מאמרים, ספרים ואירועים בנושא זהות יהודית
מאמרים
רוב הציבור היהודי מתכוון לצום ביום כיפור
60% מכלל הציבור היהודי מתכוון לצום ביום כיפור, לעומת 27% שלא מתכוון לצום בכלל. 5% מהציבור מתכוונים לשתות אבל להימנע מאכילה. 7% טרם החליטו אם לצום
זהות יהודית כבדת משקל
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
בישראל חיים כ-400,000 אזרחים כישראלים-יהודים לכל דבר, אך אינם מוכרים מבחינת הלכתית כיהודים. שאלת מיהו יהודי היא אולי השאלה הסבוכה ביותר מבין סוגיות דת ומדינה, ויש לה השפעות מרחיקות לכת על עתידה ואופייה של מדינת ישראל
הפסד המחנה הדמוקרטי-ליברלי בבחירות ידוע מראש
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
הוויכוח בין ימין לשמאל במערכת הבחירות האחרונה התמקד בשאלת זהותה ואופייה של המדינה כיהודית ודמוקרטית, אך מבט מעמיק יותר מוכיח שהוא סבב דווקא הגדרת היהדות. עד שרוב הציבור הישראלי יתפוס את היהדות כליברלית ומכילה, המחנה הדמוקרטי-ליברלי לא יוכל לנצח בבחירות
נגן
אוהבים ארוחות משפחתיות?
מאת: פרופ' תמר הרמן, פרופ' אפרים יער
למרות הטרוניות הנשמעות בנוגע לטקס המשפחתי בחגים, רוב הציבור היהודי מאוד או די אוהב את ארוחות החג המשפחתיות; על השנה שהסתיימה- רוב הציבור הישראלי סבור שהשנה הייתה טובה עבור מדינת ישראל ואופטימיים לגבי שנה הבאה
היהדות בארץ ישראל במפנה 1967
מאת: ארז ניר
מלחמת ששת הימים היא נקודת המפנה העקרונית ביותר בדיאלקטיקה זו של הזהות היהודית במאות האחרונות
האפקט הכפול של מלחמת ששת הימים
מאת: דוד סבתו
בתקופת הניתוק הארוכה מההיסטוריה הפוליטית הריבונית שנכפתה על העם היהודי, זכינו ב'פריוילגיה' מפוקפקת שלא להתמודד עם דילמות מוסריות הכרוכות בשלטון וכוח
התבוללות – בין יהדות לדמוקרטיה
מאת: הרב ד"ר בנימין לאו
ארגונים ואנשים פרטיים הפגינו אתמול וקראו קריאות גזעניות בפתח החתונה המעורבת של בני הזוג מיפו. האם באמת יש מי שחושב שבקנאות יוקדת ובלהט של שנאה לאחֵר ייבנה הבית המשותף הזה? מי שיוצר תודעה שבה התורה והחוק אינם מסוגלים לחיות זה עם זה משחק לידי הגדולים שבשונאי התורה.
הערות לסדר/ על דתיים ודמוקרטיה
מאת: יאיר שלג
המחקר החדש של מרכז גוטמן מחדד שוב את הזיקה שבין עמדות דתיות לבין עמדות אנטי-דמוקרטיות. שורש הבעיה נעוץ בתפיסת הזהות היהודית באופן נגטיבי: את מי ואת מה היא מגבילה ולא אילו ערכים היא נועדה לשרת.
עמדות הציבור לגבי מדינה יהודית ודמוקרטית
מאת: דרור וולטר, חנן כהן
הצעת חוק היסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי עוררה בשבועות האחרונים דיונים רבים. ביקשנו לברר מהן עמדות הציבור כלפי היותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית? איזו משמעות מקנה הציבור למושגים "מדינה יהודית" ו"מדינה דמוקרטית"?
הערות לסדר/ יורם קניוק
מאת: יאיר שלג
עתירתו של יורם קניוק להירשם כחסר דת מעוררת דיון מסקרן על אודות האופן שבו הגדרת זהותו של אדם בישראל נמדדת אך ורק לפי מוצאו הביולוגי בלי להתחשב כלל בזהותו האמיתית. קראו את מאמרו של יאיר שלג.
להפריד בין העימות הערכי לעימות הסוציולוגי
מאת: יאיר שלג
פרשת הרב ליאור מביאה לשיא את המתח בין הציבור החילוני לזה הדתי-לאומי בישראל. כדי ליצור מכנה משותף ובסיס ערכי איתן למדינה על הציבור החילוני לא לייחס את עמדות הקצה לכלל הציבור הדתי ועל החברה הדתית לקבל את הערכים ההומניסטיים האמורים להיות משותפים לכולנו, גם כאשר היא כועסת על העוינות כלפיה.
רבנות, לא הפקרות
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
האם אנשי דת עומדים מעל החוק כאשר הם מביעים עמדה דתית? ידידיה שטרן טוען שיחד עם כח, הנהגה והשפעה מגיעה גם אחריות גדולה, וכי הניסיון לפטור רבנים מן האחריות הזו כלפי החברה האזרחית וחוקיה הוא הרסני.
מה בין מכתב הרבנים ובין ההלכה
מאת: ד"ר אליעזר חדד
מכתב הרבנים אוסר למכור או להשכיר דירות לנכרים בישראל ומסתמך לשם כך על שני איסורים מהתורה. אליעזר חדד מבקר את יצירת הקשר בסוגיה זו בין האיסור לבין ההלכה וטוען שנדמה כי המגמתיות שבמכתב פוגעת בהלכה, שהיא – דווקא – קשובה למורכבות של המציאות. קראו את מאמרו.
עוד על נושא זה בכנס מכתב הרבנים – ערעור החברה והדמוקרטיה?, ב-18 בינואר 2011.
מי צריך ומי ראוי
מאת: אריה אלדד
אריה אלדד בוחן במאמרו את השאלה מי צריך ומי ראוי להיות אזרח ישראלי. לטענתו, מדינת ישראל עדיין נתונה במלחמת העצמאות שלה נגד האיום על דמותה היהודית ועל הרוב היהודי שלה. לפיכך עליה להתגונן מפני אלה המבקשים להיות אזרחיה ולשנות בתוך כך את אופייה הציוני ואת תכלית קיומה.
מיהו ישראלי: לשאלת האזרחות בישראל
מאת: יאיר שלג
יאיר שלג מציג תפיסה הרואה באזרחות בישראל מעין חברוּת שוַות זכויות וחובות במועדון מכובד. הוא מציע להעשיר את הזהות הישראלית האזרחית המשותפת לכל אזרחי ישראל בד בבד עם המשך קיום זהותה הלאומית היהודית של המדינה.
נאמן לדרכו
מאת: יצחק ברנד
דבריו של השר נאמן באשר למעמדו של המשפט העברי במסגרת משפט המדינה יצרו סופת הוריקן, והספינה חישבה להישבר. שוב איבדנו את הפרופורציות, חרגנו מגבולות הטעם הטוב, שמטנו הזדמנות לדון באופן רציני ומעמיק בשאלה חשובה על סדר היום הציבורי: שאלת זהותו של המשפט הישראלי.
חילוניות ישראלית בסקרי מרכז גוטמן 1990-2008
מאת: מיכאל פיליפוב
בעשורים האחרונים יש חלוקה די יציבה של הציבור הישראלי לשלוש קבוצות: חילונים, מסורתיים, ודתיים או חרדים. נראה שמגמות סותרות המתרחשות – ריבוי טבעי גבוה בקרב המסורתיים והדתיים אל מול עלייה חילונית מברה"מ – מאפשרות לשמור על פילוח קבוע של החברה הישראלית היהודית לחרדים, דתיים, מסורתיים וחילונים.
על פסיקת בג"ץ בנושא 'גיור קפיצה'
לכבד את המסורתיות הישראלית
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
בחגים הקרובים, כשבבית הכנסת שלנו (כך יש לקוות) יעמדו לצדנו, לתקיעות של ראש השנה, לתפילת נעילה, או בהקפות של שמחת תורה, אותם מסורתיים ישראלים, מלבד מקום לתפילה, ראוי שנתן להם מקום של כבוד בלב
מדינת מסורתית ודמוקרטית
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, נקבע לפני למעלה משנים וחצי עשורים כי ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, אבל הקביעה הזו לא פתרה את הסכסוך שקדם להקמת המדינה, ונמשך עד היום: מהי מדינה דמוקרטית? ומהי יהודית?
על חשיבות ה"חוץ"
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
ההגדרה החוקתית של ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית" מסמלת את הרצון לשלב בחיינו הלאומיים השפעות משני מקורות שונים: היהודי-מסורתי והדמוקרטי-ליברלי. לעיתים, נשמעת טענה בציבור האמוני כי המרכיב הדמוקרטי-ליברלי הוא בבחינת "סוכן זר", האומנם? האם ה"חוץ" הוא בהכרח התייוונות אסורה?
מסורתיות ישראלית
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
כמדי שנה יתפרסמו היום או בערב יום כיפור סקרים שיעידו שלרוב היהודים בישראל יש זיקה ליהדות. בין אם הזיקה היא לפרקטיקות או לתפיסות יסוד דתיות, רובם יעידו שהם קשורים בדרך כלשהי למסורת היהודית. רבים מאלו שמגדירים את עצמם חילונים שותפים לפרקטיקות ולתפיסות עולם יהודיות-דתיות באופן מובהק. מזרחים או אשכנזים, רובם המוחלט הם בני דור שלישי לישראלים. מדובר בזהות חדשה שמתהווה לנגד עיננו: מסורתיות ישראלית.
מסע אל הזהות
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
הלומדים בטקסי תיקון ליל שבועות מנהלים שיחה עם העבר והעתיד באמצעות איגרת אוהבים - ה"תורה" במשמעותה הרחבה - המועברת מיד ליד במרוץ שליחים רב דודי
