התערבות המדינה בשוויון החלוקתי: השוואת האוכלוסיות היהודית והערבית בישראל של שנות ה-2000

| מאת:

המאמר שלפניכם מבקש לחקור את תפקיד המדינה בחלוקה המחודשת של המשאבים הכלכליים במהלך העשור הראשון של שנות ה-2000. הממצאים מראים כי להתערבות המדינה השפעה גדולה יותר ביצירת שוויון כלכלי בתוך המגזר הערבי לעומת היהודי וכן בצמצום הפערים בין המגזרים בעשירוני ההכנסה העליונים לעומת התחתונים, יחסית לפער ההתחלתי בין האוכלוסיות.

תקציר

מאמר זה מבקש לחקור, באופן תיאורי אך מדוקדק, את תפקיד המדינה בחלוקה המחודשת של המשאבים הכלכליים במהלך העשור הראשון של שנות ה-2000. חשיבותה של חקירה מעין זו טמונה בשני ענפי כתיבה ומחקר השזורים זה בזה: האחד, פרדיגמה רחבה, עמוקה ומגובשת אשר רואה באי-שוויון כלכלי משתנה רב עוצמה בהשלכותיו המזיקות על החברה והפרט שחי בקרבה; השני, ההבנה שתפקיד חשוב ביותר, המהווה את אחד מעמודי התווך של מדינת הרווחה המודרנית, הוא השפעה על קיומו של האי-שוויון הכלכלי וסדר הגודל שלו. מתוך כך מחקר זה מבקש לבחון את יכולתה של המדינה להתערב בָּאי-שוויון הכלכלי בין משקי הבית שבחסותה ולהעמיק את ההבנה של התערבות זו כתהליך דינמי ומתפתח.

ואולם מעבר לבחינה של כלל אוכלוסיית ישראל ישנה חשיבות מיוחדת לפיצול האוכלוסייה של מדינת ישראל לשתי קבוצות עניין עיקריות - הערבית והיהודית. פיצול זה מאפשר להשתחרר, במידה מסוימת, מהנחת המונוליתיות של האוכלוסייה הישראלית ולהתחקות אחר ההשפעה הדיפרנציאלית של התערבות המדינה על כל אחד מהמגזרים המהווים "קבוצת התייחסות" לפרטים השייכים לה. לפיכך חקרנו את השפעת המדינה על צמצום הפערים בין שני המגזרים ועל צמצום הפערים התוך-מגזריים, בהתייחסות לתהליך ההתפתחות של ההתערבות במרוצת העשור החולף.

כדי להשיג את מטרת המחקר ניתחנו את נתוני ההכנסה של משקי הבית שנדגמו במסגרת סקרי ההכנסות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשלוש שנים - 2000, 2005 ו-2010. לכל משקי הבית חושבה ההכנסה קודם להתערבות המדינה (הכנסה כלכלית) ואחריה (הכנסה פנויה), וכך נוצרה תמונה של התפלגויות ההכנסה בשני המצבים בשלוש השנים המדוברות. אף על פי שהמוסדות והמדיניות בדבר מדינת הלאום משפיעים בדרכים רבות, עקיפות וישירות, על מידת האי-שוויון בין משקי הבית, המאמר מתמקד במנגנונים הישירים העיקריים שברשות המדינה: מיסוי ישיר ותשלומי העברה ציבוריים.

שיטת הניתוח התבססה, עיקרה ככולה, על סטטיסטיקה ומדדים תיאוריים כדלהלן: מדד ג'יני ועקומות לורנס; מבחני השוואת ממוצעים (T-test); ובחינה והשוואה של ממוצעים בחתכים שונים של האוכלוסייה.

ממצאי המחקר, בעיקרם, מראים השפעה פרוגרסיבית של התערבות המדינה על מידת האי-שוויון בכלל האוכלוסייה, כמו גם בתוך המגזרים השונים, בכל השנים שנבחנו. עם זאת, בבחינת המדדים לאורך זמן ניכר כי חלה ירידה של ממש בשיפור מדדי האי-שוויון בעקבות התערבות המדינה בכל חתכי האוכלוסייה, לכל הפחות מתחילת שנות ה-2000. כמו כן ברור כי השינויים אינם אחידים בשתי האוכלוסיות וגם לא בעשירוני התפלגות ההכנסות. מתברר כי להתערבות המדינה השפעה גדולה יותר ביצירת שוויון כלכלי בתוך המגזר הערבי לעומת היהודי, לאורך כל התקופה, וכן בצמצום הפערים בין המגזרים בעשירוני ההכנסה העליונים לעומת התחתונים, יחסית לפער ההתחלתי בין האוכלוסיות.

המאמר נכתב במסגרת הפרויקט "יחסי יהודים-ערבים בישראל" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, והוא אחד מסדרת מאמרים בנושא אי-שוויון בהזדמנויות ובחלוקה בין קבוצות האוכלוסייה - היהודית והערבית - המרכיבות את מדינת ישראל.

רב תודות לפרופ' מיכאל שלו ופרופ' גיא סטקלוב מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית על שהכירו לי נושא מחקר זה על רבדיו התיאורטיים והאמפיריים. כמו כן, ברצוני להודות להם גם על תמיכתם ועידודם להמשיך לחקור ולהעמיק בו.

הורידו את המאמר המלא