סקר יוני 2024: כמעט 80% מהציבור היהודי, כולל רוב ממצביעי הליכוד, תומכים בגיוס חרדים כללי או מדורג

בכלל הציבור 44.5% סבורים שהמתיחות בין המפלגות החרדיות ליתר מפלגות הקואליציה יכולה להוביל לסוף דרכה של הממשלה • 70% בציבור היהודי מדווחים על חזרה לשגרת חייהם • 56% מכלל הציבור תומכים בעסקה כוללת לשחרור כול החטופים תמורת סיום המלחמה ונסיגה מלאה מעזה • המצב בצפון: הציבור חלוק בין המצדדים בפתרון מדיני (42%) לבין המעדיפים הכרעה צבאית (38%).

Photo by Abir Sultan/Flash90

הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בתאריכים 30/06-02/07/2024. הסקר התבסס על מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה, וכולל 600 מרואיינים יהודים ו-150 מרואיינים ערבים.

הנושאים בדוח זה:

• מצב הרוח הלאומי
• החזית הצפונית
• יכולת הנשיאה של החברה הישראלית בלחימה ממושכת
• עסקה לשחרור חטופים
• השפעת המצב הביטחוני על מצב הרוח
• חזרה לשגרה והתקרבות לדת
• מה יכול לגרום לנפילת הממשלה?
• חוק הגיוס
  
  

מצב הרוח הלאומי

ממצאי החודש בדבר מידת האופטימיות בנוגע לעתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ועתיד הביטחון הלאומי דומים לאלה של החודש שעבר וגם הם מן הנמוכים שמדדנו אי פעם. שיעור זהה כמעט, פחות משליש, מגדירים עצמם אופטימיים בשני התחומים הללו. הערבים פחות אופטימיים מהיהודים גם בנוגע לעתיד הדמוקרטיה וגם בנוגע לעתיד הביטחון הלאומי (בהתאמה: עתיד הדמוקרטיה - יהודים 34%, ערבים 17%; עתיד הביטחון הלאומי – יהודים 32%, ערבים 14%).

אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד הביטחון הלאומי (%, כלל המדגם)

 

ניתוח התשובות לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה כי בכולם אין רוב לאופטימיים באף אחד משני התחומים, ולמרות שמדובר במיעוט בכולם, האופטימיות הנמוכה ביותר היא בשמאל והגבוהה ביותר בימין. המרכז נמצא באמצע אך קרוב יותר לשמאל.

שיעור האופטימיים לפי מחנות פוליטיים (%, יהודים)

 

החזית הצפונית

לאור המצב המלחמתי הסבוך בצפון שאלנו: "מה לדעתך ישראל צריכה לעשות כיום בחזית הצפונית?". מצאנו כי כלל הציבור הישראלי נחלק בין הסבורים שיש לחתור להסדר מדיני עם חיזבאללה למרות הסיכוי לעימות נוסף בעתיד (42%) לבין הסבורים שיש לחתור להכרעה צבאית נגד חיזבאללה גם במחיר של פגיעה משמעותית בעורף (38%). עוד כעשירית חושבים שנכון יהיה להמשיך את הלחימה במתכונתה הנוכחית וכשיעור הזה אינם יודעים מה לעשות בנדון. מצאנו הבדלים משמעותיים מאוד בין מדגם הערבים, שרובו הגדול (75%) מצדד בחתירה להסכם מדיני לבין מדגם היהודים שבו יש יתרון קטן למעדיפים הכרעה צבאית נגד חיזבאללה (43.5%) על פני המצדדים בחתירה להסכם מדיני (35.5%).

ניתן להשוות בין התשובות לשאלה הזו לתשובות לשאלה דומה ששאלנו בחודשים אוקטובר, נובמבר, ודצמבר 2023: "מה מדינת ישראל צריכה לעשות אל מול תקיפות חיזבאללה?" בדצמבר 2023, 34% מכלל המדגם סברו שיש להימנע מפתיחת חזית נוספת בצפון ואילו 51% סברו אז שיש להנחית מכה יזומה על החיזבאללה. על אף הבדלי הנוסח בין השאלות, ניתן לומר שכיום תמיכת הציבור הישראלי במכה צבאית יזומה מצד ישראל נמוכה מבעבר במקביל לעלייה בתמיכה בפתרון מדיני, כלומר לא-צבאי.

הבדלים ניכרים נמדדו בתוך מדגם היהודים בין המחנות הפוליטיים: בימין הרוב סבורים שיש לחתור להכרעה צבאית (59%) ואילו במרכז מחצית סבורים שיש לחתור להסכם. בשמאל מדובר ברוב המעדיפים זאת (בהתאמה 50% ו-70.5%).

הגברים היהודים נוטים לתמוך ביוזמה צבאית יותר מאשר הנשים (בהתאמה: 57% לעומת 31%). במדגם הערבים לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין גברים לנשים, כאשר בשתי הקבוצות רק מיעוט תומכים במכה צבאית על חיזבאללה. 

מה לדעתך ישראל צריכה לעשות כיום בחזית הצפונית? (%)

 

יכולת הנשיאה של החברה הישראלית בלחימה ממושכת

נוכח התמשכות המלחמה, חזרנו ושאלנו: "עוד כמה זמן החברה הישראלית תהיה מסוגלת לשאת בנטל של לחימה מתמשכת בעזה ובעימות בצפון?". בקרב היהודים מצאנו עלייה בשיעור המעריכים את כושר העמידה בחודשים ספורים בלבד (מרץ 20%, יוני 29%). שיעור המעריכים את כושר העמידה של ישראל בחצי שנה עד שנה ושנה ויותר לא השתנה, אבל חלה ירידה משמעותית בשיעורם של מי שסבורים שישראל תוכל לעמוד במערכה כמה שיהיה צורך (מרץ 39.5%, יוני 34%).

בקרב הערבים גם כאן עלה שיעורם של אלו הסבורים שיכולת הנשיאה בנטל הוא לא יותר מחודשים ספורים (מרץ 37%; יוני 47%), אך שיעור הסבורים שיכולת הנשיאה היא בין חצי שנה לשנה דווקא ירד (מרץ 32%; יוני 13%) שיעור הסבורים כי ישראל תוכל לשאת בנטל המלחמה כמה שצריך דווקא עלה כאן מ-7% במרץ ל-12% ביוני. שיעור ה"לא יודעים" עלה מ-12% ל-21%.

עוד כמה זמן החברה הישראלית תהיה מסוגלת לשאת בנטל של לחימה מתמשכת בעזה ובעימות בצפון? (% יהודים וערבים)

 

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) נמדדו הבדלים ניכרים. בכול המחנות חלה עלייה משמעותית בשיעור הסבורים שהחברה הישראלית תוכל לשאת בנטל הלחימה חודשים ספורים בלבד וירידה בשיעור הסבורים כי אפשר יהיה להמשיך כמה שיהיה צורך.

עוד כמה זמן החברה הישראלית תהיה מסוגלת לשאת בנטל של לחימה מתמשכת בעזה ובעימות בצפון לפי מחנות פוליטיים? (%, יהודים)

 

עסקה לשחרור חטופים

מה ישראל צריכה לעשות כיום בנוגע לעסקה לשחרור חטופים - שאלנו "מה לדעתך ישראל צריכה לעשות כיום בנוגע לעסקה לשחרור החטופים?" בכלל המדגם רוב אך לא גדול (56%) מעדיפים עסקה כוללת לשחרור כול החטופים תמורת סיום המלחמה ונסיגה מלאה מעזה. שיעור התומכים במתווה הזה כמעט כפול משיעור המצדדים בעסקה לשחרור חלק מהחטופים בתמורה להפסקה זמנית של הלחימה בעזה (29.5%). כמחצית מהמרואיינים היהודים מביעים תמיכה בעסקה לשחרור כול החטופים בשעה שכשליש מביעים תמיכה בעסקה לשחרור חלק מהחטופים. במדגם הערבים רוב גורף תומכים בעסקה לשחרור כול החטופים.

מה לדעתך ישראל צריכה לעשות כיום בנוגע לעסקה לשחרור חטופים? (%)

 

בפילוח לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים (יהודים), החרדים מציגים את שיעור התמיכה הגבוה ביותר (53%) בעסקה לשחרור חלק מהחטופים בתמורה להפסקה זמנית של הלחימה בעזה, בשעה שהחילונים מציגים את שיעור התמיכה הגבוה ביותר (67%) בהחזרת כול החטופים בתמורה לסיום המלחמה ונסיגה מלאה מעזה.

רוב גדול בשמאל ובמרכז תומכים בעסקה כוללת לשחרור כול החטופים בתמורה לסיום הלחימה ונסיגה מעזה (86% ו-63%, בהתאמה), בשעה שבימין הקבוצה הגדולה ביותר, אם כי לא הרוב, תומכים בעסקה לשחרור חלק מהחטופים בתמורה להפסקה זמנית בלחימה (45%). ראוי לציון שיעורם הגבוה של ה"לא יודעים" בימין ובקבוצות הדתיות, עמדה שיכולה להביע התלבטות אך גם התנגדות לאפשרות של עסקה לשחרור חטופים מכול סוג שתגביל את המשך הלחימה. 

מה לדעתך ישראל צריכה לעשות כיום בנוגע לעסקה לשחרור חטופים? (%, יהודים)

 

במדגם היהודים נמדדו הבדלים ניכרים בין הגברים החצויים בסוגיה זו (43% - תמיכה בעסקה לשחרור כול החטופים; 40% - תמיכה בעסקה לשחרור חלק מהחטופים) לבין נשים שנוטות בבירור לתמוך בעסקה לשחרור כול החטופים (56%, לעומת 28% שתומכות בעסקה לשחרור חלק מהחטופים).

הבדלים משמעותיים נמדדו במדגם היהודים גם בין קבוצות גיל שונות. בקרב הצעירים, בגילי 34-18 49.5% תומכים בעסקה לשחרור חלק מהחטופים לעומת 31% התומכים בעסקה להחזרת כול החטופים. בקבוצות הגיל המבוגרות התמונה הפוכה: בגילי 54-35, 49.5% תומכים בעסקה לשחרור כול החטופים לעומת 31% שתומכים בעסקה לשחרור חלק מהחטופים, ואילו בקרב בני 55 ומעלה, שיעור התומכים בעסקה לשחרור כול החטופים הוא 69% לעומת 21% שמצדדים בעסקה לשחרור חלק מהחטופים.

הקריאה להחזרת כול החטופים ללא הבחנה בין החיים לנרצחים - ביקשנו לבדוק באיזו מידה יש בציבור הד לקריאה של מטה משפחות החטופים שכול עסקה חייבת לכלול את החזרת כול החטופים, ללא הבחנה בין החיים לנרצחים. מצאנו שיש לכך הסכמה רחבה: 72% מהיהודים, ו-88% מהערבים תומכים בכך שכול עסקה תכלול את החזרת כול החטופים ללא הבחנה בין חיים לנרצחים. ההסכמה על כך זוכה לתמיכה רחבה חוצה מחנות פוליטיים וקבוצות דתיות.

באיזו מידה אתה מסכים או לא מסכים עם הקריאה של מטה משפחות החטופים שכול עסקה חייבת לכלול את החזרת כול החטופים ללא הבחנה בין החיים לנרצחים? (%, יהודים)

 

בפילוח התשובות של כלל המדגם לשאלה זו לפי השאלה שעסקה בעסקה לשחרור החטופים והפסקת הלחימה מצאנו רוב לתומכים בכך שכול עסקה חייבת לכלול את החזרת כול החטופים ללא הבחנה בין החיים לנרצחים. בקרב התומכים בשחרור כול החטופים גם תמורת סיום המלחמה ונסיגה מעזה רוב גדול מסכימים עם קריאת מטה משפחות החטופים. מפתיע יותר הוא הממצא שבקרב אלו שתומכים בעסקה מוגבלת בלבד לשחרור חלק מהחטופים, 56% מסכימים עם הקריאה של משפחות החטופים לכלול בעסקה את כול החטופים ללא הבחנה בין החיים לנרצחים. גם בקרב קבוצת ה"לא יודעים", שחלקם אולי מתנגדים לכול עסקה, רוב של 61% סבורים כך. נראה כי הממצאים הללו מצביעים על הרגישות בחברה הישראלית לסוגיית החטופים בכלל ולאחריות המדינה הן לחטופים החיים הן לנרצחים.

מסכימים ולא מסכימים עם הקריאה של מטה משפחות החטופים שכול עסקה חייבת לכלול את החזרת כול החטופים ללא הבחנה בין החיים לנרצחים, לפי מה ישראל צריכה לעשות כיום בנוגע לעסקה לשחרור חטופים (%, כלל המדגם)

 

השפעת המצב הביטחוני על מצב הרוח

שאלנו: "באיזו מידה המצב הביטחוני כיום פוגע במצב הרוח שלך?" . מצאנו כי בכלל המדגם רוב גדול מעידים כי מצב רוחם נפגע במידה רבה מאוד או במידה די רבה מהמצב הביטחוני. בקרב המשיבים הערבים שיעור המדווחים על פגיעה במצב הרוח בגלל המצב הביטחוני גבוה במידה ניכרת מאשר אצל היהודים (בהתאמה 81.5% ו-66%).

באיזו מידה המצב הביטחוני כיום פוגע במצב הרוח שלך? (%, כלל המדגם)

 

גם פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) העלה רוב בקרב שלושתם, אבל בשמאל ובמרכז שיעור המדווחים על פגיעה במצב הרוח שלהם בשל המצב הביטחוני גבוה יותר (שמאל ומרכז 73%, ימין 60%). פילוח לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים מראה כי בקרב החרדים והדתיים פחות ממחצית מדווחים כי המצב הביטחוני פוגע במצב רוחם לעומת רוב בשתי הקבוצות המסורתיות ובקרב החילונים.

מדווחים שהמצב הביטחוני כיום פוגע במצב הרוח שלהם במידה די רבה ורבה מאוד, לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים (%, יהודים)

 

שיעורם של הגברים היהודים שדיווחו על פגיעה במצב הרוח נמוך מאשר השיעור המקביל בקרב הנשים (בהתאמה 58% ו – 73%). דפוס דומה, אם כי בפער קטן, יותר נמדד גם בקרב הערבים: 78% מהגברים מדווחים על פגיעה במצב הרוח בשל המצב הביטחוני בהשוואה ל-85% מהנשים.

בחנו בקרב כלל המדגם, האם יש קשר בין רמת האופטימיות לגבי המצב הביטחוני של ישראל בעתיד הנראה לעין לבין השפעת המצב הביטחוני על מצב הרוח. בעוד שפחות ממחצית (46.5%) מהמגדירים עצמם אופטימיים חשים שהמצב הביטחוני פוגע במצב הרוח שלהם במידה די רבה או רבה מאוד, בקרב המגדירים עצמם פסימיים 78% מרגישים כך.

חזרה לשגרה והתקרבות אל הדת

חזרה לשגרה - חזרנו על שאלה שנשאלה בדצמבר 2023 , בינואר ובפברואר-מרץ 2024 לגבי החזרה לשגרה. בקרב היהודים רוב דומה כיום ובתחילת 2024 (כ-70%) מדווחים על נורמליזציה בחייהם. לעומת זאת, בקרב הערבים בתחילת השנה, הרוב דיווחו על חזרה לשגרה ואולם כיום הרוב מדווחים שלא חזרו לשגרה שלהם.

 באיזו מידה החיים האישיים שלך (למשל עבודה, צריכת תקשורת, פגישות משפחתיות וחברתיות וכדומה) חזרו לשגרה או קרוב לשגרה בזמן האחרון? (%,יהודים, ערבים)

 

פילוח לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים (יהודים) מראה רוב בכול הקבוצות למדווחים על חזרה לשגרה אבל רוב זה גדול במיוחד בקרב הדתיים (82%) לעומת 67%-70% בשאר הקבוצות. בשמאל ובמרכז כשני שלישים דיווחו על חזרה לשגרה לעומת כשלושה רבעים בימין (בהתאמה 65%, 64% ו-74%). 

הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים הנשים מדווחות בשיעור גבוה יותר על חזרה לשגרה מאשר הגברים (יהודים - נשים 73%, גברים 67%; ערבים – נשים 39%, גברים 33%). בקרב היהודים, הבדל זה יכול לנבוע משירות מילואים ממושך אותו ביצעו יותר גברים מנשים. 

התקרבות לדת - חזרנו ושאלנו את המרואיינים היהודים: "האם כיום, בהשוואה לתקופה שלפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, אתה מרגיש קרוב יותר או רחוק יותר מהדת?". בחודש דצמבר 2023 קצת יותר ממחצית מהמרואיינים השיבו שיחסם לדת לא השתנה, ואילו בסקר הנוכחי שיעור זה ירד ל-45%. במקביל, שיעור דומה של כשליש מהמשיבים בשני הסקרים השיבו שהם מרגישים כיום קרובים יותר לדת, ואילו שיעורם של אלה שמרגישים רחוק יותר מהדת עלה מ-10% בדצמבר ל-22% ביוני.

האם כיום, בהשוואה לתקופה שלפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, אתה מרגיש קרוב יותר או רחוק יותר מהדת? (%, יהודים)

 

בפילוח לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים מצאנו שרוב החילונים לא שינו את יחסם לדת וששליש מהם מרגישים רחוקים יותר מהדת בהשוואה לתקופה שלפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל לעומת כ-10% שהתקרבו לדת. בשאר הקבוצות רק מיעוט דיווח על היעדר שינוי ביחסם לדת. בקרב המסורתיים הלא-דתיים כחמישית התרחקו מהדת אבל למעלה משליש התקרבו אליה. בשאר הקבוצות שיעור המתקרבים לדת גבוה בהרבה משיעור המתרחקים ממנה.

האם כיום, בהשוואה לתקופה שלפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, אתה מרגיש קרוב יותר או רחוק יותר מהדת? לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים (%, יהודים)

 

מה יכול להביא לנפילת הממשלה?

שאלנו: "מה הדבר העיקרי שיכול לגרום לנפילת הממשלה"? הממצא המעניין ביותר הוא כי בכול הקבוצות המשך המלחמה בעזה, המשך הלחימה בצפון ואי הגעה לעסקה בעניין שחרור החטופים אינם נתפסים כגורמים היכולים להביא לנפילת הממשלה. הסיבה השכיחה ביותר הנתפסת בכלל המדגם (44.5%) כגורם שיכול להביא לנפילת הממשלה היא המתיחות בין המפלגות החרדיות ליתר המפלגות בקואליציה על רקע גיוס חרדים וחוק הרבנים (יהודים 47%, ערבים 32%).

ההבדלים בין הקבוצות השונות על הרצף חרדים-חילונים (יהודים) ניכרים: בקרב החילונים הרוב סבורים כי גורם זה יכול להפיל את הממשלה, בקרב שתי הקבוצות המסורתיות והחרדים בסביבות 40% סבורים כך, ובקרב הדתיים כשליש בלבד. פילוח קבוצת החילונים לפי מחנות פוליטיים מעלה כי בקרב החילונים בשמאל כשני שלישים (65%) רואים בנושא זה פוטנציאל לפירוק הממשלה. בקרב החילונים מהמרכז מעט פחות אבל עדיין רוב (60.5%) ואילו בקרב החילונים הממקמים עצמם בימין פחות ממחצית (45%) רואים בכך סיבה אפשרית לפירוק הממשלה. 

מה הדבר העיקרי שיכול להפיל את הממשלה? לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים (%,יהודים)

 

גיוס חרדים וחוק הגיוס

הצגנו הפעם מספר שאלות הנוגעות לעניין גיוס החרדים הצעירים ולחוק הגיוס ה"מככבים" על סדר היום הציבורי. השאלה הראשונה הייתה כדלקמן: "מספר חברי כנסת בקואליציה הצהירו שיצביעו בעד חוק גיוס חדש רק אם ייתן מענה עדכני לצורכי צה"ל. האם אתה תומך בעמדה זו גם במחיר של פירוק הקואליציה והליכה לבחירות חדשות?"

בארבע השאלות הבאות שיעורי המשיבים "לא יודעים" במדגם הערבים היה גבוה מאוד (בין רבע לשליש), לכן העדפנו להציג את הנתונים הבאים רק לגבי מדגם היהודים.

תמיכה/התנגדות לחקיקת חוק גיוס רק אם יענה על צורכי צה"ל, גם אם הדבר יביא לפירוק הקואליציה והליכה לבחירות חדשות (%, יהודים)

 

פילוח התשובות לפי מחנות פוליטיים העלה רוב זהה בשמאל ובמרכז שענו שיתמכו בחקיקת חוק גיוס לפי צורכי צה"ל גם אם הדבר יביא לפירוק הקואליציה (80%-81%) בהשוואה לכמחצית בקרב מי שמגדירים עצמם ימין (52%).

מיקום על הרצף חרדים-חילונים העלה מיעוט בקרב החרדים והדתיים החושבים או בטוחים שיתמכו בכך בהשוואה לרוב בקרב 2 הקבוצות המסורתיות וכמעט קונצנזוס בקרב החילונים. התמיכה בחקיקת חוק הגיוס מאפיינת חילונים משלושת המחנות הפוליטיים: 87% בשמאל, 85% במרכז, ו-72% בימין.

חושבים או בטוחים שיתמכו בחוק גיוס לפני צרכי צה"ל, גם אם הדבר יביא לפירוק הקואליציה והליכה לבחירות חדשות לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים (%, יהודים)

 

השאלה השנייה ששאלנו בהקשר זה הייתה: "על רקע פסיקת בג"ץ האחרונה משבוע שעבר עומדות בפני הכנסת 3 אפשרויות באיזו מהן אתה תומך: 1. לא לחוקק חוק גיוס חדש, כשבמקרה כזה יחול על הצעירים החרדים חוק שירות הביטחון כמו על כלל הצעירים היהודים בישראל; 2. לחוקק חוק גיוס חדש שיפטור אמנם מגיוס צעירים חרדים רבים בטווח הקרוב, אך יכלול גיוס מדורג של חרדים במספרים הולכים וגדלים; 3. לחוקק חוק גיוס חדש שיפטור מגיוס את הרוב המכריע של הצעירים החרדים באופן קבוע, אבל יאשר להם להצטרף לשוק העבודה. 

האפשרות הראשונה קיבלה את השיעור הגדול ביותר של המשיבים, אם כי אין מדובר ברוב, אחריה האפשרות השנייה ולבסוף – השלישית. כלומר, קרוב ל-80% ממדגם היהודים תומך בגיוס כללי או מדורג של רוב הצעירים החרדים.

עמדה לגבי 3 האפשרויות העומדות כיום בפני הכנסת בנוגע לחוק הגיוס (%, יהודים)

 

פילוח לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים העלה, כצפוי, הבדלים עמוקים. רוב חד-משמעי בקרב החרדים הוא בעד האפשרות השלישית, כלומר פטור לרוב החרדים הצעירים מגיוס ושילובם האפשרי בשוק העבודה, בעוד שבקרב החילונים הרוב תומכים באפשרות הראשונה – לא לחוקק חוק גיוס חדש ולהחיל על הצעירים החרדים את חוק הגיוס הקיים. בקרב כול הקבוצות, למעט החרדים, רוב של שני שלישים (דתיים) או יותר תומכים בגיוס כללי או מדורג של רוב הצעירים החרדים.

עמדה לגבי 3 האפשרויות העומדות כיום בפני הכנסת בנוגע לחוק הגיוס לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים (%, יהודים)

 

פילוח לפי הצבעה לכנסת ב-2022 העלה כי בקרב מצביעי ליכוד השיעור הגבוה ביותר, אך לא רוב (41%) תומכים בפטור בטווח הקרוב עם גיוס מדורג ולאחריה באפשרות של השארת חוק הגיוס על כנו ומשלוח צווי גיוס לצעירים החרדים על פי החוק הקיים (36%). בקרב מצביעי הציונות הדתית יש רוב קטן (53%) לתומכים בפטור בטווח הקרוב עם גיוס מדורג. רוב מצביעי יש עתיד (69%), המחנה הממלכתי (65%) וישראל ביתנו (61%) תומכים בהשארת חוק הגיוס על כנו. כתמונת מראה שלהם, רוב בקרב מצביעי ש"ס (73%) ויהדות התורה (70.5%) תומכים בפטור מתמשך עם מתן אפשרות להשתלבות בשוק העבודה. 

השאלה השלישית ששאלנו בהקשר זה הייתה: "יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין הודיע שיחוקק חוק גיוס רק בהסכמה רחבה. האם לדעתך על האופוזיציה: 1. לשקול בחיוב תמיכה בחוק; 2. לפעול להקדמת הבחירות ולחכות לחקיקת חוק גיוס חדש בכנסת הבאה". השיעור הגבוה ביותר במדגם היהודים, אך לא רוב (43%) סברו שיש לתמוך בחוק כזה, לעומת 38% המעדיפים לחכות ובינתיים לפעול להקדמת הבחירות. פילוח לפי מחנות פוליטיים העלה רוב גדול בשמאל ומעט מעל מחצית במרכז שהם בעד המתנה ופעולה להקדמת הבחירות ובימין רוב קטן בעד תמיכה בחוק.

 

השאלה הרביעית בהקשר זה הייתה: "לאור פסיקת בג"ץ והצהרות החרדים כי לא יסכימו להתגייס גם במחיר סנקציות קשות, מה לדעתך צה"ל צריך לעשות: 1. להוציא צווי גיוס לכלל הצעירים החרדים, ולגייס בפועל לפי יכולת הקליטה הצה"לית; 2. להמתין עד שהכנסת תחליט איזה חוק לחוקק; 3. להודיע שהוא ערוך לגיוס חרדים ומקווה שהם יתייצבו מרצונם". בכלל מדגם היהודים כמחצית (51%) תומכים באפשרות הראשונה – הוצאת צווי גיוס לכלל החרדים הרלוונטיים והשאר נחלקים כמעט שווה בשווה בין התומכים בהמתנה להחלטת הכנסת לבין הוצאת צווי גיוס והמתנה שהחרדים יתייצבו מרצונם (בהתאמה 23% ו-20%).

פילוח לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים מעלה רוב בקרב החרדים (59%) הסבורים כי צה"ל צריך להמתין להחלטת הכנסת. בקרב הדתיים אין רוב לאף אחת מהאפשרויות הללו ושיעור זהה כמעט תומכים בהמתנה לכנסת ובהוצאת צווי גיוס בתקווה שהחרדים יתייצבו מרצונם (בהתאמה - 37% ו-38%). בקבוצה המסורתית דתית השיעור הגבוה ביותר (37%) תומכים בהוצאת צווי גיוס וגיוס בפועל לפי יכולת הקליטה הצה"לית והשאר נחלקים כמעט שווה בשווה בין שתי האפשרויות האחרות. בקרב המסורתיים הלא-דתיים 53% תומכים באפשרות של משלוח צווי גיוס לאלתר וגיוס חרדים בהתאם ליכולת הקליטה של צה"ל, ובקרב החילונים 75% תומכים באפשרות הראשונה. 

---

מדד הקול הישראלי יוני 2024 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 30/06-02/07/2024 רואיינו 600 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כולל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכולל המדגם 3.58% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון דיאלוג. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il.

להורדת נתוני המדד המלאים >>