יחסי חילונים-דתיים

בזמן שהחוק הישראלי נעשה יותר דתי, המציאות הממשית במדינת ישראל נעשית יותר חילונית. מבחינה פוליטית המצב הזה נוח לשני הצדדים, אבל ההתנגדות הרבנית לכל פשרה צפויה לגבות מחיר ממשי מהציבור הדתי.

סוגיות דת ומדינה היו תפוח האדמה הלוהט של הכנסת היוצאת, וסביר שיהיו כאלה גם במערכת הבחירות הקרובה. מאבקי השבת הם רק דוגמה אחת למה שעלול להתחולל בישראל אם לא יוסדרו הנושאים הללו, ויפה שעה אחת קודם. על הציבור הישראלי להפנים שסוגיות דת ומדינה הן מהותיות לקיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית, ולדרוש הסדרתן בחוק מנבחרי הציבור שלהם

מדוע לא הגענו עד היום לפשרות קונסטרוקטיביות בעיצוב סטטוס קוו חדש?
מדוע בית המשפט העליון מכריע שוב ושוב בנושאי דת ומדינה? ומה מצופה ממפלגת הימין החדש במפה הפוליטית בסוגיות של דת ומדינה?
פרופ׳ ידידיה שטרן והרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה ליהדות מתקדמת בישראל. על כשל השוק הדמוקרטי בכל הקשור לנושאי דת ומדינה. בהנחיית סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר

היחסים בין דת ומדינה בישראל היו, ותמיד יהיו, מסובכים. גם למעלה מ-70 שנה להיווסדו, אנו מוצאים את הסטטוס קוו בישראל מאותגר שוב ושוב ומהווה בעיקר כלי ניגוח בידי המפלגות החרדיות למניעת רפורמות שונות

בכמה סוגיות מרכזיות, יחסי דת ומדינה הפכו ליחסי דת ועיר. כך, בעיקר בסוגיות הנוגעות לשמירת השבת בפרהסיה הציבורית, אבל גם בסוגיות נוספות כמו טיב הכשרות, דרך רישום הנישואין, הפרדה בין גברים ונשים במרחב הציבורי, תקצוב שירותי דת ועוד. בכל הסוגיות הללו, ההשפעה של הרשות המקומית על הנעשה בעיר משמעותית, ולעתים רבה יותר מאשר השפעתם של חוקי המדינה

צריך להודות: לא רק החרד"לים הקצינו. במידה רבה, הקצנתם היא תגובה להקצנה הליברלית של העשורים האחרונים. אבל טעות להילחם בהקצנה באמצעות הקצנה נגדית. אם החרד"לים יצליחו במאבק גורף כנגד המודרנה הליברלית, הם יסיגו לאחור את כלל המגזר הדתי-לאומי, ואולי גם את החברה הישראלית כולה

השמאל והחילונים יקצינו את עמדותיהם, הימין והדתיים יקצינו בתגובה, והתוצאה המובטחת תהיה מסלול התנגשות מסוכן, עד כדי מלחמת אחים. אדרבה, דווקא מול הקצנה של היריב צריך לשמור מכל משמר על העמדה הראויה מלכתחילה, העמדה המאוזנת. רק עמדה כזו גם תצדיק תביעה מהיריב להגיב באופן דומה, וגם תמנע את הפיצוץ בין המחנות

על פי חוק לרבנות הראשית יש מונופול מוחלט על נישואין וגירושין של יהודים בישראל. למי שאינם רוצים בנישואין ברבנות, או שמסיבה הלכתית לא יכולים להינשא נישואין דתיים ('פסולי חיתון') אין דרך להינשא בגבולות מדינת ישראל

תת אלוף עופר וינטר איננו "סתם" קצין דתי חובש כיפה. שמו של וינטר נקשר עם אג'נדה ברורה של תפיסת הדת כחלק ממורשת קרב המכניסה לצה"ל, במילים פשוטות, יותר דת ממה שהוא מוכן לספוג. אג'נדה שניתן להתווכח האם היא ראויה או לא, אך כך או כך, היא חורגת מגבולות הממלכתיות שצה"ל מבקש לסמן עבורו

בדיקתו ה"הלכתית" של אריה דרעי, האם ניתן לאלץ את חבר הכנסת יהודה גליק להצבעה על חוק המרכולים - שעות ספורות לאחר ששכל את אשתו, היא שפל חדש בפרקטיקות של שר הפנים המכהן. דרעי טען שזה למען מניעת חילול שבת, אך חוק המרכולים שלשמו המטרה מקדשת את כל האמצעים לא קשור בכלום לשמירת שבת. לעתים, כשפוליטיקאים דתיים פועלים 'לשם שמים' אין להם אלוהים

חוק המרכולים של דרעי הוא בלוף. במצב בו מאות אלפי יהודים עובדים בשבת, חלק ניכר מהם באופן לא חוקי, גם אם החוק הזה יעבור הוא לא ישנה כלום. הוא יהיה עוד חוק שגם אותו לא יאכפו, והמסחר והפעילות הכלכלית בשבת ימשיכו לפרוח. כפייה כוחנית של עוד חוק חסר תוחלת תשיג בדיוק את ההפך

79% מהחילונים בארץ סבורים כי הדתיים כובשים את מדינת ישראל ממש עוד רגע. אין ספק כי אלו פירות הביאושים של קמפיין 'ההדתה' הצובע כל סממן יהודי במרחב הציבורי, בצבא ובמערכת החינוך בצבעים שחורים ומאיימים

חוק המרכולים שהפך לסמל הנוכחי של המאבק בענייני דת ומדינה, מבקש לקבוע שרשות מקומית שתחוקק חוק עזר עירוני המאפשר הפעלת בתי עסק בשבת, תזדקק לאישורו של שר הפנים. סקירה המבוססת על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעלה כי כ 400,000 יהודים עובדים בכל שבת, רק כשליש מתוכם מרוויח פחות מעשרת אלפים שקלים בחודש

שמירת השבת במוסדות המדינה היא אחת השאלות ההלכתיות החשובות מאז הקמת המדינה. משבר עבודות הרכבת בשבת והתפטרותו של שר הבריאות, השמה את שלמות הקואליציה בסכנה, יעידו על כך. כשמדובר במוסדות כמו צה"ל והשב"כ, קל להתיר פעילות בנימוק הקלאסי של 'פיקוח נפש'. אבל מוסדות המדינה אחראים גם, למשל, לשירות חוץ בכל ימות השבוע ולשירותי תיירות עבור תיירים שאינם יהודים

המחלוקות באשר לטיב היחסים בין הדת והמדינה, או במילים אחרות, באשר לאופיה היהודי של המדינה התחילו עוד טרם קום המדינה ומלוות אותנו עד היום. שאלות כמו כיצד תראה השבת במרחב הציבורי, איזה גיור יוכר בישראל באופן מלא, כיצד יראה שוק הכשרות, מה יהיה היחס ללימוד התורה של בני הישיבות, איזה אופי יהיה לשירותי הדת, מהדהדות כולן בחלל הציבורי כל הזמן. אבל בשנה הזו, דומה שסוגיות אלו התפוצצו לכדי מחלוקות חריפות ברעש גדול. הגיעה העת לחשב מסלול מחדש.הגיעה העת לחשב מסלול מחדש.

הציבור הדתי-לאומי, התופס את עצמו כאליטה משרתת, חייב להוביל מהלך היסטורי של קואליציה כלל-ישראלית למען שבת ייחודית, גם אם לא הלכתית. 

המשבר האחרון סביב עבודת הרכבת בשבת ממחיש עד כמה הסטטוס קוו בעניין השבת מת.
להתחייבות הכללית של בן גוריון מ- 1947 שהשבת תהיה יום מנוחה, נוצק תוכן רשמי דל, ועד היום אין חוק שמסדיר את שמירת השבת בישראל ברמה הלאומית.
אבל השבת לא אבודה. במדינת ישראל יש רוב שרוצה את השבת שלו אחרת. יהודית, אבל לא דתית-הלכתית, נשמרת, אבל מאפשרת.

איומים בעזרת השד ההדתי זו הדרך הקלה של פוליטיקאים ואנשי תקשורת לצעוק ולהתריע, לאחד שורות ולהסתתר יחדיו מאחוריו. המחיר הוא גבוה- ביטול כל יכולת לקיים דיון ציבורי מעמיק ופתוח במקומה של הדת במדינה וביחסים בין היהודית לדמוקרטית.

בימים הקרובים צפויה סיעת יש עתיד להציג על שולחן הכנסת נוסח של הצעת חוק ברית זוגיות. שחר ליפשיץ רואה בהחזרת הנושא לסדר היום של הציבור בישראל בשורה משמחת אך עם זאת התקווה מהולה בדאגות ובחששות.

מזה כמה עשורים, ייצוגה של יהדות התורה ושל קודמתה ההיסטורית, אגודת ישראל, היה חידה בעיני המומחים: כיצד ייתכן שהמגזר החרדי גדל בשיעור גבוה כל כך, ואילו המפלגה המייצגת אותו גדלה בשיעור נמוך כל כך?

במאמר זה מבקשת רונית עיר שי לחרוג בדיון ממסגרת הדיון ה"תקין פוליטית", ומאתגרת את עצם המושג "זכות לרב-תרבותיות" משום שמדובר תמיד בזכות לתרבות שעוצבה בידי החזקים . החוקרת דנה במושג צניעות ובשיח אודותיו וקוראת להתייחס לשיח הפמניסטי אשר מבקש ליצור צניעות במובן עמוק, מכבד והדדי יותר.

הדרת נשים היא פרקטיקה שכיחה בכל מקום: מהאקדמיה הליבראלית ועד לשוק העבודה הקפיטליסטי. ואולם, המדירים ה"רגילים" אינם גאים במעשיהם ומשתדלים להכחיש אותם. מנגד, הדרת נשים על רקע דתי גורסת הדרה לכתחילה. כביכול, נשים הן מכשול, דבר עבירה, ולכן יש לצמצם נוכחותן ברשות הרבים. טיעוני כזב אלו הפכו להיות תוקפניים במיוחד באחרונה. מדוע?

התגברות נוכחותם של צעירים דתיים-לאומיים בצבא יצרה תהליך דה-לגיטימציה מתעצם על שירות נשים. המחבר מבקש להסביר תהליך זה כתגובת נגד להתמודדות של דתיים-לאומיים בזירות שונות מחוץ לצבא, המקרינה גם על גישתם המגדרית בתוך הצבא. 

הצעת חוק היסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי עוררה בשבועות האחרונים דיונים רבים. ביקשנו לברר מהן עמדות הציבור כלפי היותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית? איזו משמעות מקנה הציבור למושגים "מדינה יהודית" ו"מדינה דמוקרטית"?

פרשת הרב ליאור מביאה לשיא את המתח בין הציבור החילוני לזה הדתי-לאומי בישראל. כדי ליצור מכנה משותף ובסיס ערכי איתן למדינה על הציבור החילוני לא לייחס את עמדות הקצה לכלל הציבור הדתי ועל החברה הדתית לקבל את הערכים ההומניסטיים האמורים להיות משותפים לכולנו, גם כאשר היא כועסת על העוינות כלפיה. 

ב-15 במרס הצעת חוק ברית זוגיות עברה אתמול בקריאה שלישית ולמעשה אושרה כחוק. לכאורה מדובר בהישג גדול למי שתומך בפתרונות פשרה בין דתיים לחילוניים בכלל ובברית הזוגיות בפרט

המכון הישראלי לדמוקרטיה ואתר וואלה! מסכמים את העשור הראשון של האלף השלישי בישראל. מה השתנה באמון האזרחים במדינה? מה חדש ביחסי הדת והמדינה? האם יש לתקן את שיטת המשטר הנהוגה? מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה ווואלה! בפרויקט מיוחד. קראו את מאמר סיכום העשור של יאיר שלג. 

המשפט הנוהג בישראל הוא ברובו מערבי, חילוני וליברלי, אבל הנישואים והגירושים נערכים בה על פי הדין הדתי. האם רעיון ברית הזוגיות יכול לפתור את המצוקות המתעוררות בשל מצב עניינים זה? מהם ההבדלים בין ברית זוגיות לבין נישואים אזרחיים? ברית הזוגיות– מחקר מדיניות חדש מאת ד"ר שחר ליפשיץ, מיוזמיו הראשונים של רעיון ברית הזוגיות.

מהי השבת? תלוי את מי שואלים. שומרי המסורת רואים בה יום קדוש, מעין עולם הבא. ביאליק, המשורר הלאומי, כינה אותה 'היצירה הגאונית ביותר של הרוח העברי'.

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון: "כוחות השוק כבר מזמן התגברו על החוק שאינו נאכף- נדרשת הסדרה אמתית ורחבה של יום המנוחה"

כל עוד המחנה המרכזי לא יתעשת, והיה מוכן 'להתאבד' פוליטית גם על סוגיות דת ומדינה נעמוד מול וטו חרדי שיסדיר אותן לפי אמונותיו

הצעה להפקיע סמכויות מהרשויות המקומיות בנושא מסחר בשבת: "מהלך כוחני שלא יעמוד במבחן המציאות - יש לקדם הסדר רחב המקיף את כל סוגיות השבת"

הוויכוח שהתפתח באחרונה סביב סוגיות רגישות בחברה הישראלית הפך לשיח של חירשים. אין צורך להתנגד לכל דבר מתוך עיקרון, ומצד שני יש להתחשב גם בתפיסתם של אחרים

המפלגות החרדיות והדתיות מטילות וטו על כל שינוי בסטטוס-קוו, ומוכנות להפיל ממשלות בגלל זה. ולמפלגות האחרות פשוט לא אכפת

עיריית תל-אביב מבקשת לשנות את התקנות העירוניות ולאפשר לה לפתוח באופן חלקי 160 מרכולים בשבת. הממשלה מסרבת לקבל החלטה וכך שוב מתגלגלת השבת לפתחו של בג"ץ ולא להכרעת נבחרי הציבור.