סקר בזק "חרבות ברזל": רוב הציבור היהודי סבור שמטרת המלחמה החשובה ביותר היא שחרור כל החטופים ואחריה מיטוט החמאס
רוב היהודים תומכים בתיקון חוק הלאום כך שיבטיח שוויון לאזרחים הלא-יהודים, עלייה חדה לעומת אשתקד • רוב הציבור חושב שעל נתניהו להתערב לבלימת צעדי לוין לקידום ה"רפורמה המשפטית" • מחצית מהיהודים תומכים בהמשך מדיניות חלוקת הנשק החדשה לעומת 5.5% בלבד בקרב הערבים.
Photo by Miriam Alster/Flash90
הנושאים העיקריים שנבדקו בסקר החמישי:
- מטרות המלחמה
- תוכנית הממשלה לעזה עם תום המלחמה
- החזית הצפונית
- יחסי ישראל-ארצות הברית
- ציוני תפקוד לגורמים הפעילים במלחמה בתחום האזרחי
- חלוקת נשקים לכיתות הכוננות
- תיקון חוק הלאום
- חזרת ה"רפורמה המשפטית"?
הצגנו בפני המרואיינים ארבע מטרות למלחמה שבהן דובר בהקשרים שונים מאז פרצה: מיטוט שלטון החמאס בעזה והרס תשתיותיו המדיניות והצבאיות, שחרור כל החטופים, שיקום ההרתעה הישראלית באזור, הרחקה של תושבי עזה מהגבול עם ישראל על ידי קביעת רצועת ביטחון בין עזה לבין ישראל. כל ארבע המטרות הללו הוגדרו חיוניות על ידי המרואיינים היהודים בשיעורים גבוהים ודומים, כאשר מיטוט החמאס מוביל בראש. ההבדלים בין המחנות הפוליטיים בשאלות אלו הם קטנים מאוד.
בקרב המרואיינים הערבים כל המטרות קיבלו שיעורים נמוכים יותר של חיוניות, כאשר שתי המטרות שבראש הן שחרור כל החטופים ושיקום ההרתעה.
עד כמה כל אחד מהיעדים של מלחמת חרבות ברזל הוא חיוני בעיניך על סולם בין 1=כלל לא חיוני ל-5= חיוני ביותר (%, ציונים 4 ו-5)
ואולם, כאשר שאלנו איזו מהמטרות הללו היא החיונית ביותר ההתפלגות הייתה ברורה (יהודים): בראש שחרור כל החטופים, ולאחר מכן – מיטוט החמאס, שיקום ההרתעה והרחקת תושבי עזה מהגבול ויצירת אזור חיץ.
ומכל היעדים האלה איזה הוא החשוב ביותר בעיניך? (%, כלל המדגם)
פילוח התשובות לשאלה זו לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה הבדלים קטנים בלבד, כאשר סדר החשיבות זהה למעשה בשמאל, במרכז ובימין. עם זאת ההבדל הגדול ביותר (10%) הוא בשיעורי המציבים בראש את שחרור כל החטופים – בשמאל ובמרכז מייחסם לכך את החשיבות העליונה 55% ואילו בימין – 45%.
בקרב המרואיינים הערבים היעד החשוב ביותר הוא שחרור כל החטופים (50%) ולאחריו שיקום ההרתעה (21%). רק 8% העמידו את מיטוט החמאס בראש ועוד פחות מכך (6%) את הרחקת הגבול ויצירת אזור חיץ.
רוב המרואיינים בכלל המדגם סבורים כי לממשלה אין תוכנית פעולה ברורה לגבי היום שלאחר סיום הלחימה בעזה. פילוח לפי מחנה פוליטי מעלה כי כמעט כל מי שבשמאל סבור כי לממשלה אין תוכנית פעולה ברורה ליום שאחרי המלחמה, כמו גם שני שליש מהמרכז, וזו העמדה גם של יותר ממחצית ממחנה הימין.
במדידה לפני חודש (18-19/10) שיעור כמעט זהה בין אלה שחשבו כי נוכח התקפות החיזבאללה על ישראל היה להנחית מכה על החיזבאללה בכדי למנוע אירועים כמו אלה שהתחוללו בדרום (43%), לבין אלה שחשבו כי יש להימנע מפתיחת חזית נוספת לזו הדרומית (41.5%). כיום, יותר ממחצית סבורים כי יש לפתוח בחזית צפונית כעת (52%) ורק מעט יותר משליש (35%) כי יש לנסות להימנע מפתיחת חזית שנייה. עיקר השינוי בעמדות הוא בקרב היהודים: מפחות ממחצית שתמכו בפתיחת חזית שנייה לכמעט 60% כיום.
מה מדינת ישראל צריכה לעשות אל מול תקיפות החיזבאללה? (%, יהודים וערבים)
מפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) עולה כי עיקר העלייה בתמיכה בתקיפה עכשיו היא בקרב השמאל (מ-16% לפני חודש ל-35%) ובמרכז (מ-38% לפני חודש ל-55%). בימין התמיכה הייתה ונותרה הגבוהה ביותר (61% לפני חודש ו-66% כיום).
שאלנו: "מאז פרוץ המלחמה ארצות הברית והנשיא ג'ו ביידן עומדים לצדה של ישראל בכל המובנים – הצבאי, הדיפלומטי ועוד. כיום מסתמן שלארצות הברית גם דרישות מישראל, שאינן תמיד מקובלות על ההנהגה הישראלית, דוגמת הפסקות אש לצרכים הומניטריים. לדעתך, מה על ישראל לעשות?". כלל המדגם חצוי ממש: 44% סבורים כי יש לתאם עמדות עם ארצות הברית ואילו 45% חושבים שיש לפעול רק לפי שיקול הדעת של הצמרת הישראלית.
פילוח התשובות לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה הבדלים גדולים – בשמאל כשני שלישים הם בעד תיאום עם האמריקנים, במרכז קצת יותר ממחצית ובימין – פחות משליש. בימין הרוב הם בעד פעולה לפי שיקולי הצמרת הישראלית לעומת כשליש במרכז וכרבע בשמאל.
מה על הממשלה לעשות נוכח דרישות ארצות הברית? (%, יהודים)
בקרב המרואיינים הערבים רוב גדול (69% לעומת 39% בקרב היהודים) הם בעד תיאום עם ארצות הברית, ככל הנראה בתקווה שהממשל האמריקני ימתן את החלטות ההנהגה הישראלית.
בסקר הנוכחי בדקנו את הערכות הציבור לארבעה גורמים שבימים אלה פעילים מאוד בטיפול בנושאים האזרחיים: הביטוח הלאומי, מערכת החינוך, החמ"ל האזרחי של "אחים לנשק" והגורמים המדינתיים המטפלים במפונים.
שיעור אלה שבחרו בתשובה "לא יודע" כשהתבקשו להעריך את החמ"ל האזרחי הוא הגבוה ביותר (21% לעומת 17% שענו כך לגבי הביטוח הלאומי, 9% לגבי מערכת החינוך ו-6.5% לגבי הגורמים המטפלים במפונים). ואף על פי כן, גוף אזרחי זה המופעל על ידי ארגון "אחים לנשק" ששיחק תפקיד מרכזי במחאה נגד ה"רפורמה המשפטית", קיבל בכלל המדגם את השיעור הגבוה ביותר של המעריכים את תפקודו במלחמה בחיוב (51%). את השיעור הנמוך ביותר של ההערכה החיובית קיבלו הגופים המדינתיים האמונים על הטיפול במפונים (26%). בתווך מצויים הביטוח הלאומי ומשרד החינוך (בהתאמה 35% ו-30% הערכה חיובית). יש לציין כי שאלנו על תפקוד מערכת החינוך לפני כחודש ואז 26% העניקו לה ציון טוב. כלומר, אף שבחלקים גדולים מהארץ הלימודים לכאורה חזרו לשגרה, המערכת לא שיפרה בהרבה את הערכת תפקודה.
תפקוד במלחמה של כל אחד מהגורמים הבאים: (%, כלל המדגם)
הבדלי ההערכות בין המחנות הפוליטיים (יהודים) הם גדולים מאוד. הימין מעריך את תפקוד הגורמים טוב יותר למעט החמ"ל האזרחי, מן הסתם משום שהוא מופעל על ידי "אחים לנשק". ועם זאת עדיין שיעור המעריכים בימין בחיוב את פעילותו של גורם זה הוא הגבוה ביותר מבין הגורמים שעליהם שאלנו (50%).
ההבדלים בין ההערכה החיובית של היהודים והערבים למוסדות השונים הם קטנים (5%-7%), למעט בעניין החמ"ל האזרחי שכנראה אינו מוכר כל כך לציבור הערבי או ש"אחים לנשק" מזוהים בציבור זה מאוד עם שירות בצה"ל (יהודים 57%, ערבים 18.5%).
מפרוץ המלחמה חולקו לכיתות כוננות ברחבי הארץ כ-8,000 נשקים על מנת לשפר את המענה המיידי לטרור. הקריטריונים לקבלת נשק הורחבו משמעותית, ועלה החשש שריבוי כלי הנשק יגרום לעלייה במקרי אלימות נגד אוכלוסיות בסיכון וכן יגיע לידי ארגוני פשע. מחצית מהיהודים ציינו כי יש להמשיך במדיניות חלוקת הנשק על פי הקריטריונים הנוכחיים לעומת שיעור זעום מהערבים (5.5%). התשובה הנפוצה בקרב הערבים (45%) היא כי יש להחמיר את הקריטריונים לחלוקת נשק (יהודים – 33%). כמו כן, בעוד שבקרב היהודים רק 8% השיבו כי יש לעצור את חלוקת הנשק השיבו כך 34% מהמרואיינים הערבים. שיעור דומה של מי שתומכים בהפסקת חלוקת הנשק מצאנו גם במדגם היהודים בקרב השמאל (32%) לעומת מיעוט זעיר במרכז (9%) ובימין (3%).
מצאנו גם הבדל מסוים על בסיס מגדר (יהודים): גברים (56%) תמכו יותר מנשים (46%) בחלוקת הנשק בקריטריונים הנוכחיים.
מה צריכה להיות מדיניות חלוקת הנשקים לאזרחים מעתה ואילך? (%, יהודים וערבים)
בעוד שלפני כשנה פחות ממחצית מהמרואיינים היהודים תמכו בשינוי חוק הלאום כך שיוכנס בו סעיף המבטיח את שוויון האזרחים הלא יהודים במדינה, כיום, כנראה בהשפעת ריבוי הנפגעים והנופלים הדרוזים והבדואים בלחימה, יותר ממחצית המרואיינים תומכים בשינוי כזה. העלייה בתמיכה היא בשלושת המחנות הפוליטיים (יהודים), כאשר בימין היא הכפילה את עצמה, אם כי היא עדיין הנמוכה ביותר.
מסכימים כי יש לתקן את חוק הלאום כך שיכלול את עקרון השוויון המלא לאזרחים הלא-יהודים של המדינה (%, כלל המדגם ולפי מחנות פוליטיים – יהודים)
פילוח לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים מעלה כי מיעוט זעום מהחרדים תומכים בתיקון חוק הלאום (13%), לצד מיעוט מהדתיים (30.5%) ומהמסורתיים הדתיים (41%). בקרב המסורתיים הלא-דתיים מדובר במעט מעל למחצית (54%) ובקרב החילונים ברוב גדול (68%).
שאלנו: "עם פרוץ המלחמה הבטיח ראש הממשלה ש'הרפורמה המשפטית' לא תקודם, מה שעמד גם בבסיס הצטרפות המחנה הממלכתי לממשלת החירום. בימים האחרונים נראה ששר המשפטים לוין ממשיך לקדם חלקים ממנה. לדעתך, מה על ראש הממשלה נתניהו לעשות?" רוב המרואיינים סבורים כי ראש הממשלה צריך להתערב ולעצור את מהלכיו של לוין, לעומת רבע הסבורים כי אינו צריך להתערב בכך.
רוב מוחלט ממחנות השמאל והמרכז (יהודים) ציינו כי על ראש הממשלה לעצור המשך קידום ה"רפורמה", בעוד בקרב הימין הדעות חלוקות בנושא.
מה צריך לעשות ראש הממשלה נוכח קידום ה"רפורמה המשפטית" על ידי שר המשפטים לוין? (%, כלל המדגם, מחנות פוליטיים - יהודים)
כידוע, עצירת ה"רפורמה" הייתה אחד התנאים לכניסתה של מפלגת המחנה הממלכתי לממשלת החירום. רצינו לדעת מה על ראשי המפלגה לעשות והיה וה"רפורמה" תקודם בכל זאת. מחצית מהמרואיינים סבורים כי על המפלגה להישאר בממשלה ובקבינט המלחמה גם אם כך יקרה. הבדלים גדולים נמצאו בעמדות המחנות הפוליטיים (יהודים) – שני שליש מהימין סבורים כי המפלגה צריכה להישאר בקבינט המלחמה ובממשלה, בשמאל רוב חושבים שהמפלגה צריכה לפרוש במצב זה, והעמדות במרכז חלוקות – 45% תומכים בהישארות ו-40% בפרישה.
מצביעי המחנה הממלכתי חלוקים בדעותיהם – 48% ציינו כי אם ה"רפורמה" תקודם על המפלגה לעזוב את הקבינט והממשלה ו-40% כי על המפלגה להישאר גם אם תקודם ה"רפורמה". בקרב מצביעי הליכוד כמעט שני שליש (64%) ציינו כי המחנה הממלכתי צריכה להישאר בממשלה ובקבינט ורק 13% - לעזוב.
ומה על יו"ר המחנה הממלכתי לעשות אם תקודם ה"רפורמה המשפטית" תוך כדי המלחמה? (%, כלל המדגם ולפי מחנות פוליטיים – יהודים)
סקר הבזק החמישי נערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. איסוף הנתונים לסקר נערך בתאריכים 19-20/11/2023, ובו רואיינו 518 באינטרנט ובטלפון איש ואשה בשפה העברית ו-106 בשפה הערבית, טעות הדגימה המרבית היא 4.00% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון לזר מחקרים בראשות ד"ר מנחם לזר.