מאת: דפנה אבירם-ניצן
מסימולציות שבחנו כיצד תשפיע התכנית על מצבן הכספי של משפחות לפי עשירוני הכנסה עולה כי הפגיעה בעשירונים הנמוכים כתוצאה מהחקיקה תהיה החריפה ביותר. בנוסף לפגיעה הכלכלית שמוצגת בסימולציות, צפוי להערכתנו קיצוץ חד בהוצאה הציבורית שיוביל לירידה בקצבאות ולצמצום היקף ואיכות השירותים הציבוריים לאזרח.
מאת: פרופ' בני פורת
אחריותה של המדינה לרווחת תושביה יכולה להיות מעוגנת בשתי שפות. בעולם של דוברי שפת הזכויות, דנים בזכותם של מעוטי יכולת כלפי המדינה לקבלת התנאים הדרושים לקיום בכבוד, בזכות לדיור בר-השגה, בזכות לחינוך חינם וכדומה. לעומת זאת, בעולם של דוברי שפת החובות, עוסקים בחובתה של המדינה להבטיח כי למעוטי היכולת יהיו התנאים הדרושים לקיום בכבוד, בחובת המדינה להבטיח קורת גג לכל אזרח, בחובת המדינה לספק חינוך שוויוני לכל וכדומה
לפי דו"ח העוני האחרון שפרסם ביטוח לאומי, מצבם של הקשישים בישראל השתפר - אך שיעור העוני שלהם עודנו גבוה יחסית למדינות ה-OECD ועומד על 16.7%. במדד הדמוקרטיה שהתפרסם בשבוע שעבר נמצא, בין היתר, כי 56% מהציבור חוששים שלא יוכלו להתקיים בכבוד בגילאי הזקנה. יש לשנות את הקצאת הסבסוד המדינתי, בדמות אגרות החוב המיועדות ואופן חלוקתן, ולפתח מודל דינמי לקביעת גיל הפרישה
מאת: נביל חטאב, ורד קראוס, יובל יונאי, עמית לזרוס, ד"ר סאמי מיעארי
המחקר מבקש לבחון האם נשים יהודיות ונשים ערביות בישראל נבדלות ביניהן בעוצמת ההשפעה של הרקע החברתי-כלכלי של הוריהן על הישגיהן ההשכלתיים. כלומר האם קבוצות מיעוט נחשלות סובלות מאפשרות ניעות פחותה שגורמת להן, כבמעגל קסמים, להישאר בתחתית ההיררכיה המעמדית.
מאת: קרין תמר שפרמן
מאת: גור עופר
רמת הבריאות של האוכלוסייה הישראלית נמצאת בעלייה מתמדת ובמקום נכבד מאוד בין המדינות המפותחות. עם זאת ישנם פערים גדולים בין יהודים לערבים, בין המרכז לפריפריה ובין קבוצות במעמד כלכלי-חברתי שונה. באיזו מידה אחראית מערכת הבריאות לרמה הגבוהה בצד פערים גדולים? קראו את מאמרו של גור עופר, שנכתב לרגל יום הבריאות העולמי.
מאת: עמית לזרוס
המאמר שלפניכם מבקש לחקור את תפקיד המדינה בחלוקה המחודשת של המשאבים הכלכליים במהלך העשור הראשון של שנות ה-2000. הממצאים מראים כי להתערבות המדינה השפעה גדולה יותר ביצירת שוויון כלכלי בתוך המגזר הערבי לעומת היהודי וכן בצמצום הפערים בין המגזרים בעשירוני ההכנסה העליונים לעומת התחתונים, יחסית לפער ההתחלתי בין האוכלוסיות.
מאת: פרופ' מומי דהן
למרות הירידה באבטלה שחלה בעשור האחרון, שיעור העוני התרחב. כיצד אפשר ליישב שתי תופעות שלכאורה נראה שהתרחשו בשתי מדינות שונות? מומי דהן משיב על השאלה.
מאת: פרופ' מומי דהן
מחקר של הביטוח הלאומי מצא כי כ 14 אחוזים מכלל העובדים במשק משתכרים פחות משכר המינימום. מומי דהן מציין כי אכיפת שכר המינימום אינה דורשת חקיקה בלבד כי אם מאמץ ביצועי מתמשך, וכי הניזוקים מאי אכיפה זו הן בעיקר קבוצות מוחלשות באוכלוסייה: נשים, ערבים ומהגרי עבודה.
מאת: פרופ' מומי דהן
משהתפנה השבוע תיק הרווחה התברר שוב עד כמה המשרד הזה לא אטרקטיבי. מומי דהן סבור כי הכלים לשינוי אינם ברשות שר הרווחה וטוען שכאשר הממשלה מתעלמת מהעוני ומהפערים הכלכליים – אין לשר הרווחה סיכוי.
מאת: פרופ' מומי דהן
פערי שכר בשוק העבודה אמורים לעודד השקעה בכוח אדם ובהכשרה מקצועית. מומי דהן טוען כי פערי השכר בישראל גדולים מדי ואינם נחוצים להמרצת המשק. לדעתו, הפערים אינם נובעים מכוחות שוק אלא מכך שהפסקנו להתנהג בשוק העבודה כבני אדם.
מאת: פרופ' מומי דהן
דוח המוסד לביטוח לאומי שפורסם אתמול מראה כי שיעור העוני הגיע לשיא עם תום העשור. מומי דהן גורס כי העובדה ששיעור העוני בישראל מוסיף לעלות נובעת מן ההנחה של מקבלי ההחלטות המרכזיים בישראל שצמיחה כלכלית היא התרופה לעוני.
מאת: ד"ר עמיר פוקס
על פי הצעת חוק חדשה, מקבלי קצבאות וגמלאות מהביטוח הלאומי שלא ידווחו על פרטים מסוימים בחייהם יואשמו בעברה פלילית שעונשה מאסר. מדובר בשימוש לא ראוי במשפט הפלילי, שכן הוא יביא להכללת מקרים רבים בהגדרת העברה הפלילית אף על פי שאין הם אמורים להיכלל בה.
מאת: פרופ' מומי דהן
נתוני הלמ"ס לקראת יום העוני הבין-לאומי מציגים תמונה עגומה של מדינה מוכת פערים ועוני. מומי דהן סבור שצמצום הפערים בחברה הישראלית הוא בר השגה.
מאת: פרופ' מומי דהן
ההכחשה לא תועיל עוד: ישראל נמצאת בראש טבלת המדינות המפותחות מוכות העוני. זהו כתם מוסרי וחברתי העומד בניגוד מוחלט לחזון אור לגויים, ורק מחויבות עמוקה למצוינות מוסרית, חברתית וכלכלית יכולה למחוק אותו.
מאת: פרופ' רות גביזון ז"ל
נייר רקע לכינוס התשיעי של המועצה הציבורית.