עמדות הציבור לגבי מדינה יהודית ודמוקרטית
בסקר מדד הדמוקרטיה שנערך בחודש מרץ 2011 נשאלו המשיבים: "ישראל מוגדרת גם כמדינה יהודית וגם כמדינה דמוקרטית. אישית, איזה חלק מן ההגדרה חשוב לך יותר?"
- בכלל המדגם היהודי היתה "יהודית ודמוקרטית באותה המידה" התשובה השכיחה ביותר. בקרב אלו הרואים מרכיב אחד כחשוב מן השני נמצא רוב לאלו המעדיפים את המרכיב היהודי.
- בקבוצת הגיל הצעירה (18-34) שיעור המעדיפים את ההיבט היהודי עולה בבירור על שיעורם בקרב קבוצות הגיל המבוגרות יותר (45.2% לעומת 27.9% בגילאי הביניים ו- 23.1% בקבוצה המבוגרת).
- בימין יש רוב לתומכים במרכיב היהודי (54.5%) ואילו בשמאל יש רוב לתומכים בחלק הדמוקרטי (50.9%). במרכז יש רוב לאלו הרואים את שני המרכיבים כחשובים באותה המידה (52%).
- בקבוצה החרדית והדתית יש רוב מכריע המחשיב יותר את המרכיב היהודי. בקרב המסורתיים והחילונים יש רוב לרואים את שני המרכיבים כחשובים באותה המידה. באף קבוצה אין רוב לתשובה המעדיפה את המרכיב הדמוקרטי.
בכדי ללמוד על עולם התוכן המיוחס למונח "מדינה יהודית" נשאלו המרואיינים היהודים שאלה פתוחה: "מדינת ישראל מוגדרת כמדינה יהודית. אנשים שונים מייחסים משמעות שונה למונח 'מדינה יהודית'. מהו לדעתך המאפיין החשוב והמהותי ביותר של מדינה יהודית?" לאחר קידודן קובצו התשובות לארבע קטגוריות: (1) היהדות כסמן לאומי; (2) היהדות כסמן דתי; (3) היהדות כסמן של דמוקרטיה וסובלנות; (4) היהדות כמסמן שלילי.
הרוב בקרב החילונים והמסורתיים ייחסו למונח "מדינה יהודית" בעיקר משמעות לאומית, שעה שבקרב הדתיים, ועוד יותר בקרב החרדים, ייחסו לו משמעות "דתית" יותר. החילונים נטו לייחס למרכיב זה הן משמעות שלילית והן משמעות של "דמוקרטיה וסובלנות" יותר מאשר הקבוצות האחרות.
קבוצת הגיל הצעירה יותר נטתה לראות במונח "מדינה יהודית" סמן דתי בעליל יותר משתי קבוצות הגיל המבוגרות. הקבוצה המבוגרת, לעומת זאת, נטתה לראות במונח "מדינה יהודית" סמן לאומי יותר משתי הקבוצות האחרות. קבוצה זו גם גילתה עמדה שלילית יותר כלפי הגדרה זו. קבוצת גילאי הביניים - יותר מהקבוצה הצעירה והקבוצה המבוגרת - הדגישה את המונח כסמן של סובלנות ודמוקרטיה.
על אף שבכל הקבוצות על ציר שמאל-מרכז-ימין הייתה הגדרת היהדות כסמן לאומי השכיחה ביותר, מרואיינים מן השמאל נטו פחות משתי הקבוצות האחרות לייחס למושג "יהודית" משמעות דתית. כמו כן, נטו מרואיינים אלו לייחס למונח "יהודית" משמעות של "דמוקרטיה וסובלנות" ומשמעות שלילית יותר מאשר שתי הקבוצות האחרות.
בכדי ללמוד על עולם התוכן המיוחס למונח "מדינה דמוקרטית" נשאלו המרואיינים שאלה פתוחה: "מדינת ישראל מוגדרת כמדינה דמוקרטית. אנשים שונים מייחסים משמעות שונה למונח דמוקרטיה. מהו לדעתך המאפיין החשוב והמהותי ביותר של משטר דמוקרטי?" לאחר קידודן קובצו התשובות לשמונה קטגוריות.
- מהנתונים עולה כי בישראל דהיום, בקרב כל הקבוצות בחברה, הפרשנות הנפוצה ביותר של המושג דמוקרטיה קשורה בחופש. לעומת זאת, הקטגוריה פלורליזם ודאגה למיעוטים והקטגוריה זכויות אדם ואזרח - שתי אבני פינה ערכיות חשובות של הדמוקרטיה הליברלית - משתרכות בשיפולי הטבלה. כמו כן, מעל 3.4% מן המשיבים ייחסו בהגדרותיהם משמעויות שליליות למונח "דמוקרטיה" דוגמת: "חופש זה לא מצב הכי טוב" או "יש יותר מידי דמוקרטיה".
מצאנו, אם כן, כי רוב הציבור הישראלי בכללותו מייחסים משמעויות יחסית דומות למונח "מדינה דמוקרטית" - בהדגשה רבה של מימד החופש. זאת על אף הבדלים מסויימים בהגדרתם את המושג.
עם זאת, אין תמימות דעים בנוגע למה שמסמן המונח "מדינה יהודית". ניכר כי יש שסע בין קבוצת החרדים והדתיים ובין קבוצת החילונים והמסורתיים, שסע בין קבוצות הגיל השונות ושסע בין אלו הממוקמים במקום שונה על פני הספקטרום שמאל-מרכז-ימין.
שסע זה קיים גם בשאלה לגבי משקלם של המרכיב הדמוקרטי והמרכיב היהודי בהגדרת המדינה כפי שמשתקף מן התרשימים הבאים. הראשון נוגע לחשיבותם היחסית של המרכיבים הללו והשני נוגע לשאלה איזה עיקרון יש להעדיף במקרה של סתירה בין עקרונות הדמוקרטיה וציווי ההלכה:
דרור וולטר הוא עוזר מחקר במרכז גוטמן לסקרים