המהלכים להחלשת הדמוקרטיה בישראל 2024-2023 בהשוואה להונגריה ופולין

להורדת הסקירה המלאה [PDF]

מחאה נגד הרפורמה במערכת המשפט, פוזנן, פולין 2017 | Photo by Sakuto/Flickr

עיקרי הסקירה

סקירה זו מבקשת להשוות בין המהלכים המרכזיים לפגיעה בדמוקרטיה שקידמו השלטונות בפולין ובהונגריה, לבין מהלכים דומים שקידמה (ועדיין מקדמת) הקואליציה בישראל מהשבעת הכנסת ה-25. הקטגוריות להשוואה שבחרנו להתמקד בהן מבטאות מרכיבי ליבה מקובלים של דמוקרטיה: פגיעה בערכים דמוקרטיים (בדגש על ערך הבחירות החופשיות וההוגנות), פגיעה במוסדות דמוקרטיים (כגון מערכת המשפט, השירות הציבורי והתקשורת); ופגיעה בזכויות יסוד (כגון הזכות לשוויון וחופש הביטוי). למען הזהירות בחרנו להשוות בין מהלכים ממוסדים, בדגש על הליכי חקיקה, מינויים ותוכניות מדיניות, ולהתמקד באירועים החמורים ביותר, שלהערכתנו מעידים על כוונות השלטון במאמציו להחלשת הדמוקרטיה. נוסף על כך, המהלכים המתוארים בסקירה זו, אם יבשילו, הם המהלכים שתיקונם יהיה המורכב ביותר, שכן בהיותם שינויים מוסדיים, הם ימשיכו ללוות את משטרנו גם אם יתחלף השלטון בעתיד.

הסקירה נפתחת בתיאור מחקרי של תופעת ״הנסיגה הדמוקרטית״, שנעשתה רווחת בעשורים האחרונים. כך, בספרות המחקר יש הסכמה נרחבת שנסיגה דמוקרטית אינה מתרחשת באבחה אחת, אלא מדובר בתהליך רב-שלבי של שחיקת מוסדות, חוקים ונורמות דמוקרטיים על ידי ממשלה שנבחרה בבחירות דמוקרטיות. המחקר זיהה כמה מאפיינים בנסיגה הדמוקרטית, ובהם: מימד הזמן – מדובר בתהליך הדרגתי המתרחש לאורך זמן, וכל צעד בו בפני עצמו אינו נראה בהכרח כאיום על הדמוקרטיה; וכסות חוקית ודמוקרטית – הממשל המוביל את המהלכים לשחיקת הדמוקרטיה עלה לשלטון באופן דמוקרטי ומשתמש במנדט הדמוקרטי כדי להצדיק עריכת שינויים המערערים את יסודות הדמוקרטיה במדינה. הממשל מקדם את מהלכיו בדרך שעל פניו נראית לגיטימית, ומעדיף תיקון תיקונים חוקתיים וחקיקת חוקים על פני שימוש בכוח הזרוע.

חוקרים הראו שאפשר לזהות תהליך של נסיגה דמוקרטית עוד לפני שהמדינה משנה לחלוטין את אופייה הדמוקרטי, מכיוון שהמנהיגים המובילים את התהליך נוטים לאמץ שיטת פעולה דומה (מעין ״תסריט״), וניתן להבחין בקווי השפעה בין המדינות. לתסריט זה כמה מאפיינים עיקריים: עלייה לשלטון בבחירות דמוקרטיות; מתקפה שיטתית על מוסדות חיוניים, כגון מערכת המשפט, משרד התובע הכללי והתקשורת, לצד שינוי הרכבם של גופים שתפקידם לפקח על מוסדות חיוניים בדמוקרטיה – כגון ועדת הבחירות, ומועצת התקשורת – ודחיקת רגלי האופוזיציה מהם; שימוש בחוקים, בתיקונים חוקתיים ובמינויים פוליטיים כדי לפרק את הדמוקרטיה הליברלית במדינה.

בנסיבות האלה מחקר השוואתי עשוי לסייע לזהות תהליכים של נסיגה דמוקרטית ולאתר מהלכים שהועתקו ממדינות אחרות. מחקר מסוג זה יכול לסייע "לחבר את הנקודות" בין מהלכים שבזמן אמת קשה לעמוד על אופיים הלא-דמוקרטי, ולראות כיצד מכלול הצעדים עלול להביא לשחיקה של הדמוקרטיה, לעיתים באופן אנוש. ברי כי זיהוי דרכי פעולה דומות בישראל ובדמוקרטיות אחרות בנסיגה אינו מוביל בהכרח למסקנה שמצבה של הדמוקרטיה בישראל זהה למצב הדמוקרטיות המוצבות מולה בהשוואה. עם זאת, נראה שכדי להבין את מצב הדמוקרטיה בישראל ולעמוד על משמעות "התמונה בכללותה", יהיה יעיל להסתייע בבחינת דמוקרטיות אחרות בנסיגה.

בלב הסקירה עומדת השוואה מפורטת של מהלכים שנעשו בפולין ובהונגריה, הנחשבות בספרות המחקר לדוגמאות המובהקות ל״תסריט״ להתנעה של נסיגה דמוקרטית, לבין מהלכים דומים שהתרחשו בישראל בשנים 2023–2024 בהובלת הקואליציה הנוכחית.¹ השוואה זו תסייע לחשוף שיטות פעולה דומות במגוון רחב של תחומים, ותגלה דפוס פעולה דומה בכמה זירות דמוקרטיות. אולם העמדת המתרחש בישראל למול פולין והונגריה מאפשרת לא רק לבחון כל מהלך לפרטיו, אלא גם לגזור ממכלול השינויים הפרטניים ״תמונה כוללת״ יותר של פגיעה בדמוקרטיה.

תמונת הנסיגה הדמוקרטית: השוואה בין הרפורמות להחלשת הדמוקרטיה בפולין ובהונגריה לבין הרפורמות שקודמו בישראל בשנים 2024-2023 – עיקרי המהלכים