הדיון בהרכב מורחב בבג"ץ חוק הגיוס: השופטים רוצים להכריע
ניכר היה שגיוסם של 3,000 בני ישיבות לא ממש מספק את השופטים בדיון. בסיום הדיון הדגיש מ"מ הנשיא פוגלמן כי "קיומם של הליכי חקיקה הם לא עילה לדחיית גיוס". השאלה היא מה תעשה המדינה בעניין הגיוס עד לפרסום פסק הדין.
לעמוד "מתגייסים לשוויון" בנושא גיוס חרדים
Photo by Amit Shabi/POOL
אולי המסר החשוב ביותר מהדיון בבג"ץ הגיוס שנידון היום מסתתר במשפט קצר של מ"מ נשיא בית המשפט העליון השופט פוגלמן: "אנחנו רוצים להכריע בשאלות העקרוניות...ולא להפוך את העתירות לעתירות מתגלגלות". שופטי בג"ץ כנראה לא יתנו הפעם (עוד) אורכה ולא ימתינו להשלמת חקיקתו של חוק גיוס כזה או אחר, אם בכלל. שתי השאלות המרכזיות בדיון יקבלו כנראה תשובה חדה ובהירה - בהקדם.
השאלה הראשונה היא האם חייבים לגייס את בני הישיבות - "עכשיו".
נזכיר כי לפני כשנה, ב-30 ביוני 2023, פקע חוק שירות ביטחון שאפשר לדחות את שירותם של בחורי הישיבות. הממשלה קיבלה אז החלטה (הידועה בשם החלטה 682) לפיה בינתיים, עד לחקיקת הסדר חדש, הממשלה מנחה את הצבא שלא לאכוף בפועל את גיוס תלמידי הישיבות עד לסוף חודש מרץ 2024. אלא שהחלטה זו של הממשלה, שספק אם היא חוקית בכלל, פקעה אף היא. ולכן העתירות ביקשו להורות על גיוסם של בני הישיבות.
ראש הממשלה הודיע לבג"ץ כי הוא מבקש לקדם הצעת חוק שעברה קריאה ראשונה בממשלה הקודמת לפני למעלה משנתיים. הצעה שמתעלמת לחלוטין מן השינוי הדרמטי במציאות הביטחונית של ישראל מאז השבעה באוקטובר, שלא מתייחסת לצורך בהגנה על ביטחון המדינה, שיעדי הגיוס שבה נמוכים ושהסנקציות בה חלשות. המסר הסמוי באמירה זו הוא כנראה בקשה מן השופטים להמתין עוד קצת, בבחינת "אל תורו לגייס את בחורי הישיבות, עד סוף מושב הקיץ יהיה חוק פטור חדש".
הדיון בהרכב של תשעה שופטים בבג"ץ התמקד בשאלה מה קורה עכשיו, קרי במצב שבו אין פטור בחוק לבחורי הישיבות. לדעת היועצת המשפטית לממשלה, מבחינת ההיערכות בצבא, כרגע אפשר וצריך לגייס באופן מידי כ-3,000 בחורי ישיבות, שכן מרגע שפקע ההסדר והחוק, הכלל הוא גיוס שוויוני. עמדת היועצת היא שהמספר 3,000 הוא מידי, מספר התחלתי ומינימלי לשנת הגיוס 2024.
למה רק 3,000?
הממשלה הייתה מיוצגת בדיון בידי עורך דין פרטי, עו"ד דורון טאובמן, באישור היועצת המשפטית לממשלה. לדעת הממשלה, בניגוד לעמדת היועמ"שית, בתקופת הביניים עד לחקיקת חוק פטור מגיוס, ניתן להמשיך שלא לגייס תלמידי ישיבות ואפשר להמשיך להעביר תמיכות.
עו"ד טאובמן, טען כי היום מי שמחליט את מי לגייס הוא הפוקד מטעם הצבא- קצין בדרגת סא"ל, והממשלה לא מתערבת בשיקול דעתו. קרי הממשלה טוענת, כי עכשיו זה תלוי בפוקד ואין מקום שבג"ץ יחייב את הפוקד לגייס את בחורי הישיבות.
השופטים הקשו עליו. ניסו שוב ושוב לחלץ מנציג הממשלה אמירה לפיה הממשלה מסכימה לגיוס של 3,000 בני ישיבות. אך גם לאחר שאלות חוזרות מטעם השופטים והתפתלויות רבות, לא הצליח עו"ד טאובמן לומר זאת בשם הממשלה.
השופט עמית שואל: "ואם אדוני יגיד שהפוקד קובע והפוקד יחליט לגייס 10,000 בחורי ישיבות, זה בסדר בעיניך"? "שיגייס 250 אלף" - ענה עו"ד טאובמן - הממשלה לא מתערבת".
לא בטוח שהשופטים השתכנעו. ניכר היה כי קשה להם לקבל את עמדת הממשלה לפיה יש בישראל "פוקד כל יכול" שעל פיו יחליטו האם לגייס או לא באופן גורף קבוצות אוכלוסייה. מ"מ הנשיא השופט פוגלמן אמר כי הטיעון המרכזי שקשה לברוח ממנו הוא שהממשלה בעצם מבקשת להמתין עד שתהיה חקיקה.
לקראת סופו של הדיון הבהיר מ"מ הנשיא השופט פוגלמן, למען הסר ספק כי "קיומם של הליכי חקיקה הם לא עילה לדחיית גיוס".
דווקא ניכר היה שגיוסם של 3,000 בני ישיבות לא ממש מספק את השופטים. "למה במצוקה הנוראית שאנחנו נמצאים בה להסתפק ב-3,000?" - שואל השופט סולברג - "מאוד התאכזבתי לראות את המספר 3,000. הרי מה הבעיה, כשכבר גייסו בעבר 2,000 ואף קרוב ל-3,000...הלוואי שהיה פי שלושה או פי ארבעה".
את השאלה הפנו השופטים גם לעו"ד מיליקובסקי מפרקליטות המדינה. למה דווקא אתם מציעים לגייס רק 3,000, כאשר יש בפועל כ-63 אלף בני ישיבות חייבי גיוס? הפרקליטות הבהירה שזו העמדה הראשונית של הצבא לשלב הנוכחי. כרגע נעשית עבודת מטה בצבא, שעדיין לא הסתיימה. אבל זה המספר הראשוני, ההתחלתי, מספר שמתווסף לאלה שכבר מתגייסים כיום (כ-1,800). "זה מספר שעדיין לא משקף את ערך השוויון, לאור צורכי הצבא וערך השוויון" אומר עו"ד מיליקובסקי. והשופט סולברג עונה כי "זה יותר מערך השוויון, הרמטכ"ל מדבר על צורך קיומי".
באשר לניסיון של הממשלה להעביר את שיקול הדעת הבלעדי לפוקד, טען נציג הפרקליטות כי הדבר מנוגד לדין ומנוגד לפסיקה: עו"ד מיליקובסקי אמר כי "התזה לפיה השאלה מה עושים עם 63 אלף חייבי גיוס צריכה להתקבל על ידי קצין בדרגת סא"ל, זו תזה שלא מחזיקה מים...הצבא יפעל לפי הנחיית הדרג המדיני".
מן הדיון עולה כי, ככל הנראה, כל שופטי ההרכב בדעה שהמצב המשפטי היום לא מאפשר פטור מגיוס לבחורי הישיבות ולעניין גיוסם המיידי – כנראה ש- 3,000 יהיה מספר הקסם, על אף התייחסות ההרכב לקיומם של כ-63 אלף בני ישיבות חייבי גיוס.
איפה הכסף? – התמיכות
השאלה השנייה בדיון עסקה בהמשך התקצוב של ישיבות ומוסדות לימוד תורניים. כזכור, לדעת היועמ"שית יש קשר בין הסדר הגיוס לבין התמיכה הכספית בבני הישיבות. לכן, כיוון שכיום אין חוק שמסדיר את הפטור מגיוס - אין בסיס משפטי להמשך העברת התמיכות בגין תלמידי ישיבות חייבי גיוס.
צו הביניים שהוציא בג"ץ קבע כי החל מיום 1.4.2024, אין עוד סמכות להעברת כספי תמיכות למוסדות תורניים. השופטים שהוציאו את הצו, מ"מ הנשיא השופט פוגלמן, והשופטים עמית וסולברג הבהירו כי הם לא ראו לנכון לאפשר אפילו הוראות מעבר קצרות, לאור העובדה כי העברת כספי התמיכות לאחר ה-1 באפריל היא בלתי חוקית.
בדיון היום נשמעו גם עמדות אחרות. השופט שטיין למשל, תהה האם אולי לא מגיעה כאן אורכה כדי להגן על אינטרס ההסתמכות בהתאם להחלטת בג"ץ בעבר, שאפשר מתן אורכה במקרה של הפסקה של תמיכות (סובסידיה למעונות היום). אך מ"מ הנשיא, השופט פוגלמן, העיר לו כי יש שוני בין המקרים: "שם התמיכות היו על פי חוק וכאן התמיכות ניתנו בניגוד לחוק". השופט עמית הוסיף "סברנו שאי אפשר להאריך דבר שהוא בלתי חוקי". אבל השופט שטיין ממשיך ומקשה: "האם לא יהיה נכון לשקול שהתמיכות הללו מספקות צרכים בסיסיים ויש כאן פיות להאכיל? נדגיש כי הוויכוח כאן הוא על תקופת הסתגלות, לא על עצם חוקיות העברת התמיכות".
נציג הממשלה עו"ד דורון טאובמן טען כי כל עוד צה"ל לא מגייס את בני הישיבות אפשר להמשיך לתמוך בהם. נדמה שעמדה זו לא מקובלת על רוב השופטים. לשיטתם, על בחורי הישיבות לעשות את מה שנדרש על פי חוק, קרי, להתייצב, לבוא לבדיקות, להתייצב לשירות. אם הצבא לא יוכל לגייס אותם, אבל הם עצמם הביעו נכונות להתגייס, אז כנראה שניתן יהיה להמשיך ולתקצב את הישיבות.
בתום כמעט תשע שעות דיון, עמדת השופטים בשני הנושאים המרכזיים של התיק נדמית די אחידה וכזו החוצה את המחנות "הליברלים והשמרנים". נזכיר כי זה לא תיק שדן בשאלה האם חוק שמעניק פטור כזה או אחר לבני הישיבות פוגע פגיעה קשה ולא מידתית בעקרון השוויון. הדיון כיום הוא בשאלה בסיסית הרבה יותר: האם מדינת ישראל פועלת בהתאם לעקרון שלטון החוק, קרי האם ניתן לפטור את בני הישיבות מגיוס, כשאין חוק המאפשר זאת?
המאמר פורסם לראשונה ב-N12