עובדים זרים

בשבוע שעבר אישרה מליאת הכנסת את התיקון לחוק המסתננים. רעות מיכאלי, מנכ"לית מוקד הסיוע לעובדים זרים, טוענת כי נתניהו וישי סימנו את המטרה, וכי הם מונעים דיון ציבורי אמיתי בסוגיה ומבססים אותו על נתונים שקריים.

פערי שכר בשוק העבודה אמורים לעודד השקעה בכוח אדם ובהכשרה מקצועית. מומי דהן טוען כי פערי השכר בישראל גדולים מדי ואינם נחוצים להמרצת המשק. לדעתו, הפערים אינם נובעים מכוחות שוק אלא מכך שהפסקנו להתנהג בשוק העבודה כבני אדם.

משנות התשעים הגיעו למדינת ישראל מאות אלפי עובדים זרים (או "מהגרי עבודה"), בעיקר לענפי הבניין, החקלאות והסיעוד. לתופעה זו השלכות בולטות הן על שוק העבודה בישראל והן על המרקם החברתי במדינה. אחת הדילמות המורכבות שתופעת העובדים הזרים מעלה נוגעת לשאלת מעמדם בכלל, ולשאלת זכותם לאזרחות בפרט. דילמה זו עלתה על סדר היום הציבורי בקיץ 2010, בוויכוח הנוקב על גורלם של מאות ילדי עובדים זרים. מאמר זה יסקור את מקורותיה של תופעת העובדים הזרים באופן כללי, יבחן את הרקע לה ואת התפתחותה בישראל, ידון במעמדם החוקי של העובדים הזרים בישראל ובעולם ולבסוף ידון בהרחבה בסוגיית ילדי העובדים הזרים בישראל.

אחד הטובין החשובים ביותר שיש לאדם הוא עצם זכאותו לקבל טובין במסגרת מדינה כלשהי, קרי: להיות אזרח. ההכרעה בדבר שאלת האזרחות עשויה במקרים רבים לחרוץ, לטוב ולרע, את גורלם של אנשים. בחברה דמוקרטית להכרעה זו משנה חשיבות, שכן בניגוד לזכויות אדם הניתנות לכל אדם באשר הוא, זכויות פוליטיות מלאות מוקנות בעיקרון רק לאזרחים.