אודות הבחירות לכנסת ה-17
הבחירות לכנסת השבע עשרה הן ציון דרך בישראל. בפעם הראשונה עלתה לשלטון מפלגה אחרת, לא מפא"י/מערך/מפלגת העבודה ולא הליכוד. תקופת הכהונה של הכנסת הקודמת עמדה בצל תכנית ההתנתקות מחבל עזה ויישומה בקיץ 2005. ראש הממשלה אריאל שרון (ליכוד) אמנם אישר את התכנית בכנסת, אך תוך קושי רב בעיקר לנוכח אופוזיציה פנימית ערה בתוך מפלגתו. בסתיו 2005, לאחר ביצועה של תכנית ההתנתקות, נקלעה הממשלה למצוקה. ראשית, בתוך הליכוד נותרה חזית פעילה נגד ראש הממשלה, וזו הקשתה עליו להעביר החלטות; ושנית, בנובמבר היו במפלגת העבודה, השותפה הבכירה בקואליציה, בחירות ליושב הראש (פריימריז). בניגוד לציפיות גבר עמיר פרץ על שמעון פרס, והמפלגה פרשה מהקואליציה. שרון איבד אפוא את הרוב בכנסת.
במצב זה יזם שרון שתי פעולות: הוא הכריז על פרישתו מהליכוד (מפלגה שהיה ממייסדיה) ועל הקמתה של מסגרת פוליטית חדשה במרכז. בד בבד החליט לבקש מנשיא המדינה לפזר את הכנסת ולהקדים את הבחירות. למסגרת הפוליטית החדשה שייסד שרון עם עוד 12 חברי כנסת מהליכוד ניתן השם "קדימה". נוסף על חברי כנסת אלה הצטרפו אל קדימה במהלך דצמבר 2005 גם שמעון פרס, חיים רמון ודליה איציק ממפלגת העבודה. הבחירות נקבעו לסוף מרס 2006, וסקרי דעת קהל מוקדמים ניבאו לשרון ולקדימה ניצחון מוחץ.
ואולם בזמן שחלף עד הבחירות השתנתה המציאות הפוליטית והמדינית שינוי של ממש. בראשית ינואר 2006 לקה ראש הממשלה שרון בשבץ מוחי ולא חזר להכרה. במקומו מונה לראש ממשלה בפועל אהוד אולמרט, וצל כבד הוטל על סיכויי הצלחתה של קדימה ללא מייסדה הפופולרי. עוד התפתחות התרחשה בסוף ינואר עם ניצחונה המפתיע של תנועת חמאס בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית.
תוצאות הבחירות אמנם סימנו ניצחון ברור לקדימה, אך לא במידה שקיוו מייסדיה. קדימה קיבלה 29 מושבים, לעומת 19 למפלגת העבודה, שאף היא אכזבה לנוכח התקווה שהביא עמו פרץ כמנהיג חברתי. הליכוד, ללא שרון, קרס ל-12 מושבים בלבד, בדיוק כמו ש"ס. במרכז המפה הפוליטית חלו שתי התפתחויות: מפלגת שינוי, שהייתה נתונה במאבק פנימי שהביא לידי פיצולה, נמחקה מהמפה מהפוליטית ואיבדה את כל 15 המושבים שהיו לה. ורשימת הגמלאים גיל, שככל הנראה רבים ממצביעיה של שינוי בחרו הפעם להצביע לה, הפתיעה וזכתה ב-7 מושבים. בקואליציה שבנה אולמרט היו ארבע סיעות: קדימה, מפלגת העבודה, ש"ס וגיל, ובסך הכול נשענה הממשלה על רוב של 67 חברי כנסת.
הבחירות לכנסת ה-17
28.3.2006
מספר בעלי זכות הבחירה
5,014,622
אחוז החסימה
2%
סך הכל מצביעים
3,186,739
מספר הקולות הכשרים
3,137,064
שיעור ההצבעה
63.5%
| מפלגה | קולות | מושבים (מנדטים) | אחוז הקולות | רשימת מועמדים | מצע |
|---|---|---|---|---|---|
| קדימה | 690,901 | 29 | 22.0 |
המועמדים
|
מצע
|
| מפלגת העבודה | 472,366 | 19 | 15.1 |
המועמדים
|
מצע
|
| ש"ס | 299,054 | 12 | 9.5 |
המועמדים
|
מצע
|
| הליכוד | 281,996 | 12 | 9.0 |
המועמדים
|
מצע
|
| ישראל ביתנו | 281,880 | 11 | 9.0 |
המועמדים
|
מצע
|
| איחוד לאומי-מפד"ל | 224,083 | 9 | 7.1 |
המועמדים
|
מצע
|
| גיל | 185,759 | 7 | 5.9 |
המועמדים
|
מצע
|
| יהדות התורה | 147,091 | 6 | 4.7 |
המועמדים
|
|
| מרצ | 118,302 | 5 | 3.8 |
המועמדים
|
מצע
|
| רע"מ-תע"ל | 94,786 | 4 | 3.0 |
המועמדים
|
|
| חד"ש | 86,092 | 3 | 2.7 |
המועמדים
|
מצע
|
| בל"ד | 72,066 | 3 | 2.3 |
המועמדים
|
|
| הירוקים | 47,595 | - | 1.5 |
המועמדים
|
|
| עלה ירוק | 40,353 | - | 1.3 |
המועמדים
|
|
| חזית יהודית לאומית | 24,824 | - | 0.8 |
המועמדים
|
|
| תפנית | 18,753 | - | 0.6 |
המועמדים
|
|
| עתיד אחד | 14,005 | - | 0.4 |
המועמדים
|
|
| חץ | 10,113 | - | 0.3 |
המועמדים
|
|
| שינוי | 4,675 | - | 0.1 |
המועמדים
|
|
| צדק לכל-רע"ש | 3,819 | - | 0.1 |
המועמדים
|
|
| דעם | 3,692 | - | 0.1 |
המועמדים
|
|
| חרות | 2,387 | - | 0.1 |
המועמדים
|
|
| המפלגה למלחמה בבנקים | 2,163 | - | 0.1 |
המועמדים
|
|
| ברית עולם | 2,011 | - | 0.1 |
המועמדים
|
|
| לב | 1,765 | - | 0.1 |
המועמדים
|
|
| לחם | 1,381 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| צומת | 1,342 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| הציונות החדשה | 1,278 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| עוז לעניים | 1,214 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| המפלגה הלאומית הערבית | 738 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| לידר | 580 | - | 0.0 |
המועמדים
|
קישורים בנושא
Asher Arian and Michal Shamir (eds.), The Elections in Israel 2006, New Brunswick: Transaction, 2008.
Shmuel Sandler, Manfred Gerstenfeld and Jonathan Rynhold (eds.) Israel at the Polls 2006, London: Routledge, 2008.
Reuven Y. Hazan and Abraham Diskin. "The 2006 Parliamentary Elections in Israel", Electoral Studies 27 (3), pp. 707-711.
Reuven Y. Hazan, "Israel's 'Big Bang': The Parliamentary Elections of 2006", Representation 42 (3) (2006), pp. 243-52.
