השימוש בהכרזה הביטחונית הכללית לניהול משברים אזרחיים פסול
משבר הקורונה חשף את הבעייתיות בצ'ק הפתוח המוענק לממשלה בהכרזה על מצב החירום. ויתור על תהליך הפיקוח של הכנסת הוא פגם מהותי, היורד לשורש עקרון הפרדת הרשויות וביזור הכוחות בין הכנסת והממשלה
המכון הישראלי לדמוקרטיה העביר הבוקר (ג') ליו"ר הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון וחוקה, חוק ומשפט, חוות דעת הקוראת להאריך את ההכרזה על מצב חירום לפרק זמן קצר בלבד, תוך קיום פיקוח הדוק על התקדמות הממשלה בניתוק החקיקה ממצב החירום.
"משבר הקורונה חשף את הבעייתיות העמוקה הטמונה ב"צ'ק הפתוח" המוענק לממשלה במצב החירום. אנו מציעים שהוועדה תבהיר לממשלה את הפסול העקרוני הטמון בשימוש בהכרזה הביטחונית הכללית לניהול משברים אזרחיים, ותדרוש הבהרה מהממשלה כי בכוונתה להפסיק להסתמך על ההכרזה המתמדת במסגרת משבר הקורונה, ולכל המאוחר עם פקיעת התקנות בתחילת החודש הבא".
כותבת חוות הדעת, עו"ד לילה מרגלית, מציינת כי "במשך שנים רבות סמכות זו היתה "רדומה", אולם עם פרוץ משבר הקורונה היא הפכה לכלי מרכזי בידי הממשלה, והותקנו עשרות רבות של תקנות, במגוון נושאים רגישים. לאור כוחן של תקנות שעת חירום לפגוע במיוחד בזכויות האדם, יש לעמוד על הסמכה ספציפית ומפורשת של הכנסת להשתמש בכלי זה. ויתור על תהליך הפיקוח של הכנסת הוא פגם מהותי, היורד לשורש עקרון הפרדת הרשויות וביזור הכוחות בין הכנסת ובין הממשלה".
עוד נכתב בחוות הדעת, כי מסקירה שנערכה עולה החשיבות הרבה המיוחסת בדמוקרטיות אחרות לבקרה פרלמנטרית כתנאי חיוני לשמירה על שלטון החוק. מבין המדינות שנסקרו - צרפת, גרמניה, בריטניה, אירלנד, ספרד, שוודיה, טייוואן – לא נמצאה דוגמא של מדינה בה הרשות המבצעת נסמכה על הכרזה כללית או מתמדת על מצב חירום לצורך התמודדות עם המשבר.