מאמרים, ספרים ואירועים בנושא יהדות ודמוקרטיה
מאמרים
סקר יוצאי ברית המועצות לשעבר בנושאי חברה, דת ומדינה
מאת: אינה אורלי ספוז'ניקוב, בליווי פרופ' תמר הרמן
הפגנות חרדיות נגד הגיוס ובעדו: הצצה לזירת מתיחת החבל
מאת: תהילה גאדו
קיומן של שתי הפגנות ירושלמיות במקביל וההתרחשות בכל אחת מהן - כמו גם העימות ביניהן – הוא רגע שמזקק לתוכו את ההתרחשות השוקקת בקהילה החרדית בשנים האחרונות, המבטאת את מתיחת הגבולות והעצמת הפער בין הקצוות בחברה העוברת תמורות משמעותיות.
מחשבות על התערערותו של מקדש, ט' באב תשפ"ד
"על אלה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי" - איכה פרק א', פסוק ט"ז.
ערב ט' באב תשפ"ד, כדאי ללמוד שיעורים על חורבן ותקווה
מאת: מריאן מטיאש
האם בימינו יש לנו את היכולת לאמץ את דרכי השלום והחכמה של יוחנן בן זכאי שאחרי חורבן בית המקדש הקים בית מדרש ביבנה? האם נוכל לסגת מנתיב הזעם ולהתוות מסלול חדש שמשאיר על כנו את השותפות היהודית מבלי לנסות לכופף זה את רצונו של האחר בכוח הזרוע?
סקר יוני 2024: כמעט 80% מהציבור היהודי, כולל רוב ממצביעי הליכוד, תומכים בגיוס חרדים כללי או מדורג
בכלל הציבור 44.5% סבורים שהמתיחות בין המפלגות החרדיות ליתר מפלגות הקואליציה יכולה להוביל לסוף דרכה של הממשלה • 70% בציבור היהודי מדווחים על חזרה לשגרת חייהם • 56% מכלל הציבור תומכים בעסקה כוללת לשחרור כול החטופים תמורת סיום המלחמה ונסיגה מלאה מעזה • המצב בצפון: הציבור חלוק בין המצדדים בפתרון מדיני (42%) לבין המעדיפים הכרעה צבאית (38%).
"הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה"!? (במדבר לב, ו) | דפי מקורות לתיקון ליל שבועות - חובת הגיוס לצבא והפטור ממנה
מאת: פרופ' בני פורת, עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, ליקוט ועריכת המקורות: יאיר אורביטו
האם יש חובה משפטית/הלכתית להתגייס? מה ניתן ללמוד מדברי הרמב"ם לגבי חובת השירות בצה"ל? האם ייתכן שעיסוק במצוות תלמוד תורה ידחה את מצוות הגיוס לצבא?
הצלע החסרה במשולש: הסכנה האורבת לפתחה של הציונות הדתית
מאת: פרופ' בני פורת
הציונות הדתית מניפה את דגלי הארץ, התורה והעם, אבל זונחת את המשולש המקורי של הראי"ה קוק, שכלל גם את ההומניזם. עלינו לבלום את ההידרדרות מלאומיות בריאה ללאומנות רעילה.
שני זרמיה של החרדיות המודרנית: סקירת המחקר, קטגוריזציה ומשמעויות לעתיד
מאת: תהילה גאדו
בעקבות השתנותה של הקהילה החרדית בישראל מתהווה בה זרם של חרדיות מודרנית, השונה מהחרדיות הקלאסית. במאמר זה תוצג החרדיות המודרנית כמפוצלת לשני זרמים כפי שתוארו בארבעה כתבים של הוגים-חוקרים. זרם אחד הוא של המקיימים אורח חיים מודרני פרקטי מתוך רצון לשפר את רמת חייהם, והזרם השני הוא אידיאולוגי, העושה שימוש בכלים מודרניים למטרות אינטלקטואליות ודתיות.
סקר בזק "חרבות ברזל": יותר משני שלישים מהציבור תומכים בקיום בחירות מייד בסיום המלחמה
כמעט מחצית ממצביעי הליכוד והציונות הדתית תומכים אף הם בבחירות מידיות • יותר מרבע (28%) מהמרואיינים טרם החליטו עבור מי יצביעו • כשני שלישים מהציבור סבורים שמיטוט החמאס הוא מטרה בת השגה במלחמה, לעומת שליש בלבד שרואה בהשבת כל החטופים מטרה כזו • המרואיינים חצויים בשאלה האם חייהם האישיים חזרו או לא חזרו לשגרה נוכח המלחמה (49% לעומת 47%).
נגן
דמוקרטיה בזמן מלחמה | מוסר מלחמה יהודי
מאת: עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, הרב בני לאו
איזו התנהלות מוסרית נתבעת מאיתנו במלחמה? מה אומר המוסר היהודי על ההבדל שבין אוכלוסייה אזרחית למחבלים שיוצאים ממנה? עד כמה יש לסכן את החיילים למען השבת החטופים? ומה על שלומם הנפשי והמוסרי של חיילינו לאחר הקרבות? עו"ד שלומית רביצקי טור-פז משוחחת עם הרב בני לאו על השאלות הקשות הנוגעות למוסר המלחמה היהודי.
כש-4 בנובמבר פוגש את י"ב בחשוון
מאת: יצחק בן-דוד
תשע עשרה השנים שחלפו מאז רצח רבין – הרגע שבו בפעם הראשונה 4 בנובמבר פוגש את י"ב בחשוון – הם גם הרגע שבו עלינו לאתגר את עצמנו ולמצוא את הפיוס המחודש בין הדמוקרטיה הישראלית לבין הציביליזציה היהודית המונחת עמוק-עמוק בשורשיה. הפיוס הזה הוא בנפשנו, ואל לנו להניח לו לחמוק מאתנו.
בדיקה תקופתית
מאת: פרופ' תמר הרמן
המכון הישראלי לדמוקרטיה עורך סקר שנתי, שמטרתו לאבחן את "מצבה הבריאותי" של הדמוקרטיה הישראלית. מדד הדמוקרטיה 2013 הוגש לנשיא המדינה ב-06.10.2013.
עמדות הציבור לגבי נשות הכותל
מאת: פרופ' תמר הרמן
מאז 1988 מנהלת הקבוצה הקרויה "נשות הכותל" מאבק ציבורי ומשפטי להתפלל, לקרוא בתורה ולשיר כשהן עטופות בטלית בעזרת הנשים בכותל המערבי. האם הציבור תומך במאבקן? מי תומך יותר נשים או גברים? דתיים או מסורתיים? האם יש הבדל בתמיכה על רק המוצא העדתי או שיעור ההשכלה?
יום עצמאות של איזו מדינה?
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
בין שני האפיונים של המדינה שורר מתח, אבל אי-אפשר ליישבו באבחה. נדרש תהליך מתמשך, הבשלה רב-דורית שתחזר אחר פרשנויות שאינן מחדדות ומתנצחות אלא מעגלות ומשלימות. האשליה שניתן, או שרצוי, להכריע בין יהדות לבין דמוקרטיה חייבת להתפוגג.
עמדות הציבור לגבי מדינה יהודית ודמוקרטית
מאת: דרור וולטר, חנן כהן
הצעת חוק היסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי עוררה בשבועות האחרונים דיונים רבים. ביקשנו לברר מהן עמדות הציבור כלפי היותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית? איזו משמעות מקנה הציבור למושגים "מדינה יהודית" ו"מדינה דמוקרטית"?
לקראת יום העצמאות 2011: איכותה של העצמאות
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
ישראל חוגגת השבוע עצמאות מדינית בת 63 שנים, אך סובלת עדיין מתסמינים של חוסר בגרות ועצמאות במישור הזהות והביטחון העצמי. ידידיה שטרן טוען כי עצמאות אמיתית תושג כאשר המדינה תאמץ זהות יהודית ודמוקרטית אמיצה, ותסתמך לא רק על צבאה, אלא גם על שורשיה.
מה בין מכתב הרבנים ובין ההלכה
מאת: ד"ר אליעזר חדד
מכתב הרבנים אוסר למכור או להשכיר דירות לנכרים בישראל ומסתמך לשם כך על שני איסורים מהתורה. אליעזר חדד מבקר את יצירת הקשר בסוגיה זו בין האיסור לבין ההלכה וטוען שנדמה כי המגמתיות שבמכתב פוגעת בהלכה, שהיא – דווקא – קשובה למורכבות של המציאות. קראו את מאמרו.
עוד על נושא זה בכנס מכתב הרבנים – ערעור החברה והדמוקרטיה?, ב-18 בינואר 2011.
ביטוי טעון הסבר
מאת: יאיר שלג
הביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית" שהפך בשנים האחרונות כמעט למנטרה מקודשת בקרב חוגים דתיים וציוניים כאחד, אך הוא נתפס כמדיר את ערביי ישראל. יאיר שלג סבור שיש להבהיר את כוונתו של הביטוי באופן שיתקבל בברכה בקרב רוב הציבור היהודי והערבי גם יחד, וברוח עקרונות מגילת העצמאות.
זכויות האדם והיהדות - הילכו שניהם יחדיו?
למדינת ישראל תעודת זהות כפולה: מצד אחד, היא חברה במשפחת האומות הדמוקרטיות, שתרבותן ליברלית ומערבית; ומן הצד האחר היא מדינה ייחודית, מדינת הלאום של העם היהודי. כך נוצרת שניוּת – בין תרבות המערב לבין התרבות היהודית המסורתית, בין האוניברסלי לפרטיקולרי. ידידיה שטרן ושחר ליפשיץ מאחלים לחברה הישראלית שבשנה הקרובה תשכיל לבנות גשר ממשי בין התכנים האוניברסליים לבין התכנים הפרטיקולריים המעצבים את החיים היהודים הלאומיים בדורנו.
מגילת העצמאות: שיח זהויות או שיח זכויות?
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
יש להודות בצער שאילו היתה מועלית הכרזת העצמאות לדיון ציבורי כיום, ולהצבעה בכנסת, לא ניתן היה לגבש סביבה הסכמה רחבה. בעת הזו אנחנו בעיצומה של מלחמת תרבות שאיננה מניחה מקום לרתימה רחבה של הציבור לניסוח הסכמות חברתיות כוללות. לפיכך, שמירת ההכרזה כמעוז אחרון של הסכמה ישראלית היא אינטרס חשוב ביותר
על חשיבות ה"חוץ"
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
ההגדרה החוקתית של ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית" מסמלת את הרצון לשלב בחיינו הלאומיים השפעות משני מקורות שונים: היהודי-מסורתי והדמוקרטי-ליברלי. לעיתים, נשמעת טענה בציבור האמוני כי המרכיב הדמוקרטי-ליברלי הוא בבחינת "סוכן זר", האומנם? האם ה"חוץ" הוא בהכרח התייוונות אסורה?
חירות היא אחריות
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
מעולם לא נהנו היהודים מחירות פיזית כמו כאן ועכשיו. גבנו הכפוף ממסע הגלות הזדקף, ונשמתנו הרצוצה השתקמה. אבל את המשימה הגדולה באמת - חירות הרוח - לא מימשנו
