מאמר דעה

להתנהג כבני אדם

| מאת:

פערי שכר בשוק העבודה אמורים לעודד השקעה בכוח אדם ובהכשרה מקצועית. מומי דהן טוען כי פערי השכר בישראל גדולים מדי ואינם נחוצים להמרצת המשק. לדעתו, הפערים אינם נובעים מכוחות שוק אלא מכך שהפסקנו להתנהג בשוק העבודה כבני אדם.

שוק העבודה בישראל מייצר אי שוויון מוגזם בשכר משני קצותיו: שכר מופרז למחזיקי משרות בכירות ושכר נמוך מדי לעובדים בתחתית. בכלכלת שוק טהורה ההבדלים בשכר נחוצים בעיקר כדי לפצות על השקעה בהון אנושי וכישרון, על מאמץ גדול ועל נטילת סיכון. ואולם ברור לכל כי שכר של מיליון וחצי שקלים לחודש לעומת שכר של מיליון שקלים לחודש לא בא לפצות על השקעה עודפת בהון אנושי או על מאמץ ייחודי. גובה השכר הזה משקף כוח משחית המצוי בידי מעטים על אופן חלוקת העוגה בין אלו שתרמו להכנתה.

הכוח הזה היה מצוי בידיהם גם בעבר אבל לא נעשה בו שימוש אם מפני מורא הנורמות החברתיות או משום כוח הנגד של האיגוד המקצועי. עם היחלשות הסולידריות החברתית והאיגוד המקצועי,  המריא לשחקים שכרם של מחזיקי המשרות הבכירות. נוצרה אווירה מדומה כאילו שכר מופרז למחזיקי המשרות הבכירות הוא תנאי הכרחי לתפקודה של כלכלת שוק משגשגת. אבל האמונה התמימה הזו נסדקה בעקבות המשבר הכלכלי העולמי. התברר כי שכר גבוה עלול אפילו להוביל בתנאים מסוימים עד כדי חורבנה של החברה בגלל הסיכון המוגזם שנטלו מנהליה.

הנורמות החברתיות שהתירו את הרסן בקצה העליון אפשרו גם את נפילת שכרם של העובדים בדרגות הנמוכות. בכלכלת שוק מתפקדת, שכרם היחסי של עובדי כפיים היה יכול להמריא עם התמעטות מספרם אבל הממשלה דאגה למנוע זאת בעזרת כניסה המונית של עובדים זרים ממדינות העולם השלישי. כל דרדק הבין שכניסתם של מאות אלפי עובדים זרים תפעל לכיווץ שכרם של העובדים הישראלים החלשים ביותר. הנרפות שגילתה הממשלה בצמצום מספר העובדים הזרים הייתה לפני הכל מעשה בלתי הוגן כלפי העובדים החלשים ביותר. זה יותר מעשור מספקת הממשלה הבטחות לצמצם בשיעור ניכר את מספרם של העובדים הזרים שהגיע כבר למאות אלפים. אפילו מי שאמור היה להיות נציגם הטבעי של העובדים החלשים, מנהיג מפלגת העבודה, העסיק בביתו עובדת זרה (בלתי חוקית). מאז כניסתם של העובדים הזרים עלה בשיעור ניכר שיעור העוני של משפחות עובדות בשל הצטמקות שכרם היחסי של עובדים בדרגות הנמוכות.

כניסת העובדים הזרים חוללה גם שינוי עמוק יותר בנורמות. העובדים הזרים נתפסו בעיני מעסיקיהם כלא יותר מחומרי גלם זולים המקצרים את הדרך לעושר. היהודים יודעים טוב מכולם כי השחתת נורמות אינה יודעת גבול ואינה תחומה ליחס לזרים. ליבם של חלק מן המעסיקים נאטם גם לחרדה היומית של העובדים הישראלים החלשים ששכרם לא יספיק לפרנס את ילדיהם. חלק מהמעסיקים והמנהלים לא היססו לגלח את שכרם של העובדים הישראלים החלשים כדי לקחת נתח גדול יותר מהעוגה.

לישראל יש מערכת חוקי עבודה מפוארת שהייתה אמורה למנוע את צניחת השכר של העובדים החלשים. אבל השילוב של נורמות אי-ציות לחוק יחד עם אכיפה רופפת מצד הממשלה הותירו את העובדים החלשים ביותר חסרי הגנה. צניחת השכר שלחה עובדים רבים לעמוד בתור לפני שערי מדינת הרווחה או עמותות החסד.

אין צורך בפערי שכר כל  כך גדולים כמו בישראל כדי ליצור תמריצים כלכליים הנחוצים לשגשוג כלכלי ארוך טווח. מדינות סקנדינביה ומערב אירופה נהנו משגשוג כלכלי במאה האחרונה עם פערי שכר קטנים בהרבה מאלו הקיימים כאן. פערי השכר בישראל מוגזמים קודם כל מפני שאנחנו לא מתנהגים בשוק העבודה כמו בני אדם.

* פורסם בעיתון "The Marker" ב 11.1.2011

ד"ר מומי דהן הוא מרצה בכיר לכלכלה בבי"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית ובמכון הישראלי לדמוקרטיה.

עוד בנושא

מאמרים

מבט עולמי משווה - השוואה בין 50 מדינות ובין משתנים חברתיים-כלכליים