ראש הממשלה

למרות האזהרות החמורות שפרסמה "ועדת הצוללות", וגם אם מסקנותיה והמלצותיה יהיו חריפות, אפילו יותר מאלה של ועדת מירון, יש לזכור כי ועדת חקירה ממלכתית אינה קובעת מי יהיה ראש הממשלה, אך בהחלט יכולה לעזור לציבור ולכנסת לראות מי אינו ראוי להיות, מי כשל בתפקידו, מי אחראי למחדל. חשיבותה של עבודת הוועדה היא גם בהפניית זרקור להתנהלות הכאוטית בתחום חיוני מאין כמותו לביטחון המדינה.

בואו נכיר את ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל

לא ראוי להחיל מיידית את הצעת החוק, כשראש הממשלה נאשם בפלילים. לצד זאת, היא עשויה ליצור מצב אבסורדי ומסוכן במקרה שראש הממשלה מחוסר הכרה, אלא אם כן 75% חברי הממשלה יביאו את העניין בפני הכנסת, הוא ימשיך בתפקידו.

עם אישור חוק התפזרות הכנסת בקריאה שנייה ושלישית – איך יתבצעו החילופים, כיצד תתנהל ממשלת המעבר ומה בנוגע לפעילות הכנסת? והאם מדובר בתקדים היסטורי?

מתי רשאי היועץ המשפטי לממשלה להכריז על נבצרות ראש הממשלה? מתי נבצרות זמנית הופכת לקבועה ומה נקבע בעבר בשאלת נבצרותו של בנימין נתניהו?

היתרונות בתזכיר החוק קשורים במניעת הסכנה בריכוז יתר של עוצמה בידי ראש הממשלה, ומנגד יש לשים לב שהצעה זו לא קיימת בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות. וכל זה נאמר מבלי לנקוט עמדה חד-משמעית לגבי עצם הרעיון להגביל את כהונת ראש הממשלה

החוק המגביל את אפשרותו של נאשם בפלילים להרכיב ממשלה מתכתב עם מציאות לא נורמלית, בה פוליטיקאים רבים מדי מוצאים עצמם חשודים בפלילים ומתעקשים להמשיך לכהן בתפקידים שלטוניים בעת שהם נאבקים על חפותם

שינויים בשיטת הבחירות בהחלט אפשריים, אך אלה צריכים להיעשות בזהירות ובהליך חקיקה ארוך ומחושב, וחייבים לחול אך ורק על הכנסת הבאה. היוזמה להחלת הבחירה הישירה באופן מיידי מאפיינת משטרים של דמוקרטיה מתפוררת, בה השלטון מתקן שוב ושוב את דיני הבחירות כך שיוכל להנציח את שלטונו

אימוץ שיטת הבחירה הישירה לא רק שלא יפתור את הפלונטר הפוליטי המתמשך, אלא עלול להחריף, להאריך ואף להעצים את המשבר. ראוי שהכנסת תגן על הדמוקרטיה הישראלית ועקרונותיה החוקתיים, ותדחה אותן

השיטה הישירה היא לא הפתרון לפלונטר הפוליטי המתמשך, ואף עלולה להביא להתמשכות ואף להתעצמות הבעיה. קשה לראות את הסכנות שבפתרונות "קסם" כאלה ואחרים שיכולים להישמע מפתים אחרי ארבע מערכות בחירות רצופות. אבל אסור לנו ליפול לזה

ממשלה שבראשה יעמוד ראש ממשלה שמגיע מסיעה בינונית עד קטנה - עד כמה תרחיש מסוג זה הוא חריג ועד כמה הוא זר לעקרונות המשטר הדמוקרטי הפרלמנטרי?

ראש הממשלה רמס פעם נוספת את שלטון החוק, תוך התעלמות מוחלטת מעמדת היועץ המשפטי לממשלה. כל זה, בזמן שאין שר משפטים מכהן שיפעל להגנה על מערכת המשפט. בימים האלה אין שר משפטים בישראל, וראש הממשלה הישר בעיניו יעשה - ולא משנה מה אומר החוק

ההצעה לבחירה ישירה לראשות הממשלה משנה באופן מהותי את שיטת הממשל בישראל. מדובר בשינוי רטרואקטיבי בחוקי המשחק, שמעוות את החלטת הבוחר ומתערב במהלך הרכבת הממשלה. גם בהשוואה בינלאומית, זוהי "המצאה" מקורית שאינה קיימת בשום דמוקרטיה אחרת

המצב בו כל הסדר חוקי או נורמה ציבורית יכולים להשתנות בכל רגע נתון מנוגד באופן בסיסי לרעיון של שלטון החוק בדמוקרטיה

ההצעה לבחירות ישירות לראשות הממשלה איננה הפתרון למבוי הסתום הפוליטי שנקלענו אליו. אם המועמד הנבחר לא יצליח להרכיב ממשלה גם הפעם, נלך כולנו לסבב בחירות חמישי. מה היו ההשלכות של הבחירה הישירה שהונהגה בשנות ה-90 בישראל, והאם בג"ץ יוכל לאשר את המהלך?

נתניהו ספק ביצע עבירה, אבל את הכרטיס האדום הוא יקבל לא על העבירה, שיתכן ואפילו לא הייתה מזכה אותו בכרטיס צהוב, אלא על ההשתלחות שלו בשופט. בדמוקרטיה, כמו בכדורגל, יש כללי משחק

הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו, המואשם במעשים פליליים, לוקה בחוסר סבירות קיצוני, משום שהיא מהווה פגיעה אנושה במבנה הדמוקרטי של מדינת ישראל, במאבק בשחיתות השלטונית, בטוהר המידות ובאמון הציבור בשלטון. המשך כהונתו יעמיד את ראש הממשלה נתניהו בניגוד עניינים מובהק, בין ענייניו המשפטיים האישיים ובין האינטרס הציבורי

אין דרך להבין את השיתוק בקבלת ההחלטות בממשלה, את השפל באמון הציבור בפוליטיקה וברשויות השלטון מבלי שנפנים כי כל עוד בנימין נתניהו לא יצליח לבלום את ההליך המשפטי באמצעות מהלכים שהוא מוביל במערכת הפוליטית מכס ראש הממשלה, המשבר לא יסתיים

סירובו של ראש הממשלה למנות שר משפטים הוא חלק ממכלול של פעולות שנועדו להחליש את מערכת אכיפת החוק. בכך פועל ראש הממשלה בניגוד עניינים ואינו ממלא עוד את תפקידו

להלן הטיעונים העיקריים, לצד היתרונות והחסרונות; בשנים האחרונות הונחו כמה הצעות חוק להגבלת כהונת ראש הממשלה ל-2 קדנציות ו/או 8 שנות כהונה. מדובר בהצעה לרפורמת כבדת משקל, שתשפיע על מגוון היבטים משטרים. יש לה יתרונות לא מבוטלים לצד אתגרים מורכבים ואף חסרונות משמעותיים, וההכרעה ביניהם אינה פשוטה. 

משפט רה"מ שהתחיל היום צפוי להמשיך ולאתגר את מערכת המשפט, המערכת הפוליטית ובעיקר- את אמון הציבור בהתנהלותו של רה"מ במשבר הקורונה וכמי שאמון על מערכת אכיפת החוק. כל ממשלה חדשה תצטרך לתת הדעת על כך ולחתור לתיקון חוק יסוד: הממשלה, באופן שימנע מראש ממשלה כהונה תחת כתב אישום חמור

הציפייה שהסדר ניגוד העניינים של היועמ"ש יפתור את הבעיה הנובעת מהמצב בו רה"מ מכהן כראש הרשות המבצעת, במקביל למשפט שמנהלת נגדו מערכת אכיפת החוק, היא חסרת בסיס. סירובו של נתניהו, אם כן, לכבד הלכה למעשה את המגבלות המשפטיות המוטלות עליו, מהווה הפרה לכאורה של חובת האמונים שלו, ואף מצדיקה הוצאתו לנבצרות

עצם כהונתו של ראש ממשלה הנאשם בשוחד בראשות המדינה, משליכה על כל הממשלה תחתיו, ועל הנורמות שחלות כלפיה. במסגרת התרבות הקלוקלת שלפיה הכל מותר, וגם מה שאסור מותר לבעלי השררה, אין שום סיבה לצפות מהשרה גילה גמליאל להתפטר, ובוודאי שלא ניתן לצפות מנתניהו לפטרה

אחרי שהשליכו את יהבם על התנגדות ערכית לכהונת נאשם בפלילים כראש ממשלת ישראל, ייתפס פסק דינם של שופטי העליון בציבור כהענקת הכשר לכהונה כזו. העלאת רצון הבוחר למעלת הקדושה יוצרת ניתוק בין פסק הדין לחלק גדול מן הבוחרים האמתיים, יהיו שיטענו שמדובר ברובם

האם המשפט צפוי להתנהל כסדרו גם בצל מגפת הקורונה; האם לבחירות הקרבות עלולה להיות השפעה על המשפט; האם העובדה שמדובר בממשלת מעבר צפויה להשפיע? כל מה שרציתם לדעת על משפט נתניהו

נתניהו יופיע, כאחד האדם לפני שלושה שופטים, שבסמכותם להכריע, בשמנו כולנו, אם הוא חף מפשע או פושע. זוהי המחשה מזוקקת של השוויון בפני החוק

מקריאת נימוקי החלטתו של בית המשפט העליון שלא למנוע מנתניהו את הרכבת הממשלה ולא להתערב בתוכנו של ההסכם הקואליציוני, עולה תחושה כי בית המשפט יצא מגדרו שלא למצוא ״קולב״ מנהלי לתלות עליו את הפעלת הביקורת השיפוטית

הרוב הישראלי, מימין ומשמאל, חייב להודות לבג"ץ על שפעל כנדרש, בהתאם להגדרת התפקיד שלו. השמאל העמוק, ששכח מהי חזקת החפות, קיבל שיעור חיוני. הימין העמוק, ששכח כי יש שופטים בירושלים, קיבל תזכורת נדרשת

ההסכם הקואליציוני מייצר הסדר שנוי במחלוקת, אולם אם נסתכל על החקיקה הבעייתית כהסדר חוקתי מעברי שנועד לאפשר שינוי פוליטי הדרגתי, נוכל להבין את המוטיבציות הפוליטיות הרחבות שעומדות מאחוריו

אין כל בסיס לסברה שחוק היסוד אינו שולל את תחולתה של הלכת דרעי-פנחסי על מינוי שר אך עושה זאת באשר למינוי ראש הממשלה. העובדה שסמכותו של ראש הממשלה כלפי השרים וסמכות הכנסת כלפי ראש הממשלה היא "פוליטית" אינה מקנה לה חסינות מנורמות משפטיות מסוימות

מנגנון הרוטציה שסוכם בין הליכוד וכחול לבן מייצר הלכה למעשה שתי ממשלות נפרדות, ומבנה משטרי חסר תקדים, שצפוי להשפיע באופן משמעותי גם על יחסי הכוחות הפוליטיים

המשך כהונת נתניהו יציב אותו בניגוד עניינים חריף; יצור פער בין ראש הפירמידה והנמצאים מתחתיו מבחינת הכשרות לכהן תחת כתב אישום; ויהווה תקדים שלילי ובלתי הפיך לנורמות של שלטון החוק

על ההצעה לתיקון חוק יסוד הממשלה, שנועדה להכשיר את ממשלת החילופים בין הליכוד לכחול לבן, להיות משוריינת ברוב של 61 חברי כנסת בלבד, ולא 75 כפי שמוצע כעת; להיות בגדר הוראת שעה ומוגבלת לזמן כהונתה של הכנסת ה-23; וכן להבהיר את התנאים להארכת תקופת הכהונה של הכנסת מעבר ל-3 שנים

הכשלים העיקריים בשינוי המשטרי בחסות ממשלת הליכוד וכחול לבן עוברים דרך השוואת מעמדו של ראש הממשלה החלופי לראש הממשלה; שינוי רטרואקטיבי להשלכות המשפטיות מתיקיו הפליליים של ראש הממשלה; תיקון לחוק מימון מפלגות המטיב רק עם סיעת דרך ארץ; קיצור כהונת הכנסת ל-3 שנים וממשלה מנופחת של למעלה מ-30 שרים

על אף ההישגים הדמוקרטיים הכלולים בהסכם הקואליציוני ובלימת הפגיעה ברשות השופטת, כעת דווקא הרשות המחוקקת נמצאת בסכנה. האם בג"ץ יתערב בקשיים המשפטיים-חוקתיים שממשלת שני הראשים מעוררת?

ההסכם הקואליציוני שנחתם מעורר תחושה של החמצה- אין בו שום בשורה, חידוש או רעיונות מבטיחים לחילוץ המדינה מהמשבר. לצד האתגרים האלה, הממשלה החדשה צפויה להביא ל"הודנה" בתחום הדמוקרטי ואם ראשיה יתנהלו באחריות, יש לה גם סיכוי להעביר רפורמות שישרתו את האינטרסים הלאומיים ארוכי הטווח

אחרי שלושה סבבי בחירות רצופים, המערכת הפוליטית עדיין מסרבת להגיע להכרעה. האם משבר נגיף הקורונה הוא שיביא להקמת ממשלת אחדות ולסיום הפלונטר? מהם התרחישים האפשריים העומדים בפנינו, ומהם סיכויי ההישרדות של ממשלה כזו, אם תקום?

לרבים מנשיאי המדינה במדינות פרלמנטריות יש תפקיד בהליך הרכבת הממשלה, אך לרוב הוא פורמלי בלבד. לנשיא בישראל עשויות בנסיבות מסוימות להיות סמכויות בעלות משמעות מהותית החורגת מעבר להיותו סמל וחותמת גומי פוליטית למהלכים פוליטיים

הנימוקים המובאים בבקשתו של ראש הממשלה לחסינות מפני העמדה לדין אינם מתיישבים עם עקרונות הבסיס של חסינות חברי כנסת, שמוענקת לחברי כנסת על מנת שיוכלו לבצע את תפקידם ללא חשש מפני התעמרות מצד הממשלה

רבים ראו באמירתו של ראש הממשלה, לפיה "חסינות היא אבן יסוד בדמוקרטיה", מעין קוריוז או פליטת פה, אלא שיש להתייחס לאמירתו בכובד ראש ולהבין מה עומד מאחוריה

ההכרעה האמיתית בשאלת החסינות של ראש הממשלה איננה בעד או נגד נתניהו כמנהיגה הפוליטי של ישראל - זו כבר תיערך ביום הבוחר, בחודש במרץ. ההצבעה על החסינות תהיה הצבעת אמון או אי אמון ברשויות אכיפת החוק בישראל

מהם השיקולים להקמת ועדת הכנסת לעניין החסינות; האם אפשר להתקדם עם דיוני החסינות ללא הקמת ועדת הכנסת וכיצד צפוי להתנהל הדיון מבחינת עדים וראיות?

האם ראש ממשלה רשאי להוסיף ולכהן כאשר מוגש נגדו כתב אישום חמור בעברות של שחיתות, שיש עמן קלון? מה הנפקות, לעניין שאלה זו, של היות הממשלה זו ממשלת מעבר? האם ניתן להטיל על מועמד שתלוי ועומד נגדו כתב אישום חמור, להרכיב ממשלה? האם נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו? חוות דעת זו לא תתייחס לשאלה אם בג״ץ צריך לדון לפני הבחירות בעתירות סביב סמכות הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על ח״כ שנאשם בפלילים

במאבק המתמשך בין המערכת המשפטית לבין המערכת הפוליטית - מערכת המשפט חייבת לשמור על מעמדה העצמאי ולשפוט ללא סייג וללא חשש מפגיעה במעמדה, אולם את ההכרעה בדבר שאלת הרכבת הממשלה על ידי אדם המואשם בפלילים, יש להשאיר בידי הציבור

מערכת המשפט לא צריכה להימנע מהכרעה בעניין כהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום, ולהשאיר זאת בידי המערכת הפוליטית והציבור. עצמאות מערכת המשפט מחייבת אותה לפעול במנותק משיקולים פוליטיים, לרבות משיקולים הקשורים למעמדה שלה עצמה

אקטיביזם משפטי יכול להיות מוצדק כשמטרתו היא הגנה על זכויות אדם ומיעוטים, אבל האם יש לו הצדקה לצורך סילוק ראש ממשלה נאשם בפלילים מהמערכת הפוליטית, ערב בחירות? כיוון שהחוק לא מספק מענה לסוגיה, ההכרעה מונחת על כתפי הציבור

ראש הממשלה מנהל מכסאו קמפיין נגד רשויות אכיפת החוק, ונגד העדים המעידים נגדו. לכן, השאלה המשפטית הבוערת איננה אם ראש הממשלה חייב להתפטר, אלא האם עליו לצאת לנבצרות זמנית באופן מיידי

הענקת החסינות נועדה לאפשר לכנסת להגן על חבריה מפני רדיפה של הרשות המבצעת. אם הכנסת מסרבת לפעול לשם כך, יש שיקול דעת ליועץ המשפטי האם להגיש את כתב האישום. אחרת, הכנסת עלולה להפוך ל"עיר מקלט" שחבריה חסינים מפני הדחה עד ההכרזה על בחירות חדשות

נאומו של נתניהו היה בבחינת בעיטה עזה בדלי המלא של הישגים שהוא צבר בשנות שירותו הציבורי הארוך. עליו להבין, ולהודיע לאומה, כי את הצדק המגיע לו הוא מבקש להשיג במהלך המקצועי, בבתי המשפט, ולא במהלך החתרני, ברחובות

המכון הישראלי לדמוקרטיה ליועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי לכנסת: אל תהפכו את הכנסת לעיר מקלט- הקימו ועדת כנסת כדי לאפשר דיון ענייני בעניין החסינות

סמכות היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום, במצב בו לא קיימת ועדת כנסת, איננה בהירה ועל כן ניתנת לפרשנות. המצב מחייב הקמת ועדת כנסת, על אף המצב הפוליטי הרגיש שישראל נתונה בו, ועיגון סמכות היועמ"ש לעשות זאת בחוק, באופן שאינו משתמע לשני פנים

תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה להחלטת היועמ"ש בענייני רה"מ נתניהו: המשך כהונת ראש ממשלה תחת צל כבד של כתב אישום, פוגע קשות באמון הציבור במערכות השלטון. הנורמה הציבורית המתבקשת היא שעל ראש הממשלה להתפטר מתפקידו ולהתרכז בהוכחת חפותו

הפלונטר הפוליטי שהגענו אליו יכול היה להימנע, אם ראש המפלגה הגדולה היה גם ראש הממשלה באופן אוטומטי. מהלך כזה היה מסייע ללכד את המערכת הפוליטית לכדי שני גושים גדולים, להפחית את יכולת הסחטנות של מפלגות קטנות וסקטוריאליות ולמנוע את חוסר הוודאות לגבי זהות ראש הממשלה

על רקע הניסיונות להחזיר לבמה את רעיון הבחירה הישירה לראשות הממשלה, חשוב להבין - השיטה הזו ריסקה את הפוליטיקה הישראלית בשנות ה-90, החלישה את המפלגות הגדולות וחיזקה את המפלגות הסקטוריאליות

במקור, רעיון הנבצרות נועד לספק מענה למצב זמני בו ראש הממשלה אינו יכול לתפקד, למשל בשל מצב רפואי. שכן, אין זה מצב בריא או הגיוני שלאורך שנים, יהיו "שני ראשי ממשלה", אחד מהם שנמצא בנבצרות והשני הממלא את מקומו. אין ספק שכוונותיו של הנשיא טהורות וטובות, אך אנו סבורים שהפתרון שהוצע על ידו מצריך בחינה מחודשת

בימים אלה עובר ראש הממשלה בנימין נתניהו הליך של שימוע בפני היועץ המשפטי לממשלה. במה מדובר?

מחצית מהציבור מתנגד לכך שהמדינה תציע לרה"מ נתניהו הסדר טיעון; הרוב גם לא מאמינים שהוא יחתום על הסכם כזה; התנגדות דומה גם לאופציה של חנינה; באשר לתוצאות הבחירות: רוב הציבור היהודי תומך בהקמת ממשלת אחדות, איך אינו מרוצה מתוצאות הבחירות

הליך השימוע נועד לתת הזדמנות לחשוד להניא את הרשות התובעת מלהגיש כתב אישום בשל אינטרס ציבורי או בשל טעות שנפלה בייחוס האישום. אולם יש לוודא שהוא לא יהפוך להליך לא שוויוני שיהיה בו מסלול מיוחד לחשודים מיוחסים

שני שליש מהמשתייכים למחנה הימין בישראל סבורים שרשויות אכיפת החוק רודפות אחר נתניהו; כמחציתם תומכים בפסקת ההתגברות אך מתנגדים לחוק החסינות; ומרביתם אינם מביעים אמון במוסדות המדינה. סקר מיוחד שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה חושף את עמדות מצביעי הימין בנושאים שונים

במהלך השנים חוזקה סמכותם של ראשי ממשלות להעביר שֹרים מתפקידם. אולם אין זה אומר כי הם עושים זאת בנפש חפצה. מי פיטר הכי הרבה שרים ומתי? בסקירה של פרופ' עופר קניג

בסוף השבוע יעקוף ראש הממשלה בנימין נתניהו את בן גוריון וירשום שיא במשך כהונתו המצטברת כראש ממשלה: 4,876 ימים. בהשוואה למדינות ה-OECD, הוא ממוקם שלישי, אחרי נשיא טורקיה ארדואן וקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. ומה בנוגע להשוואה בינלאומית והיסטורית?

אחרי שלוש קדנציות ועשר שנים רצופות כראש ממשלה, נראה כי הבחירות הקרובות סובבות בעיקר סביב השאלה האם הציבור רוצה שנתניהו ימשיך לכהן, או לא. ואולם, גם מחנה הימין צריך לעשות חשבון נפש ולבחון האם הוא תומך בהרס הממלכתיות והדמוקרטיה הישראלית שאפיינו את הקדנציה האחרונה, או יוצא להגנתן

מבין שורותיו של כתב החשדות של היועץ המשפטי לממשלה עולה תמונה מדאיגה, בה ראש הממשלה פעל בראש ובראשונה למען אינטרס אישי - השגת נקמה בתקשורת שהתנכלה לו, לטענתו, במשך עשרים שנים

באם יוגש נגדו כתב אישום, על ראש הממשלה יהיה לבחור בין תקיפת גורמי אכיפת החוק ושיסוי המונים נגד הלגיטימיות של המערכת עליה הוא אמון, או לפעול בממלכתיות ובאיפוק, לקבל את החלטת היועץ המשפטי לממשלה ולבחור בטובת המדינה על פני אינטרסים אישיים גרידא

על ראש הממשלה, שמצהיר שטובת מדינת ישראל והבטחת בטחונה בראש מעייניו, לשקול היטב מה היא טובתה של המדינה: המשך ניהולה בידי מנהיג החשוד בביצוע עבירות פליליות חמורות המצביעות לכאורה על שחיתות שלטונית, או פרישה והתמקדות בניהול הגנתו. מצב בו ראש הממשלה, הממונה על מערכת אכיפת החוק נאבק מולה על חפותו הוא מצב לא רצוי, ויגרום בהכרח לפגיעה של ממש בניהול ענייני המדינה במקביל לניהול הגנתו

בעוד מועד ההכרעה בעניין תיקי נתניהו קרב, חשוב לוודא כי התהליך מתבצע באופן אחראי, שקול ונקי מלחצים. קמפיין מימון ההמונים שנועד לעזור לנתניהו עם מימון הוצאות המשפט אינו סותר זאת, להיפך – הוא מאפשר הליך משפטי איכותי, תקין וראוי, ודווקא סירוב המדינה לכך מעוות את שלטון החוק

מה המשמעות של הגשת טיוטת כתב אישום לפני שימוע? האם רה"מ יכול לכהן אחרי הגשת כתב אישום, בכפוף לשימוע? מה המשמעות של שימוע? ומהן ההשלכות על שלטון החוק? מורה נבוכים לתהליך המשפטי

גם אם מוקדם עדיין להעריך אם חקירות ראש הממשלה והתיקים נגדו יובילו בסופו של דבר לכדי הגשת כתב אישום, לא כל שכן להרשעה, נקודת הזמן הנוכחית מספקת הזדמנות טובה לעשות סיכום של התייחסות החוק למצב בו ראש ממשלה נתון בהליך פלילי, ולהציע כמה תיקונים

על רקע התפטרות שר הביטחון היוצא ליברמן, רוב הישראלים סבורים שנתניהו לא צריך לתפקד כשר הביטחון במקביל לתפקידו כראש הממשלה. בנוסף, לאור הבחירות הקרבות, שליש מהישראלים היו רוצים לראות את גנץ מכהן כראש הממשלה הבא

נתניהו צריך ללכת. לאחר פרסום הסיכום של משטרת ישראל, הוא אינו יכול להמשיך בכהונתו כראש ממשלה. עליו לקחת פסק זמן מניהול ענייני המדינה לטובת טיהור שמו ציבורית ופלילית

הוא מעיד על עצמו כי הקדיש את חייו לשירות המדינה ולקידום טובתה על פי השקפתו. זו עדות אמת ועל כולם להודות בכך. הוא סבור, כסוקרטס, שנעשה לו עוול. ואולם, בניגוד ליווני אציל הנפש, במאמציו להיחלץ מאימת הדין הוא נופח רוח רעה בגחלים הלוחשות המאיימות למוטט את אמון הציבור בשלטון החוק. כאשר נתניהו מאשים כי מערכת אכיפת החוק "תופרת לו תיק" הוא מעדיף את האינטרס האישי שלו על פני טובת המדינה

בפרשות שחיתות בולטות שהתעוררו בשנים האחרונות בישראל נשמעו תכופות טענות, לפיהן לא היה כלל מקום לפתיחה בחקירה; ומכאן גם, לשיטתם של הטוענים, כי אין דופי בהתנהגות שהיא מושא החקירה. אולם לנו, לאזרחיות ולאזרחים, אין כל סיבה לאמץ את הגישה הצינית והמינימליסטית, הנוחה לפוליטיקאים ולמי שמבקשים לשאת חן בעיניהם, לפיה ניתן לפעול באופן "כשר אבל מסריח"

לאחר חשיפתו של המפכ"ל אלשיך בתוכנית "עובדה", לפיה חוקרים פרטיים אספו מידע על חוקרים בכירים העוסקים בחקירות ראש הממשלה, כתב ראש הממשלה כי "הרמיזות של המפכ״ל הן כל כך חמורות, שנדרשת מיד חקירה אובייקטיבית ומהירה". ואכן נדרשת תגובה כזו: יש להעביר את החקירה באופן מידי לטיפול שירות הבטחון הכללי, למען האינטרס הציבורי ושמירה על האינטרסים הלאומיים

הצעת חוק שתפגע בשלטון החוק, באמון הציבור במוסדות השלטון ושאינה לה כמעט אח ורע בעולם הדמוקרטי.

למרות ה"מתקפה" הפוליטית על בית המשפט העליון, האמון בו בקרב הציבור הישראלי נותר בשנה האחרונה יציב. רה"מ נתניהו זוכה לפחות אמון ממנו - אך יו"ר העבודה גבאי מדורג בתחתית. תוצאות מדד השלום של המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת תל אביב

שופט העליון מלצר אמר בדיון בביה"מ שלפי חוק יסוד: הממשלה, אין לראש הממשלה סמכות לכהן כשר. ד"ר עמיר פוקס מציע להתייחס ברצינות לפרשנותו של מלצר לחוק ומציע פרשנות שונה.

אין כל הצדקה להטיל הגבלה על משך כהונת ראשי ממשלה. יש לערוך תיקונים ושיפורים אחרים אשר יחזקו את הממשל הדמוקרטי בישראל ויבטיחו את איזון הרשויות הראוי. על כך ראו המלצות המכון הישראלי לדמוקרטיה.

ממשלת נתניהו הרביעית מציינת בימים אלו שנה לכהונתה ונדמה שבפרק הזמן הזה היא שברה שיאים של חוסר יציבות פנימי. זאת בשל אחריות ציבורית לקויה והדומיננטיות של "כיבודים" אישיים ואגו על חשבון יעילות שלטונית וטובת המדינה.

נראה כי 100 הימים הראשונים של הממשלה, היו בעיקר זירת התגוששות תוך-קואליציונית, מבלי שהוצג בהם חזון כולל ואין זה פלא כאשר מדובר בקואליציה צרה שכזו. מעניין יהיה לבחון שוב כאשר תחגוג הממשלה שנה, אם הצליחה בכל זאת לקדם רפורמות משמעותיות כמו זאת לתיקון יכולת המשילות, אליה התחייב נתניהו בעת השבעת הממשלה.

על אף שהחוק אינו אוסר באופן מפורש על כהונתו של ראש הממשלה גם כשר במקביל, הדבר בעייתי לנוכח העומס הרב המוטל על ראש הממשלה והצורך בניהול תקין של משרדי הממשלה. המציאות לפיה מצד אחד ראש הממשלה – מהמנהיגים העסוקים ביותר בעולם– חולש במקביל גם על שלושה משרדים ביצועיים חשובים, ומצד שני חברים בממשלה שרים שאחראים על משרדים קיקיוניים שהוקמו לצרכים קואליציוניים, היא בלתי נסבלת מבחינה משטרית ומשילותית.

המאמר סוקר את ההצעה להעניק לעומד בראש הסיעה הגדולה את זכות הראשונים לנסות ולהקים ממשלה, כפתרון אפשרי ליצירת ודאות ביחס לזהותו של ראש הממשלה מיד לאחר הבחירות.

ביום שבת הקרוב יחלוף נתניהו על פני יצחק שמיר ויתייצב כראש הממשלה בעל תקופת הכהונה המצטברת השנייה באורכה. רק בן-גוריון כיהן זמן ממושך יותר.

עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת השמונה עשרה התבשרנו כי מדובר במושבהּ האחרון של כנסת זו. עיתוי היוזמה לפיזור הכנסת, הבהילות בקביעת התאריך וההסכמה הגורפת של מפלגות הבית להקדים את הבחירות אומרים דרשני. קראו במאמר זה על דרך פיזורה של הכנסת ועל הסיבות האפשריות לחיפזון לפזרה.

במאמר זה טוען ד"ר שאול שנהב שהבעיה העיקרית בשיבוץ דברי השבח לראש הממשלה בטקס הזיכרון לנספי אסון הכרמל נעוצה בכך שנוסח הדברים חרג מהמקובל בטקסי זיכרון ושנעשה שימוש לא מקובל ולא ראוי במרחב הציבורי לצורכי שכנוע. זהו מקרה של פוליטיזציה בעייתית של טקס זיכרון ממלכתי ושל דמות הקריין, העשויה להזכיר משטרים לא דמוקרטיים.

עשר שנים לאחר ביטול הבחירה הישירה לראשות הממשלה מסתכנים עופר קניג וחן פרידברג בקביעה שכיום כללי המשחק הפוליטיים טובים לא רק בהשוואה לתקופת הבחירה הישירה, אלא גם בהשוואה למצב שהיה לפניה. גם האיזון בין הרשויות (לפחות מבחינה פורמלית) השתפר ביחס לעבר.

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל.  לקראת המפגש השישי של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא יציבות ממשלות - רקע ומסקנות.

לקראת המפגש השלישי של הפורום לתיקון שיטת הממשל, נכתב נייר עבודה בנושא הצבעה אישית ו/או רשימתית, המשווה בין שיטות בחירה רשימתיות סגורות, פתוחות למחצה ופתוחות, וכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

נייר עבודה זה נכתב למפגש השלישי של הפורום לתיקון שיטת הממשל, ועוסק בהצבעה אישית ו/או רשימתית, המשווה בין שיטות בחירה רשימתיות סגורות, פתוחות למחצה ופתוחות, כולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

בראשית יוני התפטר מתפקידו יוקיו האטוימה, ראש ממשלת יפן. ראש הממשלה החדש הוא הרביעי במספר בתוך פחות מארבע שנים. גם בישראל נשמעות טענות שראשי הממשלה מתחלפים לעתים תכופות מדי. האם הן מבוססות?

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון. לקראת המפגש השני של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא תיקונים בדרכי הצטרפות למפלגה והליכי בחירת מועמדים הכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון.
לקראת המפגש השני של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא תיקונים בדרכי הצטרפות למפלגה והליכי בחירת מועמדים הכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

עשרה ימים לאחר הבחירות לכנסת ה-18, הטיל נשיא המדינה על מנהיג הליכוד בנימין תניהו את המשימה של הרכבת הממשלה. כיצד מתרחש תהליך ההרכבה בדמוקרטיות אחרות, מי ממנה את האדם שעליו תוטל המלאכה והאם הוא מוגבל בזמן?

רפורמה פרלמנטרית לדמוקרטיה יציבה – ההצעות העיקריות של המכון הישראלי לדמוקרטיה. לאחר הבחירות הנשיא מזמן אליו את נציגי הסיעות בכנסת, ועל פי המלצתן הוא מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה.

מהן ההצדקות לעסקאות טיעון באופן כללי ומהם הטיעונים מנגד, ולכמה זמן יורחק מהזירה הציבורית מי שדבק בו קלון, וגם- האם בית המשפט עשוי לא לקבל את העסקה

אמש בהחלטה חפוזה, שזכתה לתשומת לב ציבורית מעטה, הצעת חוק המאפשרת לקבינט המדיני-ביטחוני לקבל החלטה על פתיחה במלחמה ובנסיבות קיצוניות, גם בהרכב מצומצם של ראש ממשלה ושר הביטחון.

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק הקבינט: לא לאפשר להעביר את החוק ללא דיון מעמיק ותיקונים מהותיים; יש לחייב נוכחות של לפחות מחצית משרי הקבינט בקבלת הכרעות על יציאה לפעולה צבאית משמעותית ובהם בעלי התפקידים המשמעותיים הנוגעים לכך

אילו הוליך אותנו ראש הממשלה נתניהו לבחירות כדי לשמור על "ישראל היום" והסתיר זאת מאיתנו בכחש ואילו השפיע על תוצאות הבחירות על ידי הפצת מידע כוזב והגברת העוינות של הציבור כלפי הערבים וארגוני השמאל - דיינו

המצב בו ראש הממשלה ימשיך לכהן תחת כתב אישום חריג בנוף העולמי אבל לא בלתי קיים. אחד המקרים הבודדים שבהם עמד ראש מדינה לדין פלילי ואף הורשע בעודו מכהן, הוא זה של סילביו ברלוסקוני. סקירה השוואתית על הסדרים החוקיים הקיימים במדינות שונות במקרה בו ראש הרשות המבצעת נחשד או מורשע בפלילים ומגלה כי למרבה הפליאה, ברוב הדמוקרטיות המצב החוקי עמום

המסר המטעה, ההתיישנות שחותרת תחת האמת והדמיון המופרך לצרפת. החוק של ח"כ אמסלם ומטרתו האמיתית

הצעת החוק תוביל לדרדור נוסף במדד אמון הציבור כלפי מוסדות השלטון ונבחריו. אי אפשר להתעלם מהעובדה כי מדובר בהצעה שנתפרה למידותיהן של הפרשות הנוכחיות הקשורות בראש הממשלה

מי יכול להחליט על פתיחת מלחמה בישראל? זוהי רק אחת מכמה שאלות מהותיות הנוגעות לקבלת החלטות ביטחוניות בישראל, שהתשובה לה שנויה במחלוקת. הממשלה תפעל בחודשים הקרובים לקדם תיקון ל"חוק יסוד: הממשלה", שיסדיר את מעמד הקבינט כגוף המוסמך לקבל את ההחלטה על פתיחה במלחמה. השאלה היא האם תיקון זה הינו ראוי?

אחת הבעיות המרכזיות שזוהו על ידי ועדת אגרנט בניהול מלחמת יום כיפור הייתה עצמאות יתר של ראש הממשלה ושר הביטחון בקבלת ההחלטות בנושאי ביטחון, בלא שיתוף הממשלה ובלא ביקורת על החלטותיהם.

​על פרשת נתניהו-מוזס יש להסתכל גם בעיניים ערכיות ולא רק בהיבט הפלילי. הפרשה מציגה בעיות מבניות בשוק התקשורת ולא פחות מכך, מטילה את האחריות גם לפתחו של הציבור.