בהכשרה בתחום שלהם (57%), גם הכשרה בכישורים דיגיטליים זכתה לעניין לא מבוטל בקרב בעלי ההשכלה הטכנולוגית (52%), אולם כישורים כלליים קיבל העדפה נמוכה יחסית אצלם (38%)– זאת בשונה מיתר הקבוצות.
בעלי ההשכלה הנמוכה יחסית (שאיננה אקדמאית או טכנולוגית), ציינו בשכיחות הגבוהה ביותר את העדפתם להכשרות בכישורים כללים (69%) ולאחר מכן הכשרה בכישורים דיגיטליים (55%).
כל הקבוצות דרגו בהעדפה האחרונה את ההכשרה בתחומים שהמעסיק חושב שנדרשים לתחום.
בניתוח לפי ענף, בולטת ההעדפה בהכשרה בכישורים כללים בקרב מי שאינם בתחום ההיי-טק (63%), לעומת השייכים לענף ההיי-טק (51%). מנגד, אחוז בולט מהשייכים לענף ההיי-טק מעוניינים בהסבה מקצועית לתחום אחר/חדש: 67% מהם לעומת 49% המעוניינים בהסבה מקצועית ביתר ענפי המשק.
רוב המשיבים שלא היו מעוניינים לקחת חלק בהכשרה מקצועית קצרה במימון ממשלתישהם 33% מהמשיבים (84% מהם) ציינו כי הסיבה לכך היא שהכשרתם מספיקה או שאין להם צורך בהכשרה. כ-13% נוספים ציינו כסיבה את חוסר האמון בהכשרות ממשלתיות ורק כ- 3% ציינו את החשש מאיבוד דמי האבטלה כסיבה (כולם מקרב השכירים, שכן לעצמאים אין דמי אבטלה)
כלומר, למרות העובדה שפריון העבודה בישראל נמוך בהשוואה לממוצע במדינות ה- OECD, ולמרות שסט כישורי הבסיס של העובד הישראלי נמוך אף הוא בהשוואה בינלאומית (לפי סקר PIACC), רוב מבין מי שציינו כי אינם מעוניינים בהכשרה מקצועית, סבורים שהכשרתם מספיקה או שאין להם צורך בהכשרה. הדבר מרמז על צורך בהסברה, לגבי הנחיצות של העשרה והכשרה מקצועית כאמצעי להעלאת פריון העבודה לצד שיפור רמת השכר ואפשרויות הקידום.
במסגרת סקר שערך המרכז לממשל וכלכלה, במכון הישראלי לדמוקרטיה, על רקע משבר הקורונה נבחנו עמודת הציבור בשוק העבודה בנוגע להכשרות מקצועיות בתקופת הקורונה. הסקר נערך בסיוע ופיקוח מתודולוגי של צוות מרכז גוטמן למחקרי דעת קהל ומדיניות. הדגימה בשטח בוצעה ע"י חברת מדגם.
הסקר נערך בשבוע השני של חודש יולי, בקרב מדגם מייצג של כוח העבודה במשק, וכלל 757 משיבים, מהם 361 גברים ו-396 נשים, המהווים 48% ו-52% מהמדגם בהתאמה. דגימה זו תוקננה להתפלגות הנכונה כיום בשוק העבודה בישראל: 53% גברים (1,981,832 עובדים) ו-47% נשים (1,746,179 עובדות).