יום הנשים הבינלאומי 2024 בישראל: יותר אלימות, פחות ייצוג והדרה גוברת מהשירות הציבורי

נשים בתפקידים בכירים בממשל עוזבות את תפקידן, מספר קורבנות האלימות במשפחה עולה והרוח הנושבת מהממשלה אינה מבשרת טובות בכל הנוגע לקידום לתפקידי מפתח ציבוריים. שינוי מהותי בסדר העדיפויות בנושא המגדרי מתבקש לאלתר. בציון יום הנשים הבינלאומי, יש לקרוא לשינוי מידי ומהותי בהצבת זכויות נשים בסדר העדיפויות הלאומי.

Photo by Olivier Fitoussi/Flash90

ביום הנשים הבינלאומי 2024 ובצל המלחמה, לצד מקרי גבורה ומנהיגות שגילו וממשיכות לגלות נשים רבות, ניתן לומר כי מצבן של הנשים בישראל מדאיג במובנים רבים. בראש ובראשונה, הדאגה העמוקה מכל נתונה לחטופות ולחטופים הנמצאים בשבי האכזרי של חמאס יותר מ-150 ימים, וכן צער על כל אותן נרצחות, פצועות ומעורבות במעגלי השכול. בנוסף להרס ולמוות שהטבח והמלחמה הותירו, במלחמה זו עלתה ההתמודדות עם תופעה שלא אפיינה עד כה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני: מקרי אלימות מינית קיצוניים באכזריותם שבוצעו כחלק מהמתקפה. לאחר שתיקה מקוממת של ארגונים בינלאומיים בנושא, ובעקבות מאבק נחוש של ארגוני הנשים בישראל, צוות חקירה מטעם האו"ם הגיע ופרסם את תוצאות בדיקתו השבוע.

סקירה זו תציג בתמצית את תמונת המצב בעיקרי הנושאים הייחודיים לנשים בעת הזו.

השפעות טבח ה-7 באוקטובר והמשך המלחמה על נשים בישראל

הנתונים הכואבים מלמדים כי נכון ל-5 במרץ 2024, מתוך 1,469 הרוגים במלחמת "חרבות ברזל", 343 הן נשים ו-1,125 גברים.https://www.ynet.co.il/news/article/bjrozlq6t

לאחר שתיקה ארוכה מדי ומקוממת, פורסם בתאריך 4 במרץ 2024 דו"ח מטעם נציגת האו"ם לנושא אלימות מינית באזורי עימותסמכותה של הנציגה מבוססת על החלטות קודמות של מועצת הביטחון 1888 (2009), 1960 (2010), 2106 (2013), 2331 (2016), 2467 (2019)., פרמילה פאטן.מבוסס על 33 פגישות שנערכו עם גורמים רשמיים ישראליים, 34 ראיונות ו-27 פגישות עם גורמים אזרחיים מהדו"ח עולה כי נמצאו ראיות למקרי אונס ומקרי אונס קבוצתי, ועוד עדויות לפשעי מין שקדמו לרצח או התרחשו אחריו. צוין כי יש ראיות ודאיות לכך שננקטה אלימות מינית בחטופות ברמות שונות של חומרה, וכי קיימת סבירות גבוהה כי אלימות מינית זו נמשכת גם כעת כנגד החטופות המוחזקות בשבי החמאס למעלה מ-150 יום (ובדו"ח יש קריאה להשבה מידית של כלל החטופים).בדו"ח צוין כי צוות האו"ם נתקל בקשיים לאתר עדויות וראיות, לאור ההשערה כי רוב רובן של הקורבנות נרצחו. כמו כן, הדו"ח הצביע על הקושי למצוא עדויות וראיות לאור כשלים בתיאום והעברת מידע על ראיות בנושא אלימות מינית בין יחידות ממשלתיות שונות ולאור העובדה כי כוח אדם בלתי מיומן בנושא פעל לאיסוף הגופות, תוך שיקול להזדרז ולהביאן מהר ככל הניתן לקבורה מטעמי דת. על אף הבעת הצער שמזכ"ל האו"ם הביע נוכח הממצאים, הוא טרם מצא לנכון לכנס את מועצת הביטחון לדון בדוח. ממצאים דומים לאלו שהצביע הדו"ח ניתן גם למצוא בדו"ח איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית.איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, זעקה אילמת - פגיעות מיניות ומגדריות במלחמת 7 באוקטובר, 29.2.2024

לצד מספרן הרב והמצער כל כך של הקורבנות ומעגל השכול הנרחב, יש לציין גם את השותפות של הנשים בתפקידי מנהיגות והובלה בלוחמה ובתפקידים אזרחיים. כך, לדוגמה, בכל הנוגע לשירות במילואים בזמן המלחמה, הרי ש-19% מכלל המשרתים כיום הן נשים.אתר צה"ל, נתונים על גיוס מילואים

ולצד זאת, ישנם סיפורי גבורה רבים של נשים. כך, לדוגמה, ניכרת גבורתן של שוטרות במשטרת ישראל אשר הקריבו את חייהן בהגנה על אזרחים ואזרחיות. אחת מהן הייתה רס"ר מור שקורי ז"ל, ראש משמרת סיור בתחנת משטרת שדרות, אשר נהרגה על ידי מחבלים כאשר הצילה את חייו של עובד במשרד הביטחון שהגיע לסייע לשוטרים שהותקפו ושנפצע במהלך הקרב. שוטרת נוספת היא רס"מ יוליה ווקסר ז"ל, ראש לשכת אגף מבצעים מחוז דרום, שפעלה בחירוף נפש ברעים ונהרגה בקרב זה.

לצד המחירים הגבוהים והמצערים כל כך בגוף ובנפש, המלחמה גובה גם מחירים מנשים הממלאות תפקידים קריטיים בעורף, כדוגמת עובדות סוציאליות, מורות, גננות וסייעות, נשות צוותי רפואה ועוד. הנטל הכביר שנושאות על כתפיהן בעלות תפקיד אלה אינו בא לידי ביטוי בתמורה (הכספית והחברתית), וסביר להניח כי גם לו יהיה מחיר נפשי משמעותי שיחייב מענה בעתיד.יעל חסון, בצל המלחמה: תקציב המדינה – הערות מגדריות, מרכז אדוה, ינואר 2024

ייצוג נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה בזירות השונות

השלטון המקומי – בבחירות שהתקיימו ב-27 בפברואר 2024 נבחרו 14 נשים בסבב הראשון, 6 מהן ברשויות שלא כיהנה בראשן אישה עד היום (אורנית, גן-רווה, כוכב יאיר, עמק יזרעאל, קריית אונו ושוהם). 4 נשים יתמודדו בסבב השני של הבחירות, וישנן עוד 7 רשויות שהבחירות בהן נדחו ושנשים מתמודדות בהן (6 מתוך הרשויות הבחירות נדחו בשל המלחמה ובתל מונד ייערך סבב בחירות מאוחר).

השוואה לתוצאות הבחירות בשנת 2018, בהן נבחרו 15 נשים כראש רשות מקומית (14 בבחירות ב-2018 ובשנת 2020 נבחרה ראש רשות נוספת) מלמדת כי נכון לעת הזו, אין עלייה במספר ראשות הרשויות. ייתכן שלאחר השלמת סבבי הבחירות יחול שיפור קל אשר יציב את מספר הנשים המכהנות בראש הרשות על שיעור שבין 5% מכלל הרשויות למקסימום 8%. יש לקוות כי עלייה זו תבוא לידי ביטוי גם בחברות המועצה הנבחרות.

כבכל מערכת בחירות, גם במהלך הבחירות לשלטון המקומי נחזתה בחלק מהרשויות תופעה של השחתת שלטי בחירות ועליהן נשים מועמדות.https://www.ynet.co.il/news/article/yokra13814005 למרות מקרים אלה, טרם פורסם כי הוגשו כתבי אישום כנגד מבצעי העבירה. מסקר שנערך על ידי מרכז ויטרבי במכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי רוב גדול של הציבור (72%) תומך בהגברת האכיפה כנגד עבירה זו, לרבות הציבור החרדי (64%), הציבור הערבי (57%) ורוב גורף בציבור החילוני (84%).

נשים בממשלה – על אף הרחבתה של הממשלה עם כניסת המחנה הממלכתי, הירידה הדרמטית במספר השרות המכהנות בממשלה עומדת בעינה. מנתונים שאסף עופר קניג עולה כי מכהנות 6 שרות מתוך 38 שרים (רובן לא בתפקידי מפתח בממשלה), עובדה המציבה את ישראל במקום 97 מתוך 186 מדינותעופר קניג, ייצוג נשים במערכת הפוליטית: סקירה לרגל יום האישה הבינלאומי 2024, 7.3.24, המכון הישראלי לדמוקרטיה.. בקבינט המדיני-בטחוני מכהנת רק חברה אחת מתוך 14 חברים (2 נשים משקיפות) על אף שזהו הגוף בעל הסמכות להחלטות גורליות בעת הזו, כדוגמת העסקה להשבת החטופים והחטופות.מורן קנדלשטיין-היינה, מיהו הגורם המוסמך לאשר עסקה להשבת החטופים, הכוללת שחרור אסירים? 22.11.23, המכון הישראלי לדמוקרטיה. גם בצוות המשא ומתן להשבת החטופים והחטופות אין אישה אחת, וזאת למרות הצורך המהותי והחובה הקבועה בסעיף 6ג1 לחוק שיווי זכויות האישה.חוק שיווי זכויות האישה התשיא-1951 קובע כי בכל צוות לעיצוב מדיניות לאומית (וגופים נוספים אחרים) הממונים על ידי ראש הממשלה, הממשלה, שר, סגן שר או מנכל, יש חובה לייצוג נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה.

היעדר מנכ"ליות במשרדי ממשלה, נשים בתפקידים בכירים בממשל עוזבות את תפקידן, תפקידים נוספים לא מאוישים על ידי נשים – לא די שכיום אין כלל נשים המכהנות בתפקידי מנכ"ליות במשרדי ממשלה, בחודשים האחרונים עזבו בנסיבות שונות נשים בכירות את תפקידן. כך, מנהלת רשות החברות הממשלתיות, עו"ד מיכל רוזנבוים, הודיעה בדצמבר 2023 על התפטרותה, לאחר השתלחויות חוזרות ונשנות מצד השר במשרד המשפטים דוד אמסלם, בין היתר על רקע מגדר. מקרה נוסף של סיום עבודתה של ראש רשות מכהנת עולה מכוונתו של שר הכלכלה ניר ברקת להדיח לראשונה את ראש רשות התחרות עו"ד מיכל הלפרין, על אף שלא הציג עילה ממשית להדחה זו. למרות התמונה העגומה של מצב הייצוג, בתחילה נציב שירות המדינה ביקש להתנער מחובת הנציבות להבטיח כי בוועדות איתור יוצגו מועמדות נשים (על אף היותה כבר קבועה בחוק). לאחר הד ציבורי, חזר בו הנציב וביטא מחויבות זו.

נשים בבית המשפט העליון - בחודש אוקטובר 2023 פרשו מתפקידן נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות והשופטת ענת ברון וטרם מונו להן מחליפים, כך שכיום מכהנות 4 נשים מתוך 13 שופטים. קיים חשש כי גם אם ימונו שופטים (עובדה שבאופן מצער אף היא מוטלת בספק במציאות הנוכחית, תחת סירובו של שר המשפטים לקדם מינויי שופטים לבית המשפט העליון), לא יהיו אלו נשים שימונו ובהתאם אחוז הנשים המכהנות בהרכב בית המשפט העליון, אף יפחת בהשוואה להיום.

אלימות כלפי נשים

נכון למועד כתיבת סקירה זו, כבר נרצחו 7 נשים בשנת 2024 על רקע אלימות במשפחה. זהו נתון מזעזע שאליו מצטרפת העובדה שמספר זה גבוה ממספרן של הנשים שנרצחו בתקופה המקבילה אשתקד. על אף זאת, הודיע המשרד לביטחון לאומי על הפסקת המימון של פורום מיכל סלה, המספק דרכי הגנה לנשים המאוימות באלימות שנמצאות בביתן ולא במקלטים. ההערכה היא כי בישראל נתונות כ-200,000 נשים תחת אלימות במשפחה. אולם הדאגה היא כי מספר זה רק ילך ויגדל אחרי המלחמה, זאת על סמך המגמות במשברים בעבר בישראל (מלחמות ומשבר הקורונה) וכן בהתבסס על דפוס חוזר במלחמות במדינות שונות בעולםAnn Jones, War Is Not Over When It's Over: Women Speak Out from the Ruins of War, 2011 Picador. (לרבות מלחמת אוקראינה-רוסיהJESSIE WILLIAMS 'This War Made Him a Monster.’ Ukrainian Women Fear the Return of Their Partners', 13.3.2023, TIME). בניגוד לכך, לא ניכרת הרחבה של הקצאת תקציבים לנושא זה או חשיבה על תוספת מנגנוני הגנה עבור נשים אשר יהיו נתונות תחת אלימות לאחר המלחמה והקיצוץ המתוכנן בתקציב משרד הרווחה (3% מתקציב המשרד וכן 5% מתקציבי התמיכות) אינו תורם כלל ועיקר למאמץ זה. בנוסף לכך, תהליך הגברה מסיבית של ההתחמשות בכלי ירייה במרחב האזרחי, אף הוא מאיים על ביטחונן של נשים, כפי שמעידים הנתונים על עלייה באלימות כלפי נשים כאשר יש עלייה בזמינות לכלי ירייה,האקדח על השולחן במטבח, חוות דעת מגדרית על הצעת חוק כלי יריה, תשע"ל-2017, 7.1.2019; אודות הבעייתיות בכלל בהרחבת כלי ירייה כפי שעלו בטיוטת כלי הירייה (תוקפם של רישיונות) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024 וטיוטת תקנות כלי הירייה (הכשרה) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024.: מירית שרעבי, אין להאריך באופן גורף את תוקף רישיונות כלי הירייה ואת תוקף ההכשרה, 25.1.2024, המכון הישראלי לדמוקרטיה. ואף כפי שהביע חששו שר הרווחה יעקב מרגי מהיעדר מעורבות בתהליך האישור של משרד הרווחה והיכולת לזהות מסוכנות על רקע אלימות במשפחה.אור קשתי, במשרד הרווחה מתריעים כי חלוקת הנשק של בן גביר תחריף את האלימות במשפחה, 22.11.2023, הארץ

בנוסף לכך, על אף שנשים ערביות רבות נתונות תחת אלימות (אלימות במשפחה וכחלק מהאלימות של הפשיעה מאורגנת), דווקא בתקופה זו, בכוונת הממשלה לערוך בתקציב המוצע קיצוץ תקציבי נרחב בתוכניות החומש לחברה הערבית, אשר ייעודן בין היתר להתמודד עם תופעת האלימות והפשיעה הן באמצעים לטווח הקצר (החלטה ממשלה 549 שעוסקת באלימות והפשיעה) והן בהשקעה לטווח הארוך (החלטת ממשלה 550 ו-1279 שעוסקות בהרחבת תשתיות כדוגמת תעסוקה, חינוך והשכלה ועוד). חוות דעת שהוגשה על ידי צוות המכון הישראלי לדמוקרטיה מוכיחה כי תוכניות החומש סייעו באופן מובהק להפחית את תחולת העוני בקרב הציבור הערבי ותרמו לעלייה בשיעור התעסוקה בקרב נשים וגברים כאחד.אחמד בדראן, ליטל פילר, רועי קנת-פורטל, הפחתת 15% מתקציבי החברה הערבית אינה מידתית ותפגע בה קשות, 19.2.2024, המכון הישראלי לדמוקרטיה. על כן, קיצוץ זה עלול לפגוע באופן ישיר בנשים ולהגביר את החשיפה שלהן לאלימות, על כל סוגיה.

תמונת המצב ביחס למוסדות האמונים על קידום זכויות נשים בממשלה

לאחר החלטת הממשלה משנת 2023 להקים את המשרד לקידום נשים, בד בבד עם קידום הצעת חוק אשר איימה לרוקן את סמכויותיה של הרשות לקידום מעמד האישה מכל תוכןענת טהון אשכנזי ומיתר צדק, הקמת המשרד לקידום נשים מבורכת, אך כוללת פוליטיזציה חמורה של הרשות לקידום מעמד האישה, 9.7.2023, המכון הישראלי לדמוקרטיה, הוחלט לפני כחודש להחזיר את הגלגל לאחור; לסגור את המשרד לקידום נשים, לשלבו במשרד לשוויון חברתי ולמנות מנהלת חדשה לרשות לקידום מעמד האישההחלטת ממשלה 1431 מיום 18.2.2024.. עוד מוקדם לדעת כיצד החלטות אלו ישפיעו על תפקודה של הרשות לקידום מעמד האישה, אולם התקווה היא כי החזרת הרשות לפעילות מלאה תוביל למימוש סמכויותיה בחוק, כגון הגשת חוות דעת מגדריות על הצעות חקיקה כמתחייב בחוקענת טהון אשכנזי ומיתר צדק, מדריך לכתיבת חוות דעת מגדרית על הצעות חקיקה, 2024, המכון הישראלי לדמוקרטיה, הרחבת מאגר נשים לצורך איוש נשים בגופים ציבוריים ועוד. יש אף לקוות כי עתה תפעל הרשות ליישום החלטת ממשלה 2331 משנת 2014, הקובעת כי על הרשות להוביל תוכנית פעולה לאומית העוסקת בין היתר בייצוג נשים במוקדי קבלת החלטות, מניעת אלימות ושוויון הזדמנויות.

לסיכום, אתגרים רבים וייחודיים עומדים בפני שילובן המיטבי והשוויוני של נשים במדינת ישראל במוקדי קבלת ההחלטות ובמתן ביטחון מלא מפני כלל סוגי האלימות. כאשר מדינות רבות הפנימו את תפקידן החשוב בקידום שוויון לנשים והגנה עליהן (רק השבוע צרפת בהובלתו של הנשיא עיגנה בחוקה את זכות הנשים על גופן ובתוך כך זכותן לבצע הפלהצרפת אישרה תיקון לחוקה המעגן את זכותן של נשים לעבור הפלה, 4.3.2024, הארץ), ישראל נותרת הרחק מאחור.

בעת הזו, כאשר החברה הישראלית נמצאת בצומת דרכים וקיים צורך דחוף לשקם ולחזק היבטים רבים בציבוריות הישראלית, יש לכלול את השוויון המגדרי כחלק הכרחי ומשולב בכל תוכנית לבנייה מחדש של עתיד טוב יותר.