רשות שופטת

מאמרים, ספרים ואירועים בנושא רשות שופטת

מאמרים

מאמר דעה

נשיא על הכוונת

שר המשפטים יודע היטב שהליך מינוי השופט עמית לבית המשפט העליון היה חוקי למהדרין, אבל לאחר שנדרש צו משפטי כדי לחייב אותו לקיים את החוק – ברור שמטרתו של השר לוין אינה להגן על תקינות ההליך אלא לרסק את מערכת המשפט.

מסבירון

מה המשמעות של הכרזתו של שר משפטים שלא ישתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון?

להעדר שיתוף פעולה של שר המשפטים עם נשיא בית המשפט העליון ישנן שלל השלכות שיפגעו בין היתר בשירות שמעניקה הרשות השופטת לאזרחים.

חוות דעת

הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3, "מתווה לוין-סער")

אף שהצעת החוק אינה מעניקה רוב לקואליציה בוועדה לבחירת שופטים ואף שתחילתו של החוק בכנסת הבאה – מדובר בהצעה שתוביל לפוליטיזציה של הליך בחירת השופטים ותגרום להעדפה מלאה של השיקול המפלגתי בבחירת השופטים על פני השיקול המקצועי.

מאמר דעה

מתווה לוין-סער: מהפכת הפוליטיזציה בבחירת השופטים

משמעות ההצעה לשינוי הוועדה לבחירת שופטים היא שהשופטים כולם, מבית משפט השלום ועד לעליון – יזכרו תמיד שקידומם תלוי בעמדתם הפוליטית ובנאמנותם, ולא בשאלת המקצועיות.

סקר מיוחד

בין אם מתייחסים לזה כאל הפיכה משטרית או רפורמה משפטית – רוב הציבור מתנגד לקידום החקיקה להחלשת הדמוקרטיה בעת הזאת

רק מיעוט קטן (8%) סבור כי הרפורמה המשפטית/מהפכה המשטרית צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות של הממשלה כיום ● הרוב בכלל המדגם (61%) סבור שבמצב הנוכחי לא נכון לקדם את הרפורמה המשפטית/ההפיכה המשטרית ● בימין 40% מהמשיבים סבורים שאין לקדמה, בהשוואה ל-80% מהמרכז ו-92% בשמאל ● רוב המרואיינים (53%) תומכים בשמירה על המבנה הקיים של הוועדה לבחירת שופטים. רק כרבע מהמדגם (27%) תומכים בהוספת פוליטיקאים לוועדה.

חוות דעת

הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – בחירת נשיא בית המשפט העליון בידי הכנסת)

לאחר שלא הצליחה להשיג רוב לעמדתה בוועדה לבחירת שופטים, מנסה הקואליציה להעביר לידי הכנסת את הסמכות לבחור נשיא לבית המשפט העליון. התוצאה עלולה להיות שליטה מוחלטת של הקואליציה בהליך המינוי, ופגיעה בעצמאות הרשות השופטת.

סקירה

החסינות המהותית של שרים

סקירה בנושא בעקבות הצו שהוציא בג"ץ בעניין מועד בחירת נשיא לביהמ"ש העליון

סקירה

פוליטיזציה פסולה ומיותרת של מוסד נציב תלונות הציבור על שופטים

בישראל לא מכהן היום נציב תלונות הציבור על שופטים, בשל רצונה של הקואליציה לקדם הצעת חוק שנועדה לשנות באופן פסול את דרכי מינויו ולפתוח פתח לפגיעה בעצמאות מערכת המשפט.

מאמר דעה

האם לשר המשפטים יש חסינות?

בתגובה לעתירה נגדו על עיכוב מכוון במינוי נשיא לבית המשפט העליון, טען השר לוין כי אי אפשר להטיל עליו עונש משום שהוא נהנה מ"חסינות מהותית". עיון מעמיק יותר בחוק מגלה כי לשר לא עומדת חסינות.

פודקאסט

פרופ' סוזי נבות משוחחת עם אלעד שמחיוף בהסכת "אחד ביום" על האולטימטום שהציב בג"ץ לשר המשפטים

איך קרה ששנה וחודשיים לאחר פרישתה של הנשיאה חיות – אנחנו עדיין נמצאים באותו מקום בדיוק ללא נשיא לבית המשפט העליון?

מאמר דעה

השיטה של לוין: "אם אני לא המחליט – נשנה את הכללים"

אחרי שמנע מינוי נשיא לעליון באין-ספור דרכים, מחייב עתה בג"ץ את שר המשפטים פשוט למלא את תפקידו. התגובה של לוין? הצעת "פשרה" שאינה אלא התעלמות מהחוק ושימוש לרעה בסמכות.

תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה

תגובה והסבר למהלך של שר המשפטים בפרסום שמות המועמדים לנשיא העליון

הצגת מועמדות כל שופטי העליון לתפקיד הנשיא היא ניסיון לסרבל את הליך הבחירה, אלא אם יוסרו השופטים שהמועמדות נכפתה עליהם. אם המהלך של השר לוין יצליח, הוא עלול לפגוע בתפקוד התקין של הרשות השופטת ובאזרחים הנזקקים לשירותיה. כך או כך, בג"ץ קבע שלאחר 45 יום ממועד פרסום הרשימה על לוין לכנס את הוועדה לא רק לשם דיון אלא לצורך קבלת החלטה על נשיא חדש.

 

מסבירון

נשיא בית המשפט העליון: אופן המינוי, סמכויות ומהות שיטת הסניוריטי

שיטת הסניוריטי במינוי נשיא העליון נועדה לשמור על אי-תלות השופטים. מעבר לכך, דגם הממשל של הרשות השופטת בישראל מאזן את שליטת שר המשפטים במנהל בתי המשפט, באמצעות הענקת תפקידים וסמכויות לנשיא העליון. ביטול עקרון הסניוריטי עלול להעניק לממשלה דריסת רגל בהחלטות שבאחריות נשיא העליון, באופן שיערער את עצמאות הרשות השופטת.

נגן
סדרת "תוכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

המניפולציות של לוין בתגובתו לפסיקת בג"ץ בעניין כינוס הוועדה לבחירת שופטים

שר המשפטים טען שהפסיקה שחייבה אותו לכנס את הוועדה היא "השתלטות על הוועדה ונטילת סמכויותיו" ו"סטירה ל-2.5 מיליון מצביעי הקואליציה". חשוב לעמוד על שורת ההטעיות בתגובתו אחת לאחת.

מאמר דעה

לאיש אין וטו על פעילות הוועדה לבחירת שופטים, גם לא לשר לוין

שופטי בג"ץ הסכימו עם שר המשפטים על כך שסמכותו בנוגע לכינוס הוועדה היא רחבה וכתבו ששאיפתו לכך שמינוי נשיא קבוע לעליון ייעשה בהסכמה רחבה היא ראויה. למרות הכבוד וההסכמות, גם הם הבינו שכלו כל הקיצין ושהשר לא יכנס את הוועדה אם המועמד שלו לא ייבחר - וזה כבר מנוגד לחוק.

מסבירון

פסק הדין בעניין כינוס הוועדה לבחירת שופטים | כל מה שחשוב לדעת

שלושת השופטים בבג"ץ 1711/24 התנועה לאיכות השלטון נ' שר המשפטים קבעו כי יש לפרש את החוק כך שבחירת נשיא לבית המשפט העליון תצריך הסכמה של רוב רגיל בקרב חברי הוועדה ולא רוב מיוחד של שבעה חברים, כפי שטען לוין. הם הורו לשר לכנס את הוועדה ולבחור נשיא, משום שמדיניותו לא לעשות כן במצב הנוכחי חרגה מהוראות הדין.

תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה

על שר המשפטים לפעול לפי החוק וצו בג"ץ למען מינוי נשיא קבוע לביהמ"ש העליון

תגובתו של השר לפסק הדין המחייב אותו לפרסם את רשימת המועמדים לתפקיד בתוך שבועיים כללה האשמות שווא על נטילת סמכויותיו ואמירות על גיוון במערכת. חשוב להעמיד את הדברים על דיוקם אחד לאחד.

נגן
סדרת "תוכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

מערכת המשפט בישראל: תמונת מצב

כבר תשעה חודשים שאין נשיא קבוע לביהמ"ש העליון, קיים עיכוב במינוי שופטים לעליון ולבתי משפט אחרים ושיקולים פוליטיים מנחים בבחירת וקידום שופטים. איך הגענו למצב הזה?

נגן
סדרת "תוכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

האם הדמוקרטיה שלנו עדיין בנסיגה? | משדר מיוחד

אילו יוזמות שממשיכות להחליש את הדמוקרטיה הישראלית, גם בזמן מלחמה, מקדמות הממשלה והקואליציה?

פרויקט מיוחד

הדיון בבג"ץ על מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון | כל מה שחשוב לדעת

ב-18 ביולי 2024 דן בג"ץ בעתירה הדורשת משר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לשם מינוי שופטים ונשיא קבוע לבית המשפט העליון. צפו בדיון.

נגן
סדרת "תוכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

מי ימנה את נציב תלונות הציבור על השופטים?

נציב תלונות הציבור על שופטים הוא תפקיד חשוב שחייב להיות נקי מאינטרסים פוליטיים, אבל לשר המשפטים יריב לוין ולח"כ שמחה רוטמן יש תוכניות אחרות: לקחת את סמכות בחירת הנציב מידי הוועדה לבחירת שופטים ולהעביר אותה לחברי הכנסת.

מאמר דעה

גם האו"ם מזהיר מפגיעה בעצמאות השופטים

הדווחית המיוחדת לעצמאות שיפוטית מתייחסת בדוח החדש שלה לחקיקה או למדיניות שמגבירות מעורבות ממשלתית או פרלמנטרית ישירה במינוי שופטים, ל"רפורמות" שמצמצמות ביקורת שיפוטית וכן למתקפות מילוליות על שופטים. לישראל כדאי מאוד להתייחס לאזהרותיה בכובד ראש.

חוות דעת

ההצעה להעביר את מינוי נציב תלונות השופטים לאחריות הכנסת מאיימת על עצמאות השופטים

הצעת החוק מבטאת ניסיון השתלטות של הרוב הפוליטי על מוסד המחזיק בסמכויות משמעתיות-אתיות על השופטים: נציב התלונות, שבסמכותו גם להציע לוועדה לבחירת שופטים לפתוח בהדחת שופט. היא נתפסת כרכיב במתקפה הממשלתית המתמשכת על עצמאות הרשות השופטת, הכוללת את דחיית בחירת מינוי הנשיא הקבוע לעליון.

מאמר דעה

צה"ל קיבל הזדמנות היסטורית לשינוי

לאפשר למתגייסים החרדים להרגיש שייכים, לכבד אוכלוסיות אחרות ולגייס לפי צורכי הצבא. אחרי פסיקת בג"ץ – צה"ל חייב להוביל בנחישות את המהלך, בדרך לשוויון אמיתי.

מאמר דעה

ה"אחדות" ככלי למתקפה על מערכת המשפט

שר המשפטים עושה שימוש ציני ומקומם ברטוריקה של "הסכמה רחבה" כדי לשנות כללים בלתי פורמליים חשובים בעבודת הוועדה לבחירת שופטים: כלל הסניוריטי, דרך קבלת ההחלטות בוועדה וחוסר רלוונטיות של שיקולים פוליטיים בבחירת שופטים.

מאמר דעה

כרסום במנגנונים בלתי-רשמיים המגנים על עצמאות הרשות השופטת

המאמר יצא לאור בכתב העת German Law Journal כחלק ממחקר בינלאומי רחב יותר, והוא שופך אור על האופן שבו הממשלה הולכת ומכרסמת במנגנוני הגנה בלתי-רשמיים שנועדו לשמור על עצמאות הרשות השופטת.

מאמר דעה

ההליך להדחת השופט כבוב באמצעות הוועדה לבחירת שופטים - התעמרות בלתי עניינית

דרך המלך לבירור טענות להפרת כללי אתיקה היא מנגנוני האתיקה והמשמעת של הרשות השופטת. עצם הניסיון להפעלת הוועדה נגד השופט כבוב מעלה חשד למניעים גזעניים לגביו.

מאמר דעה

ההתנהלות המתגלה בחידוש דיוני הוועדה לבחירת שופטים עלולה לפגוע בעצמאות השיפוטית

פרטים מודלפים מתוך דיוני הוועדה בשאלת קידום שופטים ולצד זאת שר המשפטים לוין עומד בסירובו לקדם בחירת נשיא קבוע לביהמ"ש העליון, בשל שאיפתו לביטול הסניוריטי. כיפוף הכללים הבלתי פורמליים הוא בשורה רעה להגנה על שלטון החוק.

מאמר דעה

הותרת בית המשפט העליון ללא נשיא קבוע היא החלשה מכוונת של המערכת

הימנעות שר המשפטים מכינוס הוועדה לבחירת שופטים כדי להביא למינוי נשיא חדש לעליון בעייתית בכל עת ובפרט בשעת חירום, שבה העליון מתפקד במתכונת חירום וכהונת ממלא מקום זמני כנשיאו היא בעייתית שבעתיים. דווקא משום שהממשלה נטלה לעצמה סמכויות אדירות בשעת חירום נדרש גורם בלתי תלוי, כמו בית המשפט העליון, שיבקר את פעולותיה ויגן על שלטון החוק ועל זכויות האדם.

מאמר דעה

אסור לתת לשר המשפטים כזה כוח על בתי המשפט

מעבר לקיתונות הביקורת שנשמעו כלפי שר המשפטים על סגירת מערכת בתי המשפט בצל הקורונה, נשאלת השאלה - מדוע בכלל צריכה להיות בידיו סמכות שכזו? במיוחד בזמנים כאלה, הצורך בעצמאות המוסדית של בתי המשפט והעברת סמכויות הניהול משר המשפטים למערכת בתי המשפט, מתחדד

מאמר דעה

ייצוג לא ראוי

למרות שהשופט בדימוס עודד מודריק כבר אינו כפוף לכללי האתיקה השיפוטית, הצטרפותו לצוות ההגנה המשפטית של נתניהו עדיין מעלה סימני שאלה אתיים ומקצועיים

חוות דעת

אסור לפגוע בשכר השופטים

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על החוק שיאפשר להפחית בשכר השופטים: "פגיעה בעצמאות מערכת המשפט שתאפשר הורדה ספציפית רק של שכר השופטים"

מאמר דעה

האחריות על יעילות הרשות השופטת

הערכת התפקוד של מערכת המשפט מעורר שאלות לא פשוטות. לדוגמא, האם נכון להתייחס לראשי התביעה, הייעוץ המשפטי ובתי המשפט כמכלול אחד וכראשי "מערכת המשפט"? האם נכון לבחון את תפקוד הרשות השופטת רק באמצעות "מדדי יעילות" תוך התעלמות מהמתח בין יעילותה הכוללת – שאין עוררין על חשיבותה – לבין תכלית קיומה לשם פתרון סכסוכים ועשיית צדק בכל מקרה ומקרה?

מדד השלום

רה"מ או שופטי העליון: במי הישראלים נותנים יותר אמון?

למרות ה"מתקפה" הפוליטית על בית המשפט העליון, האמון בו בקרב הציבור הישראלי נותר בשנה האחרונה יציב. רה"מ נתניהו זוכה לפחות אמון ממנו - אך יו"ר העבודה גבאי מדורג בתחתית. תוצאות מדד השלום של המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת תל אביב

מאמר דעה

אוטונומיה משפטית לדתיים?

מהפכה תרבותית – לא פחות - עומדת להתרגש על מדינת ישראל. הצעת תיקון לחוק שיפוט בתי דין רבניים היא מתכון לאסון. אם תתקבל הצעת חוק זו, יבוא הקץ על הבלעדיות של חוקי הכנסת במדינת ישראל. 

נייר עמדה

ההסדרה החוקתית של הרשות השופטת

נייר רקע לכינוס האחד-עשר של המועצה הציבורית

חוות דעת

סמכויות נוספות לבתי הדין הרבניים בישראל

ועדת חוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת החוק של חברי הכנסת מקלב וגפני, המבקשת להסמיך את בתי הדין הרבניים לדון בסכסוכי ממון בהסכמת שני הצדדים. הצעה זו, מבקשת לעגן סמכות שנפסלה בעבר בבג"ץ, והופכת את בתי הדין הרבניים לגוף מגשר