קואליציה

מלחמת "חרבות ברזל" מתרחשת על רקע פילוג קשה בציבור ובפוליטיקה הישראלית לנוכח יוזמות הממשלה לשינויים במערכת המשפט. כך שבה לסדר היום הפוליטי האפשרות לשינוי הרכב הממשלה, כשמונחים כ"ממשלת אחדות", "ממשלת מומחים" ו"ממשלת חירום" נאמרים גם מפי המנהיגים. מה משמעותם מבחינה פוליטית וחוקית?

כמעט כל ח"כ שני בקואליציה מונה לשר, ומספר השרים גדול משמעותית בהשוואה לדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות שדומות לישראל בגודל האוכלוסייה.

בהנחה שממשלות מרובות-שרים הן גזירת גורל מתמשכת, צריך לחשוב איך "לחתוך הפסדים" ולמזער את הנזק המשילותי שהן גורמות לו.

לתוספת לחוק יסוד: הממשלה יש פוטנציאל לצמצם את פיצולי המשרדים לפי צרכים פוליטיים. עם זאת, יש להיזהר מפגיעה בעיקרון האחריות המיניסטריאלית.

אחרי הנתק והחרמות, בעיות הייצוג ושיתוק הוועדות, מחטפי החקיקה והפיליבסטרים בכנסת הקודמת, צריך לשקם את היחסים בין הצדדים ולשוב להתנהלות פרלמנטרית בריאה.

לקראת הרכבת הממשלה ה-37: מהם הכללים לתהליך הרכבת הממשלה ומה מלמד עליו הניסיון ההיסטורי וההשוואתי.

שיעור הישראלים הגבוה ביותר רואה בשר החוץ וראש הממשלה החילופי יאיר לפיד את ה"איש החזק" בממשלה. במקום השני ראש הממשלה נפתלי בנט ובמקום השלישי- ח"כ מנסור עבאס. בתוך כך, הציבור חצוי בדעתו בנוגע לסיכויי ההישרדות של הממשלה החדשה. וגם- על רקע התפשטות נוספת של נגיף הקורונה, כמה מתכננים לנפוש בחו"ל בקיץ הקרוב?

ההסכמים הקואליציוניים של יש עתיד עם כמה מהמפלגות כללו התחייבויות לתחבורה ציבורית בשבת, ביטול חוק המרכולים ונישואים אזרחיים, אך לדבר מכל אלו אין סיכוי של ממש להתרחש. המציאות מלמדת שהשינוי בתחומים אלו לא מתרחש בכנסת, אלא מבעבע מהשטח

בחינה של החלקים המרכיבים את הקואליציה החדשה מגלה כי הרכבה דומה לזה שבאופן מסורתי מאפיין אופוזיציה בישראל - משני קצוות המפה הפוליטית. באופן פרדוקסלי, ניסיונם של מנהיגים פופוליסטיים לקטב ולפלג מוביל כעת לתוצאה ההפוכה של איחוד המתנגדים להם

ממשלות נתניהו רמסו את המיעוט הפוליטי בכנסת, ודוגמה לכך אפשר למצוא בהתעלמות השיטתית מהמנהג החוקתי למנות חבר אופוזיציה לוועדה לבחירת שופטים. כעת, על הממשלה החדשה להגביל את כוחו של הרוב בכנסת כדי למנוע את איבוד הרסן

לראשונה בתולדות המדינה- ראש ממשלה דתי שמגיע ממפלגה קטנה ועומד בראש הממשלה המגוונת ביותר, ועם מספר שיא של נשים. באילו עוד היבטים הממשלה החדשה תקדימית?

לממשלה הנכנסת יש פוטנציאל להחזיר את הנורמליות להתנהלות הציבורית-פוליטית במדינה. בהנחה שמנהיגי המפלגות בממשלת בנט-לפיד יבינו את גודל השעה, היא יכולה לטפל בכמה מבעיות היסוד המסכנות את עתיד המדינה

משך הרכבת הממשלה יהיה השני באורכו מאז קום המדינה, הגודל היחסי של סיעת רה"מ בקואליציה יהיה הנמוך אי פעם, מספר שיא של נשים בממשלה, וגם - על הגיל הממוצע של חברי הממשלה וניסיון מיניסטריאלי קודם

עד כמה החלת חובת צינון לראשי ממשלה היא מידתית? ומה בנוגע להגבלת כהונת ראש ממשלה? כל התשובות על ההסכמים הקואליציוניים

הישראלים מעניקים לראשי כל המפלגות ציון נמוך על מידת היושרה שלהם. המנהיג שזוכה לציון הגבוה ביותר הוא בני גנץ, אחריו יאיר לפיד. בתוך כך, הגברת האחדות בעם וסגירת הפערים החברתיים-כלכליים הם הנושאים הנתפסים כחשובים ביותר שהממשלה החדשה צריכה לטפל בהם

כנראה שביכולתה של "ממשלת שינוי" להוציא אותנו מהפלונטר הפוליטי, למרות הפערים האידיאולוגיים בין שבע המפלגות שירכיבו את הקואליציה מימין, מרכז ושמאל. גם היא אמנם צפויה להיות פריטטית ומגוונת - אך לפחות יש לה פוטנציאל שרידות

ממשלה שבראשה יעמוד ראש ממשלה שמגיע מסיעה בינונית עד קטנה - עד כמה תרחיש מסוג זה הוא חריג ועד כמה הוא זר לעקרונות המשטר הדמוקרטי הפרלמנטרי?

עם העברת המנדט להרכבת ממשלה לח"כ יאיר לפיד, שליש מהישראלים מעדיפים ממשלה בתמיכה או הימנעות של מפלגת רע"ם, וכרבע (23%) מעדיפים הליכה לבחירות חמישיות. כך או כך, 70% מהציבור הישראלי סבורים כי אנו בדרך למערכת בחירות נוספת. ומה חושב הציבור על הבחירה הישירה?

אף שהממשלה הפריטטית שהוקמה כאן אחרי בחירות מרץ 2020 היא סוג של ממשלת אחדות, היא גם דגם ייחודי וחדש, שמהווה למעשה שתי ממשלות נפרדות ונשענת על מנגנון הרוטציה. מה המשמעות של ממשלה פריטטית, אילו תקדימים קדמו לה ומה קורה בעולם?

כשליש מהציבור הישראלי סבורים שלגוש בהנהגת נתניהו סיכוי גבוה יותר להקים קואליציה, לעומת 17% בלבד שחושבים שהסיכוי של גוש מתנגדי נתניהו גבוה יותר. כך או כך, 80% מהישראלים צופים בחירות חמישיות בשנה הקרובה

אילו היו מאומצות בישראל מספר רפורמות שהוצעו בעשורים האחרונים, היינו היום במדינה עם ממשלה יציבה ותקציב- בלי בחירות רביעיות, בלי פלונטר פוליטי ובלי ממשלות מעבר

במבט לאחור על השנתיים האחרונות, ניתן לזהות מספר תהליכי מפתח שנבעו מחוסר היציבות הפוליטית, ויעצבו את עתידה של הדמוקרטיה הישראלית השברירית - בהם החזרה למערכת פוליטית מבוזרת ורעועה, שחיקת מוסד המפלגה, שינוי בהגדרת הציבוריות הישראלית ולגיטימציה הולכת וגוברת להשתלבות נציגי החברה הערבית בקואליציה

הכשלים המבניים של המערכת הפוליטית ידועים, ומוסכמים על כולם. דווקא ההסכמה על הובלת רפורמה פוליטית עשויה לספק את המכנה המשותף הנדרש לממשלה החדשה לצורך יצירת אופק פוליטי

דווקא בזמן המשבר הכלכלי החמור ביותר שידעה המדינה, ממשלת ישראל היוצאת הייתה המנופחת ביותר בתולדותיה. 34 שרים לא רק עולים למשלם המסים מאות מיליוני שקלים, הם גם יוצרים המון, אבל המון בלגן

גם אם לעיתים נדמה שהממשלה ויתרה על הערבים, הערבים לא ויתרו על רצונם להפוך לשחקן פוליטי משמעותי. יהיו תוצאות הבחירות אשר יהיו, את חשיבות הקול הערבי נראה שכולם כבר הפנימו

שבועיים לבחירות, יותר משליש מהציבור היהודי תומך בצירוף מפלגות ערביות לקואליציה, לעומת כחמישית בלבד בספטמבר 2019, כשעיקר העלייה בימין ובמרכז. בנוסף, כשליש מהישראלים מפקפקים בכך שתוצאות הבחירות שיתפרסמו ישקפו את ההצבעה בקלפיות

מערכת בחירות רביעית בשנתיים תהיה הרסנית. היכולת למנוע אותן נמצאת בידי הפוליטיקאים, אולם האחריות לכך מוטלת גם על הציבור. על אזרחי ישראל לומר לפוליטיקאים שבחירות עכשיו, עת מצוקה בריאותית, כלכלית וחברתית, יהיו הפרת חוזה חמורה בין הציבור לנבחריו

היכולת לפזר את הכנסת טרם סיום כהונתה היא אחד הסממנים המשקפים את מאזן העוצמה בין הרשות המבצעת למחוקקת. בכל המדינות הדמוקרטיות יש מנגנון אחד לפיזור הפרלמנט או לכל היותר שניים. ואילו אצלנו, לא פחות מארבעה. אז נכון שהמנגנון לפיו אי־העברת תקציב גורר אוטומטית בחירות חדשות נולד אמנם מתוך כוונות טובות, אבל במציאות הנוכחית הוא כבר לא מממש את ייעודו, ולכן יש לפעול לבטלו

המשמעת הסיעתית והקואליציונית בישראל נוטה להיות גבוהה. חברי כנסת אינם נוטים להפר משמעת סיעתית או קואליציונית, אלא מסיבות חריגות

אם לא יתקבל בכנסת חוק התקציב עד סוף אוגוסט, ובלבד שלא יהיו דחיות נוספות, תתפזר הכנסת באופן אוטומטי. הגיע הזמן לדון מחדש בקשר בין העברת התקציב לפיזור בית הנבחרים

שתי מערכות בחירות הספיקו להיערך בסמוך להתפרצות מגפת הקורונה לחיינו, אי אז בתחילת 2020- באירלנד ובישראל. בשתיהן הסתיימו הבחירות ללא הכרעה ברורה, ובשתיהן הוקמו בסופו של דבר ממשלות אחדות המבוססות על רוטציה. אלא שבעוד שבמדינה אחת נחתם הסכם קואליציוני ששֹם את טובת תושביה בראש סדר העדיפויות, באחרת עוגנו הסדרים פוליטיים עקומים ומנופחים שמקדמים בראש ובראשונה את נבחרי הציבור

שני מבחנים יקבעו אם ממשלת נתניהו-גנץ תיזכר ככזו שעשתה מהלכים אמיצים לטובת חילוץ המדינה מהמשבר הכלכלי ולקידום האינטרס הציבורי, או כזאת שהמיטה בושה על שותפיה ובוחריהם והעמיקה את חוסר האמון הציבורי בדמוקרטיה הישראלית

מתוך 34 שרי הממשלה יכהנו לראשונה בתפקיד; מספר שיא של 8 נשים בתפקידי שר; גילם הממוצע של כלל השרים עומד על כ-54; וגם- 5 שרים בעלי רקע ביטחוני, שניים כיהנו בראש הסתדרות העובדים ובעניין השכלה אקדמית- ל-10 מבין 34 יש השכלה משפטית

ההסכם הקואליציוני מייצר הסדר שנוי במחלוקת, אולם אם נסתכל על החקיקה הבעייתית כהסדר חוקתי מעברי שנועד לאפשר שינוי פוליטי הדרגתי, נוכל להבין את המוטיבציות הפוליטיות הרחבות שעומדות מאחוריו

מנגנון הרוטציה שסוכם בין הליכוד וכחול לבן מייצר הלכה למעשה שתי ממשלות נפרדות, ומבנה משטרי חסר תקדים, שצפוי להשפיע באופן משמעותי גם על יחסי הכוחות הפוליטיים

על ההצעה לתיקון חוק יסוד הממשלה, שנועדה להכשיר את ממשלת החילופים בין הליכוד לכחול לבן, להיות משוריינת ברוב של 61 חברי כנסת בלבד, ולא 75 כפי שמוצע כעת; להיות בגדר הוראת שעה ומוגבלת לזמן כהונתה של הכנסת ה-23; וכן להבהיר את התנאים להארכת תקופת הכהונה של הכנסת מעבר ל-3 שנים

הכשלים העיקריים בשינוי המשטרי בחסות ממשלת הליכוד וכחול לבן עוברים דרך השוואת מעמדו של ראש הממשלה החלופי לראש הממשלה; שינוי רטרואקטיבי להשלכות המשפטיות מתיקיו הפליליים של ראש הממשלה; תיקון לחוק מימון מפלגות המטיב רק עם סיעת דרך ארץ; קיצור כהונת הכנסת ל-3 שנים וממשלה מנופחת של למעלה מ-30 שרים

ההסכם הקואליציוני שנחתם מעורר תחושה של החמצה- אין בו שום בשורה, חידוש או רעיונות מבטיחים לחילוץ המדינה מהמשבר. לצד האתגרים האלה, הממשלה החדשה צפויה להביא ל"הודנה" בתחום הדמוקרטי ואם ראשיה יתנהלו באחריות, יש לה גם סיכוי להעביר רפורמות שישרתו את האינטרסים הלאומיים ארוכי הטווח

ההסכם הקואליציוני שנחתם אמש מסדיר כמעט אך ורק את חלוקת ה'שררה השלטונית' ומעניק זכויות וטו הדדיות בכל התחומים שמייצרות שיתוק של ממש. איך הגענו למצב הזה? האנשים שמכירים את התהליך מקרוב חושפים מה באמת קורה מאחורי הדלתות הסגורות של המו"מ הקואליציוני

ימים יגידו האם החלטתו של יו"ר כחול לבן בני גנץ להצטרף לממשלת אחדות יחד עם הליכוד הייתה צעד אסטרטגי מושכל שיניב פירות בהמשך הדרך, או טעות חמורה שתמחק אותו מהמפה הפוליטית

אחרי שלושה סבבי בחירות רצופים, המערכת הפוליטית עדיין מסרבת להגיע להכרעה. האם משבר נגיף הקורונה הוא שיביא להקמת ממשלת אחדות ולסיום הפלונטר? מהם התרחישים האפשריים העומדים בפנינו, ומהם סיכויי ההישרדות של ממשלה כזו, אם תקום?

אחרי שגם סבב הבחירות השלישי לא הניב הכרעה פוליטית ברורה, קרוב לוודאי שתעלה אופציה נוספת שעשויה להוציא אותנו מהפלונטר - ממשלת מומחים. מה המשמעות של ממשלה כזו, מי יכהנו בה ובאילו מדינות המודל כבר יושם?

במקור, רעיון הנבצרות נועד לספק מענה למצב זמני בו ראש הממשלה אינו יכול לתפקד, למשל בשל מצב רפואי. שכן, אין זה מצב בריא או הגיוני שלאורך שנים, יהיו "שני ראשי ממשלה", אחד מהם שנמצא בנבצרות והשני הממלא את מקומו. אין ספק שכוונותיו של הנשיא טהורות וטובות, אך אנו סבורים שהפתרון שהוצע על ידו מצריך בחינה מחודשת

ברור שההכרעה הסופית אם לצרף סיעות נוספות לממשלת הליכוד וכחול לבן (אם אכן תוקם) תושפע מגורמים רבים, לרבות אינטרסים פוליטיים ויחסים בין-אישיים. אבל כדאי לזכור שההנחה לפיה תמיד עדיף לצרף כמה שיותר סיעות לקואליציה - מוטעית

אחת ממערכות הבחירות המוזרות והמקוטבות ביותר שהתקיימו בישראל הסתיימה. כעת נכנסת המערכת אל השלב הבא של מחזור החיים הפוליטי: הרכבת הממשלה. מהם הכללים המכתיבים את התהליך הזה ומה מלמד עליו הניסיון ההיסטורי וההשוואתי?

במהלך השנים חוזקה סמכותם של ראשי ממשלות להעביר שֹרים מתפקידם. אולם אין זה אומר כי הם עושים זאת בנפש חפצה. מי פיטר הכי הרבה שרים ומתי? בסקירה של ד"ר עופר קניג

המכון הישראלי לדמוקרטיה על ביטול המגבלה על מספר השרים: "בזבוז כספי ציבור, פגיעה ביעילות עבודת הממשלה וביכולת לקדם מדיניות; מהלך שנועד לייצר שקט תמורת תיקים"

מלאכת הרכבת הממשלה החלה, ומבט מעמיק על ההסכמים הקואליציוניים חושף את סדרי העדיפויות של המפלגות, הפשרות שנאלצו לעשות והאתגרים עמם הממשלה הנכנסת תיאלץ להתמודד. לכן, ניתן להיעזר בהסכמים שייחתמו לפני כינון הממשלה החדשה כדי ללמוד על הצפוי לנו בארבע השנים הקרובות

גישושים ראשונים לגבי חלוקת ה"שלל" בין השותפות הקואליציוניות החלו, וכבר מתרוצצות שמועות על כך שהממשלה תמנה כ-25 שרים. על ראש הממשלה מוטלת החובה לנהוג באחריות ולמלא אחר המגבלה החוקתית של מינוי 18 שרים לכל היותר, שתתרום לייעול עבודת הממשלה ולחיסכון כספי לא מבוטל

מסע בחירות מתיש ומקוטב הסתיים, העם אמר את דברו וכעת נכנסת המערכת אל השלב הבא של מחזור החיים הפוליטי - הרכבת ממשלה חדשה. בימים הקרובים יתייעץ נשיא המדינה עם נציגי הסיעות שנבחרו לכנסת ויחליט על מי להטיל את התפקיד להרכיב ממשלה. בכך יחל התהליך שבסופו תושבע הממשלה ה-35 של מדינת ישראל. מהם הכללים המכתיבים את התהליך הזה ומה מלמד עליו הניסיון ההיסטורי וההשוואתי?

מדד השלום החודשי של אוניברסיטת תל אביב והמכון הישראלי לדמוקרטיה: "רוב הישראלים סבורים שהממשלה הבאה תהיה דומה לנוכחית ואינם מעוניינים בצירוף החרדים והערבים אליה"

התעקשותה של חברת הכנסת שרן השכל לא לתמוך ב"חוק המרכולים" בניגוד להחלטת סיעת הליכוד הביאה את יושב ראש הקואליציה, חה"כ דוד אמסלם, לדרוש להדיח את השכל מתנועת הליכוד. בית הדין דחה בשלב זה את העתירה. המקרה הזה העלה לרף חדש את הקיצוניות שבה מפעילים שני יושבי ראש הקואליציה האחרונים, חה"כ דוד ביטן וחה"כ אמסלם, את המשמעת הקואליציונית באמצעות גזרים ומקלות

נראה כי 100 הימים הראשונים של הממשלה, היו בעיקר זירת התגוששות תוך-קואליציונית, מבלי שהוצג בהם חזון כולל ואין זה פלא כאשר מדובר בקואליציה צרה שכזו. מעניין יהיה לבחון שוב כאשר תחגוג הממשלה שנה, אם הצליחה בכל זאת לקדם רפורמות משמעותיות כמו זאת לתיקון יכולת המשילות, אליה התחייב נתניהו בעת השבעת הממשלה.

ב-14 במאי 2015, הושבעה הממשלה ה-34 של מדינת ישראל, ממשלת נתניהו הרביעית. ממשלה זו נשענת על קואליציה צרה של חמש סיעות המחזיקות יחד ב-61 מושבים והיא מונה עם השבעתה 21 שרים. מהם מאפייניה?

ביטול המגבלה על מספר השרים אינה רק מיותרת, היא מעלה תחושת דז'ה וו של נבחרי ציבור המזלזלים בכללי המשחק.

השבוע תושבע בכנסת ממשלת נתניהו הרביעית. ממשלה זו נשענת על קואליציה צרה של 61 חברי כנסת. ד"ר דנה בלאנדר מסבירה מהי קואליציה צרה, מה מלמדת ההיסטוריה של ישראל בהקשר זה ומציגה תרחישים אפשריים באשר לעתידה.

יאיר לפיד לא יהיה ככל הנראה בממשלה הבאה, אבל הוא השאיר לנתניהו "מתנה" בעלת השלכות על הליך הרכבת הממשלה. לפיד הצליח למלא את אחת מההתחייבויות של מצע מפלגתו ולהציב מגבלה חוקית על מספר השרים וסגני השרים המיוצגים בממשלה. האם הכנסת החדשה תמהר לשנות את חוק היסוד ולבטל את המגבלה הזו? 

אבק הקמפיין שקע, העם אמר את דברו וכעת עוברת המערכת הפוליטית לתהליך של הרכבת ממשלה חדשה. בימים הקרובים יתייעץ נשיא המדינה עם נציגי הסיעות ויחליט על מי להטיל את התפקיד להרכיב ממשלה. בכך יחל התהליך שבסופו תושבע הממשלה ה-34. מהם הכללים המכתיבים את התהליך הזה ומה מלמד עליו הניסיון ההיסטורי וההשוואתי? 

מיהו ראש הממשלה המועדף על מצביעי המפלגות השונות, בפרט מצביעי מפלגות המרכז והמפלגות החרדיות? מי לדעת מצביעי המפלגות יטפל טוב יותר בבעיות הביטחון ובבעיות הכלכליות-חברתיות?

המאמר סוקר את ההצעה להעניק לעומד בראש הסיעה הגדולה את זכות הראשונים לנסות ולהקים ממשלה, כפתרון אפשרי ליצירת ודאות ביחס לזהותו של ראש הממשלה מיד לאחר הבחירות.

מכמה סיעות מורכבת ממשלת נתניהו השלישית? כמה שרים ושרות חדשות נכנסו ומהם מאפייניה המגדריים ביחס לממשלות קודמות? 

העלייה המתמשכת בייצוג נשים בכנסת לא לוּותה עד כה בעלייה תואמת בייצוגן בממשלות. הממשלה החדשה המתגבשת בימים אלה מספקת הזדמנות פז לתקן את המצב גם בזירה זו.

"הגיעה העת לכריתת ברית היסטורית בין המתונים בשני המחנות. אסור להקשיב לשיח השנאה המתייג את החרדים כטפילים ונבערים מחד, ואת החילונים כשונאי דת ועוכרי היהדות מאידך. זה הזמן לפוליטיקה אחראית שרואה בגיוס החרדים - תוך התחשבות בציפור נפשם - שני צדדים חיוניים של אותה מטבע לאומית.

נשיא המדינה הטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו ובכך נורתה יריית הזינוק לתהליך שבסופו תושבע הממשלה ה-33. מה מלמד הניסיון ההיסטורי וההשוואתי על תהליך הרכבת הממשלה והאם חלה עם השנים עלייה משמעותית במספר השרים? 

לאחר הבחירות, ולקראת המשא ומתן הקואליציוני, חשוב להכיר בתוצאה המרכזית של המערכה: לפנינו הזדמנות ייחודית לשינוי פני המדינה כך שתהיה, בו זמנית, יהודית יותר ודמוקרטית יותר. 

עוד לא התפזרו הקונפטי מעל ראשו של יאיר לפיד, וכבר מתחיל מחול השדים של הרכבת הקואליציה. חוסר הוודאות באשר להרכבה גדול, בין השאר בגלל הצלחתה הגדולה של "יש עתיד".

הצטרפותה של קדימה לממשלה ה-32 של מדינת ישראל עוררה עניין רב, בישראל ובתקשורת העולמית כאחד. ביקורות נוקבות הופנו בין היתר אל ההיבטים הבעיתיים של מאזן הכוחות החדש שנוצר בכנסת: קואליציה עם רוב ענק לצד אופוזיציה מצומקת, קואליציה מרובת סיעות וממשלה מנופחת. רשימה זו תשפוך אור על המספרים שמאחורי ממשלת האחדות.

הסכם ממשלת האחדות שנחשף בהמשך לקריאה לבחירות חדשות לכנסת יוצר הזדמנות היסטורית לשבירת הקיפאון הנוכחי של מערכת המשילות בישראל בה לאינטרסים צרים- סקטוריאליים יש הכוח לבלום רפורמות פוליטיות ולמנוע פריצות- דרך בנושאים בעלי עניין לאומי.

בד בבד מסמיך ההסכם רוב גדול לפעול ללא אופוזיציה משמעותית. ממשלת האחדות חייבת לפעול באחריות, לנצל את ההזדמנות ולהעביר רפורמות בשיטת הבחירות הישראלית ולקדם חלוקה שווה יותר של נטל השירות הצבאי תוך שמירה על עצמאותו של בג"צ ועמידה על זכויות המיעוטים.

הבחירות האחרונות בפינלנד הביאו למצב בו כמו בישראל - שש מפלגות מרכיבות את הקואליציה. אך למרות הדמיון, פינלנד נהנית מיציבות פוליטית ואינה מתפקדת כדמוקרטיה משברית. קראו על ההבדלים בין שיטות המשטר בפינלנד ובישראל.

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל.  לקראת המפגש השישי של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא יציבות ממשלות - רקע ומסקנות.

שר הביטחון אהוד ברק הכריז אתמול על פרישתו ממפלגת העבודה יחד עם ארבעה חברי סיעה נוספים. פרישתם של ברק ושותפיו כבר מכה גלים במערכת הפוליטית ומשפיעה על הממשלה ועל מערכת המפלגות הישראלית. זוהי נקודת מבחן משמעותית למפלגת העבודה, הנמצאת בתהליך היחלשות הדרגתי כבר יותר מעשור.

בימים שבהם משמעת קואליציונית ומשמעת סיעתית חורצות גורלן של הצעות חוק והכרעות מדיניות, קורא יו"ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין, במאמר בלעדי לאתר המכון, לתת מקום רב יותר לעצמאות ההחלטה של חברי הכנסת ולמוסר האישי שלהם.

בפעם השלישית בתוך שלושה חודשים הסתיימה מערכת בחירות במצב של חוסר הכרעה. לאחר התוצאות התקדימיות בבריטניה – שהביאו לידי היווצרותה של קואליציה ראשונה בשישים השנים האחרונות, והתוצאות התקדימיות בהולנד (לראשונה הפכו הליברלים למפלגה הגדולה), בבחירות באוסטרליה, לראשונה מאז 1940, אף לא מפלגה אחת זכתה ברוב המושבים.

הבחירות בבריטניה יצרו מצב נדיר: פרלמנט שבו לשום מפלגה אין רוב. התוצאה הבלתי נמנעת היא ממשלה קואליציונית – לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה. על תוצאות הבחירות והרכבת הממשלה קראו במאמר שלפניכם.

מערכת הבחירות בבריטניה של שנת 2010 התבלטה בשל מצבה הכלכלי העגום של בריטניה, והיא אחת המעניינות ביותר, שכן הפעם היה כמעט בלתי אפשרי לחזות מה יהיו התוצאות. רוב הסקרים חזו כי מפלגת הלייבור תאבד מושבים רבים והשמרנים יקבלו את מרב הקולות. התוצאות אימתו בחלקן את התחזיות.

הבחירות הכלליות בבריטניה התקיימו במאי 2010. התחזית לפיה תתעורר בריטניה למצב נדיר שבו לאף מפלגה אין רוב בפרלמנט התממשה, ובריטים רבים חשים אי-נוחות רבה לנוכח האפשרות שבבריטניה תכהן ממשלת מיעוט או ממשלה קואליציונית.

השבוע לפני עשרים שנה נפלה ממשלתו של יצחק שמיר בהצבעת אי אמון בכנסת. נפילת הממשלה סימנה את תחילתה של תקופה בת כשלושה חודשים שבמהלכה נחשפה הפוליטיקה הקואליציונית הישראלית במערומיה וצנחה לתהומות חדשים.

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון. לקראת המפגש השני של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא תיקונים בדרכי הצטרפות למפלגה והליכי בחירת מועמדים הכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון.
לקראת המפגש השני של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא תיקונים בדרכי הצטרפות למפלגה והליכי בחירת מועמדים הכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

במסגרת מפגש הפתיחה של הפורום לתיקון שיטת השלטון בישראל עלה לדיון נייר העבודה מאת ד"ר אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. נייר העבודה מדגיש את האיומים הניצבים בפני השלטון בישראל, יעדי הפורום ושליחותו, וכן את תכנית העבודה וסדר העדיפויות שלו.

החודש ימלאו יובל שנים לבחירות לכנסת ה-11. בבחירות אלה התמודד הליכוד (או "חרות" לפניו) לראשונה ללא מנהיגו מנחם בגין, ובעקבותיהן קמה ממשלת אחדות ייחודית שנשענה על מנגנון של רוטציה בראשות הממשלה בין המנהיגים של שתי המפלגות הגדולות - שמעון פרס ויצחק שמיר.

ב-31 במרס 2009 הושבעה הממשלה ה-32 של מדינת ישראל, היא "ממשלת נתניהו השנייה" –  כינוי הניתן לה על מנת להבדילהּ מהממשלה בראשות נתניהו שכיהנה בין 1996 ל-1999. מיום הבחירות עד השבעת הממשלה חלפו 49 ימים. פרק זמן זה  ארוך בהשוואה לפרקי הזמן שנדרשו להקמת ממשלות בעשור האחרון, אך הוא בהחלט אינו חריג.

עשרה ימים לאחר הבחירות לכנסת ה-18, הטיל נשיא המדינה על מנהיג הליכוד בנימין תניהו את המשימה של הרכבת הממשלה. כיצד מתרחש תהליך ההרכבה בדמוקרטיות אחרות, מי ממנה את האדם שעליו תוטל המלאכה והאם הוא מוגבל בזמן?

ב-10 בפברואר 2009 נערכו בישראל הבחירות לכנסת ה-18. תוצאותיהן כבר ידועות, וכך גם הרכב הסיעות בכנסת וכוחן היחסי. ובכל זאת עדיין לא ברור מה יהיה הרכב הממשלה, ומי יעמוד/תעמוד בראשה.

כשנה לאחר הבחירות לכנסת ה-24, שוב עומדת הכנסת בפני טלטלה. הקואליציה הבלתי אפשרית שעמדה על תילה בזכות קוצו של קול איבדה את הרוב הפרלמנטרי. האם פירושו של דבר שהכנסת תתפזר ויתקיימו בחירות חדשות? האם יתכן כי הממשלה תוחלף והכנסת תישאר על כנה? והאם יכולה לכהן כעת ממשלת מיעוט? המאמר סוקר את הדרכים לפיזור הכנסת ומראה כיצד הן שומרות על מנגנוני איזון, ייצוב ובלימת זעזועים פוליטיים

ב-11 וב-12 באפריל הלכו אזרחי איטליה לבחירות, בפעם השנייה בתוך שנתיים. לאחר שנתיים בשליטת גוש השמאל, חזר הגה השלטון לידי הימין ולידיו של סילביו ברלוסקוני, מנהיגו הבלתי מעורער ב-15 השנים האחרונות. לברלוסקוני זו תקופת הכהונה השלישית בתפקיד ראש ממשלה.

התפטרותו של שר הבריאות ליצמן וההסכמות לשינויי חקיקה בנושא השבת הם חולייה נוספת בשרשרת של משברים קואליציוניים שמקורם בענייני דת ומדינה. בואו נזכר בבולטים שביניהם.

יושב ראש מפלגת העבודה מתכונן למנות שרים מקצועיים לפחות לחמישה משרדים. שר אינו אמור להיות ואינו מתיימר להיות האדם המומחה ביותר בתחום שעליו הוא ממונה, אלא האדם אשר מצליח לשלב בין האינטרס הציבורי, המשאבים, והידע המקצועי של אנשי משרדו. יש להחזיר את הממלכתיות אל הפוליטיקה. למנות שרים שמרגע שיתמנו לתפקידם, יראו את האינטרס הציבורי הרחב לנגד עיניהם