סקירה

השתמטות תלמידי ישיבות מהתייצבות בלשכות הגיוס: משמעויות וכלי פעולה אפשריים

| מאת:

צווי ההתייצבות לכ-900 בני ישיבות ב-5 וב-6 באוגוסט 2024 נועדו להשלים את המבדקים הדרושים במסגרת "צו ראשון". 48 בלבד התייצבו, לפי נתוני צה"ל, והם נקלטו על ידי חיילים גברים בלבד. נגד אלה שלא הופיעו לזימון עשויים להינקט צעדים שונים: ממעצר ועד עיכוב יציאה מהארץ.

Photo by Tomer Neuberg/Flash90

אז מה קורה היום?

היום, יום ב', 5 באוגוסט 2024, ראש חודש אב, ומחר, יום ג', 6 באוגוסט 2024, נדרשים להתייצב בלשכות הגיוס כ-900 תלמידי ישיבות חרדים, שקיבלו לפני שבועיים (ב-21 ביולי 2024) צו אישי המחייב את התייצבותם לשם "השלמת הליכי צו ראשון". בפועל, כפי שדיווח תא"ל שי טייב מאגף כוח האדם בצה"ל בוועדת החוץ והביטחון, למרות צפי להתייצבות כ-200 תלמידים לצו הגיעו 48 בלבד. 

למה דווקא עכשיו?

ב-7 באוקטובר 2023 נפל דבר בישראל. הנטל הביטחוני גבר והאוכלוסייה המשרתת אינה יכולה עוד לשאת בנטל לבדה. בנוסף, בחודש יוני 2023 פקע כאמור פרק הפטור בחוק הגיוס ומאותה שעה חלה חובת הגיוס על כולם שווה בשווה.

הצורך המבצעי גדול מאוד ועומד היום, לפי ההערכות, על בין 10,000 ל-20,000 חיילים לוחמים ותומכי לחימה. לכן מזמן הצבא חיילי מילואים לתקופות שירות של חודשים ארוכים, מבקש להאריך את משך שירות הסדיר והמילואים בחוק, קוטע באמצע את שנות השירות של חלק מהמתנדבים, תלמידי המכינות וישיבות ההסדר הציוניות ומחזיר לשורותיו אנשים שהשתחררו ממילואים זה מכבר.

לפיכך, הצבא אינו יכול להסתפק במספר הראשוני של 4,800 חיילים ועליו לעשות מאמץ גדול להגדיל את יכולת הקליטה שלו עוד בשנת הגיוס 2024, כפי שכבר הצהיר בבית המשפט שבדעתו לעשות, ובוודאי בזו שלאחריה (הצהרת הצבא שגם בשנת הגיוס 2025 הוא יסתפק ביעד של 4,800 חיילים חרדים אינה עולה בקנה אחד עם התחייבות זו).

לשם מה זומנו תלמידי הישיבות ללשכת הגיוס?

חוק שירות ביטחון והתקנות מכוחו קובעים כי על מועמד לשירות ביטחון (מלש"ב) להתייצב בלשכת הגיוס לשם רישום ודיווח פרטים אישיים, בדיקות רפואיות ובדיקות התאמה לתפקידים, קבלת חיסונים ומתן אמצעי זיהוי (טביעות אצבעות וצילומי שיניים). החובה להתייצב נובעת מצו זימון אישי המגיע למלש"ב מסוים עם שמו ומספר תעודת הזהות שלו, או מכוח צו כללי של ה"פוקד" (קציני צה"ל שמונו על-ידי שר הביטחון) המיועד לאלה שנולדו בתקופה מסוימת בשנה. החובה להתייצב חלה גם על הזמנות חוזרות ועל בדיקות חוזרות, ככל שנדרש.

הצעירים החרדים שנקראו להתייצב בלשכות הגיוס לא עברו בדיקות רפואיות ואבחון פסיכוטכני לצבא כמקובל, לא עברו את "יום המאה" (יום מבחנים) ולא קיבלו "מנילה" (שאלון העדפות) המאפשרים לבחון ולבחור מקצועות צבאיים. הם גם לא ניגשו לימי סיירות ולגיבושים. רובם הגיעו ללשכת הגיוס רק לצורך "דחיית שירות" מטעמי "תורתו אומנותו". לכן, קריאת ההתייצבות להיום ולמחר נועדה להשלמת המבדקים הדרושים לצורך תהליכי האיתור, המיון והשיבוץ למקצועות צבאיים. צה"ל התכונן לכך באמצעות הסדרים מותאמים לקליטת חרדים, תוך שליחת הצווים בדואר ובהודעות מותאמות לטלפונים חרדיים "כשרים", איוש צוות הקליטה של בני הישיבות החרדים בגברים בלבד והתאמת אמצעי הפנייה, לשון הפנייה ותוכן ההסברה לקהל זה.

כמה צווים שלח הצבא?

עד כה נשלחו כ-900 צווים ראשונים, מתוך 3,000 צווים שהצבא פרסם כי בכוונתו לשלוח בחודש-חודשיים הקרובים. אלה מתווספים לחומרי הסברה שמפרסם הצבא ולכנסי הסברה שעורך הצבא, במטרה להביא צעירים חרדים נוספים לגיוס וולונטרי. בתום תקופה זו יצטרך הצבא לבחון אם הוא מצליח לגייס מספיק חרדים בדרך זו, או שעליו להגדיל מאד את כמות הצווים שישלח, כדי להגיע ליעד שסימן לעצמו - 4,800 חיילים חרדים חדשים בשנת הגיוס 2024 (יולי 24 עד יוני 25). יצוין, כי בבג"ץ הגיוס נכתב במפורש כי מדובר ביעד התחלתי בלבד וכי מערכת הביטחון התחייבה להתאמץ להגדילו עוד בשנה זו.

למה לא נשלחו צווים לכל 77,000 הצעירים חרדים חייבי גיוס?

4,800 הוא מספר החיילים החרדים שלהערכת הצבא יש לו יכולת לקלוט מידית לשורותיו (1,800 המתגייסים לפי ספירת הצבא בכל שנה ועוד 3,000 חיילים חדשים) ולהם הוא החל לקרוא כעת. מספר זה מהווה רק כ-6% מתוך כ-77,000 הבחורים החרדים חייבי הגיוס, בהם כ-63,000 בני ישיבות שהפסיקו לקבל דחיית שירות ופטור עם פקיעת פרק הפטור בחוק. לאלה נוספים עוד כ-14,000 בחורים מן המחזור החדש שסיים עתה את ה"ישיבות הקטנות" (גיל תיכון) והגיע או יגיע לגיל 18 בחודשים הקרובים. 

על הצבא נמתחה ביקורת על כך שלא שלח צווי גיוס לכל חייבי הגיוס, אפילו אם הוא מבקש לקלוט אותם בהדרגתיות. פסק הדין של בג"ץ מיום 25 ביוני 2024 קבע מפורשות כי על הצבא להפעיל את סמכותו בעניין הגיוס לאור עיקרון השוויון, בהתאם לאתגרים הביטחוניים וצורכי כוח האדם של צה"ל ולכללי המשפט המנהלי.

הדבר חשוב במיוחד משום שעל פי סעיף 20 לחוק שירות ביטחון, אם לא יקרא הצבא לחייבי הגיוס להתייצב במועד כלשהו בתוך פרק זמן של שנתיים, לא יוכל לקרוא להם עוד או שיידרש לקזז להם חלק מחודשי השירות בגין האיחור. אמנם, בג"ץ בהחלטתו מיום 26 בפברואר 2024, הקפיא את כל המועדים הנובעים מן החוק ב-18 חודשים ובכך "קנה" לצבא זמן נוסף לקריאת המלש"בים החרדים. כמו כן, בהתאם לסעיף 38 לחוק שירות ביטחון, מי שפגה דחיית השירות שלו מחויב בהתייצבות מידית גם ללא שנשלח אליו צו ורוב הצעירים החרדים אכן החזיקו בדחיית שירות שכזו.

כיצד בחר הצבא למי לשלוח צווים?

צה"ל פרסם כי בכוונתו לגייס 3,000 חיילים חרדים חדשים בחלוקה יחסית, בין גילי 25-18, באופן הבא:

50% בגילי 21-18 (כ-4% מן הקבוצה, כולל מחזור הגיוס החדש של בני ה-18)

40% בגילי 23-22 (כ-5% מן הקבוצה)

10% בגילי 25-24 (כ-3% מן הקבוצה)

15% נשואים.

החשיבות בגיוס צעירים דווקא היא גדולה, שכן רק אלה יוכלו לענות על צורכי צה"ל בלוחמים אשר משרתים רחוק מן הבית מבלי להכביד על הצבא בתשלומי משפחות יקרים. הגברים החרדים מתחתנים בממוצע בגיל 23 ובגיל 24 הופכים להורים, ולכן חשוב הגיוס של מי שטרם הגיעו לגילאים אלה.

עוד פרסם צה"ל כי בכוונתו לשלוח את הצווים דווקא לבני ישיבות אשר עובדים בעבודה מדווחת לאורך תקופה משמעותית, או שנסעו לחו"ל במהלך הלימודים בישיבה, ולא נכחו בשתי ביקורות לפחות של משרד החינוך בישיבה בה הם לומדים. הצבא מניח כי יהיה קל יותר לגייס אוכלוסיות אלה מכיוון שהן מגלות מחויבות נמוכה יותר ללימודיהם בכך שיצאו לעבוד בניגוד לתנאי הסדר "תורתו אומנותו", שהתיר רק לבחורים נשואים מעל גיל 22 לעבוד, וגם זאת רק לאחר שעות הלימודים (על היקף התופעה, ראו גורדון, המכון הישראלי לדמוקרטיה). 

הכרעה זו עומדת בסתירה לפסק הדין בבג"ץ, בו נאמר כי על צה"ל להפעיל את שיקול דעת "באופן אשר מקיים את עיקרון השוויון", כאשר "אכיפה סלקטיבית פסולה...[ו]מגלמת פגיעה קשה בשלטון החוק". יתר על כן "חומרתה של האכיפה הסלקטיבית מתעצמת כאשר מדובר באכיפת חובת הגיוס על הפרט: חובה שמשמעותה הגבלה משמעותית על זכויות היסוד שלו ואשר עשויה לחייבו להעמיד בסכנה את חייו ואת שלמות גופו, בהגנה על ביטחון המדינה". המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, הפנה בשבוע שעבר אל מערכת הביטחון מכתב ברוח זו. עוד הוא דרש כי מערכת הביטחון תקיים בשבועות הקרובים עבודת מטה לקביעת תבחינים מעודכנים לגיוס בני הישיבות לקראת המשך שנת הגיוס, תוך התחשבות, בין היתר, בעיקרון השוויון גם בתוך קבוצת בני הישיבות המיועדים לשירות ביטחון.

מה לגבי הסדר "תורתו אומנותו"?

עד לאחרונה היו תלמידי הישיבות מצויים תחת הסדר "תורתו אומנותו" שאפשר למי שלומד בישיבה חרדית לא להתגייס לצבא. בני הישיבות היו נקראים ללשכות הגיוס, אולם לא במטרה לעבור רישום ובדיקות אלא כדי לקבל "דחיית שירות" משנה לשנה, אשר בגיל 26 הפכה לפטור קבוע משירות. אלה מבין הצעירים החרדים שכן התגייסו עשו זאת באופן וולונטרי (כ-9% מבוגרי החינוך החרדי התגייסו בשנים האחרונות וולונטרית, כ-70% מהם לאחר שכבר לא הגדירו עצמם חרדים עוד במועד הגיוס). מצב זה השתנה עם פקיעתו של פרק הפטור בחוק שירות ביטחון בסוף יוני 2023. מאותה עת, כפי שקבע בג"ץ בהחלטתו, אין מקור חוקי להבחנה בין בני הישיבות לבני גילם המחויבים בגיוס, וצה"ל נדרש להוציא צווי התייצבות גם לצעירים החרדים.

האם החרדים יתייצבו או לא יתייצבו בלשכת הגיוס?

הצעיר החרדי נמצא בבעיה. מצד אחד, חלה עליו חובת גיוס והחוק מחייב אותו להתייצב בלשכת הגיוס ככל צעיר ישראלי אחר החייב בגיוס, ומצד שני מנהיגי הציבור שלו קוראים לו לסרב ולהימנע מלהתייצב. אם לא יתייצב הוא עובר על הדין ויהיה כפוף לצעדים מנהליים ומשפטיים שונים שניתן לנקוט נגד המשתמטים מחובת ההתייצבות לרישום ולבדיקות. בנוסף, וכבר מאפריל 2024, הופסקה התמיכה לישיבה בגינו בשל פקיעת הסדר דחיית השירות ומשום שלא שירת בצבא או קיבל פטור, וייתכן שעוד צפויות לחול עליו סנקציות כלכליות נוספות. מנגד, אם יתייצב, הוא עלול להיות חשוף לגינוי חברתי-קהילתי, לפגיעה במעמד משפחתו או בשידוכו ולהפגנות ולפשקווילים נגדו.

עוצמתה של הדילמה תלויה גם בבחירותיו הרוחניות של הצעיר החרדי ובשאלה לאיזו קהילה הוא משתייך ואיזה מוסדות בגר. יש צעירים שעל אף שהם רשומים בישיבות, בחירותיהם ואורח חייהם כבר אינם חרדיים לחלוטין ולכן הם עשויים להתייצב ביתר קלות. גם המשתייכים לקבוצות מודרניות יותר בתוך החברה החרדית עשויים לרצות בשילוב שבין לימוד בישיבה לשירות בצבא, וכך גם צעירים חרדים שאבותיהם שירתו בצבא. למרות ההערכה שכרבע יתייצבו, בפועל הגיעו לשני ימי הזימון בתחילת אוגוסט 2024 48 תלמידים בלבד.

מה יקרה לאלה שלא התייצבו?

על פי נוהל אגף כוח אדם בצה"ל, מלש"ב שלא התייצב לרישום הראשוני או לאחת הבדיקות יקבל הזמנה נוספת להתייצבות ואם לא התייצב שוב יקבל התרעה עם מועד חדש. אם לא התייצב המלש"ב גם למועד השלישי, פתוחות בפני הצבא מספר אפשרויות פעולה הדרגתיות או מקבילות. משום שהמלש"בים החרדים כבר החלו את תהליך "צו ראשון" בדחיית שירותם, ייתכן כי ניתן לקבוע לגביהם הליך מזורז.  

(אמצעי האכיפה שלהלן הם לעניין אי-התייצבות לבדיקות ורישום. משתמטים מן הגיוס עצמו כפופים לכללי ואמצעי אכיפה שונים):

  • מעצר והבאה כפויה ללשכת הגיוס: ניתן להוציא פקודת מעצר למלש"ב ולעוצרו למשך 48 שעות במהלכן יובא ללשכת הגיוס או ישוחרר בערבות תוך התחייבות להתייצב. בריחה או אי-ציות להתחייבות במהלך המעצר תביא לפקודת מעצר נוספת ללא אפשרות שחרור בערבות. נוהל יחידת מיטב (בקו"ם) בנושא "טיפול במועמדים לשירות ביטחון שלא התייצבו להליכים" קובע שלפני הוצאת פקודת מעצר ייעשו ארבעה מאמצים לזימון, כולל באמצעות הטלפון.
  • שליחת צו גיוס לשירות סדיר ללא רישום ובדיקות: לצבא יש אפשרות לזמן מלש"ב שאינו מתייצב לאחר מספר קריאות לשירות סדיר, תוך דילוג על הליכי המיון והקליטה בבקו"ם. זאת בהתאם לסעיפים 12 ו-13 לחוק שירות ביטחון ובאישור ראש מנהל גיוס, ובתנאי שנעשה מאמץ לאתרו גם טלפונית, מול קרובי משפחה ומאגרים ציבוריים כגון ביטוח לאומי ובביקור בית. נהלי לשכת הגיוס קובעים כי הוצאה של "צו 12" שכזה תיעשה 30 יום לאחר הוצאת פקודת מעצר. אם יצא "צו 12", יעוכב המלש"ב ביציאה מן הארץ (וכן יזומן שוב לבדיקות בחודשים שלפני תאריך גיוסו).
  • הכרזה כעבריין נמלט: מפקד לשכת הגיוס יוכל לבקש מן המשטרה להכריז עליו כ"עבריין נמלט" ובכך לשלול ממנו זכאות לקבלת דרכון במשרד הפנים. פרקטיקה זו לא מקובלת כמדיניות מעשית כיום.
  • עיכוב יציאה מן הארץ: סעיף 43 לחוק שירות ביטחון מונע מכל מלש"ב לצאת מן הארץ בלא אישור שר הביטחון ונציגיו. בפועל פוטר משרד הביטחון מחובה זו כל עוד לא מדובר בשהות בחו"ל בתאריך שבו נדרשה התייצבות. לעומת זאת, ביחס למלש"בים "מנותקי קשר" שאינם עונים לצווי התייצבות מופעל "נוהל 16" ל"ביקורת גבולות – רישום וטיפול במוכללי צה"ל", על פיו אחת לשבוע מתעדכנים שמות המשתמטים ומנותקי הקשר במערכות הרישום שבמעברי הגבול בישראל ויציאתם מןהארץ מעוכבת. משטרת הגבולות יכולה להפנות את המלש"ב למשטרה צבאית לצורך מעצר ונציגי הצבא עשויים במקרים מסוימים להתיר את היציאה לזמן מוגבל בתנאי שיחתום המלש"ב על מסמכים שיידרשו.
  • העמדה לדין פלילי בבית משפט אזרחי: סעיף 46 לחוק שירות ביטחון מאפשר להעמיד לדין אזרחי את מי שלא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה, לרבות התייצבות לרישום ולבדיקות. העונש שנקבע לעבירה זו הוא שנתיים מאסר, ואם מזוהה כוונת השתמטות משירות ביטחון – חמש שנות מאסר. בפועל, העמדה שכזו לדין אינה נוהגת, אולם היא קיימת בספר החוקים וניתנת לכאורה להפעלה עתידית.

האם אפשר להפעיל כלפי החרדים כללים שלא נוהגים היום כלפי משתמטים אחרים מגיוס?

מדיניות האכיפה צריכה להיות שוויונית. יחד עם זאת, עם השתנותן הדרמטית של נסיבות החיים עשויה להשתנות גם מדיניות האכיפה כלפי כולם, מתוך הבנה כי המדיניות הישנה אינה מסייעת עוד לקיום החוק. כך לדוגמה, ניתן להצדיק פער במדיניות האכיפה בין מציאות שבה יש עשרות או מאות בודדות של מלש"בים שאינם מתייצבים לאחר קריאה שלישית לבין מציאות שבה יש עשרות אלפים במעמד זה. לכן ישנה הצדקה להחמיר את צעדי האכיפה נגד מלש"בים כיום, כאשר היקף מפרי החובה גדל מאוד.

יתר על כן, השתמטות מגיוס בשעת מלחמה חמורה מאשר בזמני שגרה, כפי שקבע בית הדין הצבאי באחרונה: "עבירה של העדר מהשירות הצבאי מקבלת נופך שונה, כאשר ברקע ההיעדרות מתקיימת נסיבה שהיא מלחמה". לגבי חלק מסוגי המשתטים (עריקי סדיר, בקו"ם ומילואים) אף נקבע נוהל בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" שלפיו יש להתאים את מדיניות ההעמדה לדין והענישה כלפי הנעדרים מן השירות.

האם הופעלו בעבר אמצעי האכיפה כלפי חרדים שהשתמטו ולא עמדו בחובה להתייצב?

כן. בפרק הזמן הקצר בין ביטולו של חוק טל לחקיקת הסדר אחר שכלל פטור לחרדים החילה התביעה הצבאית על בני הישיבות את החובות הכלליות מכוח חוק שירות ביטחון. כך, למשל, בן ישיבה שלא התייצב לגיוס על אף זימונו נתפס כמי שהשתמט מחובת הגיוס וכמי שניתן לעוצרו בשל הפרת חוק השיפוט הצבאי – היעדר מן השירות שלא ברשות.

מה דינם של עשרות אלפי החרדים שלא קיבלו צווים?

למעשה, גם אלה נדרשים להתייצב מידית בלשכת הגיוס לטובת רישום, בדיקות וגיוס, אף שלא קיבלו צו אישי. זאת לפי סעיף 38 לחוק שירות ביטחון, הקובע שמי שקיבל דחיית שירות ולא נקרא להתייצב במועד אחר נדרש להתייצב בתום תקופת הדחיה. גם אלה מבין תלמידי הישיבות שהספיקו לקבל את דחיית השירות האחרונה שלהם במהלך יוני 2023, רגע לפני פקיעת החוק, הרי שזו כבר פקעה ביוני 2024. לכן, המצב המשפטי הוא שכל בן ישיבה שהסתיימה דחיית השירות שלו אמור היה להתייצב בלשכת הגיוס ואם לא עשה כן - הרי שהוא מפר חוק. 

חריגים לכלל זה הם אלה מבני המחזור החדש שיצא מן "הישיבות הקטנות" (המקבילות לגיל תיכון) שלא היה באפשרותם לבקש ולפיכך גם לא קיבלו דחיית שירות. לגבי אלה, כיוון שאין לגביהם "צו פוקד כללי" בתוקף, שקובע מועדים להתייצבות גם של מי שלא קיבל צו אישי, הרי שעד שלא יקבלו צו התייצבות אישי, או עד שלא יפורסם צו פוקד כללי החל עליהם, נראה שאין לגביהם חובת התייצבות. יצוין, כי כנוהל שבשגרה, מפורסם "צו פוקד כללי" פעם או פעמיים בשנה ("צו שירות ביטחון (התייצבות לרישום, לבדיקות ולשירות ביטחון") שעל פיו מי שלא קיבל צו התייצבות אישי עד תאריך נתון, ונולד בין תאריכים נתונים, נקרא להתייצב בלשכת הגיוס בתאריך קבוע. במהלך שני העשורים האחרונים פורסמו ברשומות 30 צווי ביטחון כאלה באופן שביקש להקיף את כלל הנולדים במהלך השנים. באופן מפתיע, צו הפוקד הכללי האחרון שיצא היה בשנת 2021 וחייב התייצבות לרישום ולבדיקות של מי שנולד עד ל-22 במרץ 2004, כך שהיה בן 18 במרץ 2022. מאז לא הוארך צו הפוקד, ועל צה"ל לפרסם צו עדכני בהקדם.

הצבא שראה בגיוס החיילים החרדים עד כה "משימה לאומית", שלעתים התגייס אליה בחשק ובמרץ ולעתים הזניח אותה כמעט כליל, צריך להתחיל להתייחס אל המלש"בים החרדים לא כמשימה חד-פעמית מחוץ לשורותיו אלא כחלק ממערך כוח האדם שלו. לא עוד פלוגה חרדית כפלוגה נוספת שלא מן המניין בגדוד וגדוד חרדי כגדוד נוסף שלא מן המניין בחטיבה (כמו שנהוג כיום), אלא כחלק משמעותי ומרכזי מבניין הכוח שיש לתכנן ולהיערך אליו. הצבא אינו יכול להסתפק במספר הראשוני של 4,800 חיילים ועליו לעשות מאמץ גדול להגדיל את יכולת הקליטה שלו עוד בשנת הגיוס 2024. לו היה הצבא שולח מיידית צווי גיוס לכל ציבור חייבי הגיוס, היה בכך מענה נכון יותר לאתגרי השוויון והביטחון. כמו ביחס לאוכלוסיות אחרות, גם את כלל הצעירים החרדים יש לקרוא לתהליכי קליטה ומיון בגיל צעיר ולהתאים להם מסלולים המאפשרים שמירה על אורחות חיים חרדיים יחד עם שירות המדינה והעם.