חוק הלאום

חוק הלאום פוגע באיזון בין מדינה יהודית לדמוקרטית ואינו קובע שוויון בין כלל האזרחים. אולם הסעיף הקובע שהמדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשבי נוגע לכל האזרחים ומבטא את ערך הערבות ההדדית של מדינת ישראל, ערך יסוד שאסור שיאבד.

חוק יסוד: הלאום הוא אמנם הצהרתי בעיקרו, אך זה לא מפחית מחשיבותו ומהבעיות הקשות שבו. נוכח השיח הציבורי המחודש בחוק, אילו מרכיבים חוקתיים יש לשלב בו כך שיקיים את יסודות השוויון וערכי מגילת העצמאות? כל מה שחשוב לדעת.

רוב היהודים תומכים בתיקון חוק הלאום כך שיבטיח שוויון לאזרחים הלא-יהודים, עלייה חדה לעומת אשתקד • רוב הציבור חושב שעל נתניהו להתערב לבלימת צעדי לוין לקידום ה"רפורמה המשפטית" • מחצית מהיהודים תומכים בהמשך מדיניות חלוקת הנשק החדשה לעומת 5.5% בלבד בקרב הערבים.

במקום להתייחס בשוויון לכל אזרחי המדינה, לחבר ולאחד, יש המבקשים לפרק אותה לגורמים ולקדם דווקא חוק יסוד ספציפי שיעסוק בעדה הדרוזית, הראויה להוקרה כשווה ולא בנפרד. הפתרון הנכון הוא תיקון חוק יסוד: הלאום, המתעלם מהדמוקרטיה ומהכרזת העצמאות, כך שישקף את ה"אני מאמין" של חלקים רבים ככל האפשר בחברה הישראלית.

אחד הסעיפים בחוק השנוי במחלוקת, שעלה לאחרונה שוב לכותרות, נוגע לחובתה של המדינה לדאוג לכלל האזרחים – ולא רק לבני העם היהודי – ככל שייקלעו לצרה בשל יהדותם או אזרחותם. אסור שבמלחמה הנוכחית יאבד ערך זה, שמטיל על המדינה חובה מוסרית להשקיע מאמץ בשחרור החטופים.

ניסיון ביטול או צמצום התכניות הממשלתיות, שמקדמים השרים בן גביר ווסרלאוף, עולה בקנה אחד עם קווי היסוד של הממשלה לבסס את העליונות היהודית ולהעמיק את הפגיעה והכרסום ביסודות הדמוקרטיים, במהלך שנדמה כהמשך לחוק הלאום.

ביום שאחרי יישום תכנית לוין, עם חוק הלאום ובלי הגנה חוקתית ובית משפט עליון חזק, ישראל תתקשה להשיב כראוי לטענות אנטי-ציוניות על כך שמדינה יהודית לא יכולה להיות דמוקרטית.

הגיע הזמן לתת לערך השיוויון גיבוי חוקתי מפורש ומעורר גאווה בספר החוקים. במדינת ישראל ישנה אפליה כנגד מיעוטים מסוגים שונים. כל אחד מאיתנו יכול להשתייך ברגע כזה או אחר לקבוצת מיעוט, ולחוש אפליה על בשרו. דווקא עם שידע אפליה יודע להעריך את חשיבות הצבת השוויון כאחד מערכי היסוד של החברה.

פרסום שמו של סא"ל מחמוד ח'יר א-דין ז"ל העלה על סדר היום דווקא את חוק יסוד: הלאום, שכן הנוסח שלו מדיר אותו ועוד רבים כמוהו – המיעוטים שישראל היא גם ביתם. אנחנו רוצים לחנך את אזרחי ישראל לאור מסמך שמבטא את ה"אני מאמין" של המדינה ושכל אזרח במדינה יוכל להזדהות איתו. חוק יסוד: הלאום מספק את התשתית למסמך כזה ולכן ההתעלמות מקיומם של מיעוטים טעונה תיקון

לקראת פרסומו של קובץ מאמרים בעריכת פרופ' יובל שני ופרופ' ידידיה שטרן, על חוק יסוד: ישראל- מדינת הלאום של העם היהודי, הנכם מוזמנים לעיין בטיוטות של כמה מהמאמרים שיתפרסמו בקובץ, פרי עטם של בכירי החוקרים והחוקרות למשפט ציבורי בישראל

הנזק האמיתי והעיקרי של חוק הלאום הוא שכל כולו אך ורק הצהרתי. זהו החוק המגדיר את המדינה, וכאשר הגדרה כזו היא חסרה ומדירה, וכשאין בה את המובן מאליו, שבד בבד עם היותה של המדינה מדינת לאום יהודית, היא גם מדינתם של כל האזרחים החיים בתוכה, והם זכאים לשוויון זכויות גמור - יש לה השלכות חמורות

השימוש הפופוליסטי המתרחב במונח 'עם ישראל' משאיר חמישית מאזרחי המדינה מחוץ לשיח, וכתוצאה מכך, מחוץ לחברה הישראלית

לצד המשמעויות הפרקטיות של חוק הלאום, שעוד מוקדם להצביע עליהן, ישנן גם משמעויות סמליות וחינוכיות שכבר מחלחלות ומעבירות מסר מסוכן לציבור. שנה לחקיקת החוק, חשוב לקרוא לכנסת הבאה לשנותו כך שישקף את ערכיה הדמוקרטיים והציוניים של מגילת העצמאות

חוק הלאום או בשמו המלא, חוק יסוד: ישראל-מדינת הלאום של העם היהודי, נחקק בכנסת בדיוק לפני שנה, ביולי 2018.

מהו מקומו של בית המשפט כאשר הדבר נוגע לחוקי יסוד, בחינתם ופסילתם? במדינת ישראל, אשר חסרה בה חוקה וחוקי היסוד ניתנים לשינוי לפי כל גחמה, נקרא בית המשפט לדגל, ומתוקף תפקידו וסמכותו עליו להיענות לעתירות לפסילת חוק הלאום

תארו לכם שחוק הלאום היה נפתח בקביעה הבאה: "ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ומדינתם של המיעוטים הלאומיים החיים בה". זו אינה הצעה חדשה של גוף פוסט ציוני לשינוי חוק הלאום, אלא תרגום ויישום לישראל של פרק ההקדמה לחוקה של מדינת לאום מובהקת- קרואטיה

דבר אחד הוא להוביל אג'נדה, לקחת חלק בניסוח טיוטת חוק יסוד, להתווכח עם האידיאולוגיה ההפוכה, לגייס את התמיכה הפוליטית ולהעבירה בכנסת. וזאת עשה ישראל הראל, יחד עם אחרים, באשר לחוק הלאום, ובהצלחה. דבר אחר הוא להציג בצורה צינית, מופרכת ושגוייה את טענות מתנגדיו, לטעון בשמם טיעונים שלא טענו וזאת בכדי לעשות להם דה לגיטימציה.

במקום לחזק את הרגש הלאומי - חוק הלאום יביא להחלשתו. סאגת החוק הפכה את המוסכמה המקובלת על הרוב המכריע של היהודים בישראל לעניין שהוא נושא לוויכוח

מדד השלום החודשי מצא, כי קרוב לשני שליש מהישראלים תומכים בהוספת המחויבות לשוויון מלא בין אזרחי המדינה. עוד נמצא, כי רוב הציבור היהודי סבור שהחוק לא ישפיע רבות על מחויבותה של העדה הדרוזית כלפי המדינה

אזרחי ישראל עסוקים בהורדת ידיים מתמשכת בין השבטים השונים בנוגע לשאלות של זהות המדינה וחזונה. ביטוי דרמטי לכך, בעיצומם של שלושת שבועות האבל המציינים את התוצאות הטרגיות של המחלוקת שקרעה אותנו בסוף תקופת בית שני, נגול מול עיננו בדיון המתמשך בכנסת לקראת חקיקת "חוק יסוד: מדינת ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי"

הנהלת המכון הישראלי לדמוקרטיה על חוק הלאום: "חוק המעגן את זהות המדינה שאינו כולל את המחויבות לשוויון והסכמה רחבה יהיה בכייה לדורות"

חוק הלאום, שהוא חוק מיותר ובעייתי כשלעצמו, שובר בנוסח העדכני שלו שיא נוסף כשהוא מוותר למעשה על יהדות התפוצות. עם אישור החוק, גם במסמך חוקתי, ישראל הולכת ומוותרת על יהדות התפוצות. ישראל המסורתית והלאומנית של השנים האחרונות היא כבר פחות בית ליהודים רבים בעולם

חוק הלאום אושר במחטף בוועדה מיוחדת בכנסת, וצפוי לעלות היום להצבעה בקריאה ראשונה במליאה. כן, זה אותו חוק לאום שפירק את הקואליציה הקודמת, והפעם ללא הביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח הכרזת העצמאות" שהיה בכל הנוסחים הקודמים.

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על חוק הלאום בוועדת המיוחדת: "הפרת האיזון בין היהדות לדמוקרטיה- הדרת ערך השוויון מהחוק מטרתה להגביר את השסעים ולפגוע בחברה הישראלית כולה"

המשפטנים ד"ר עמיר פוקס וד"ר אביעד בקשי על המשמעויות האופרטיביות של חוק הלאום. האם המשך למגילת העצמאות או פגיעה באיזון שבין הרוב למיעוט?

בהנחיית: יהונתן ליס, הכתב הפרלמנטרי של עיתון הארץ

ד"ר שוקי פרידמן ומוחמד דרוואשה על זכויות המיעוט הערבי ויחסו למדינת הלאום

בהנחיית: יהונתן ליס, הכתב הפרלמנטרי של עיתון הארץ

יוחנן פלסנר נשיא המכון ושני סגניו למחקר, פרופ' מרדכי קרמניצר ופרופ' ידידיה שטרן, על השלכות החוק בנוגע לאופיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

בהנחיית: יהונתן ליס, הכתב הפרלמנטרי של עיתון הארץ

פעמים רבות אני נשאלת, מה באמת יגרום לנו, אזרחי ישראל הערבים, להרגיש בישראל "כמו בבית". בחוק הלאום שעבר השבוע בוועדת שרים לענייני חקיקה טמונה התשובה האמיתית

זוהי הצעה מיותרת ומסוכנת, העלולה להפר את האיזון העדין, בין שתי מהויותיה הבסיסיות של המדינה - יהודית ודמוקרטית. מדובר בחוק יסוד משוריין, שייקבע זהותה של המדינה. הצעת החוק תדחוק את היסוד הדמוקרטי מן המרכז אל שולי השוליים. ההצעה משדרת הדרה וניכור כלפי אזרחי המדינה הערבים.

הצעת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי היא הצעה מזיקה ומסוכנת להמשך קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

ההצעה לחקיקת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי הוא מהלך שיביא לשינוי רדיקלי באיזון הקיים בין "יהודית" ל"דמוקרטית" ולמעשה להכפפת היסוד הדמוקרטי לזה היהודי. אסור להיתמם – הצעה זו לא נועדה "לשקף את הקיים" אלא לשנותו מהיסוד.

לאור הצהרתו של ראש הממשלה שבכוונתו לקדם את חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, אנו מביאים לפניכם את חות הדעת שכתבו פרופ' מרדכי קרמניצר ועו"ד עמיר פוקס באשר לנוסח האחרון שהונח על שולחן הכנסת לחוק יסוד כזה. לטענתם, החוק יביא לשינוי רדיקלי באיזון בין ערכי היסוד של המדינה, ויכפיף את הערך הדמוקרטי לערך היהודי. חוק היסוד יפגע קשות במיעוטים בישראל ובעיקר במיעוט הערבי.

הצעת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי החדשה שהגישו בשבוע שעבר ח"כ יריב לוין ואיילת שקד, מבקשת לחולל לא פחות ממהפכה באשר לאופייה של מדינת ישראל. הצעת החוק אינה רק אנטי דמוקרטית, היא אף אנטי ציונית – היא חותרת תחת יסודות הציונות כפי שהם באים לידי ביטוי במגילת העצמאות.

שליש מחברי הכנסת הגישו הצעה לחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. עיון בהצעה זו מעלה כי מנסחיה סבורים שכדי להבטיח את אופייה היהודי של המדינה יש לפגוע באופייה הדמוקרטי. דווקא על רקע המחויבות העמוקה למדינה שאופייה ומהותה יהודיים, נדמה כי מדובר בהצעת חוק מסוכנת. קראו את מאמרו של ידידיה שטרן.

בישיבת הפתיחה החגיגית של הוועדה המיוחדת שדנה בחוק הלאום הצהירו יו"ר הוועדה ושרת המשפטים, כי מדובר בחוק יסוד שנועד להגדיר את זהותנו כמדינה. אם כך- מדוע לאחר שהחוק עבר, הם טוענים שאין בו מקום גם לעיגון הזהות הדמוקרטית?

ההכרה בקיומה של "זכות טבעית" בחוק יסוד הלאום פותחת פתח לקיומה של מערכת-על טבעית, לה כפופה חקיקת הכנסת. המשמעות של ההכרה במשפט הטבעי, על זכויותיו הטבעיות של אדם, היא מהותית ביותר מבחינת המשטר הדמוקרטי-הליברלי, ומאפשרת ביקורת שיפוטית על כל מעשי החקיקה של הכנסת