מאמרים

לקראת דיון בוועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת החוק המבקשת לאסור שימוש במערכת כריזה בבתי תפילה, נשלחה חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לשרים להתנגד לה.

לקראת הדיון ביום ראשון (13.11.16) בוועדת השרים לענייני חקיקה, בהצעת החוק המבקשת לאסור על נשיא המדינה, ראש הממשלה, חברי הכנסת, שרי הממשלה ושגרירים להשתתף באירוע פומבי שבו לא יוצב דגל המדינה, נשלחה חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לשרים להתנגד לה.

המכון הישראלי לדמוקרטיה נגד הארכת הוראת השעה שתפגע בזכויותיהם של אנשים החשודים בעבירות ביטחון: "הצעה הפוגעת אנושות בזכות להליך הוגן ומנוגדת לרוח החלטת בג"ץ בנושא"

האם אתם בוחרים בביבי או בליכוד? בבוז'י (וציפי) או במחנה הציוני? ומי מצביע לבית היהודי- מצביעים לבנט! פרופ' גידי רהט מסביר על הסכנות שבפרסונליזציה שעוברת על המערכת הפוליטית ושקיעתן של המפלגות במסגרת פרויקט "מחקר בדקה" של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

המכון הישראלי לדמוקרטיה והתנועה לזכויות דיגיטליות, מבקשים מהשרים להתנגד להצ"ח של ח"כ רויטל סוויד (מחנ"צ), הנוגעת להסרת פרסום הסתה ברשת החברתיות, שכן מדובר בהצעה לא אפקטיבית ולא דמוקרטית המבקשת לעשות מיקור חוץ של עבודת האכיפה והשיפוט ולהעבירה לידי גורמים מסחריים היושבים בחו"ל. 

המכון הישראלי לדמוקרטיה על חוק המקוואות: "הצעה המנוגדת לערכים הדמוקרטיים והאנושיים שתפגע בערכים הלאומיים של מדינת ישראל כמדינת כל העם היהודי"

הצעה פופוליסטית, הפוגעת בעיקרון השוויון ובאוכלוסיות שהמדינה מנסה לשלב בשוק התעסוקה; תגמול למשרתים נדרש להיעשות באופן מערכתי ולא על ידי "מירוץ" חקיקה פרטית בלתי מנומקת לשם עשיית הון פוליטי.

האם הריסת בתי מחבלים נעשית כצורך ביטחוני או כצורך פוליטי? עו"ד טל מימרן מספר על ממצאי מחקר בנושא במסגרת פרויקט מחקר בדקה של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

פגיעה בלתי מוצדקת בזכות לבחור ולהיבחר; תביא לפסילת מועמדים ללא כל הצדקה עניינית. קראו את חוות הדעת שנשלחה לועדת השרים לענייני חקיקה שתתכנס ביום ראשון.

המכון הישראלי לדמוקרטיה בעד הצעת החוק שתעלה היום (א') לועדת שרים לענייני חקיקה להגדיל את התקציב למפלגות המקיימות פריימריז. החוק הקיים נוהג בסטנדרט כפול ומפלה דווקא את המפלגות המקיימות מנגנונים דמוקרטיים ומאפשרות לציבור הרחב לקחת חלק פעיל בפוליטיקה.

עלות מערך הכשרות למשלם המיסים הישראלי מוערכת ב-4 מליארד שקלים, עלות של אלפי שקלים למשפחה. ישראל היא מדינה יהודית וחלק גדול מהישראלים רוצים לרכוש מוצרים כשרים, אך מהי הדרך הנכונה להפעיל את מערך זה לטובת הציבור?
ד"ר שוקי פרידמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסביר כיצד לפרק את מונופול הכשרות במסגרת פרויקט מחקר בדקה.

האם בישראל של 2016 ובעידן הדיגיטלי נכון להחזיק מערך של צנזורה צבאית? ד"ר תהילה אלטשולר מסבירה על הרפורמה הנדרשת במערך הצנזורה בישראל במסגרת פרויקט מחקר בדקה של המכון הישראלי לדמוקרטיה

מיהו היועץ הטוב? ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מצביע על חוסר השקיפות בעבודת היועץ המשפטי לממשלה ומציג שורה של מדדים ויעדים שיש לפרסמם לציבור בכדי להנגיש את עבודתו לציבור.

האם יש לאפשר ללמעלה מחצי מליון אזרחים ישראלים המתגוררים בחו"ל להצביע בבחירות לכנסת? ד"ר עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסביר כי התשובה העקרונית היא לא, אך יש להחריג את אותם ישראלים הנמצאים בחו"ל לתקופה קצובה לצורך לימודים או עבודה זמנית ושבכוונתם לחזור לישראל בתום התקופה.

בשנים האחרונות, בין השאר על רקע מאמצים של משרדי הממשלה ושינויים חברתיים, יותר ויותר חרדים יוצאים לעבוד. ולמרות זאת, שיעור המועסקים החרדים עדיין נמוך ביחס לאוכלוסיה ושיעורי העוני בקרב חברה זו נשארים גבוהים. ד"ר גלעד מלאך מציג את תכנית המכון הישראלי לדמוקרטיה לקידום תעסוקת החרדים והמעבר ממאמץ להכנסתם לשוק העבודה למאמץ לשלבם בתעסוקה איכותית.

האם יכול להיות חוק שעבר בכנסת והוא אנטי דמוקרטי? ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסביר מהם הקריטריונים להצעת חוק שאינה עומדת בקנה אחד עם ערכים דמוקרטים.

המכון הישראלי לדמוקרטיה תומך בהצעת החוק של חה"כ מיקי רוזנטל פ/2159, לעגן ברגולציה פרסום סמוי שכן כזה אינו מסומן, משחית את המעשה התקשורתי וגורם להטעיה מכוונת של הצרכנים. כמו כן, היותו רכיב מרכזי במודל העסקי של כלכלת התקשורת, מדגיש את הצורך לאסדרה רוחבית של עניין זה.

במהלך השנה הראשונה לכהונת הכנסת ה-20, הוגשו למעלה מ-2,800 הצעות חוק פרטיות, עשרות בודדות מהן יסיימו את הליך החקיקה: קנס לבתי עסק שמשאירים את הדלת פתוחה עם מזגן דולק, עיגון שמה של מדינת ישראל כמדינת ישראל, חובת ציון כמות המשקה בכוס בתפריט והארכת הרמזור הירוק להולכי רגל בסמוך לבתי אבות.. כל הנושאים הללו, הזוי ככל שישמע הועלו כהצעות חוק אמיתיות. חברי הכנסת שלנו עוסקים השכם וערב ב"הצהרות חוק", שמספקות כותרות רגעיות, אך גוזלות זמן ומשאבים.

חוות דעת שכתבו פרופ' מרדכי קרמינצר וד"ר עמיר פוקס לועדת השרים לענייני חקיקה, שומטת את הקרקע תחת עקרונותיה הבסיסים ביותר של הצעת חוק העונשין (תיקון- גזר דין עונש מוות למורשע ברצח בנסיבות טרור), התשע"ה.

חוות דעת חריפה של המכון הישראלי לדמוקרטיה נשלחה לחברי ועדת השרים לחקיקה נגד התיקון המוצע לחוק מימון מפלגות המבקש לשלול מימון ממפלגה הקוראת להטלת חרם על מדינת ישראל. "נוסח ההצעה נועד להשתיק חברי כנסת ולמנוע ביקורת על מדיניות הממשלה; תמיכה בהצעה היא בגדר ציוד אויבי המדינה בתחמושת נגדה".

חוות דעת שהוגשה לעיונה של ועדת השרים לענייני חקיקה, לקראת דיון בהצעת חוק העוסקת בשביתות רעב של אסירים.

לאור הצהרתו של ראש הממשלה שבכוונתו לקדם את חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, אנו מביאים לפניכם את חות הדעת שכתבו פרופ' מרדכי קרמניצר ועו"ד עמיר פוקס באשר לנוסח האחרון שהונח על שולחן הכנסת לחוק יסוד כזה. לטענתם, החוק יביא לשינוי רדיקלי באיזון בין ערכי היסוד של המדינה, ויכפיף את הערך הדמוקרטי לערך היהודי. חוק היסוד יפגע קשות במיעוטים בישראל ובעיקר במיעוט הערבי.

אם תתקבל, הצעת החוק תביא לפגיעה בלתי מידתית בזכות הגישה לערכאות. היא תחייב את בתי המשפט להכריח מתדיינים לנהל את ההליכים בניהם בפני בורר וללא חובת הסכמת הצדדים.

חוק חינוך ממלכתי כפי שהוא היום, מנסה לאזן בין ערכיה השונים של המדינה. הצעת חוק זו מבקשת להטות את הכף ולחזק את החינוך ללאומיות ועלולה להתפרש בנקל כקריאה לעידוד לחינוך לאומני ולסתימת פיות של חינוך ליברלי וביקורתי.

חוות דעת שנשלחה לחברי ועדת השרים לעניני חקיקה לקראת דיון בהצעת חוק העמותות, ובה הם מתנגדים להצעה.

אישור הצעת החוק יהווה פגיעה קשה בחופש למתן ביטוי לעמדות הנמצאות בשוליים ופרושו טבעת חנק על חופש הביטוי וחופש ההתאגדות. אישור ההצעה סותר את אופייה הדמוקרטי של ישראל ואינו מתיישב עם ערכיה היהודיים במיטבם. אישורה יגרום נזק לדמותה של המדינה, לתדמיתה ולמעמדה בעולם ויסייע בידיהם של מי שפועלים לדה-לגיטימציה של ישראל. 

ביום ראשון הקרוב אמורה לעלות לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה ההצעה שבנדון. מחברי מסמך זה מתנגדים להצעה וטוענים שמלבד היותה של ההצעה לא חוקתית, היא מבזה את הכנסת ותכפיש את שמה של ישראל בקהילה הבינלאומית.